משגיח מן החרכים

[מעצב פנימיות]

אפליה והפליה נשמע לי בנוי על אותו יסוד, של הבדל והפרשה. בלי להתייחס לסיבה.
אני מבין שבעברית כותבים אפליה בא, והיא מתחלפת אם הה"א של והפלתי.
יש מילה תנכית דומה באל"ף? או עברית עכשווית בה"א?
גם אם נמצא רשר הירש ודאי יחשיב אותם לבעלי אותו לשון...

דומני שגם 'לפלות' (כינים) מכאן מקורו.

באתר האקדמיה ללשון:

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה
משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום הבדל משמעות בין הצורות באל"ף לצורות בה"א, והן משקפות לעיתים טיפוסי לשון שונים. לדוגמה, הצורה הבדלהאופיינית לעברית כפי שהיא משתקפת בתלמוד הבבלי, ואילו הצורה אבדלה אופיינית לעברית של ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת בתלמוד הירושלמי.

בשמות אחדים נוצר בידול משמעות בין הצורה בה"א לצורה באל"ף: הזכרה (הפעולה, כגון 'הזכרת נשמות', 'הזכרת שמות המשתתפים') לעומת אזכרה (לנפטר); הזעקה (הפעולה, כגון 'הזעקת המשטרה למקום האירוע') לעומת אזעקה (צליל שמופק על ידי מנגנון ומופעל בשעת סכנה). במקרים אחרים הבידול הוא תוצאה של מעשה המינוח. למשל המונח אסדרה נקבע כחלופה ל'רגולציה' לצד המילה הכללית הסדרה, וכיוצא בזה הם המונחיםאבטחה לעומת הבטחה, אבחנה (דיאגנוזה) לעומת הבחנה.

לצד המילים שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה. למשל: 'הזהרה' ו'אזהרה', 'השליה' ו'אשליה', 'הפליה' ו'אפליה', 'הונאה' ו'אונאה'. ואף יש שרק הצורה באל"ף משמשת, דוגמת 'אבטלה'.

 

[הדוויג]

הדרך מהישיבה עד לתפקיד פקיד מס ההכנסה גלוי הראש, מן הסתם דורשת:
עזיבת הישיבה.
עזיבת הדת.
שירות צבאי.
מכינה אקדמית.
לימודים לתואר ראשון.

עשר שנים זה פרק זמן סביר.

לא התכוונתי שהבחור עצמו הוא הפקיד, זה קורה במקביל.
אבל הכיוון שלך מקורי.

 

[מעצב פנימיות]

לא התכוונתי שהבחור עצמו הוא הפקיד, זה קורה במקביל.
אבל הכיוון שלך מקורי.

ביקום חייםולדרי מקביל אני צודק.