מידע שימושי מקצוע שווה או מתאים? או- האם בסמינר מתכוננים לחיים?

[זמר]

אני למדתי בלוסטיג. היתה חובת נוכחות ורישום
וציוני לימודי הקודש היו 25% מהממוצע לתואר

מסכים אבל כשזה מחולק לשני מוסדות קשה לנבא כמה הסנכרון אפשרי ויעיל

וכאמור דיברתי על בנות איכותיות שרוצות מענה של מסגרת קודש במקביל ללימודי מקצוע שחובה לסיים מהר.
מי שלא רוצה באמת לא תירשם

זה לא כזה פשוט

 

[אלישבע גוהר]

אני חושבת שצריך לעבוד על להכניס כזאת תוכנית לימודים כבר בי''ב.
ככה לא מתבזבזת שנה למי שכבר רוצה ללמוד, וגם מקבלים בסיס לחיים בשלב מספיק בוגר.

בי"ב עדיין לא בשלים לדעתי, זה יכול להיות אינטנסיבי
אפילו אם בוגרים, יש ריאקציה מכל מיני דברים

הראש עדיין בקדחת המבחנים וכו'
אין בשלות תעסוקתית ורוחנית לקבל.
לדעתי ממה שראיתי.

 

[shira bira]

זה לא כזה פשוט

מה לא פשוט?
מי שיש לה מענה בסמינר נשארת בסמינר
מי שהולכת ישר ללימודים אקדמיים בלי קודש גם מתנהלת לפי שיקול דעתה
מי שמחפשת את זה וגם את זה כמעט ולא מקבלת מענה ולדעתי לנישה הזו כדאי להם להיכנס.

 

[רגע של ניצחון]

בסמינרים שאני מכירה בכלל לא.
באופן כללי בסמינרים ליטאיים בי"ב אין בכלל הכנה לחיים. בנות בי"ב בסמינר ליטאי כיום לא קרובות ליציאה לחיים. הן מתנהלות כמעט כמו בנות בט', ואפילו רמת האחריות העצמית שדורשים מהן להפגין לא מרשימה.
הכללים בתיכון מתאימים לנערות. גם גישת החינוך המקובלת והרווחת.
ושנה שמוקדשת רק להתפתחות עצמית- זה היה אמור להיות משהו שנקפוץ עליו. האם באמת התפיסה הרווחת היא שהפיתוח העיקרי של אישה יהודיה הוא הגדלת כושר ההשתכרות שלה ובהקדם האפשרי?? האם פיתוח האישיות שלה הוא לא מטרה, ולא רק לצד הוצאת בגרויות ולימודי מקצוע?? היא לא נשמה יהודיה שצריכה מזון, ללמוד להתחבר בעצמה למקורות ולקב"ה??
אני לא מכירה את התוכנית הזו אבל רב הבנות במשפחה שלי כן עשו שנה בסמינרים אמריקאיים/גייטסהד. ראיתי את התהליך שהן עברו ושנה זה לא רק זמן. זה גם תלוי במיקוד שלה.
גיל הנישואים זה בדיחה עצובה. כל כך הרבה בנות לא יוצאות משנתיים סמינר עם מקצוע, שלא נדבר על המסלולים ששנה ג' ממש משמעותית בהם. אז לא עדיף שנה מכוונת משנתיים מריחת זמן וכל כך הרבה כסף?

הבעיה העצובה זה השם בשידוכים. נכון. זה בעיה קיימת. האם אפשר לפתור אותה? לא בטוחה.
אבל בואו נמשיך לא לשנות ולשפר כלום בחיים כי שם בשידוכים...

אין לי מושג איפה למדת
אני למדתי בסמינר ליטאי מצוין בירושלים
לימודי הקודש: דינים, יהדות, השקפה, בית יהודי וכו' היו מאד ברמה ונתנו והכינו המון לחיים כולל כמובן חובת נוכחות בשיעורם האלו
ולא פתרו אף אחת מלימודי קודש
אף בת לא היתה תינוקית ורדודה והבנות אחראיות ביותר

 

[רגע של ניצחון]

בי"ב עדיין לא בשלים לדעתי, זה יכול להיות אינטנסיבי
אפילו אם בוגרים, יש ריאקציה מכל מיני דברים

הראש עדיין בקדחת המבחנים וכו'
אין בשלות תעסוקתית ורוחנית לקבל.
לדעתי ממה שראיתי.

ובי"ג יש?
כל ההבדל הוא השנה האחת הזו?

 

[אלישבע גוהר]

ובי"ג יש?
כל ההבדל הוא השנה האחת הזו?

כן!
הבדל גדול מאוד

 

[shira bira]

כן!

חלק גדול משיעורי היהדות שנחקקו בעצמותי היו מהתיכון
מלימודי הבגרות ביהדות

 

[ווילי וונקה]

אז לבחורה כזו הכי אין מה לחפש אצלכם- כי למה לה ללמוד אצלכם שנה ואח"כ עוד 3 שנות לימודיים מקצועיים?
היא סתם תסיים מאוחר מאד לימודים
ואם בלאו הכי היא מכוונת ללכת לאקדמיה היא תעשה זאת מלכתחילה- מה תתרום לה דחית היציאה ללימודים בשנה?
ואם בחורה לא יודעת לאיזה מקצוע ללכת- שתלך לאבחון מקצועי בתחילת י"ב ותדע היטב, זה יקח לה קצת פחות משנה

לדעתי יש הבדל ענק בין ללכת מייד אחרי יב לאקדמיה, בלי כלים להתמודדות
לבין ללכת אחרי שנת הכנה או העשרה רוחנית
ולגבי אבחון מקצועי שהצעת- אין כמו עבודת רגליים
שהולכים ורואים בעיניים מה העבודה במקצועות השונים
זה לא קיים כיום וזה חיוני
לא תמיד מה שחושבים על המקצוע זה מה שעושים בפועל
ושום תיאור או אבחון לא יספק תחליף להתנסות בשטח

 

[רגע של ניצחון]

כן!
הבדל גדול מאוד

אז מי שגדולה בשנתון - הסמינר הזה לא מתאים לה?
כי היא כבר גדולה בשנה יחסית לאחרות ובוגרת ומפותחת

זה היה בציניות כמובן
אני חושבת שכשלא מדובר שילדה בת 5 לעומת 6 אז ההבדל בין 18 ל 18 ושלושת רבעי הוא לא "כ גדול
זו דעתי האישית כמובן.

 

[אתמול ב-3:14]

אז מי שגדולה בשנתון - הסמינר הזה לא מתאים לה?
כי היא כבר גדולה בשנה יחסית לאחרות ובוגרת ומפותחת

זה היה בציניות כמובן
אני חושבת שכשלא מדובר שילדה בת 5 לעומת 6 אז ההבדל בין 18 ל 18 ושלושת רבעי הוא לא "כ גדול
זו דעתי האישית כמובן.

מנסיון אישי זה משנה מאד
לא הגיל הכרונולוגי
אלא החוויות שעוברים בשנה הזו

 

[חיים שיש בהם]

מרגיש לי מהשיח פה ש @ראשית דעת עדיין לא גיבשו עמדה ברורה למי העסק מיועד
כאילו יש צורך אולי במסלול חילופי
אבל הוא מרגיש לא מספיק ממוקד
לכאלה שפניהם לאקדמיה
לכאלה שפניהם ללימודי ערב
ובאמת זה תלוי איזה בנות ירשמו

 

[ארבע]

מעניינת אותי העלות החודשית של לימודים במסגרת הזו.

 

[רגע של ניצחון]

אני אגיד לכם מה לא מסתדר לי
פשוט בפוסט ש @ראשית דעת כתבה בתחילת האשכול היא לא דברה על זה שכיום הבנות בסמינרים בי"ב הן תינוקות וילדותיות ואין מספיק לימודי קודש והכנה לחיים בסמינר אלא על זה שאין מספיק מסלולים ומקצועות שיתאימו למגוון רחב של בנות,
מצד שני היא כתבה (אין לי כח לחפש ציטוט) שמדובר במשפחות שלא ישלחו לאקדמיה
מצד שלישי- זה לא בנות כמו בסמינרים ירושלמים מסוימים שאכן לומדות מלא קודש ואין שם מקצוע- כי הבנות כן רוצות מקצוע משתלם וריוחי
מצד רביעי- בסמינר החדש בעצמו אין לימודי מקצוע
אז איך זה מסתדר?
הבנות כן תלכנה לאקדמיה למרות שזה משפחות שלא מתאים להן ללכת לשם?
או שזה משפחות שאחרי שנה אצלכם- הן פתאום כן תתאמנה לאקדמיה?

שוב- אני לא מעבירה פה את הזמן
כפי שכתבתי רוצה לדעת אם יתאים ולהמליץ לבת שאני מכירה היטב ורוצ לעזור לה (זה רלבנטי בכלל לשנה הבאה? אם לא- אפסיק כאן)
תודה!

 

[בנני]

אני למדתי בסמינר. כיום לימודי המסלול דורשים הרבה, ולימודי הקודש מעטים וברמה ממש נמוכה. גם מי שלא לומדת מקצוע האוירה הכללית לא נותנת הרבה כבוד לשיעורי הקודש כי העיקר זה התעודה. הרבה בנותש לא מחויבות בקודש (בנות מסלול מחשבים למשל) נעדרות המון מהשיעורים הללו.
מה גם שיש מדי הרבה דברים שכל כך חשוב לדבר עליהם ולא עושים את זה בסמינר.
סיימתי סמינר לפני כ10 שנים. זה לא המון, אני לא כל כך זקנה (עוד לא 30). כמה התקדמו מאז בסמינר?
דברו איתנו על להמנע מעבודה על מחשב וכמה אינטרנט זה נורא.
קצת קצת קצת על זה שיש פתרונות סינון.
הכללים להתנהלות נכונה מבחינה רוחנית במקומות עבודה- הרפרוף שעשו עליהם והניתוק שלהם מהמציאות לא הכינו אותנו בכלום לחיים. בכלום ממש. לא מדברת על הכנה מקצועית לתעסוקה. יחסי עובד מעביד, זכויות עובדים ועובדות בפרט (בהתחשב בזה שרבים מאותם סמינרים לא מקיימים את הזכויות הללו זה לא מפליא). הכנה לראיון עבודה. איך מנהלים משא ומתן על שכר.

מחילה.
אבל לא כ"כ מסכימה איתך
א. את בעצמך מציינת שסיימת לפני 10 שנים ובימינו כל 3 שנים זה דור...
מן הסתם גם הסמינר שלמדת בו מדבר כיום אחרת...
אז בזמנו אכן עבודות עם אינטרנט זה היה משהו שפחות נחשפו אליו
כך שגם אם היית לומדת בסמינר כמו שמציעים פה עדיין היית נשארת עם אותה בעייה עקב התקדמות השנים...
----
לא מסכימה בנוגע ללימודי קודש ברמה נמוכה!!
למדתי באחד הסמינרים הכי נחשבים בארץ , למדתי תכנות במגמה מאוד עמוסה
אז נכון אם היה מורה מרדימה פחות התאמצו להגיע לשיעור
אבל רוב השיעורים וההרצאות הייתה נוכחות מלאה!!!!
היו שיעורים מיוחדים!! בנות היו קמות בשביל זה !!או מוותרות על לימוד למבחן קשה....

בסמינרים שאני מכירה בכלל לא.
באופן כללי בסמינרים ליטאיים בי"ב אין בכלל הכנה לחיים. בנות בי"ב בסמינר ליטאי כיום לא קרובות ליציאה לחיים. הן מתנהלות כמעט כמו בנות בט', ואפילו רמת האחריות העצמית שדורשים מהן להפגין לא מרשימה.
הכללים בתיכון מתאימים לנערות. גם גישת החינוך המקובלת והרווחת.
ושנה שמוקדשת רק להתפתחות עצמית- זה היה אמור להיות משהו שנקפוץ עליו. האם באמת התפיסה הרווחת היא שהפיתוח העיקרי של אישה יהודיה הוא הגדלת כושר ההשתכרות שלה ובהקדם האפשרי?? האם פיתוח האישיות שלה הוא לא מטרה, ולא רק לצד הוצאת בגרויות ולימודי מקצוע?? היא לא נשמה יהודיה שצריכה מזון, ללמוד להתחבר בעצמה למקורות ולקב"ה??
אני לא מכירה את התוכנית הזו אבל רב הבנות במשפחה שלי כן עשו שנה בסמינרים אמריקאיים/גייטסהד. ראיתי את התהליך שהן עברו ושנה זה לא רק זמן. זה גם תלוי במיקוד שלה.
גיל הנישואים זה בדיחה עצובה. כל כך הרבה בנות לא יוצאות משנתיים סמינר עם מקצוע, שלא נדבר על המסלולים ששנה ג' ממש משמעותית בהם. אז לא עדיף שנה מכוונת משנתיים מריחת זמן וכל כך הרבה כסף?

הבעיה העצובה זה השם בשידוכים. נכון. זה בעיה קיימת. האם אפשר לפתור אותה? לא בטוחה.
אבל בואו נמשיך לא לשנות ולשפר כלום בחיים כי שם בשידוכים...

ווואאאו
בתור אחת שעדיין זוכרת את שנה י"ב - אף אחת לא דמתה לעצמה כמו שהייתה בט'
כולם התבגרו הן רוחנית הן השקפתית וכו...
----
בלי כל קשר גם מהשיעורים היפים ששמעתי אני חושבת שלא הם אלו שהכינו אותי לחיים
הוסיף ודאי!!
אבל בד"כ זה חינוך מהבית או רצון חזק מאוד של ב"א
יש כאלה שגם במקום שילמד אותם ויכין אותם יצאו פחות....(וכבר ראיתי כאלה...)
ויש כאלה שגם אם הם יהיו במדינה רחוקה ינסו להתחזק ולשמוע הרצאות בטלפון וכו....
-----
וודאי שזה משפיע על שידוכים כי לצערינו הסגנון של הבנות שם פחות שמור מסמינרים אחרים
(והיו כבר כמה שניסו לפתוח קונספט דומה לזה...)
----
אני חושבת שסמינר איכותי נותן לבנות שלו לימודי קודש מעולים גם תוך כדי לימודי מסלול
ומי שרוצה יותר שתשמע כל יום קו למען אמהות....

===========
שוב , כל הנ"ל נכתב היות ונשמע פה מהדברים שכביכול בת רגילה קלאסית מסמינר מעולה תחליט ללכת לשם...
אבל לבנות שבאמת רוצות אקדמיה/חוצניקים וכו.... אז באמת יכול להיות שזה פתרון מצוין....

 

[חיים שיש בהם]

ובימינו כל 3 שנים זה דור...

הלוואי
יש אומרים שכל שלוש ימים זה דור

 

[ראשית דעת]

(אשתדל לענות על כל השאלות שעלו, זה רק יקח זמן)

השאלה העיקרית היא מהי התבגרות ומתי היא קורית.
מתי נערה הופכת לצעירה שיודעת מה היא רוצה, יכולה לבחור את דרכה ועומדת במחירי הבחירות שלה.
בגיל 18 ויום?
בכיתה ט'?
ביום הסיום של י"ב?

התבגרות היא תהליך שכדי שהוא יקרה צריך לאפשר בסיס ומצע מתאים.

זה תהליך של בירור זהות ובחירה בה מחדש (מי שמכיר את ר' ירוחם על לימוד תנך, זה בדיוק זה)
היכרות ומודעות עצמית
בחירה וקבלת אחריות על מחירי הבחירה
התנסות מדורגת בעולם המבוגרים

לבחור מקצוע אחד מתוך 3, לעמוד במטלות ולציית לא תורם לתהליך התבגרות. לא צריך בגרות כדי להיות ילדה טובה ולציית לכללי ההתנהגות בסמינר ובבית. לעבור מלהיות תלמידה- לנשואה- לעובדת דורש רק ללכת בתלם שסללו עבורה ולהצליח במבחנים.

שנה כזו לא יכולה לקרות בכיתה ט' וגם לא בי"ב. במערכות החינוך הפורמליות אין כיום זמן למחשבה, לבירור, לשאילת שאלות, לביסוס זהות בוגרת. הם מבוססים על ציות והקשבה ופחות על דיון בסוגיות רגישות . יותר על כללים ופחות על העברת אחריות במתודה מסודרת.
וזה בסדר, כי הן חינוך פורמלי.
אבל הבנות היום רוצות יותר. דווקא הבוגרות יותר, אלה שמבינות את כובד האחריות של החיים, מבינות גם שאי אפשר לעשות את זה תוך כדי לימודים וציות. הן רוצות חינוך בגובה העיניים, מתוך כבוד. (בשפה מקצועית זה מעבר מפדגוגיה לאנדרגוגיה, חינוך מבוגרים)

כדי להיות פרואקטיבית בעולם העבודה, להצליח לנהל את החיים מתוך תחושת כח ויכולת, לבחור ולעמוד במחירי הבחירה.
כדי לעמוד באתגרים רוחניים ולבחור את הדרך בצורה בוגרת. כדי לקחת אחריות על החיים עם מיקוד שליטה פנימי.

לתהליך הזה צריך מרחב מתאים, צוות שנכון לו, מתודה מתאימה, וזמן שמוקדש לזה.
בראשית דעת יש כלים שעוזרים לשנה הזו להיות התקדמות גם בחלק המקצועי, אבל המטרה העיקרית היא לצאת מהשנה הזו חזקות, מבוססות, ובעז"ה מצליחות בחיים.

 

[ראשית דעת]

אני אגיד לכם מה לא מסתדר לי
פשוט בפוסט ש @ראשית דעת כתבה בתחילת האשכול היא לא דברה על זה שכיום הבנות בסמינרים בי"ב הן תינוקות וילדותיות ואין מספיק לימודי קודש והכנה לחיים בסמינר אלא על זה שאין מספיק מסלולים ומקצועות שיתאימו למגוון רחב של בנות,
מצד שני היא כתבה (אין לי כח לחפש ציטוט) שמדובר במשפחות שלא ישלחו לאקדמיה
מצד שלישי- זה לא בנות כמו בסמינרים ירושלמים מסוימים שאכן לומדות מלא קודש ואין שם מקצוע- כי הבנות כן רוצות מקצוע משתלם וריוחי
מצד רביעי- בסמינר החדש בעצמו אין לימודי מקצוע
אז איך זה מסתדר?
הבנות כן תלכנה לאקדמיה למרות שזה משפחות שלא מתאים להן ללכת לשם?
או שזה משפחות שאחרי שנה אצלכם- הן פתאום כן תתאמנה לאקדמיה?

שוב- אני לא מעבירה פה את הזמן
כפי שכתבתי רוצה לדעת אם יתאים ולהמליץ לבת שאני מכירה היטב ורוצ לעזור לה (זה רלבנטי בכלל לשנה הבאה? אם לא- אפסיק כאן)
תודה!

שנת הסמינר באה לענות על כמה וכמה צרכים שעלו מהשטח מבנות שחיפשו מקום כזה, והמענים הקיימים לא התאימו להן
1.בגלל שהם מיועדים לבנות ממשפחות יותר פתוחות
2. אין בהם התיחסות בכלל לחלק המקצועי והם משמשים רק לשמיעת הרצאות קודש וחויה חברתית

ולשאלתך, כל בת שפונה עוברת ראיון ונבדקת התאמה. הקבוצה שהתגבשה עד כה באמת מיוחדת במינה, בנות חזקות מאד, יודעות מה הן רוצות, ומהסמינרים הטובים ביותר. כל בת שתוכל להשתלב בקבוצה הזו, תוכל להתקבל.
אפשר להתקשר לטלפון הרישום ולקבל מענה אישי וכנה עם כל התשובות.

 

[חיים שיש בהם]

(אשתדל לענות על כל השאלות שעלו, זה רק יקח זמן)

השאלה העיקרית היא מהי התבגרות ומתי היא קורית.
מתי נערה הופכת לצעירה שיודעת מה היא רוצה, יכולה לבחור את דרכה ועומדת במחירי הבחירות שלה.
בגיל 18 ויום?
בכיתה ט'?
ביום הסיום של י"ב?

התבגרות היא תהליך שכדי שהוא יקרה צריך לאפשר בסיס ומצע מתאים.

זה תהליך של בירור זהות ובחירה בה מחדש (מי שמכיר את ר' ירוחם על לימוד תנך, זה בדיוק זה)
היכרות ומודעות עצמית
בחירה וקבלת אחריות על מחירי הבחירה
התנסות מדורגת בעולם המבוגרים

לבחור מקצוע אחד מתוך 3, לעמוד במטלות ולציית לא תורם לתהליך התבגרות. לא צריך בגרות כדי להיות ילדה טובה ולציית לכללי ההתנהגות בסמינר ובבית. לעבור מלהיות תלמידה- לנשואה- לעובדת דורש רק ללכת בתלם שסללו עבורה ולהצליח במבחנים.

שנה כזו לא יכולה לקרות בכיתה ט' וגם לא בי"ב. במערכות החינוך הפורמליות אין כיום זמן למחשבה, לבירור, לשאילת שאלות, לביסוס זהות בוגרת. הם מבוססים על ציות והקשבה ופחות על דיון בסוגיות רגישות . יותר על כללים ופחות על העברת אחריות במתודה מסודרת.
וזה בסדר, כי הן חינוך פורמלי.
אבל הבנות היום רוצות יותר. דווקא הבוגרות יותר, אלה שמבינות את כובד האחריות של החיים, מבינות גם שאי אפשר לעשות את זה תוך כדי לימודים וציות. הן רוצות חינוך בגובה העיניים, מתוך כבוד. (בשפה מקצועית זה מעבר מפדגוגיה לאנדרגוגיה, חינוך מבוגרים)

כדי להיות פרואקטיבית בעולם העבודה, להצליח לנהל את החיים מתוך תחושת כח ויכולת, לבחור ולעמוד במחירי הבחירה.
כדי לעמוד באתגרים רוחניים ולבחור את הדרך בצורה בוגרת. כדי לקחת אחריות על החיים עם מיקוד שליטה פנימי.

לתהליך הזה צריך מרחב מתאים, צוות שנכון לו, מתודה מתאימה, וזמן שמוקדש לזה.
בראשית דעת יש כלים שעוזרים לשנה הזו להיות התקדמות גם בחלק המקצועי, אבל המטרה העיקרית היא לצאת מהשנה הזו חזקות, מבוססות, ובעז"ה מצליחות בחיים.

או בקיצור
החרדים/הצולים/השמרנים
הם קו יצור
אנחנו נחנך נכון ובוגר עם חשיבה עצמית אמתית?

 

[ראשית דעת]

מעניינת אותי העלות החודשית של לימודים במסגרת הזו.

כרגע, זה יותר זול משמעותית משנת לימודים בסמינר כי הסמינר לא הוקם למטרות רווח. אבל זה לא מיועד לבנות שמחפשות רק לחסוך כסף. הסינון שונה.

 

[ראשית דעת]

או בקיצור
החרדים/הצולים/השמרנים
הם קו יצור
אנחנו נחנך נכון ובוגר עם חשיבה עצמית אמתית?

יש בנות שהמערכת הקיימת טובה להן ומספיקה
יש בנות שההורים יודעים ויכולים לאפשר להן מרחב של התבגרות
ל 50% מהבנות המקצוע בסמינר מתאים, בתוספת השעות השבועיות של הקודש מערכת הקיימת מתאימה לרוב הבנות.

רוב הבנות שהגיעו לראשית דעת הן בנות שהמסלול בסמינר לא מתאים להן מבחינה מקצועית (הומניות בעיקר, אלה שיהיו מנהלות\ מטפלות\ שאר מקצועות שאינם הנדסאים או ראית חשבון), או שהן לא מוכנות להתחיל מסלול בלי שהן מכירות את האפשרויות בשוק.
בעבר בנות כאלה נשארו בסמינר כדי לקבל את החלק הרוחני, והשלימו עם "בזבוז הזמן" בחלק המקצועי
בשנים האחרונות החלק הרוחני והערכי עומד בצל של המסלולים. הבנות האלה מרגישות שהזמן והאופן שמוקדש בסמינרים הקיימים לחלק הזה לא מספיק כדי לפצות על כל שאר הזמן. ועבורן זה מיועד.