מקצוע יהודי

[דניאל נ]

מה קרה שהתעוררתם?

פתאום התעודדנו לגלות כמה מקצועות יש רק צריך לרצות לעבוד

 

[געוואלדיג]

לא. אצלנו היהודים גם החברא קדישא זה קדוש.

מי יודע מדוע מבין כל החברות (שאפרט לקמן*) נקראת דוקא חברא זו בשם חברה "קדישא"?
בין הפותרים נכונה יוגרל זכות השתתפות בסיור על קברי ארבע ארצות.


*חברת ביקור חולים, משניות, תהלים, עזוב תעזוב, משלחי קינים, דופקי חלונות לסליחות, מדליקי נר תמיד, משחקי קורטן, יושבי קרנות, פושטי יד, פושטי רגל, קבצנים, ארחי פרחי (וכמובן אין צורך להוסיף: "וכו' ").

 

[געוואלדיג]

במקום "מקצוע יהודי" - "כלי קודש".
'עברית תקנית' בבקשה!

 

[תקוה]

מי יודע מדוע נקראת מבין כל החברות (שאפרט לקמן*) דוקא חברא זו נקראת חברה "קדישא"?
").

אולי כי זה המקצוע הכי פחות נחמד? אך השכר רב מאוד?

 

[agav]

במקום "מקצוע יהודי" - "כלי קודש".

'תכשיטים' לא יתאים יותר?

 

[געוואלדיג]

אולי כי זה המקצוע הכי פחות נחמד? אך השכר רב מאוד?

אין כאן אפשרות להשמיע את הקול המוכר המחווה: שגיאה!

 

[געוואלדיג]

'תכשיטים' לא יתאים יותר?

לשאלת התאמה תתאים "מקצוע יהודי" עוד יותר מהצעתך. אבל אני הערתי ש'כלי קודש' הוא המונח המקובל לנו מדורי דורות, ומיניה לא תזוע.

 

[ATUK]

גבאי

 

[דניאל נ]

מי יודע מדוע מבין כל החברות (שאפרט לקמן*) נקראת דוקא חברא זו בשם חברה "קדישא"?
בין הפותרים נכונה יוגרל זכות השתתפות בסיור על קברי ארבע ארצות.


*חברת ביקור חולים, משניות, תהלים, עזוב תעזוב, משלחי קינים, דופקי חלונות לסליחות, מדליקי נר תמיד, משחקי קורטן, יושבי קרנות, פושטי יד, פושטי רגל, קבצנים, ארחי פרחי (וכמובן אין צורך להוסיף: "וכו' ").

1. להזכיר להם שהם את עבודתם שהם קוברים יהודים שנקראים קדושים ולכן שישמרו על כבוד המת
2. לאחר שחיתויות שנהגו אצלהם הכריזו על עצמם כחברא קדישא דהיינו לא במחוזותינו
3 . יש גמרא שמת נקרא קדוש וחברא קדישא היינו שמתעסקים עם המתים שנקראים בשם זה
4 . לפי הגמרא שיש מחלוקת במסגף עצמו ולדעה אחת נקרא קדוש שמונע הנאה מעצמו ואלו שעושים חסד של אמת בלי שום רווח והנאה נקראים חברא קדישא

 

[דניאל נ]

אם קשה לך כספית עניין הסיור אני אעשה לך חסד של אמת ואוותר לך

 

[געוואלדיג]

2. לאחר שחיתויות שנהגו אצלהם הכריזו על עצמם כחברא קדישא דהיינו לא במחוזותינו

נגעת במקצת, גם זה קשור אל מה שרציתי לומר.

בעבר היתה חברה קדישא חברה רגילה בין החברות שהיו בכל עיר ועיירה (שחלקם הקטן... מניתי למעלה), והם היו נקראים "חברה קברנים".
לפני כשלש מאות שנה פרצה מגפה גדולה באירופה (שכחתי שם המגפה), וידי חברות הקברנים היו מלאות עבודה, והם עשו מלאכתם נאמנה וכולם נוכחו במסירות נפשם העילאית והתפעמו ממנה, ואחרי המגפה נועדו יושבי ועד ארבע ארצות, והורו לכל עיר ועיר להעניק כהוקרה סמכויות נרחבות לחברה זו ומתן שכרם בצדם, ומני אז גם נשתנה שמם לעילוי.
עברו שנים, והממון עשה את שלו, חברה קדישא שכחו אט אט ממסירות הנפש שהיתה טבועה בדמם, ושקעו בממון ובשחיתות, לפני כמאה שנה הגיעה שחיתותם עד למעלה ראש, וגם שונאי ישראל המשכילים נופפו בשחיתויות אלה כדי להראות לעין כל את פגם סדרי הקהילות הנהוגים.
ורק השם נשאר.
(כוונתי אינה כי אם סיפור דברי ימי קדם, ואין אני מתכוין לרמז כלפי חברות קדישא דהיום, שכל עוד הם מתנהגים בשקיפות ובהגינות אין ביניהם ובין חברא קדישא מלפני מאה שנה אלא שיתוף השם בלבד).

 

[חסידה]

הרב של קוקה קולה

הרב של עלית (מאזן את אוסם למען הפרסום הנאות )

הרב של יקבי בנימינה ( מאזן את כרמל מזרחי )

הרב של פרוג

הרב של הכותל

הרב של מירון צפת טבריה

להמשיך ????

הרב בריח

 

[געוואלדיג]

אמנם הזכירו כאן את המשב"ק, אבל איך שכחו את מקצוע האדמו"ר? ומה עם ההויז-בוחער? וההאנדטוך-טרעגער?
ובחזרה לרצינות: מארגן תהלוכת הכנסת ס"ת.

 

[קול-התור]

יש גם "חברה בטלנים" שישבו בבית המדרש ואמרו תהילים. (בעיירות ליטא ופולין)

 

[אפרתה]

ומה עם הגראמען ??....(אנחנו ליטאים, אז מה)