כללי משהו מוזר, צל שאוכל את המקום שהוא נופל עליו...

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
שימו לב איך במקום שבו נופל הצל על העיטור (המברשת) שנמצאת מאחורה, הוא אוכל את הפלטה הלבנה...
 

קבצים מצורפים

  • עיטור משבש.PNG
    עיטור משבש.PNG
    KB 37 · צפיות: 14
  • הוסף לסימניות
  • #2
יכול להיות בגלל שזה מולטיפליי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י poto12;2113049:
יכול להיות בגלל שזה מולטיפליי?
לחצ/י כדי להרחיב...

זה רק בהדפסה, באינדיזיין הכל בסדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מישהו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
שתהיו בריאים, לאף אחד אין פיתרון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אולי כי ה - Noice חזק מדי? תבדוק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י yd3646;2114753:
אולי כי ה - Noice חזק מדי? תבדוק...
לחצ/י כדי להרחיב...

התכוונת Noise ? אין בכלל!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 237
    • ו
    שיתוף - לביקורת כאפה ומאפה
  • "ואילו פינו מלא..." //
    • הוא לא רואה כלום. ערפל כבד. ריח מחניק של נשק חם.

    חפצים מתעופפים מעליו. הוא מתכופף אינסטינקטיבית, מנסה להדוף, להבין מהיכן ולמה.

    דמות מתקרבת אליו במהירות, הוא לא מספיק להתגונן ומשהו מוטח עליו בפרצוף, משהו לוהט.

    מרגיש את הנוזל החם שמתפשט על פניו, שורף לו בעיניים, נכנס לתוך פיו.

    מתכונן לטעם החמוץ, המבחיל, אבל לא. בכלל לא.

    יש לזה טעם של שוקולד.

    שוקולד חם, כזה שמשפריץ בינות לעלי רוגלעך עסיסי, כזה שמדיף ריח שאין לעמוד בפניו, אחד כזה שכל אדם ירוץ אליו מבלי יכולת להתנגד.

    אין לו לזמן להתמכר לטעם המפתיע, עליו להתחמק ממטר הבורקסים שמכסה מעיניו את הכל. הוא רוצה להשיב אש.

    משהו נופל לידו. ליתר דיוק – הרבה משהואים. ארגז נחמה גדול, מוסדי, של גביניות מתוקות, עטויות אבקת סוכר. אבקת סוכר, מעולה.

    הוא מתחיל לזרוק את הגביניות לכל עבר, מעלה עננים לבנבנים לכל כיוון. פתאום הוא כבר לא היהודי הנרדף, יש לו יכולות, עוצמות שהוא לא היה מודע להן.

    הרצפה דביקה, מלאה עיסה חסרת צורה של מאפים משלל סוגים. הוא מנסה לנתר ביניהם.

    בום!!! כוכבים מסתובבים מול עיניו.

    זהו סמבוסק אבן קשיח, מלא במילוי הירוק של האזכרות, עם ביצה וירקות וגרגרי תירס וטונה וקארי ומלפפון חמוץ וקוויאר וצ'ונט, פרווה כמובן כי איך שלא יהיה תמיד ידחפו מלא גבינה קשורה שלא צהובה לכלום, וקורט זנגביל.

    כמויות של פראנות נדחפות בין רגליו, בגט ארוך נדפק בראשו, ידיו נכפתות מאחור באמצעות בייגל קשיח במיוחד והוא נופל, מאבד הכרה.

    ...

    מתעורר, אור מסנוור מול פניו, מנסה לשחזר מה קרה לו.

    הוא הלך לבחור חלה איכותית לשבת, זרויית שומשום טרי, וכמוהו עוד המון המון אנשים, אך מה יעשו ונשארה חלה אחת?

    כושל בקושי החוצה. שמש שוקעת לשמיים סגולים. יהודים עטויי לבן מזדרזים לבית הכנסת. זקן ממהר ובידיו שתי אגודות הדסים.

