מידע שימושי מקצוע שווה או מתאים? או- האם בסמינר מתכוננים לחיים?

[ראשית דעת]

ואיפה הם יעשו את ההכשרה הזאת?
בסמינרים זה לא הגיוני, כמובן כי הם לא בגיל וגם לא יקבלו אותם
במכללות - אז שוב חזרנו לענין של לימודים אקדמאיים,
ואם בבית המורה וכו', לא חזרנו בחזרה לאותן המקצועות הבנאליים שיש בסמינר?
(אף אחת לא נהיית בגיל 35 בטעות מפקחת, היא נהיית יותר באזור גיל 40, וגם כשהיא היתה בת 5 הגננת שלה אמרה היא עוד תהיה מפקחת, ובשביל להיות מפקחת בגנים היא תצטרךך בד"כ להיות קודם ממלאת מקום לסייעת וכן הלאה... או שהיא כלה של המפקחת הנוכחית...)
ולגבי התאמה, גם דברים שמתנסים בהם "כניסיון" לא באמת מוכיחים מה מתאים, ורבה נשים בגיל 30/40/50 עושות הסבה למקצוע חלומותיהם מה גם שהרבה מקצועות באמת פחות מתאים לעבודה וללמידה בגיל הזה. (והשנה האחת לא תעשה את ההבדל)
ודבר נוסף, יש לי חלום להיות חברת כנסת, יש התנסות גם בזה?

אפשר לבכות- אין לנו ברירה, אין איפה ללמוד, רק עם לימודי תואר אפשר להתקדם, רק עם יחוס, אין לנו מגוון מקצועות והכל סוגר עלינו.
להרים ידיים ולהאשים את כל העולם.
עם המחשבות האלה שורדים עד גיל 30 או 35 ואז הולכים ליועצת תעסוקתית ומגלים שאין קסמים, היא לא סידרה אותך בעבודה בכירה עם משכורת טובה. היא לא עשתה את העבודה במקומך.

תהליך תעסוקתי
זה לא הגשמת פנטזיות.
זה לא עשית קסמים
זה לא יצירת יש מאין
ובעיקר בעיקר, זה לא משלם במקומך את מחיר הבחירה

תהליך תעסוקתי טוב מאפשר- וזו אחת המטרות של שנת הסמינר בראשית דעת-

• להכיר היטב את העצמי ואת היכולות שלי
• למפות את הנתונים הקשיחים- ומה רק נראה קשיח וזה גבול של פסיביות או פחד
• מה הקווים האדומים שלי, מה הערכים ומה המטרות
• מה המחירים האישיים, המשפחתיים, הערכיים שמשלמים בכל בחירה
• מה ישאר ברמת הפנטזיה או התחביב (לא תהיה התנסות באילוף דולפינים או בטיסה לחלל)
• איזה חלום אפשר יהיה להגשים בשלב מאוחר יותר בחיים ואיך מתכוננים לזה בחכמה

וכל זה,
עם הבנה שבעולם העבודה של היום לא עובדים באותו מקצוע לאורך עשרות שנים. צריך להתכונן לזה בלי היסטריה, לדעת שזה לגמרי נורמלי שממשיכים ללמוד ולהתפתח ולהשתנות.

כשעוברים תהליך כזה בגיל 19, מגיעים לחיים מתוך עוצמה, חוסן אישי וערכי, ומסלול בהיר שנבחר במודעות ורצון.

 

[I can do it]

אפשר לבכות- אין לנו ברירה, אין איפה ללמוד, רק עם לימודי תואר אפשר להתקדם, רק עם יחוס, אין לנו מגוון מקצועות והכל סוגר עלינו.
להרים ידיים ולהאשים את כל העולם.
עם המחשבות האלה שורדים עד גיל 30 או 35 ואז הולכים ליועצת תעסוקתית ומגלים שאין קסמים, היא לא סידרה אותך בעבודה בכירה עם משכורת טובה. היא לא עשתה את העבודה במקומך.

תהליך תעסוקתי
זה לא הגשמת פנטזיות.
זה לא עשית קסמים
זה לא יצירת יש מאין
ובעיקר בעיקר, זה לא משלם במקומך את מחיר הבחירה

תהליך תעסוקתי טוב מאפשר- וזו אחת המטרות של שנת הסמינר בראשית דעת-

• להכיר היטב את העצמי ואת היכולות שלי
• למפות את הנתונים הקשיחים- ומה רק נראה קשיח וזה גבול של פסיביות או פחד
• מה הקווים האדומים שלי, מה הערכים ומה המטרות
• מה המחירים האישיים, המשפחתיים, הערכיים שמשלמים בכל בחירה
• מה ישאר ברמת הפנטזיה או התחביב (לא תהיה התנסות באילוף דולפינים או בטיסה לחלל)
• איזה חלום אפשר יהיה להגשים בשלב מאוחר יותר בחיים ואיך מתכוננים לזה בחכמה

וכל זה,
עם הבנה שבעולם העבודה של היום לא עובדים באותו מקצוע לאורך עשרות שנים. צריך להתכונן לזה בלי היסטריה, לדעת שזה לגמרי נורמלי שממשיכים ללמוד ולהתפתח ולהשתנות.

כשעוברים תהליך כזה בגיל 19, מגיעים לחיים מתוך עוצמה, חוסן אישי וערכי, ומסלול בהיר שנבחר במודעות ורצון.

אבל לשאלה העיקרית שלי לא ענית..
(אני כל כך לא מתבכיינת לגבי המכללות, אין לי שום תואר, והתעודה שכן יש לי היא תעודת קורונה, ותעודה התחסנות, ואני ועובדת במקצוע אותו למדתי בסמינר ומרוצה ומפסוטית ברוכשם עד הגג.)
מה אני יעשה עם כל הידע הזה?
הרי אם אני לא חושבת ללכת למכללה, אני עדיין נשארת עם המבחר הדי דליל שיש בסמינר (או ללמוד מקצוע בבית המורה ובכל השתלמות שהיא ולקבל תעודת יועצת חינוכית שאפילו לא שווה כתעודת קורונה...)
אז מה הועלתם לי?
אני יכולה ללכת ליועצת תעסוקתית, שתענה לי מה נכון לי כרגע ואת זה ללמוד, לא?
כאילו מה אני יעשה עם המסקנה שלי תהיה אחרי שנה שמתאים לי מאד קלינאות תקשורת ואני אפילו מאד נהנהית מזה, אבל ללכת למכללות אני לא רוצה?
ודבר שממש מענין אותי, איזה סוג בנות כבר רשומות לסמינר הזה? מאיזה סוג סמינרים, ואיזה סוג משפחות.

 

[חיים שיש בהם]

@ראשית דעת
את באה עם בעיה אמתית
את פונה כפי שהבנתי בעיקר לבנות שהמקצועות בסמינרים לא מספקים אותם
כפי שכתבתי כאן הפתרון לשנת הסמינר הוא מעולה
אבל משהו בתגובותיך מתחמק מהשאלה שהיא לא פחות חשובה
מה הלאה?
האם את פונה בעיקר לכאלו שמעוניינות ללכת למכללות
אם כן הפתרון נשמע מושלם
אבל אם את פונה לאלה שמחפשות פתרון לא אקדמאי
מרגיש שהעיקר חסר מהספר

 

[ראשית דעת]

לסמינר ראשית דעת באות בנות מכמה מניעים. זו לא תוכנית לכלל הציבור, אלא לקבוצה קטנה שנבחרת בקפידה כדי לשמור על הרמה הרוחנית והמקצועית.

• בנות עם מקצוע ביד, חלקן כבר עובדות ומרוויחות. הן רוצות שנה משמעותית של בניה ולימודי קודש ורוח אינטנסיביים לפני שיוצאות לגמרי לחיי המעשה.

• בנות שלא רוצות להחליט על מסלול לכל החיים לפני שמשקיעות שנה בביסוס עצמי והתפתחות רוחנית וערכית. אחרי תהליך עומק מקצועי והיכרות עצמית, הן תבחרנה מסלול בלב שקט. הן לא מחליטות מראש לאן פניהן מועדות. זה יכול להיות לבית המורה, או ללימודי תעודה או להכשרה של מה"ט. הן באות לשנה עוצמתית בה תרווחנה גם רוח וגם מעשה.

• בנות שחושבות על מקצוע שדורש הכשרה אקדמית . אבל לא בגיל צעיר, לא לפני נישואין, וההחלטה נדחית לעוד כמה שנים על פי דעת תורה שתבקש לאחר שתתחתן ויחד עם בעלה. בינתיים הן חוות שנה רוחנית וערכית שמלווה אותן להמשך החיים ולבניית הבית.

כל הבנות מקבלות שנה ערכית ואינטנסיבית שמוקדשת ללימודי קודש, רוח והתנסות מעשית. הן מסיימות את השנה עם ראיה לטווח ארוך ומסלול מקצועי מתוכנן לפי הערכים שלהן.

 

[GRN]

לסמינר ראשית דעת באות בנות מכמה מניעים. זו לא תוכנית לכלל הציבור, אלא לקבוצה קטנה שנבחרת בקפידה כדי לשמור על הרמה הרוחנית והמקצועית.

• בנות עם מקצוע ביד, חלקן כבר עובדות ומרוויחות. הן רוצות שנה משמעותית של בניה ולימודי קודש ורוח אינטנסיביים לפני שיוצאות לגמרי לחיי המעשה.

• בנות שלא רוצות להחליט על מסלול לכל החיים לפני שמשקיעות שנה בביסוס עצמי והתפתחות רוחנית וערכית. אחרי תהליך עומק מקצועי והיכרות עצמית, הן תבחרנה מסלול בלב שקט. הן לא מחליטות מראש לאן פניהן מועדות. זה יכול להיות לבית המורה, או ללימודי תעודה או להכשרה של מה"ט. הן באות לשנה עוצמתית בה תרווחנה גם רוח וגם מעשה.

• בנות שחושבות על מקצוע שדורש הכשרה אקדמית . אבל לא בגיל צעיר, לא לפני נישואין, וההחלטה נדחית לעוד כמה שנים על פי דעת תורה שתבקש לאחר שתתחתן ויחד עם בעלה. בינתיים הן חוות שנה רוחנית וערכית שמלווה אותן להמשך החיים ולבניית הבית.

כל הבנות מקבלות שנה ערכית ואינטנסיבית שמוקדשת ללימודי קודש, רוח והתנסות מעשית. הן מסיימות את השנה עם ראיה לטווח ארוך ומסלול מקצועי מתוכנן לפי הערכים שלהן.

יש תוכנית לימודים מסודרת שאפשר להתרשם? (לא צריכה לשנה זאת, אבל אשמח להבין את הכיוון)

 

[ראשית דעת]

הרי אם אני לא חושבת ללכת למכללה, אני עדיין נשארת עם המבחר הדי דליל שיש בסמינר (או ללמוד מקצוע בבית המורה ובכל השתלמות שהיא ולקבל תעודת יועצת חינוכית שאפילו לא שווה כתעודת קורונה...)
אז מה הועלתם לי?
אני יכולה ללכת ליועצת תעסוקתית, שתענה לי מה נכון לי כרגע ואת זה ללמוד, לא?
כאילו מה אני יעשה עם המסקנה שלי תהיה אחרי שנה שמתאים לי מאד קלינאות תקשורת ואני אפילו מאד נהנהית מזה, אבל ללכת למכללות אני לא רוצה?
ודבר שממש מענין אותי, איזה סוג בנות כבר רשומות לסמינר הזה? מאיזה סוג סמינרים, ואיזה סוג משפחות.

1. גם בבית המורה אפשר לייצר מסלול מקצועי איכותי. תעודה אקוויולנטית של יועצת חינוכית יכולה להיות יעילה מאד אם מודעים לתהליך הנחוץ ויודעים איך למנף אותו. בשביל זה צריך לדבר עם יועצות, להבין את המערכת, לעקוב אחרי תהליך ההכשרה הנדרש לאורך כמה שנים ולדעת לאן אפשר להגיע עם תואר אקוויולנטי.
מילת המפתח היא ידע. ידע והיכרות עושים את ההבדל בין משהו מעורפל ו"מה זה יתן לי" לבין תוכנית אופרטיבית שלוקחת בחשבון את מכלול השיקולים.

2. יועצת תעסוקתית יכולה לומר מה מתאים, ולהמליץ. בסופו של דבר זו החלטה ענקית שצריכה לקבל כל אחת בעצמה. אין שום יועצת שיכולה להחליט במקום, ואין תחליף ללהיות בשטח, לדבר, לשאול ולגבש עמדה על בסיס מראה עיניים, משמע אוזניים והתנסות בסביבת עבודה.

3. חלק מהשיקול מה ללמוד תלוי גם בגבולות של כל אחת. אם לא רוצים ללכת לאקדמיה גם בגיל מבוגר, אז לא מתחילים מסלול של קלינאות תקשורת. חשוב לשים על השולחן את כל השיקולים, ולבחור לפיהם מתוך כח והחלטה אישית.

הבנות שהגיעו עד כה לסמינר- מעולות ממש, איכותיות, רוב מוחלט ממשפחות ליטאיות ומהסמינרים הגדולים.

 

[ראשית דעת]

יש תוכנית לימודים מסודרת שאפשר להתרשם? (לא צריכה לשנה זאת, אבל אשמח להבין את הכיוון)

תשלחי מייל לreshitjr בgmail וישלחו לך עלון מידע מפורט.

 

[אוהב ציון]

גם במקצועות אלו יש בעיתיות מבחינת התעודות ושווין בשוק
ובהידרותרפיה אין ממש עבודה לכולן. מעטות הבריכות בהן מתקיימים טיפולים בהפרדה
וזה לא חלק מהגילוי הנאות שאמור להיות בבחירת המסלולים
אל נא תציגי את זה כהשוואה לראית חשבון ומחשבים שאולי בהם יש תנודות בשוק אבל התעודה מוכרת וזו עובדה קיימת.

אני מכירה עשרות בנות שלמדו וסיימו בהצלחה קורס הידרותרפיה מכון כושר גייט שלוחת וינגייט בבני ברק , והם לא קיבלו שום תעודה . (זה מגוחך לשמוע היתכן ? אבל זו עובדה קיימת )

גם במקצועות אלו יש בעיתיות מבחינת התעודות ושווין בשוק
ובהידרותרפיה אין ממש עבודה לכולן. מעטות הבריכות בהן מתקיימים טיפולים בהפרדה
וזה לא חלק מהגילוי הנאות שאמור להיות בבחירת המסלולים
אל נא תציגי את זה כהשוואה לראית חשבון ומחשבים שאולי בהם יש תנודות בשוק אבל התעודה מוכרת וזו עובדה קיימת.

מ

 

[ליליאן]

זו שנה שמעניקה לבנות מסלול מסודר ובהיר. שחוסכת הרבה זמן, כסף, התלבטויות ושינויים בהמשך החיים. זו דרך שנראית ארוכה לרגע, אבל קצרה ונכונה (וזולה) יותר בכל פרמטר אפשרי.

השאלה כמה עולה השנה הזאת עצמה.

 

[ליליאן]

כאילו מרגיש שזה פשוט מכינה (רוחנית) קדם אקדמאית

או שנת מדרשה ופסיכומטרי.

 

[ראשית דעת]

זו שנת סמינר רגילה של 5 ימים בשבוע, לימודים וחוויות חברתיות.

השאלה כמה עולה השנה הזאת עצמה.

בעלות נמוכה הרבה יותר משנת סמינר

הצוות מכוון לאפשר לבנות להתנסות, לקחת אחריות ולקבל החלטות טובות מתוך מודעות. באופי החינוכי זה דומה לשנת SEMINARY יותר מלסמינר רגיל.

 

[Noa rom]

הי, אבל לא חשבתם על כך שהרבה בנות שמחוברות ממש לכל התחומים ההומניים וכן נשארות שנתיים בסמינר עם מקצוע שלא מתאים להן - עושות את זה לא רק בגלל שהן רוצות להשאר בחממה רוחנית אלא כי הן רוצות להישאר עם הסביבה והחברה המוכרת
בדרך כלל בנות לא נשארות בגלל הרעיון של לימודי הקודש אלא בנות נשארות כי הן פשוט לא רוצות לעזוב את המקום - את המכלול

איחוליי להצלחתכם...

 

[מטבע הדברים]

לגבי הדיון על הנושא בפתיחת האשכול,
בבית שמש יש סמינר חדש (שנתיים) שלוחת אופקים
עם מסלולים שונים ומקצועיות ברמה. אבל חוץ מהנושא המקצועי יש צוות שלם שאחראי רק על הנושא של ההשקפה ובניית האישיות. מהכרות אני מעידה שזה מקום שמביא גם וגם, זה שהבנות שם לומדות לתעודה מקצועית לא בא על חשבון ההשקעה בקודש ובבניית ההשקפה.
ואגב מגיעים אליו מכל הארץ.
מקומות כאלה הם אידיאליים בעיני.