משהו קטן בשעות הקטנות של הלילה...

  • הוסף לסימניות
  • #1
הוא היה אמור לצאת עוד לפני החבר שלו ילד של הר' שאול לוין אבל קצת התעכב בבית :).
וברצינות, נסיון שחור לבן בכלים של אילוסטרייטור
 

קבצים מצורפים

  • ילד קטן הלך לגן.png
    KB 43.1 · צפיות: 15
  • הוסף לסימניות
  • #2
איזה קו מעולה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
קו הכי זורם בלילה...
זה קו של אילוסטרייטור אז אני לא אשמה
:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
וואו. ראיתי את זה כבר בתיק העבודות שלך (נכנסתי לתיקים האחרונים...)
הקו יפיפה.
מבנה הפאות מזכיר קצת את ברלב
בקטנה- יש מקום לשפר את הטקסטורה בנעליים. שתראה יותר 'יושבת'.
המון בהצלחה בהמשך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י יפית סקלר;1710269:
בקטנה- יש מקום לשפר את הטקסטורה בנעליים. שתראה יותר 'יושבת'.

תודה לך, זה נגד עין הרע ;)
לא אמורים לראות בהדפסה, אבל את צודקת אתקן בהמשך

ולגבי הפאות הם בדיוק כמו אצל הילד שלי - אגב אצל כמה ציירות מורגש שהן מציירות את הילדים שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מקסים! קו מעולה!
איך את מציירת באילוס? באיזה כלי את עושה את הקו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י ronitg;1710277:
מקסים! קו מעולה!
איך את מציירת באילוס? באיזה כלי את עושה את הקו?

תודה לך,
עושה סקיצה בעפרון ואז בונה עם pentool

אגב אורחא את מומחית אילוס' - מאד נהנית מעבודות שלך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
איזה חומד
(כנראה שאצל כולנו הפוזה הזאת עולה בהקשר לילד שהולך לחיידר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ציור מתוק ויפהפה!

רק אני לא הבנתי את הסיום הציצית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מעולה!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
חינני מאוד.
הארה- אם משכפלים עין - להפוך אותה ולהצר, במקרה דנן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י אבימי;1710720:
חינני מאוד.
הארה- אם משכפלים עין - להפוך אותה ולהצר, במקרה דנן.

תודה, לא שיכפלתי עין. אולי לא מספיק מדויק מבחינה אנטומית - צריך שתהיה יותר צרה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יפהפה! אוהבת את הקו של האילוס' מבחינת דיוק ויתרון וקטורי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י פסטו;1710757:
תודה, לא שיכפלתי עין. אולי לא מספיק מדויק מבחינה אנטומית - צריך שתהיה יותר צרה?

אני אכן רואה עכשיו. צודקת, סליחה.
כן, העין עגולה גם מקדימה שזה אומר שרואים את הפינה הימנית ביותר של העין בצורה שונה קצת. תסתכלי על מישהו מהזווית הזו ותראי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
יפה מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נחמד למראה.
אבל הכי מעניין..... החיוך והאושר שלו שבחזרה ללימודים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י הפסקת אש;1710646:
ציור מתוק ויפהפה!

רק אני לא הבנתי את הסיום הציצית?
תודה, ככה אהבתי אותם ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מקסים, למה הסיומת של הציצית נראת כך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
זה לא אמור להיות ציור ראליסטי, בחרתי כזו סיומת כי אהבתי ולא היה דרישה למשהו ספציפי
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
ציור מעולה
הקוים מאוד מוצלחים!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד


זה קרה לפני המון זמן, כשהייתה ילדה קטנה.
לפעמים בלילה, כשהייתה שוכבת במיטה, עיניה עצומות, היו אוזניה עטויות מחממי אוזניים, מנסות נואשות לחסום את הרעש.

וזה היה נואל, ונואש, ומגוחך, אבל היא המשיכה לעשות זאת. קיוותה שאת שאר העבודה יעשו התריסים המוגפים והחלון הסגור.
זה עבד חלקית, עזר בקושי לחציו האחד של היום.