    האם זה קרה, או שמא היה זה רק משל?
    (נכתב בהשראת ברדק והסודה)

    יאללה תנו ביקורת בראש!
    • חחח
    • תודה
    Reactions: הנעור בלילה, T;), ללי99 ועוד 19 משתמשים22 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    מההנהלה נמסר שעדיף לא להשתמש במקדם הזה. אין לי מושג למה הוא נוצר א"כ...
  • 147
    • נ
    שיתוף - לביקורת סתם עוד חודש
  • נ. גל //
    • אין לו חשק לעבור דף בלוח השנה.
    אין לו חשק לראות את הדף האחרון. להזמין לוח שנה חדש. לבדוק באיזה יום נופל ראש השנה.
    הוא רוצה שזה יהיה סתם עוד חודש, כמו שבט. כמו אייר. סתם כזה רצף של ימים שיש בהם שבתות וימי שלישי, שעות יום ושעות לילה ודברים רגילים.
    כל בוקר לקום לארוחת בוקר של חביתה ולחם, לא קוגל וקפה ממיחם.
    לא לתכנן טיולים של חול המועד, לא להסתובב בשבילים זרים.

    רוצה את השקט שלו.
    שקט בלי אף "קולולו" מעזרת הנשים. בלי אף הקפה סביב ספר תורה ובלי אף כיבוד במפטיר יונה.
    הוא רוצה לשבת על כיסא שמותאם לשרירים החלשים שלו, ולא על כיסאות בית הכנסת המכובדים.
    הוא רוצה ללכת לחברים הרגילים שלו, אלו שגרים איתו בדירה.
    אלו שמותר לידם לנפנף בידיים כשמתרגשים, ומותר להגיד "יש לי התקף חרדה" כשמישהו מדליק מוסיקה.
    רוצה את המקום שבו מותר לו לאהוב רק 7 מאכלים, ומותר להיות אדם ששונא בצל באוכל.
    רוצה להמשיך להיות שייך לאותם אנשים שכמוהו, חושבים שמילים הן יקרות מכדי לבזבז אותן על "מה נשמע" ושקרים לבנים.

    אבל האנשים שאיתו בדירה, אלו שכמוהו - לא שומרים שבת ולכן הוא לא יכול להיות לידם בראש השנה.
    והם אוהבים אותו בדרכם האוטיסטית והפשוטה, אבל לא יכולים להבין למה הוא נלחם ללכת לרקוד בשמחת בית השואבה.
    למה ללכת לטייל עם המשפחה המורחבת, למרות שיש לו יותר ממאה אחיינים.
    למה הוא מתעקש לבוא גם כששואלים אותו מתי יהיו לו ילדים.
    למה להיות במקום שבו אומרים שהוא נראה רגיל כל כך, אז למה הוא לא בא כל שבת.
    למה ולמה ולמה.

    הם לא שואלים, ברור. שאלות כאלה הן השאלות של הנורמליים. האלה שהם לא "בתפקוד גבוה" אלא פשוט מתפקדים.
    אלה שלא גרים עם "אנשים כמותם" אלא עם המשפחה וליד השכנים.

    אז הוא נשאר לבד.
    בודד בכל העולמות.
    ובכל ראש חודש אלול קשה לו להפוך את הדף האחרון בלוח השנה.
    וזה, אצלו, הבכי של אלול.

    בכל בית כנסת יש לפחות אחד כזה. בתפקוד גבוה, כזה שנראה "קצת מוזר אבל בסדר". לרוב הוא יסתיר את האבחנה, את המרחק מהקהילה.
    והלוואי והאחד הזה קורא את הפוסט הזה.
    אין לי דבר להציע לו מלבד - שתיקות ומילים.
    • וואו!
    • תודה
    • עצוב
    Reactions: אזמרגד, kshir, יהלום-יצירות מלוטשות ועוד 23 משתמשים26 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    צביה ר.
    צביה ר.
    קטע נוגע מאד! איזו אומנות מדהימה לבטא כל כך יפה, בכנות ובפשטות, את הרצונות, המחשבות והתחושות של...
    הצטרפות לקהילת מעצבי כריכות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה