מידע שימושי מקצוע שווה או מתאים? או- האם בסמינר מתכוננים לחיים?

[רגע של ניצחון]

כאילו מרגיש שזה פשוט מכינה (רוחנית) קדם אקדמאית

אבל אפשר במקביל ללימודים במכללה ללמוד נגיד לימודי קודש באילה או כל מיני מקומות כאלה
ואז זה במקביל ולא עוד שנה נוספת

ושוב- אני לא שוללת את הרעיון
אלא מנסה להבין את ההגיון שבו

 

[חיים שיש בהם]

אבל אפשר במקביל ללימודים במכללה ללמוד נגיד לימודי קודש באילה או כל מיני מקומות כאלה
ואז זה במקביל ולא עוד שנה נוספת

ושוב- אני לא שוולת את הרעיון
אלא מנסה להבין את ההגיון שבו

מרגיש לי
שהמסר שלה שבת שסיימה זה עתה י"ב אין לה כלים להיכנס למכללה

 

[פרפר]

השנתיים בסמינרים טובות למי שרוצה ומתאימה ללמוד ראית חשבון, הנדסאים, ואולי גם אדריכלות. הן משלמות על המסגרת, יוצאות עם מקצוע, ומי שמצליחה להשתלב בעבודה ומתמידה בה לאורך שנים לא מבזבזת זמן.

מה עם 50% מהבנות שמתאימות לתחומים הומניים? הן מחפשות פתרונות אחרים כדי לא "לבזבז" שנתיים ו30,000 ש"ח.

יש שהולכות למקומות שמשלבים אקדמיה
יש שהולכות למסגרות של שנה אחת עם תעודה כלשהי, כדי לבזבז רק שנה אחת ולא שנתיים
יש שהולכות למסגרות של שנת קודש.

הרוב נשארות בסמינרים, משלמות על שנתיים, כדי להשאר בחברה טובה ולקבל את החלק החינוכי בסמינר.
כשמסיימות ובמקביל לעבודה ו\או נישואין ממשיכות\ מתחילות ללמוד, ומשלמות שוב על המסלול שמתאים להן.

רבות לומדות בסמינר מקצוע מתוך מבחר מצומצם. אחרי כמה שנים מחפשות את השינוי, ההתקדמות, ההסבה. בגיל 26 עם קטנטנים ומשכנתא זה כבר הרבה יותר קשה.

עד היום אין מסגרת של שנה חינוכית וערכית שמתאימה לבנות ממשפחות שמורות בלי להתפשר על חברה מתאימה.
ובשבילן סמינר ראשית דעת קם.

כתבת פה דברים נכונים ברובם. אבל כאם לבנות סמינר יש לי הסתייגויות:
א. השיקול של בנות שבוחרות מקצוע בדיעבד רק כי אין משהו אחר בסמינר הוא שיקול אחד מרכזי שלא התייחסת אליו: שידוכים. לא חברה טובה, לא חלק חינוכי ולא ווטאבר.
ב. איך הרעיון שלכם פותר את הבעיה? הוא רק דוחה אותה לשנה נוספת.
יאמר שוב: המודל של שנת לימודי קודש מתאים לחו"ל. לבנות בארץ אין שנה מיותרת להקדיש ללימודי קודש. חלון הזמן שלהן ללימודי מקצוע הוא מצומצם מאד.
המודל היחיד שיכול להציל את המצב הוא סיום לימודים בי"ב. מסיבת פרידה מהסמינר. ואז מכונים ללימודי מקצוע בלי קשר לסמינר. חינוך לחוד ומקצוע לחוד. אפשר לשלב מסגרות ערב ללימודי קודש.

 

[ראשית דעת]

יש נקודה שצריכה להתברר
לאיזה סגנון משפחות/בנות האירוע פונה ?
נקודה נוספת
המטרה היא שאחרי שנה בנות יפנו לאיפה?
אקדמיה למינה? השתלמויות סמינרים? תכנית אחרת שיש לכם בקנה?
אני אסביר מה מפריע לי
בעצם ישנה טענה שהמקצועות בסמינרים מוגבלים
האמת יש בזה
אבל
השאלה האם המטרה היא למצוא פתרון אמתי בלי צורך באקדמיה
שכנראה זה הזרם השמרני היה רוצה שיקרה
או אולי לצאת מתוך נקודת הנחה שבת בת 19 וחצי שנה אחרי תיכון (תיכון מסיימים בגיל 18-18 וחצי)
כשירה יותר להתמודד עם האקדמיה למינה
והמטרה היא שהיא תדע איזה מקצוע היא רוצה
שזה כנראה פחות יקסום לשמרנים שבינינו

הסמינר מיועד למשפחות שלא ישלחו בת 18 לאקדמיה, גם אם זה במסגרת חרדית.
הם גם לא ישלחו לשנת קודש עם בנות אחרות שהולכות לאקדמיה ומנהלות אורח חיים פתוח.
הבנות שמגיעות לסמינר הן מהסמינרים הרגילים והטובים ורוצות מסגרת שממשיכה את התיכון באותה רמה רוחנית גבוהה.

 

[רגע של ניצחון]

מרגיש לי
שהמסר שלה שבת שסיימה זה עתה י"ב אין לה כלים להיכנס למכללה

זה נכון לדעתי
אבל אני חושבת ששנה אחת זה מעט מדי בשביל שבה ינתנו כל הכלים כך שיספיקו לבת שעכשיו כן תוכל ללכת למכללה
בת בת 18 לא יכולה ובת 18.5 כן?
חוץ מזה שהרבה הורים ובנות מעדיפים שבת תבזבז את השנים והמקצוע והכסף בסמינר ולא תלך לאקדמיה כשהיא עוד בחורה- גם מבחינת שידוכים
וגם כי יש מקצועות ומקומות שמתאימים יותר לאשה נשואה= ואז אין ברירה אלא שהבת אכן תהיה שנתיים סתם בסמינר,
תקבל שידוך סטנדרטי ונורמלי
ואז בתור נשואה תלמד מה שהיא רוצה
בת שתלך לכזו מסגרת עלולה לצאת קרחת מכמה כיוונים
כי אחרי השנה הזו היא תלך לכאורה למכללה כזו או אחרת- כי היא הרי לא תחזור לסמינר
יתכן שהשידוך עלול להיות בהתאם
וגם מבחינה רוחנית- זה הרי לא שפתאום הרבנים בעד לימודים באקדמיה - רק אחרי שנה נוספת באיזו שהיא מסגרת
את הבעיה של התנגדות הרבנים לא פתרנו בשנה הנוספת הזו

אז אני שוב שואלת- מה מרויחים בה? הכוונה תעסוקתית?
דבר מצוין לכשלעצמו
לעשות אותו במשך שנה- זה די הרבה זמן...

 

[רגע של ניצחון]

הסמינר מיועד למשפחות שלא ישלחו בת 18 לאקדמיה, גם אם זה במסגרת חרדית.
הם גם לא ישלחו לשנת קודש עם בנות אחרות שהולכות לאקדמיה ומנהלות אורח חיים פתוח.
הבנות שמגיעות לסמינר הן מהסמינרים הרגילים והטובים ורוצות מסגרת שממשיכה את התיכון באותה רמה רוחנית גבוהה.

ובת בת 18 ושלושת רבעי המשפחות האלה כן ישלחו לאקדמיה?
כי מה הם יעשו אחרי השנה אצלכם?
הבנות כן רוצות ללמוד מקצוע כל שהוא ואת גם הדגשת את זה,
השנה הזו- בה הבנות גדלות טיפונת- תעשה את ההבדל בין כן אקדמיה ללא אקדמיה?
כי אם כן- חבל על הקמת מסגרת חדשה
לי היו בכיתה 3 חברות שנשארו בסמינר בי"ג
למדו מקצוע קליל + לימודי קודש כמובן
ובי"ד עזבו למכללה ולמדו מה שהן רצו...
(וגם הרויחו תעודת מקצוע חלקית על הדרך, לדוג' בת שלמדה בשנה הזו הנה"ח הספיקה לסיים 1 2 וגם הרויחה משהו על הדרך...)

 

[ראשית דעת]

שנה אחת היא לא חזות הכל. נכון. חושבים גם על המשך בפורמט זה או אחר, אבל כרגע מדובר לפחות על שנה אחת.

1. מה מוסיפה השנה ?
זו שנה שמכינה לחיים באופן מסודר ועמוק שמתבונן בעיניים על אתגרים מקצועיים ורוחניים. הבנות מגיעות לשלב הבא בחיים הרבה יותר חזקות. זה לא רק הגיל שעלה בשנה. זה אישיות שנבנתה וכלים רלוונטיים בהם מצטיידות. זו שנה שנותנת חוסן ואחריות בלי שום קשר לתהליך התעסוקתי שהוא משמעותי וחוסך הרבה תהיות וטעויות. זאת, בשונה מלהעביר שנה בסמינר רק כדי שהזמן יעבור ואפשר יהיה "לפרוק עול". לא חבל על הזמן היקר הזה שאפשר להתקדם בו?

2. לאן הבנות ממשיכות?
אחרי תהליך נכון, הן יודעות מה הן רוצות ללמוד ומה המסלול הכי יעיל ונכון עבורן. זה יכול להיות בית המורה להסמכה, או לימודי מקצוע עם תעודה, או למה"ט, באופן ממוקד ומקבלות בדיוק את מה שהן צריכות למסלול מקצועי בלי להתפשר כדי להשאר במסגרת. יש הרבה יותר אפשרויות טובות אחרי סמינר.
חלק מהבנות יגיעו לאקדמיה בגיל מבוגר יותר או אחרי נישואין. הורים אחראים גם יודעים שלא נכון להתחיל מקצוע טיפולי בגיל צעיר מדי גם אם "מבזבזים זמן". כל אחת וההחלטה המשפחתית ודעת תורה שלה. היא תגיע לשם מבוססת ומחוזקת, מבוגרת יותר, אולי נשואה. אחרי תהליך ארוך של בחירה והתאמה שימנע נשירה וטעויות.

 

[ביחד ננצח]

שנה אחת היא לא חזות הכל. נכון. חושבים גם על המשך בפורמט זה או אחר, אבל כרגע מדובר לפחות על שנה אחת.

1. מה מוסיפה השנה ?
זו שנה שמכינה לחיים באופן מסודר ועמוק שמתבונן בעיניים על אתגרים מקצועיים ורוחניים. הבנות מגיעות לשלב הבא בחיים הרבה יותר חזקות. זה לא רק הגיל שעלה בשנה. זה אישיות שנבנתה וכלים רלוונטיים בהם מצטיידות. זו שנה שנותנת חוסן ואחריות בלי שום קשר לתהליך התעסוקתי שהוא משמעותי וחוסך הרבה תהיות וטעויות. זאת, בשונה מלהעביר שנה בסמינר רק כדי שהזמן יעבור ואפשר יהיה "לפרוק עול". לא חבל על הזמן היקר הזה שאפשר להתקדם בו?

2. לאן הבנות ממשיכות?
אחרי תהליך נכון, הן יודעות מה הן רוצות ללמוד ומה המסלול הכי יעיל ונכון עבורן. זה יכול להיות בית המורה להסמכה, או לימודי מקצוע עם תעודה, או למה"ט, באופן ממוקד ומקבלות בדיוק את מה שהן צריכות למסלול מקצועי בלי להתפשר כדי להשאר במסגרת. יש הרבה יותר אפשרויות טובות אחרי סמינר.
חלק מהבנות יגיעו לאקדמיה בגיל מבוגר יותר או אחרי נישואין. הורים אחראים גם יודעים שלא נכון להתחיל מקצוע טיפולי בגיל צעיר מדי גם אם "מבזבזים זמן". כל אחת וההחלטה המשפחתית ודעת תורה שלה. היא תגיע לשם מבוססת ומחוזקת, מבוגרת יותר, אולי נשואה. אחרי תהליך ארוך של בחירה והתאמה שימנע נשירה וטעויות.

מקבלים גם בנות שעולות שנה הבאה לי"ד?

 

[יראת]

זה נשמע ספסל המתנה לשידוך. הרי מי שתתחתן לא תבזבז עוד זמן.

 

[רגע של ניצחון]

זה נשמע ספסל המתנה לשידוך. הרי מי שתתחתן לא תבזבז עוד זמן.

או הפוך
דחית גיל הנישואין בשנה
כי רב הבנות הליטאיות רוצות להתחתן לאחרי סיום לימודי המקצוע
ופה הן ממתינות עוד שנה עד לסיום הלימודים

חוץ מזה- שאני עדיין אשמח לתשובה איך מצפים שיבואו למסגרת כזה בנות סטנדרטיות וזה לא יפריע להן בשידוכים?
אולי אם עוד כמה שנים זה יהפך למקובל
אבל בשנים הראשונות? למה שבחור סטנדרטי יקח בחורה שעשתה מסלול לא סטנדרטי?
(כן, בעיניי פחות סטנדרטי לעשות עוד שנה במסגרת נוספת...)

 

[חיים שיש בהם]

בעצם השאלה למי זה מיועד
ואיזו בעיה זה בא לפתור
יש את הציבור השמרן הקלאסי
שאצל רובו אקדמיה זו לא אופציה
וכן יש בעיה של חוסר במקצועות שלומדים בסמינרים
האם בשבילו זה פתרון?
נראה שלא
זו דחיה בשנה של הבעיה
יש את הציבור שבשבילו
אקדמיה היא אופציה
אבל אחרי סמינר
ופה זה מתחלק
אלו שמחכים לאחרי סמינר כי שידוכים וכדומה זה לא נראה פתרון לפני שזה יהפוך למקובל
אלו שמאמינים שאחרי סמינר והחדרת השקפה האקדמיה לא יכולה לקלקל
אז זה נשמע פתרון מושלם
אם זה סתם כי רוצים ללמוד יעוץ אבל הבת לא נשמעת בנויה
אז זה סתם כדי שלא ישעמם לה

ולאפשרויות של בית המורה וכדומה
לכאורה לא צריך סתם לחכות שנה

 

[רגע של ניצחון]

בעצם השאלה למי זה מיועד
ואיזו בעיה זה בא לפתור
יש את הציבור השמרן הקלאסי
שאצל רובו אקדמיה זו לא אופציה
וכן יש בעיה של חוסר במקצועות שלומדים בסמינרים
האם בשבילו זה פתרון?
נראה שלא
זו דחיה בשנה של הבעיה
יש את הציבור שבשבילו
אקדמיה היא אופציה
אבל אחרי סמינר
ופה זה מתחלק
אלו שמחכים לאחרי סמינר כי שידוכים וכדומה זה לא הראה פתרון לפני שזה יהפוך למקובל
אלו שמאמינים שאחרי סמינר והחדרת השקפה האקדמיה לא יכולה לקלקל
אז זה נשמע פתרון מושלם
אם זה סתם כי רוצים ללמוד יעוץ אבל הבת לא נשמעת בנויה
אז זה סתם כדי שלא ישעמם לה

ולאפשרויות של בית המורה וכדומה
לכאורה לא צריך סתם לחכות שנה

נכון,
השאלה אם הקבוצה שיצאה:
בנות שרוצות ללכת לאקדמיה-וזו לא בעיה בשבילן רק רוצות עוד שנה של החדרת ערכים ,בניה וגדילה לפני עשיית הצעד הזה
כמה בנות כאלה שיש?
חוץ מזה שכמו שכתבתי למעלה - יש לי חברות שהלכו לאקדמיה רק בי"ד
בי"ג הן נשארו בסמינר- גדלו, נבנו, למדו ואז עברו...
המעלה מבחינתן היתה שהן לא עברו פעמיים מסגרת: תיכון, מסגרת לשנה ואקדמיה
אלא תיכון והמשך בו בי"ג ואז אקדמיה
מבחינת כמות השנים יצא להן אותו דבר...

 

[Reizily]

זה נכון לדעתי
אבל אני חושבת ששנה אחת זה מעט מדי בשביל שבה ינתנו כל הכלים כך שיספיקו לבת שעכשיו כן תוכל ללכת למכללה
בת בת 18 לא יכולה ובת 18.5 כן?
חוץ מזה שהרבה הורים ובנות מעדיפים שבת תבזבז את השנים והמקצוע והכסף בסמינר ולא תלך לאקדמיה כשהיא עוד בחורה- גם מבחינת שידוכים
וגם כי יש מקצועות ומקומות שמתאימים יותר לאשה נשואה= ואז אין ברירה אלא שהבת אכן תהיה שנתיים סתם בסמינר,
תקבל שידוך סטנדרטי ונורמלי
ואז בתור נשואה תלמד מה שהיא רוצה
בת שתלך לכזו מסגרת עלולה לצאת קרחת מכמה כיוונים
כי אחרי השנה הזו היא תלך לכאורה למכללה כזו או אחרת- כי היא הרי לא תחזור לסמינר
יתכן שהשידוך עלול להיות בהתאם
וגם מבחינה רוחנית- זה הרי לא שפתאום הרבנים בעד לימודים באקדמיה - רק אחרי שנה נוספת באיזו שהיא מסגרת
את הבעיה של התנגדות הרבנים לא פתרנו בשנה הנוספת הזו

אז אני שוב שואלת- מה מרויחים בה? הכוונה תעסוקתית?
דבר מצוין לכשלעצמו
לעשות אותו במשך שנה- זה די הרבה זמן...

אני לא חושבת שיש כלים להתמודד במכללה.
מי שהסגנון מתאים לה - מצוין.
לבנות שמורות יותר, מסמינרים מצוינים, איזה כלים כבר יכולים לעזור להם?
לא משנה מה תעשי, עדיין המקום והחברה בסגנון פתוח הרבה יותר.
אז בכל מצב שהוא הבת תיחשף ליותר ממה שידעה והכירה לפני שנכנסה למכללה...

 

[רגע של ניצחון]

א

אני לא חושבת שיש כלים להתמודד במכללה.
מי שהסגנון מתאים לה - מצוין.
לבנות שמורות יותר, מסמינרים מצוינים, איזה כלים כבר יכולים לעזור להם?
לא משנה מה תעשי, עדיין המקום והחברה בסגנון פתוח הרבה יותר.
אז בכל מצב שהוא הבת תיחשף ליותר ממה שידעה והכירה לפני שנכנסה למכללה...

אז מה את באה להגיד?
אז שנה נוספת בכזו מסגרת תעזור לה או שמיותרת בשבילה- כי איכשהוא זה לא יעזור?

 

[Reizily]

א

אז מה את באה להגיד?
אז שנה נוספת בכזו מסגרת תעזור לה או שמיותרת בשבילה- כי איכשהוא זה לא יעזור?

לדעתי לא יעזור.
כי מי שמתאים לה סגנון אקדמאי - זה יתאים בכל מצב.
ומי שלא, הכנה למכללה אף פעם לא תעזור.
בפרט שפה זה שנה של לימודי קודש בלבד.
בסוף, בלימודי המקצוע לבת לא תהיה כבר מסגרת תומכת של לימודי קודש.
ואז זה הכי נחוץ!

 

[רגע של ניצחון]

לדעתי לא יעזור.
כי מי שמתאים לה סגנון אקדמאי - זה יתאים בכל מצב.
ומי שלא, הכנה למכללה אף פעם לא תעזור.
בפרט שפה זה שנה של לימודי קודש בלבד.
בסוף, בלימודי המקצוע לבת לא תהיה כבר מסגרת תומכת של לימודי קודש.
ואז זה הכי נחוץ!

אני גם חושבת בדיוק ככה

 

[HennyS]

שנה של הכרות ומודעות- את עולם העבודה האפשרי, המקצועות, בנית תוכנית עבודה מסודרת מתוך שיקול דעת ובלי כבלים של היצע בסמינר ספציפי. על בסיס התנסות מעשית ויציאה לשטח.

את יכולה בבקשה לפרט על זה?
מה כוללת ההתנסות המעשית? באיזה מסגרת?

 

[Sped]

לי זה נשמע ממש אידיאלי. אני מחו"ל ושם, כידוע, זה הנורמה.
השנה הזאת של SEMINARY תרם לי ותורם לבנות אחרי תיכון, בסיס לחיים יהודיים, חיים שלא רק משרה, עבודה וכו'.
זאת שנה שממש העצב את התלמידה מבחינה רוחנית ואישית.
סגנון הלימוד זה לגמרי אחרת מזה שבתיכון.
יוזמה ממש חשובה וננצרך מאוד!
והרב גרינוולד הוא שם דבר בחינוך בנות.

 

[Reizily]

אני חושבת שצריך לעבוד על להכניס כזאת תוכנית לימודים כבר בי''ב.
ככה לא מתבזבזת שנה למי שכבר רוצה ללמוד, וגם מקבלים בסיס לחיים בשלב מספיק בוגר.

 

[רגע של ניצחון]

אני חושבת שצריך לעבוד על להכניס כזאת תוכנית לימודים כבר בי''ב.
ככה לא מתבזבזת שנה למי שכבר רוצה ללמוד, וגם מקבלים בסיס לחיים בשלב מספיק בוגר.

בסמינרים שאני מכירה מקבלים בי"ב בסיס ממש טוב לחיים,
ברור שלא מושלם אבל כן בסיס מצוין
מה זה נקרא תוכנית כזו?
עוד לימודי קודש?
לימודי אנגלית ברמה גבוהה?