בחצי השני, הכוכבים היו נסוגים לאחור והירח היה מרכין ראשו בפני השמש. אור. לקום, ללכת, לצאת אל הרחוב.
גם החודש הזה היה אור, לכולם, ושמחה, ורק לה היה בפנים חשוך. אולי מרוב אורות שהתנפצו לה מול העיניים כל היום, סינוורו.

"את ערה", אבא שלה נכנס לחדרה באותו הלילה, הדליק את מנורת הלילה הקטנה, התיישב בקצה מיטתה. היא רק הנהנה. "שמעתי סיפור על אדם שלמרות שהוא היה גדול ובוגר הוא ממש פחד מעכבישים. כל פעם שהוא היה רואה עכבישים, גם אם זה ליד אנשים אחרים- הוא היה בורח". אביה אמר לפתע, כמו משום מקום, בלי שום סיבה או קשר.

"מסכן", היא היטיבה את מחממי האוזניים ולמרות שהייתה קטנה הבינה עד כמה זה טיפשי מצידה לחבוש את אלו כשגם שהם עליה- היא עדיין שומעת את אבא שלה. אז מה זה אמור לחסום בדיוק? "מה הוא עשה?"

"הוא התייעץ עם חבר שלו. חבר שלו אמר לו שהוא יכול לעזור אבל שזה יהיה קצת מפחיד. האיש כמובן הסכים, לא היה אכפת לו לפחד קצת בשביל לא לפחד יותר מעכבישים לעולם".

"אז מה החבר שלו עשה?"

"הוציא צנצנת והניח אותה על השולחן, בצנצנת היה עכביש".

היא כיווצה את פניה, תמהה, אורה הרך של מנורת הלילה ריצד עליהן, חושף את שחשבה. "זה מוזר".

"כך גם האיש שלנו חשב. אבל חבר שלו לא נתן לו לברוח. מאז, כל יום הוא הביא את הצנצנת עם העכביש ועם כל יום קירב אותה עוד יותר ועוד יותר אל חבר שלו. בהתחלה האיש רצה לברוח ולצעוק אבל לאט לאט הוא פחות פחד, עד שיום אחד הוא אפילו החזיק את הצנצנת בעצמו".

היא שתקה, משכה בכתפיה. אבא שלה התקרב לעברה, הוריד בעדינות את מחממי האוזניים. "קוראים לזה חשיפה הדרגתית. כל פעם מתקדמים עוד צעד לעבר הפחד שלנו ומראים לו שהוא לא מפחיד. מה את אומרת?"

"שאני בכלל לא פחדנית!" היא בלעה את רוקה, משכה באפה.

"מותר לפחד", אבא לא הכחיש, "וזה מוצדק לפחד מהרעשים האלו שבאים בפתאומיות ומבהילים מאוד- אני רק רוצה אולי לנסות לעזור לך, שהשנה כן תצליחי לצאת החוצה מהבית". הוא התרומם מהמיטה, יצא מן החדר וחזר לאחר כמה שניות. "תראי", הגיש לה אקדח מפלסטיק. "רוצה שננסה?"

"ממש לא!" היא קפצה, נסערת, המומה. יצאה מהחדר, התיישבה על הספה בסלון, בוכה.

אבא הגיע מהר, התיישב לצידה. "אני חושב שזה יוכל לעזור לך".

"אין לי עניין לירות ברובה פיקות המטופש הזה!" היא התייפחה, "ובכלל, הוא לא דומה לעכביש".

אבא ניגש על עבר השולחן בסלון, שלף שוקולד מאחד ממשלוחי המנות, הגיש לה. "אז מה תעשי מחר?"

"לא אלך, כמו כל שנה. אני לא יכולה ללכת לבית הכנסת עם ידיים על האוזניים ועיניים עצומות, ובכלל האקדח פיקות הזה בכלל לא דומה לדברים שהילדים האלה עושים, ה'בומים' שלהם הרבה יותר חזקים".

"אז מה תעשי?" אבא שאל בשנית, נאנח.

"אחכה שיגיע פסח", היא בלעה את רוקה, ניגבה את עיניה. "כמו כל שנה".

...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה