מידע שימושי מקצוע שווה או מתאים? או- האם בסמינר מתכוננים לחיים?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
יש בנות שהמערכת הקיימת טובה להן ומספיקה
יש בנות שההורים יודעים ויכולים לאפשר להן מרחב של התבגרות
ל 50% מהבנות המקצוע בסמינר מתאים, בתוספת השעות השבועיות של הקודש מערכת הקיימת מתאימה לרוב הבנות.

רוב הבנות שהגיעו לראשית דעת הן בנות שהמסלול בסמינר לא מתאים להן מבחינה מקצועית (הומניות בעיקר, אלה שיהיו מנהלות\ מטפלות\ שאר מקצועות שאינם הנדסאים או ראית חשבון), או שהן לא מוכנות להתחיל מסלול בלי שהן מכירות את האפשרויות בשוק.
בעבר בנות כאלה נשארו בסמינר כדי לקבל את החלק הרוחני, והשלימו עם "בזבוז הזמן" בחלק המקצועי
בשנים האחרונות החלק הרוחני והערכי עומד בצל של המסלולים. הבנות האלה מרגישות שהזמן והאופן שמוקדש בסמינרים הקיימים לחלק הזה לא מספיק כדי לפצות על כל שאר הזמן. ועבורן זה מיועד.
אז אשמח אם תוכלי לענות לי בצורה ממוקדת :)
המסגרת מתאימה לבת שברור לה שהיא רוצה ומתאים לה ביותר להיות קלינאית תקשורת רק זה מקצוע שאין אותו בסמינרים?
זה בעצם מהווה שנת גשר למכללה?
או לבנות שרוצות הנדסאים לדוג' = מקצוע שיש בסמינרים
והן פשוט לא מסתדרות בכלללללללל עם המסגרת והן מחפשות מקום קטן ותומך ומכיל ונראה כבר מה יהיה הלאה...
ואני פחות בענין של תשובה של גם וגם כי
זה סוגים שונים של בנות שמגיעות וההבדלה והדיוק חשובים לי להבנת סגנון הבנות שיהיו שם
(זה שונה מתיכון שבו כל אחת מגיעה אליו מסיבה שונה ואף אחת לא חוקרת למה הבנות האחרות הגיעו,
זה בכל אופן עשית צעד שונה ממה שרב הבנות עושות בטבעי)

שוב תודה על המענה המפורט!
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
בעבר בנות כאלה נשארו בסמינר כדי לקבל את החלק הרוחני, והשלימו עם "בזבוז הזמן" בחלק המקצועי
כל מילה!!
בשנים האחרונות החלק הרוחני והערכי עומד בצל של המסלולים. הבנות האלה מרגישות שהזמן והאופן שמוקדש בסמינרים הקיימים לחלק הזה לא מספיק כדי לפצות על כל שאר הזמן. ועבורן זה מיועד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
אז אשמח אם תוכלי לענות לי בצורה ממוקדת :)
המסגרת מתאימה לבת שברור לה שהיא רוצה ומתאים לה ביותר להיות קלינאית תקשורת רק זה מקצוע שאין אותו בסמינרים?
זה בעצם מהווה שנת גשר למכללה?
או לבנות שרוצות הנדסאים לדוג' = מקצוע שיש בסמינרים
והן פשוט לא מסתדרות בכלללללללל עם המסגרת והן מחפשות מקום קטן ותומך ומכיל ונראה כבר מה יהיה הלאה...
ואני פחות בענין של תשובה של גם וגם כי
זה סוגים שונים של בנות שמגיעות וההבדלה והדיוק חשובים לי להבנת סגנון הבנות שיהיו שם
(זה שונה מתיכון שבו כל אחת מגיעה אליו מסיבה שונה ואף אחת לא חוקרת למה הבנות האחרות הגיעו,
זה בכל אופן עשית צעד שונה ממה שרב הבנות עושות בטבעי)

שוב תודה על המענה המפורט!
הסמינר לא מוגדר כשנת גשר למכללה. חלק מהבנות כנראה יגיעו בסוף למכללה, כמו בנות שלומדות בסמינר ומגיעות אח"כ למכללה.
חלק מהבנות חושבות על מקצועות אחרים ואחרי השנה הזו בכלל תחלטנה ללמוד הוראה ולהתקדם במסלול פנימי.
כמו שכתבתי בהתחלה, יש היום אפשרות ללמוד כל מקצוע שיש בסמינרים, גם בלימודי ערב או בוקר בלי לימודי הקודש. זה יותר זול, יותר מהיר, מגיעים לזה אחרי תהליך ומתוך בחירה.
חלק מהבנות מגיעות עם מקצוע ביד- תעודה, ורוצות שנה של השקעה בעצמן במקביל להתקדמות במקצוע שכבר יש להן.

מה כן משותף לכולן?
זו שנה שמחייבת ענין אינטלקטואלי. יכולות וורבליות גבוהות ונכונות להביא את העצמי בכנות. חלק גדול מהזמן הוא למידה בקבוצות, דיונים ועבודה משותפת. דרוש רצון לצלול לתוך טקסטים מורכבים וללמוד באופן עצמאי (עם הנחיה)

התקנון זהה לסמינרים הרגילים, אבל האוירה היא של מכובדות ושיתוף פעולה והבנות לוקחות חלק בהחלטות. זה לא יתאים למי שלא הסתדרה עם תקנון בסמינר ומחפשת מקום יותר גמיש. היא פשוט תיפלט מהמעגל החברתי ותשתעמם.

זו שנה של אקסטרים אינטלקטואלי, לבנות יציבות מבחינה רוחנית ממשפחות שמבינות את התרומה של התבססות ערכית ומקצועית לפני שיוצאים לחיים.

אם יש לך עוד שאלות, בשמחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
לי זה נשמע ממש אידיאלי. אני מחו"ל ושם, כידוע, זה הנורמה.
השנה הזאת של SEMINARY תרם לי ותורם לבנות אחרי תיכון, בסיס לחיים יהודיים, חיים שלא רק משרה, עבודה וכו'.
זאת שנה שממש העצב את התלמידה מבחינה רוחנית ואישית.
סגנון הלימוד זה לגמרי אחרת מזה שבתיכון.
יוזמה ממש חשובה וננצרך מאוד!
והרב גרינוולד הוא שם דבר בחינוך בנות.
רק ההבדל הוא, שהבנות מחול לא ממהרות לשום מקום, והעול שאמור להיות מוטל עליהן אחרי החתונה, לרוב קטן בהרבה משל חברותיהן הישראליות...

מה עוד שהן מרוויחות פה את אפקט ארץ ישראל, ולא נכנס לבסיס לחיים יהודיים, שבכל אופן מוצק יותר בארץ הקודש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
הסמינר לא מוגדר כשנת גשר למכללה. חלק מהבנות כנראה יגיעו בסוף למכללה, כמו בנות שלומדות בסמינר ומגיעות אח"כ למכללה.
חלק מהבנות חושבות על מקצועות אחרים ואחרי השנה הזו בכלל תחלטנה ללמוד הוראה ולהתקדם במסלול פנימי.
כמו שכתבתי בהתחלה, יש היום אפשרות ללמוד כל מקצוע שיש בסמינרים, גם בלימודי ערב או בוקר בלי לימודי הקודש. זה יותר זול, יותר מהיר, מגיעים לזה אחרי תהליך ומתוך בחירה.
חלק מהבנות מגיעות עם מקצוע ביד- תעודה, ורוצות שנה של השקעה בעצמן במקביל להתקדמות במקצוע שכבר יש להן.

מה כן משותף לכולן?
זו שנה שמחייבת ענין אינטלקטואלי. יכולות וורבליות גבוהות ונכונות להביא את העצמי בכנות. חלק גדול מהזמן הוא למידה בקבוצות, דיונים ועבודה משותפת. דרוש רצון לצלול לתוך טקסטים מורכבים וללמוד באופן עצמאי (עם הנחיה)

התקנון זהה לסמינרים הרגילים, אבל האוירה היא של מכובדות ושיתוף פעולה והבנות לוקחות חלק בהחלטות. זה לא יתאים למי שלא הסתדרה עם תקנון בסמינר ומחפשת מקום יותר גמיש. היא פשוט תיפלט מהמעגל החברתי ותשתעמם.

זו שנה של אקסטרים אינטלקטואלי, לבנות יציבות מבחינה רוחנית ממשפחות שמבינות את התרומה של התבססות ערכית ומקצועית לפני שיוצאים לחיים.

אם יש לך עוד שאלות, בשמחה.
תודה רבה רבה!!!
ובהצלחה גדולה במיזם!!
אעביר את הדברים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
מה פתאום
אמירם בעבר היה פוטר מכל קורסי האנגלית
מה שכן- יש בתואר חובת למידה של קורס כללי באנגלית ומזה אמירם לא פוטר
אבל אלה שני סוגי חובות שונים (קורס רמה מול קורס תוכן\כללי)
נ.ב. אני לא יודעת מה הדרישות היום לפי ההנחיות החדשות

היום הנוהל הוא: כל לומד חייב לעבור שני קורסים באנגלית, ולא משנה מה רמתו.

מי שמגיע לרמת פטור באמיר"ם, מחוייב בשני קורסי תוכן שאותם ילמד בשפה האנגלית. (והם מזכים אותו בנ"זים).

מי שמגיע לרמת מתקדמים ב' באמיר"ם, מחוייב בקורס תוכן אחד (מזכה בנ"זים) וקורס שיפור אנגלית אחד. (לא מזכה).

ומי שמגיע לרמת מתקדמים א' באמיר"ם חייב בשני קורסי שיפור אנגלית. (ואינו חייב קורס תוכן).

כלומר, אין דרך להימלט משני קורסים באנגלית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
היום הנוהל הוא: כל לומד חייב לעבור שני קורסים באנגלית, ולא משנה מה רמתו.

מי שמגיע לרמת פטור באמיר"ם, מחוייב בשני קורסי תוכן שאותם ילמד בשפה האנגלית. (והם מזכים אותו בנ"זים).

מי שמגיע לרמת מתקדמים ב' באמיר"ם, מחוייב בקורס תוכן אחד (מזכה בנ"זים) וקורס שיפור אנגלית אחד. (לא מזכה).

ומי שמגיע לרמת מתקדמים א' באמיר"ם חייב בשני קורסי שיפור אנגלית. (ואינו חייב קורס תוכן).

כלומר, אין דרך להימלט משני קורסים באנגלית.
כשאני למדתי, כנראה עוד לפני ההנחיות, היתה חובת קורס כללי באנגלית
ובנוסף נלמדו כמה מהקורסים בתואר הספציפי שלי באנגלית, וזאת על מנת להרגיל את הסטודנטים ואני מודה על כך לאדריכלי ההחלטה.
בעיני זה מבורך שכעת זה הנוהל בכל תואר
הבינו שאנגלית חשובה לכל תחומי הדעת
להשלים וללמוד לבד אנגלית זה קשה
כשחייבים, ובתחום הדעת שלך- זה פשוט קורה
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
המעלה מבחינתן היתה שהן לא עברו פעמיים מסגרת: תיכון, מסגרת לשנה ואקדמיה
אלא תיכון והמשך בו בי"ג ואז אקדמיה
אקדמיה היא לא מסגרת, וגם לא בית המורה או ביה"ס של פרוג. בדיוק כמו שעבודה במשרד היא לא מסגרת. מגיע שלב בחיים הבוגרים שבו אנו מנהלים כמה קבוצות השתייכות שכל אחת מהן תורמת ונוגעת בפן מסוים בחיינו.

המעבר מלשהות בתוך מסגרת עוטפת שמספקת את כל הצרכים ומעמידה כללים ברורים וקשיחים, להיות עצמאים בעולם ומשתייכים לכמה מעגלים הוא מעבר רגיש.

אחד האתגרים של צעירים (בעולם בכלל) הוא המעבר הזה. מפסיביות לפרואקטיביות. מציות לניהול עצמי. ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי. ככל שצעיר מפנים מוקדם יותר שהוא אחראי לבחירותיו ויכול לעמוד במחיריהן, כך הוא יצליח יותר בחיים. יהיו לו כלים לעמוד באתגרים של לימודים קשים ועבודה שלא תמיד נהנים ממנה ואתגרים של זוגיות והאתגר הגדול- לשלב הכל.

כדי שתהליך כזה יקרה בהצלחה צריך צוות שמבין את התהליך. צוות שהתפקיד שלו בחינוך בנות בי"ג שונה בתכלית מהתפקיד מול בנות בט'.
זה מתבטא בגישה, באופן הלמידה, בנושאים הנידונים, ובשחרור שליטה מדורג. לא מספיק להתאים את רמת החומר הנלמד בתורה. אחריות לא נקנית בהקשבה להרצאות. זה שינוי של 180 מעלות במהות השנה.
בסוף, בלימודי המקצוע לבת לא תהיה כבר מסגרת תומכת של לימודי קודש.
ואז זה הכי נחוץ!
גם נשים נשואות בעבודה צריכות חברה טובה ומטענים רוחניים. ב"ה שיש היום כמה וכמה אפשרויות טובות לקבל את המטען הזה.
השאיפה שלנו כהורים וכמחנכים היא שהבנות תהיינה עצמאיות ותדענה לנתב את הדרך כשהן בונות לעצמן את מרחבי התמיכה וההיטענות ובלי "מסגרת" מחנכת.

מתי אנו מחנכים את הבנות לעצמאות ולקבלת אחריות על ההחלטות שלהן? אין רגע מסוים שבו אומרים- מעכשיו כבר לא נכתיב לך איך להתלבש, מה לקרוא ועם מי ללכת. יש ציפיה שזה יקרה איכשהו.

בשנה הזו בסמינר ראשית דעת יש התכוננות מוחלטת לשחרור הזה. כל המשאבים מוקדשים לכך שהנערה תדע ותבין ותפנים את האחריות שעליה, ונאפשר לה לקנות כלים שילוו אותה לבחירות טובות בכל התחומים בהמשך החיים.
אני חושבת שצריך לעבוד על להכניס כזאת תוכנית לימודים כבר בי''ב.
ככה לא מתבזבזת שנה למי שכבר רוצה ללמוד, וגם מקבלים בסיס לחיים בשלב מספיק בוגר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
נשמע כמו מדרשיה כזאת
בהחלט זה רעיון טוב
הנקודה שכל מי שיש לו חשיבה קריירסטית וחשיבה של השגיות
וזה החשיבה של רוב האנשים

יסתכל על שנה כזאת כבזבוז זמן

מי שהוא יותר פתוח בחשיבה יותר רגוע מטבעו לא ממהר
יסתכל על זה דווקא באופן חיובי מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
נשמע כמו מדרשיה כזאת
בהחלט זה רעיון טוב
הנקודה שכל מי שיש לו חשיבה קריירסטית וחשיבה של השגיות
וזה החשיבה של רוב האנשים

יסתכל על שנה כזאת כבזבוז זמן

מי שהוא יותר פתוח בחשיבה יותר רגוע מטבעו לא ממהר
יסתכל על זה דווקא באופן חיובי מאוד
אתם מכירים משפחה חרדית רגועה שלא ממהרת להעניק לבנותיה הכשרה מקצועית בטרם תינשאנה?
ומה הקשר בין רוגע לבין המצב הנתון שחרדיות נישאות מוקדם ולכן חייבות ללמוד מקצוע מהר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
מעלה עוד נקודה.
אני לומדת בכיתה י"ב
יש לנו כמיות! שיעורי קודש [2 סוגי תורה 3 סוגי נביא שמירת הלשון יהדות שקפה ועוד..] חצי מהיום אם לא יותר אנחנו לומדות קודש [יש בסה"כ 11 שעות שבועיות שהם לא קודש]
בקיצור כוילל אנחנו תמיד בוכות שאנחנו אברכיות בלי לקבל מילגה
וזה די גורם לראקציה כי כמה אפשר לשבת וללמוד פחות או יותר את אותם דברים??
והמשפט שהכי נשמע בכיתה זה "די מתי כבר נתחיל ללמוד משהו לחיים"
ככה שאני בספק אם בנות היו מעונינות ללמוד עוד שנה קודש בזמן שכל החברות שלהם לומדות מקצוע
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
יש לנו כמיות! שיעורי קודש [2 סוגי תורה 3 סוגי נביא שמירת הלשון יהדות שקפה ועוד..] חצי מהיום אם לא יותר אנחנו לומדות קודש [יש בסה"כ 11 שעות שבועיות שהם לא קודש]
יכול להיות שאת בסמינר שלי?
פשוט לא שמעתי על עוד סמינר עם כ"כ הרבה שיעורי קודש מלבד הסמינר שלי...
רמז: ציפית לגאולה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
בשנים האחרונות החלק הרוחני והערכי עומד בצל של המסלולים. הבנות האלה מרגישות שהזמן והאופן שמוקדש בסמינרים הקיימים לחלק הזה לא מספיק כדי לפצות על כל שאר הזמן. ועבורן זה מיועד.
אני תוהה כמה בנות רוחניות כאלו קיימות, ועד כמה ההורים שלהן מסוגלים לאפשר שנת מדרשיה כזאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
בלת"ק. לגבי הגשה למבחן פטור- אם הכוונה למבחן אמיר"ם, הוא כבר פוטר מפחות קורסים מבעבר, לפי ההנחיות החדשות יחסית של המל"ג. עשיתי אמיר"ם ועברתי בציון הכי גבוה שיש, ועדיין חוייבתי ב2 קורסים של אנגלית (בערב ההנחיה היתה רק קורס אחד)
היום הנוהל הוא: כל לומד חייב לעבור שני קורסים באנגלית, ולא משנה מה רמתו.

מי שמגיע לרמת פטור באמיר"ם, מחוייב בשני קורסי תוכן שאותם ילמד בשפה האנגלית. (והם מזכים אותו בנ"זים).

מי שמגיע לרמת מתקדמים ב' באמיר"ם, מחוייב בקורס תוכן אחד (מזכה בנ"זים) וקורס שיפור אנגלית אחד. (לא מזכה).

ומי שמגיע לרמת מתקדמים א' באמיר"ם חייב בשני קורסי שיפור אנגלית. (ואינו חייב קורס תוכן).

כלומר, אין דרך להימלט משני קורסים באנגלית.
תודה על ההסבר המפורט! שכנעו אותי במסגרת מסוימת לעשות אמיר"ם, הבטיחו שאצטרך רק קורס מתקדמים ב', ובסוף הלימודים נזכרו להנחית עליי קורס מקוון מזעזע! ארוך ומייגע. מבחינתי הייתי מעדיפה לעשות את כל הקורסים ש"נחסכו" ממני ולא את הקורס הנורא הזה, ואין עם מי לדבר במוסד האקדמי הנ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
אתם מכירים משפחה חרדית רגועה שלא ממהרת להעניק לבנותיה הכשרה מקצועית בטרם תינשאנה?
ומה הקשר בין רוגע לבין המצב הנתון שחרדיות נישאות מוקדם ולכן חייבות ללמוד מקצוע מהר?
אמת.
לא מכיר כזאת משפחה.

יש היום מרדף שיא אחרי תעסוקה עבודה ולימודים מכורח המציאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
אמת.
לא מכיר כזאת משפחה.

יש היום מרדף שיא אחרי תעסוקה עבודה ולימודים מכורח המציאות
בלי לשכוח ששנה כזו עולה הון!!
זה אחרי הגיל המחויב בחוק לימוד..
אין סבסוד שיש לסמינרים בה' ו' מקרנות שונות , בגלל לימודי המקצוע....
בקציור תשאלו סביבכם כמה עולה השנה הזו לבנות אמריקאיות,
ותבינו שגם א ההורים יגיעו למסקנה שהם רוצים דבר כזה עבור הבת שלהם(לעניות דעתי ה םלא ירצו גם םא ישלמו להם כסף....)וגם אם הבת תרצה... (אחוז נמוך מאד ירצה .. במיוחד כשחברותיהן ממשיכות בחיהן,וגם ירתיע אותם ה"שם" שלהן בשידוכים... )
המימון של דבר כזה:
מבנה, (פנימיה לחלקן) מרצים ברמה גבוה, מורות ברמה גבוה... והמנהלים שאמורים להשתכר טוב מאד מכל הסיפור הזה......
אני לא רואה הורים חרדים קלאסים שממנים כמה אלפים בחודש בשביל דבר כזה, בת שהיא מאד "מבקשת" (יש לזה הטיה בנקבה??) יכולה להתחבר לשיעורים מקסימים בפלטפורמות כמו קול הלשון וכד'......


תוסיפו לזה שמעבר לענין הסטיגמה, כמה בחור ישיבה קלאסי(גם מהישיבות היותר דוסיות) ירצו מרצונם הפרטי, אישה בסנון הנל???
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #99
אני תוהה כמה בנות רוחניות כאלו קיימות, ועד כמה ההורים שלהן מסוגלים לאפשר שנת מדרשיה כזאת.
ההגדרה "רוחניות" לא לגמרי מתאימה. מדובר על בנות חזקות, ערכיות, שמתכננות את העתיד גם מעבר לשנתיים הקרובות. הן לא מוכנות להתפשר על העמקה רוחנית, על רכישת מקצוע שמתאים להן גם אם כרגע הן לא יכולות ללמוד אותו, ועל השקעה בעצמן להיות נשים ואמהות טובות בישראל.
העלות של השנה הזו זולה יותר משנה בסמינר, ובחישוב כללי זה מסלול יותר מהיר וזול (בעיקר עבור בנות שהמקצוע שמתאים להן לא קיים בסמינרים).
בנוסף מרוויחים את הערך האישי והערכי שמלווה שנים ארוכות ומביא להצלחה בעז"ה.
אמת.
לא מכיר כזאת משפחה.

יש היום מרדף שיא אחרי תעסוקה עבודה ולימודים מכורח המציאות
ב"ה יש כבר קבוצה נהדרת לסמינר שהולכת ומתגבשת עם עוד בנות. זו לא שנה שמתאימה לכולן, אבל מי שמחפשת, יודעת בדיוק מה היא רוצה ומה היא יכולה לקבל. האתגר שלנו הוא רק ליידע את הבנות וההורים שיש מענה חדש לבנות ברמה גבוהה מכל הבחינות, מה שעד עכשיו לא היה קיים.
בלי לשכוח ששנה כזו עולה הון!!
זה אחרי הגיל המחויב בחוק לימוד..
אין סבסוד שיש לסמינרים בה' ו' מקרנות שונות , בגלל לימודי המקצוע....
בקציור תשאלו סביבכם כמה עולה השנה הזו לבנות אמריקאיות,
ותבינו שגם א ההורים יגיעו למסקנה שהם רוצים דבר כזה עבור הבת שלהם(לעניות דעתי ה םלא ירצו גם םא ישלמו להם כסף....)וגם אם הבת תרצה... (אחוז נמוך מאד ירצה .. במיוחד כשחברותיהן ממשיכות בחיהן,וגם ירתיע אותם ה"שם" שלהן בשידוכים... )
המימון של דבר כזה:
מבנה, (פנימיה לחלקן) מרצים ברמה גבוה, מורות ברמה גבוה... והמנהלים שאמורים להשתכר טוב מאד מכל הסיפור הזה......
אני לא רואה הורים חרדים קלאסים שממנים כמה אלפים בחודש בשביל דבר כזה, בת שהיא מאד "מבקשת" (יש לזה הטיה בנקבה??) יכולה להתחבר לשיעורים מקסימים בפלטפורמות כמו קול הלשון וכד'......


תוסיפו לזה שמעבר לענין הסטיגמה, כמה בחור ישיבה קלאסי(גם מהישיבות היותר דוסיות) ירצו מרצונם הפרטי, אישה בסנון הנל???
יש פה בלבול.
זה לא סמינר אמריקאי במבנה. המתודה והעקרונות החינוכיים בחלקם מועתקים. לוקחים את הדברים הטובים מכל העולמות :)
המסגרת אינה פנימיתית
אפשר לעבוד במקביל
זה לא סמינר למטרות רווח
העלות של השנה הזו זולה יותר מסמינר רגיל

ולגבי שידוכים- כבר כתבו על זה בהרחבה בהודעות קודמות.
 
ההגדרה "רוחניות" לא לגמרי מתאימה. מדובר על בנות חזקות, ערכיות, שמתכננות את העתיד גם מעבר לשנתיים הקרובות. הן לא מוכנות להתפשר על העמקה רוחנית, על רכישת מקצוע שמתאים להן גם אם כרגע הן לא יכולות ללמוד אותו, ועל השקעה בעצמן להיות נשים ואמהות טובות בישראל.
העלות של השנה הזו זולה יותר משנה בסמינר, ובחישוב כללי זה מסלול יותר מהיר וזול (בעיקר עבור בנות שהמקצוע שמתאים להן לא קיים בסמינרים).
בנוסף מרוויחים את הערך האישי והערכי שמלווה שנים ארוכות ומביא להצלחה בעז"ה.

ב"ה יש כבר קבוצה נהדרת לסמינר שהולכת ומתגבשת עם עוד בנות. זו לא שנה שמתאימה לכולן, אבל מי שמחפשת, יודעת בדיוק מה היא רוצה ומה היא יכולה לקבל. האתגר שלנו הוא רק ליידע את הבנות וההורים שיש מענה חדש לבנות ברמה גבוהה מכל הבחינות, מה שעד עכשיו לא היה קיים.

יש פה בלבול.
זה לא סמינר אמריקאי במבנה. המתודה והעקרונות החינוכיים בחלקם מועתקים. לוקחים את הדברים הטובים מכל העולמות :)
המסגרת אינה פנימיתית
אפשר לעבוד במקביל
זה לא סמינר למטרות רווח
העלות של השנה הזו זולה יותר מסמינר רגיל

ולגבי שידוכים- כבר כתבו על זה בהרחבה בהודעות קודמות.
תוכלי לכתוב את מה שכתבת בכמה מילים פשוטות ומתומצתות (לא מילים גבוהות...)
הסמינר מיועד לבנות "מבקשות", שבסגנון יותר מתעמקות וחושבות?
סוג לימודי הקודש של סמינר אופקים?
כמה שעות לימודים זה יהיה? (זה ממש קשוח ימים שלמים רק לימודי קודש והשקפה)
איך עובד בפועל ההתנסות במקצועות? (ואם מישהי רוצה להיות פסיכולוגית לדוגמא?)
מה שונה זה מבין סמינר שערים לדוגמא?
(ויש לי מלא חברות שלמדו בסמינר מזכירות בסכום מזערי לחודש, ותוכ"ד למדו מקצועות בחוץ בסוד.
והיה לי בסמינר שיעורי קודש והשקפה ובית יהודי מהממים, דבר אחד שהפריע לי זה שמורות שדיברו איתי על בעיות בעולם התעסוקה ונתנו דוגמא שח"ו לא קוראים לדברים בעבודה בשמם הפרטי היו מנותקות מאד מהמציאות, כי מתוקף עבודתן הן מעולם לא נאלצו לקרוא למנהל הסמינר בשמו, על אף שזכור לי שלשרתים כן היו קוראים בשמם.,
אבל הבעיה הזאת לא תיפתר כל עוד זו שתלמד על בעיות תעסוקה לא תהיה שכירה במשרד עם בוסים ועובדים גברים.)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה