מידע שימושי מקצוע שווה או מתאים? או- האם בסמינר מתכוננים לחיים?

[חיים שיש בהם]

לוקחים את הדברים הטובים מכל העולמות

אין כזה דבר בעולם

 

[חיים שיש בהם]

הסמינר לא מוגדר כשנת גשר למכללה. חלק מהבנות כנראה יגיעו בסוף למכללה, כמו בנות שלומדות בסמינר ומגיעות אח"כ למכללה.

באלו אחוזים
סליחה על ההכללה
אבל ביררתי לאחרונה על בנות ממעלות בשידוכים
ומה שאמרו עליהם זה בדיוק אותו רעיון
חיבור פנימי
רוחניות
עומק
בחירה מרצון
תקנון אבל מבחירה
וקצת שיח על אקדמיה אחרי החתונה
אז זה כאילו בנות סוג מעלות?

 

[Reizily]

מעלה עוד נקודה.
אני לומדת בכיתה י"ב
יש לנו כמיות! שיעורי קודש [2 סוגי תורה 3 סוגי נביא שמירת הלשון יהדות שקפה ועוד..] חצי מהיום אם לא יותר אנחנו לומדות קודש [יש בסה"כ 11 שעות שבועיות שהם לא קודש]
בקיצור כוילל אנחנו תמיד בוכות שאנחנו אברכיות בלי לקבל מילגה
וזה די גורם לראקציה כי כמה אפשר לשבת וללמוד פחות או יותר את אותם דברים??
והמשפט שהכי נשמע בכיתה זה "די מתי כבר נתחיל ללמוד משהו לחיים"
ככה שאני בספק אם בנות היו מעונינות ללמוד עוד שנה קודש בזמן שכל החברות שלהם לומדות מקצוע

סליחה שאני אומרת, אבל כנראה שאת לא יודעת מה זה שיעורי השקפה ויהדות ברמה גבוהה...
כי כל בחורה בי''ג-י''ד שאני מכירה, לא מוכנה כמעט לוותר על שיעורי הקודש שיש בסמינר.
גם בסמינרים שהרמה של הקודש לא מאד גבוהה, עדיין יש לבנות הרצאות מרתקות ושיעורי יהדות שאין בשום תיכון בכיתה י''ב...
ובד''כ, הנושא הוא בעיקר ''החיים'' ואיך להתכונן אליהם... (כמובן שתלוי באיזה סמינר ואל תתפסו אותי על המילה...)

 

[shimשימי]

אני חושב שזה דבר כואב מאוד מה שקורה פה
מה שכתוב במסילת ישרים

"שעד שתראה אחד מתחסד לא תוכל מלמנוע אותו מלגס השכל"

זה בערך מה שכולם חושבים על הדברים האלה

הציבור הליטאי כציבור קריירסטי שחותר למצליחנות לא יכול להכיל תנועה של שלווה
נינוחות ורוגע
זה משהו מובנה בציבור ששואף למצליחנות שהגדרתו היא כישרון כישרון וכישרון

כדי שיוזמה כזאת תצליח צריך לראות אם קיימות ישיבות של בנים בסגנון של הבנות שהולכות ללמוד שם

במידה ויש ---אז זה רעיון טוב
במידה ולא-אז זה לא רעיון טוב

 

[Reizily]

בי"ב עדיין לא בשלים לדעתי, זה יכול להיות אינטנסיבי
אפילו אם בוגרים, יש ריאקציה מכל מיני דברים

הראש עדיין בקדחת המבחנים וכו'
אין בשלות תעסוקתית ורוחנית לקבל.
לדעתי ממה שראיתי.

לא מסכימה איתך.
ברור שעם כל שנה הבת מתבגרת יותר, אבל עדיין בנות בי''ב הן לא תינוקות ויכולות כבר ללמוד על החיים.
ולנו בי''ב היו הרבה שיעורי השקפה ויהדות וזה דברים שנחרתים...
ואני גם חושבת, שברגע שסומכים על הבנות ומדברים איתם בגובה העיניים אפילו שהן בי''ב ולא בי''ג, אוטומטית הן מקבלות את השיעורים בצורה בוגרת מאד.

 

[מה יש]

אני לא מצליחה להבין את המתנגדים..
הציבור הליטאי עצום. כמה בנות מסיימות כל שנה י"ב, נניח רק בירושליים?
כמה אלפים, אם לא יותר.
זה סמינר של קבוצה קטנה ומצומצמת. מניחה שקשר אישי זה חלק מהענין. מקסימוםםם 50 בנות? 60? מן הסתם תהיינה בנות לא ירושלמיות (שם זה הולך להיפתח?) ברור שזה לא מתאים לרב הליטאים! זה גם לא אמור להיות. זה מיועד לפחות מהאוכלוסיה שיש לו צורך.
אבל אני למשל, בטוחה שהייתי נרשמת
ונכון, אני לא קלאסית, אבל אני שמורה בכל קנה מידה, אולי אפילו בני ברקי. וממשפחה שמורה מאד.
וההורים שלי לא רצו שנלך לאקדמיה אחריי י"ב, אמרו בפה מלא שמשלמים בידיעה שלא אעבוד במה שלמדתי, אבל אחריי שנתיים של הכרות וחשיפה יותר עם העולם ש'בחוץ' אז כן עשיתי לימודים.
ולחשוב ששיעורים בקול הלשון הם תחליף לסמינר- זה ממש לא אותו דבר.

ו @shira bira נכון שאנחנו רוצות מקצוע לפני חתונה, אבל הגיל ממילא עלה.
וכל מי שרוצה ללמוד משהו שאין בסמינר- ממילא לומדת 4 ואפילו 5 שנים אם למדה בתיכון חרדי בערים הגדלות שאין בגרויות.

((אמנם סיימתי סמינר לפני 10 שנים אבל אני שומעת מאחיות שלי ולא מרגישה איזשהו שינוי מהותי. בבנות כן, בסמינר פחות. התהליך איטי מדי ולחלוטין לא מדביק את הקצב..))

 

[Reizily]

אני לא מצליחה להבין את המתנגדים..
הציבור הליטאי עצום. כמה בנות מסיימות כל שנה י"ב, נניח רק בירושליים?
כמה אלפים, אם לא יותר.
זה סמינר של קבוצה קטנה ומצומצמת. מניחה שקשר אישי זה חלק מהענין. מקסימוםםם 50 בנות? 60? מן הסתם תהיינה בנות לא ירושלמיות (שם זה הולך להיפתח?) ברור שזה לא מתאים לרב הליטאים! זה גם לא אמור להיות. זה מיועד לפחות מהאוכלוסיה שיש לו צורך.
אבל אני למשל, בטוחה שהייתי נרשמת
ונכון, אני לא קלאסית, אבל אני שמורה בכל קנה מידה, אולי אפילו בני ברקי. וממשפחה שמורה מאד.
וההורים שלי לא רצו שנלך לאקדמיה אחריי י"ב, אמרו בפה מלא שמשלמים בידיעה שלא אעבוד במה שלמדתי, אבל אחריי שנתיים של הכרות וחשיפה יותר עם העולם ש'בחוץ' אז כן עשיתי לימודים.
ולחשוב ששיעורים בקול הלשון הם תחליף לסמינר- זה ממש לא אותו דבר.

ו @shira bira נכון שאנחנו רוצות מקצוע לפני חתונה, אבל הגיל ממילא עלה.
וכל מי שרוצה ללמוד משהו שאין בסמינר- ממילא לומדת 4 ואפילו 5 שנים אם למדה בתיכון חרדי בערים הגדלות שאין בגרויות.

((אמנם סיימתי סמינר לפני 10 שנים אבל אני שומעת מאחיות שלי ולא מרגישה איזשהו שינוי מהותי. בבנות כן, בסמינר פחות. התהליך איטי מדי ולחלוטין לא מדביק את הקצב..))

יש צדק בדברייך.
אם בכל מקרה הקבוצה שנפתחת בסמינר הנ''ל היא קטנה ומצומצמת, אז מתוך האלפי בנות שיש וודאי יהיו כמה שירצו לעבור כזאת שנה גדושה.
וגם אם עכשיו יש כאלו שזה נשמע להם רעיון הזוי, יכול להיות שזה יהיה ''הסיפתח'' לעוד כאלו מסגרות...

 

[שמש!]

רק אני הבנתי שהמודעה פונה לבנות חו"ל שעשו עליה?
כתוב שם במפורש 'בנות עליה'...
לקח לי כמה הודעות לקרוא כדי לקלוט שטעיתי

 

[רפ]

משום מה, ההתרשמות שלי היא שהמוסד המתואר עתיד להיות ממותג כ"קליקה" של בנות שהן "ברמה גבוהה יותר", "רוחניות", "בוגרות", "אינטלקטואליות" וכו' (וכתוצאה ישירה למתג את כל הסמינרים ומקומות הלימוד המקובלים כמוסדות ברמה נמוכה).

לדעתי הורה חרדי קלאסי, יחשוב הרבה מאוד אם לשלוח לכזה מקום, גם אם בבסיס הבת שלו היא רוחנית והומנית ואינטלקטואלית וכו', כי הגדרות מהסוג הזה הן לא תמיד תמימות, וחברה שמתגבשת על בסיס ההגדרות האלו, סיכוי גדול שהיא לא החברה שהורה חרדי קלאסי יאחל לבת שלו.
נקודה נוספת, מיתוג מהסוג הזה הרבה פעמים הוא מיתוג בלבד בלי הרבה משמעות מעשית, אבל הוא זה שקובע את אופי הבנות שיירשמו.

כתבתי בזהירות, ויותר ממה שכתבתי, לא כתבתי.
ברור לי שהכוונות שעומדות מאחורי המיזם הן חיוביות. אבל אופי קהל היעד חייב להיות מוגדר, ובגלל המיתוג הנ"ל אני די משוכנעת שהוא לא הציבור החרדי הקלאסי.

 

[reish]

חבל שלא היה את זה כשאני הייתי
הייתי בסמינר נטו בשביל מסגרת והתעלות השקפתית רוחנית, לימודי בית יהודי וכו',

שלוש שנים (שנתיים + שנה שלישית של הוראה) של לימודים- ואני לא מתעסקת בכלל במה שלמדתי חח
סכום כספי עצום.
כשכל הזמן ידעתי שרוב הסיכויים שאני לא אעבוד בזה..
לכן לפחות בחרתי את המקצוע שהכי פחות שנוא עלי.
אני חושבת ש80 אחוז לא באמת עוסקים במה שלמדו בסמינר לטווח ארוך- או אפילו קצר.
זה גם לא גיל באמת לדעת מה רוצים לעשות, ואין בשלות אמיתית מבחינה תעסוקתית, כמעט כל מי שאני מכירה למדה אח"כ שוב.

בהצלחה רבה במיזם
זה נשמע מבורך ונצרך

כל מילה.
נשארתי בסמינר לה' ו' רק בשביל המסגרת והחממה.
לא היתה אופציה של לימודי קודש בלבד, אז למדתי את המקצוע שהיה הכי סביר בעיני.
אחר כך הלכתי ללמוד מקצוע אמיתי, במשך כמה שנים טובות.
במבט לאחור אני שמחה שנשארתי בסמינר, גם מהסיבה שלא הייתי באמת בשלה לבחור מקצוע, אבל חבל לי על ההשקעה שהיתה לריק.
מסגרת כזו שממוקדת בבניית התשתית ליציאה לחיים יכולה להוות פתרון מעולה.

 

[Reizily]

כל מילה.
נשארתי בסמינר לה' ו' רק בשביל המסגרת והחממה.
לא היתה אופציה של לימודי קודש בלבד, אז למדתי את המקצוע שהיה הכי סביר בעיני.
אחר כך הלכתי ללמוד מקצוע אמיתי, במשך כמה שנים טובות.
במבט לאחור אני שמחה שנשארתי בסמינר, גם מהסיבה שלא הייתי באמת בשלה לבחור מקצוע, אבל חבל לי על ההשקעה שהיתה לריק.
מסגרת כזו שממוקדת בבניית התשתית ליציאה לחיים יכולה להוות פתרון מעולה.

מעניין.
אני מכירה כמה וכמה בחורות שנשארו במסגרת הסמינר רק ללימודי קודש והלכו ללמוד מקצוע במקום אחר.
לא כל סמינר מאפשר את זה?

 

[Sped]

רק ההבדל הוא, שהבנות מחול לא ממהרות לשום מקום, והעול שאמור להיות מוטל עליהן אחרי החתונה, לרוב קטן בהרבה משל חברותיהן הישראליות...

מה עוד שהן מרוויחות פה את אפקט ארץ ישראל, ולא נכנס לבסיס לחיים יהודיים, שבכל אופן מוצק יותר בארץ הקודש...

ממש לא הרוב ולא הנורמה.
לא נותנים דירות
אין סבסוד בלימודים
אני, למשל, עבדתי בימים (בוקר + צהריים) לממן את הלימודים שלי בערבים וימי ראשון.
לא קבלתי דירה (גרה עדיין בשכירות), כן עזרה כספית מינימלית פה ושם.

 

[חיים שיש בהם]

אני חושב שזה דבר כואב מאוד מה שקורה פה
מה שכתוב במסילת ישרים

"שעד שתראה אחד מתחסד לא תוכל מלמנוע אותו מלגס השכל"

זה בערך מה שכולם חושבים על הדברים האלה

הציבור הליטאי כציבור קריירסטי שחותר למצליחנות לא יכול להכיל תנועה של שלווה
נינוחות ורוגע
זה משהו מובנה בציבור ששואף למצליחנות שהגדרתו היא כישרון כישרון וכישרון

כדי שיוזמה כזאת תצליח צריך לראות אם קיימות ישיבות של בנים בסגנון של הבנות שהולכות ללמוד שם

במידה ויש ---אז זה רעיון טוב
במידה ולא-אז זה לא רעיון טוב

אני מרגיש בדיוק להפך שהמטרה של המקום הוא לתתג את כל שאר האנשים כ
"שעד שתראה אחד מתחסד לא תוכל מלמנוע אותו מלגס השכל"
ולא אני חושב שהרבה כאלה שעברו במסלול הטוב והרגיל הם עמוקי מחשבה
שלא עסוקים בקריירה

וההורים שלי לא רצו שנלך לאקדמיה אחריי י"ב, אמרו בפה מלא שמשלמים בידיעה שלא אעבוד במה שלמדתי, אבל אחריי שנתיים של הכרות וחשיפה יותר עם העולם ש'בחוץ' אז כן עשיתי לימודים.

מכללה אחרי שמסיימים סמינר זה סוג מסוים מאוד של שמרנות

 

[shimשימי]

אני מרגיש בדיוק להפך שהמטרה של המקום הוא לתתג את כל שאר האנשים כ
"שעד שתראה אחד מתחסד לא תוכל מלמנוע אותו מלגס השכל"
ולא אני חושב שהרבה כאלה שעברו במסלול הטוב והרגיל הם עמוקי מחשבה
שלא עסוקים בקריירה

אותי לימדו פעם שמי שמתקיף בדרך כלל הוא מתגונן

אם המוסד החדש הזה יסביר שזה מוסד לבנות מסוג מסויים וכו
זה לא יעבוד

אבל הדרך שלו למתג את עצמו זה להציע משהו ייחודי

לדעתי אין בזה פסול כלל ---זה פשוט טקטיקה --ונראה לי שכל מי שמאמין ברעיון שלו
היה מנסה ללכת לכזה כיוון
כי יש פה חידוש מסויים שבעייני הציבור היום נתפס כמשהו גרוע מאוד
ולכן הדרך היחידה שלהם לאזן את זה זה לנסות להפוך את כולם במידה מסויימת לצד השני
וככה יתייצר איזון כלשהו

אולי אני טועה אבל כך מרגיש לי רוח הדברים

 

[ראשית דעת]

תוכלי לכתוב את מה שכתבת בכמה מילים פשוטות ומתומצתות (לא מילים גבוהות...)
הסמינר מיועד לבנות "מבקשות", שבסגנון יותר מתעמקות וחושבות?
סוג לימודי הקודש של סמינר אופקים?
כמה שעות לימודים זה יהיה? (זה ממש קשוח ימים שלמים רק לימודי קודש והשקפה)
איך עובד בפועל ההתנסות במקצועות? (ואם מישהי רוצה להיות פסיכולוגית לדוגמא?)
מה שונה זה מבין סמינר שערים לדוגמא?
(ויש לי מלא חברות שלמדו בסמינר מזכירות בסכום מזערי לחודש, ותוכ"ד למדו מקצועות בחוץ בסוד.
והיה לי בסמינר שיעורי קודש והשקפה ובית יהודי מהממים, דבר אחד שהפריע לי זה שמורות שדיברו איתי על בעיות בעולם התעסוקה ונתנו דוגמא שח"ו לא קוראים לדברים בעבודה בשמם הפרטי היו מנותקות מאד מהמציאות, כי מתוקף עבודתן הן מעולם לא נאלצו לקרוא למנהל הסמינר בשמו, על אף שזכור לי שלשרתים כן היו קוראים בשמם.,
אבל הבעיה הזאת לא תיפתר כל עוד זו שתלמד על בעיות תעסוקה לא תהיה שכירה במשרד עם בוסים ועובדים גברים.)

המערכת מורכבת מ5 ימי לימודים בשבוע.
יום אחד התנסות מעשית- התנדבות מאורגנת בתוך סביבת עבודה אליה שוקלים ללכת. למשל, אם מישהי רוצה ללמוד חינוך מיוחד היא תתנסה בתוך מסגרת בה תפגוש צוות פרא רפואי, יועצות חינוכיות, עוסי"ות, מורות חנ"מ, מנתחות התנהגות ואנשי מנהלה.
ההתנסות מודרכת ומכוונת כדי להכיר את כל טווח המקצועות הרלוונטי. לפי ההתנסות וההבנה איך נראית העבודה של כל בעל תפקיד- ניתן לקבל החלטה אם אכן זה התחום, ומה מתוכו מתאים בהתחשב בכל התנאים. שיחות עם בעלות תפקידים ותצפית מקרוב הם הדרך הטובה ביותר לקבלת החלטה.

שאר הימים מחולקים
1/3 קודש- שיעורים, הרצאות, למידה קבוצתית ואישית
1/3 התפתחות אישית- כלי ניהול, פרזנטציה, ניהול מו"מ מקצועי, דיבייט ועוד
1/3 הכנה לעולם העבודה- תהליך אישי, סדנאות ואנגלית אינטנסיבית.

 

[I can do it]

יום אחד התנסות מעשית- התנדבות מאורגנת בתוך סביבת עבודה אליה שוקלים ללכת. למשל, אם מישהי רוצה ללמוד חינוך מיוחד היא תתנדב בתוך מסגרת בה תפגוש צוות פרא רפואי, יועצות חינוכיות, עוסי"ות, מורות חנ"מ, מנתחות התנהגות ואנשי מנהלה.

אבל חנ"מ זה מקצוע שממש קל להתנסות בו (התנדבתי בע"מ בכיתה ט')
לא הבנתי איך זה עובד בפסיכולוגיה? בעוסי"ת קלינית?
ובעוד מקצועות שאין דרך להתנסות בהם....
יהיה להם לפחות הכנה לפסיכומטרי? לתואר?
משהו שיזרז לפחות את הלימודים ברמה כלשהיא?

 

[ייד]

לא עברתי על כל התגובות,
אבל אשמח מאוד לדעת מי מנהלי העמותה....
ומה מקורות המימון שלה??
בגדול כתוב בכל המלל הגבוה כמעט מפורש מכינה קדם אקדמית
הרעיון הכללי מאחורי המכינות זה לקחת אנשים מעולמות שרחוקים מאקדמיה ולרכך את ההתנגדות הטבעית שלהם לחשיבה ולהתנהגות האקדמית
עושים את זה הרבה אצל הדת״לים וקצת עם בנות מסורתיות שמורות מהפריפריה

אגב טיפוח מנהיגות לבנות סמינר???
זה כבר יבוא טרי...

 

[חיים שיש בהם]

שאר הימים מחולקים
1/3 קודש- שיעורים, הרצאות, למידה קבוצתית ואישית
1/3 התפתחות אישית- כלי ניהול, פרזנטציה, ניהול מו"מ מקצועי, דיבייט ועוד
1/3 הכנה לעולם העבודה- תהליך אישי, סדנאות ואנגלית אינטנסיבית.

הקודש בטל ברוב?
ההתפתחות האישית היא כוללת חלק קטן רוחני?

 

[ראשית דעת]

אבל חנ"מ זה מקצוע שממש קל להתנסות בו (התנדבתי בע"מ בכיתה ט')
לא הבנתי איך זה עובד בפסיכולוגיה? בעוסי"ת קלינית?
ובעוד מקצועות שאין דרך להתנסות בהם....
יהיה להם לפחות הכנה לפסיכומטרי? לתואר?
משהו שיזרז לפחות את הלימודים ברמה כלשהיא?

חנ"מ הוא דוגמה שעליה קל להדגים את העקרון.
התנסות מסודרת חושפת לכל מגוון בעלי התפקידים במערך כולו. בצפיה, בשיחות, במפגשים מתוכננים שמיועדים לכך. אי אפשר ולא צריך להתנסות בפועל ביעוץ או טיפול לפני לימודים. אפשר לצפות, להתלוות, להבין את אופן העבודה, מה התנאים, מיהם אנשי המקצוע הנוספים שאיתם עובדים (ואולי בעצם המקצוע שתכננתי לא מדויק לי ודווקא תפקיד אחר\ מקביל שלא היה מוכר קודם, עדיף), ממה מורכב השכר ואיך נראה יום עבודה בפועל.


הסמינר אינו מכינה קדם אקדמית. ולכן אין בו הכנה לתואר (וגם לא למקצוע ספציפי).
יש לימודי אנגלית שרלוונטים לכל תעודה ומקצוע עתידיים וחוסכים זמן בהמשך. יש למידה של כלים מקצועיים שיהפכו כל אחת לעובדת מצליחה יותר בעתיד בעז"ה. יש תהליך אבחון ויעוץ אישי ובניה של מסלול תעסוקתי מדויק, כולל מידע והשלמות (אם נחוצות) לכל אחת באופן אישי לפי הבחירה המקצועית שלה.

 

[shira bira]

ו @shira bira נכון שאנחנו רוצות מקצוע לפני חתונה, אבל הגיל ממילא עלה.
וכל מי שרוצה ללמוד משהו שאין בסמינר- ממילא לומדת 4 ואפילו 5 שנים אם למדה בתיכון חרדי בערים הגדלות שאין בגרויות.

הגיל לא עלה באופן מקרי.
אלא כי להורים כבר אין יכולת גם לחתן וגם לכלכל בת נשואה וגם לבנות עצמן קשה יותר ללמוד כנשואות.
ככה שגם אם הן לומדות מקצוע בלית ברירה רק אחרי הסמינר אין שום סיבה שתוספנה עוד שנה של לימודי קודש- הן הרי נשארו בסמינר בלית ברירה.