דרוש מידע משהו קטן לשים לבחור שמתחיל ישיבה גדולה

רק מציע לכם לבדוק שה'בן יקיר' לא לוקח עזרה מהת"ת בישיבה וכד' בגלל שההורים שלו לא ממש מבינים את הדור.
בדקתי, והוא לא.
הוא רק עולה ליש"ק 😅

לא טענתי שאין צורך. פשוט מישהי כתבה שזה הזוי ולא כל אחד יכול, וממש הזדהיתי.
כי עם כל הכבוד למי שיש אפשרות, או נותן מעבר למה שהוא יכול (וכל הזמן מאכיל את הילדים עם כפית של זהב מעבר ליכולת ולוקח הלוואות ואחכ מתחייב למשכנתאות ואחכ קופת העיר אוספת כסף עבור ילדיו והאלמנה תחי') זה פסול לחלוטין!!
הילדים יכולים לשמוע גם היום בדור הזה את המילה, אין!!

הצומי והפינוק יתר וההתחנחנות והפחד מהילדים, ממה הוא ירגיש ויחשוב, ומה הוא יגיד אם אומר או לא אומר אם אתן לו לא אתן, זה מה שגורם לירידת הדור והצרכים ההזויים האלה למרות קושי המחיה הענק שיש לציבור האברכים, וצריך להניח את הדברים על השולחן.
ולא, לא דברתי עלי אישית.
אני אתן ככל שאוכל בעיתו ובזמנו.
אבל לא לקטול את מי שקשה לו ולתת לו הרגשה רעה ונקיפות מצפון על ההורות שלו.
הגיע הזמן שאנשים יקלטו שהדור הוא דור אחר (אגב, כל שנתיים זה דור חדש)
כל שנתיים?
שמעתי מאדם גדול שאמר בשיעור שבדורינו כל "חצי שעה" זה דור..
ולקראת סיום השיחה אמר "אתם זוכרים בדור שעבר - לפני חצי שעה - שאמרתי כך וכך 🤣
והצרכים הם שונים לחלוטין, ומי שלא מבין את זה שלא יתלונן אחר כך על שום דבר. פשוט חבל שהילד מגיע למקומות אחרים בגלל 200 שקל פחות בחודש.
ברור שהצרכים שונים, לא חולק בכלל!
צריך גם לחנך את הילדים להסתפק במועט וכפי יכולת ההורים ולא למצוץ את טיפת דמם האחרונה.
וזה עולה כאן במגוון אשכולות כמו טיולים שההורים מממנים נופש לכל המשפחה במחיר אלפי שקלים שלא תמיד יש להם כי כך עושים כי הילדים לא יכולים ועוד ועוד.. וע"כ כואב לי.
מה, ההורים אין להם חיים? למה להתעלק עליהם כל הזמן? תשחררו תתחילו לחיות ולבנות את החיים שלכם ל ב ד !!
כשאפשר להורים.. בכיף, על העיני ועל הראס'י..
'ילד רעב לא לומד' זה לא סתם פתגם, זו מציאות מוכחת ואפשר לבדוק את זה אצל כל רואשיבע/ משגיח/ ר"מ/תתני"ק..
כמה שאלי ישי צדק
 
לא טענתי שאין צורך. פשוט מישהי כתבה שזה הזוי ולא כל אחד יכול, וממש הזדהיתי.
כי עם כל הכבוד למי שיש אפשרות, או נותן מעבר למה שהוא יכול (וכל הזמן מאכיל את הילדים עם כפית של זהב מעבר ליכולת ולוקח הלוואות ואחכ מתחייב למשכנתאות ואחכ קופת העיר אוספת כסף עבור ילדיו והאלמנה תחי') זה פסול לחלוטין!!
הילדים יכולים לשמוע גם היום בדור הזה את המילה, אין!!

הצומי והפינוק יתר וההתחנחנות והפחד מהילדים, ממה הוא ירגיש ויחשוב, ומה הוא יגיד אם אומר או לא אומר אם אתן לו לא אתן, זה מה שגורם לירידת הדור והצרכים ההזויים האלה למרות קושי המחיה הענק שיש לציבור האברכים, וצריך להניח את הדברים על השולחן.
ולא, לא דברתי עלי אישית.
אני אתן ככל שאוכל בעיתו ובזמנו.
אבל לא לקטול את מי שקשה לו ולתת לו הרגשה רעה ונקיפות מצפון על ההורות שלו.


ברור שהצרכים שונים, לא חולק בכלל!
צריך גם לחנך את הילדים להסתפק במועט וכפי יכולת ההורים ולא למצוץ את טיפת דמם האחרונה.
וזה עולה כאן במגוון אשכולות כמו טיולים שההורים מממנים נופש לכל המשפחה במחיר אלפי שקלים שלא תמיד יש להם כי כך עושים כי הילדים לא יכולים ועוד ועוד.. וע"כ כואב לי.
מה, ההורים אין להם חיים? למה להתעלק עליהם כל הזמן? תשחררו תתחילו לחיות ולבנות את החיים שלכם ל ב ד !!
כשאפשר להורים.. בכיף, על העיני ועל הראס'י..
יכול להיות שצורת החינוך הזו מתאימה גיל היותר צעיר. צריך לבדוק אצל מבינים בחינוך. אני ממש לא מתיימר להיות כזה.. אני מדבר על גיל היש"ג, זה גיל שכבר החינוך בעניין הזה לא יעיל, וגם אם כן זה בבית ולא בישיבה. אפשר להיות צודק, אבל מומלץ להיות חכם, והנסיון מוכיח כמעט בכל המקרים שבחור שאין לו כסף - לא שקוע בלימוד! זה נתון מוכח! אין פה מה לדון בכלל! אז אפשר להתלונן על הדור הזה וכו' זה לגיטימי, אבל שורה תחתונה אם רוצים להיות חכמים צריך להבין שאלה הם הנתונים.
ולא, זה ממש ממש לא נכון לומר:
תשחררו תתחילו לחיות ולבנות את החיים שלכם ל ב ד !!
אתה רוצה באמת שהילד שלך בן 18/19 יבנה את החיים שלו לבד? שילך לעבוד בפיצה? אין מה לעשות עם כל הכאב זו המציאות וצריך להכיר אותה. ובחור ישיבה, ההורים מוכרחים לתת לו אפשרות לחיות בצורה סבירה.
אבל לא לקטול את מי שקשה לו ולתת לו הרגשה רעה ונקיפות מצפון על ההורות שלו.
אני ממש מתנצל. לא התכוונתי ח"ו לקטול, אלא לתת זווית אחרת על העניין, אני בטוח שישנם הורים רבים שפשוט לא מודעים לעניין וחושבים שאם הם יתנו לילדים להם 100 שקל בחודש הם 'יסתדרו' ו'ילמדו לחיות בצמצום' וכו' והם לא מבינים שהתוצאה היא שהם 'בין הסדרים' ילכו לטחון חיטים וכד'. ממש מתנצל אם עוררתי נקיפות מצפון לחינם.

כמובן אני מסייג, זה לא שעכשיו בחור שרוצה חליפה יוקרתית פעם בחצי שנה חייבים לומר לו כן, יש את דרך האמצע, ודמי כיס הם חד משמעית תחת ההגדרה של 'לחיות'.
 
נערך לאחרונה ב:
יכול להיות שצורת החינוך הזו מתאימה גיל היותר צעיר. צריך לבדוק אצל מבינים בחינוך. אני ממש לא מתיימר להיות כזה.. אני מדבר על גיל היש"ג, זה גיל שכבר החינוך בעניין הזה לא יעיל, וגם אם כן זה בבית ולא בישיבה. אפשר להיות צודק, אבל מומלץ להיות חכם, והנסיון מוכיח כמעט בכל המקרים שבחור שאין לו כסף - לא שקוע בלימוד! זה נתון מוכח! אין פה מה לדון בכלל! אז אפשר להתלונן על הדור הזה וכו' זה לגיטימי, אבל שורה תחתונה אם רוצים להיות חכמים צריך להבין שאלה הם הנתונים.
תכל'ס לא יודע מה קורה היום בעולם הישיבות. עבר כמעט 20 שנה מאז שעזבתי את הישיבה..
כמה דורות זה?
וכמובן שצריך להיות חכם ועירני ולא ראש בקיר.
רק לא להכליל ולגמד את אלו שקשה להם.
אח יקר! תבורך, ותצליח בכל.
ולא, זה ממש ממש לא נכון לומר:

אתה רוצה באמת שהילד שלך בן 18/19 יבנה את החיים שלו לבד? שילך לעבוד בפיצה? אין מה לעשות עם כל הכאב זו המציאות וצריך להכיר אותה. ובחור ישיבה, ההורים מוכרחים לתת לו אפשרות לחיות בצורה סבירה.
לא, ברור שלא.
ונכון שהחינוך להסתפקות במועט מגיע מהבית,
והנה גם כאן כתבו כמה על הסכומים שנותנים (לא הרבה) ואתה רואה שזה עובר בשלום.
אני ממש מתנצל. לא התכוונתי ח"ו לקטול, אלא לתת זווית אחרת על העניין, אני בטוח שישנם הורים רבים שפשוט לא מודעים לעניין וחושבים שאם הם יתנו לילדים להם 100 שקל בחודש הם 'יסתדרו' ו'ילמדו לחיות בצמצום' וכו' והם לא מבינים שהתוצאה היא שהם 'בין הסדרים' ילכו לטחון חיטים וכד'. ממש מתנצל אם עוררתי נקיפות מצפון לחינם.

כמובן אני מסייג, זה לא שעכשיו בחור שרוצה חליפה יוקרתית פעם בחצי שנה חייבים לור לו כן, יש את דרך האמצע, ודמי כיס הם חד משמעית תחת ההגדרה של 'לחיות'.
👍
 
אפשר לתת לו איזה נגן או איזה מיקרגול או סתם איזה אוכל לכמה זמן
 
מחפשת רעיון למשהו קטן (ולא מביך), לשים במזוודה של הבן שלי שמתחיל ישיבה גדולה.
תודה רבה!!
מניסיוני האישי, ומניסיון העבר,
אין כמו הרגע בו הבחור עם עצמו בפנימיה מרגיש תחושת ערער,

זה יכול להיות תחושת געגוע
או סתם רגע בו הבחור מרגיש רגוע,

יש כאלה שאלול בשבילם זה כמו קעמפ
בו אין תחושת כובד ואחריות, אלא הכל כיף.

ואז בחורף מגיע העייפות והשיגרה שוחקת
והגעגוע למשפחה ולחברה הצוחקת...

ויש את אלו שהניתוק מן הבית בזמן אלול
גורם להרגיש כמו תרנגול בלול...

מנותק, וכידוע שכל ההתחלות קשות
אבל צריך להיות גיבור אל מול הניסיונות..!!!

ולכן לשאלת מה לשים?!
עזבו אותכם מכרטיס סים...

שימו זמירון מן זמירות השבת שבבית בהפתעה במזודה
ולצידו מכתב מלא חום, אהבה, געגוע וגאוה!

כן, בנזר הבריאה , שעליו העולם עומד
אפי' אם מרגיש הוא בהתחלה צורך להתבודד....

אופציה שנייה, מכתבים מכל האחים,
שזה ודאי, את ליבו של בן העלייה ממלאים!

כמה מעות וזוזים שיהיה לו במזומנים...
שבשיחה עם אמא לעת ערב.. גם.. בפחית קולה מעבירים..!

העיקר והחשוב מכל!
לשמור להקשיב לו על הכל!

ההתחלה והחידוש
ודאי יגרמו לו לו לדרוש וחידוש!

ודאי יתעלה ויעלה
ואנו כהורים כל יום ורגע נחת ממנו נרוה!!

וכמובן תפילות, תפילות, ותחנונים
שיעמוד כגבר חלוץ מול כל היצרים.

כי ימי הנעורים חיש יעבורו
ונערינו אוטטטוטו יהפכו לזקנינו.!

אתם ההולכים לישיבות
אתם דור העתיד והניצחונות!!!
 
מניסיוני האישי, ומניסיון העבר,
אין כמו הרגע בו הבחור עם עצמו בפנימיה מרגיש תחושת ערער,

זה יכול להיות תחושת געגוע
או סתם רגע בו הבחור מרגיש רגוע,

יש כאלה שאלול בשבילם זה כמו קעמפ
בו אין תחושת כובד ואחריות, אלא הכל כיף.

ואז בחורף מגיע העייפות והשיגרה שוחקת
והגעגוע למשפחה ולחברה הצוחקת...

ויש את אלו שהניתוק מן הבית בזמן אלול
גורם להרגיש כמו תרנגול בלול...

מנותק, וכידוע שכל ההתחלות קשות
אבל צריך להיות גיבור אל מול הניסיונות..!!!

ולכן לשאלת מה לשים?!
עזבו אותכם מכרטיס סים...

שימו זמירון מן זמירות השבת שבבית בהפתעה במזודה
ולצידו מכתב מלא חום, אהבה, געגוע וגאוה!

כן, בנזר הבריאה , שעליו העולם עומד
אפי' אם מרגיש הוא בהתחלה צורך להתבודד....

אופציה שנייה, מכתבים מכל האחים,
שזה ודאי, את ליבו של בן העלייה ממלאים!

כמה מעות וזוזים שיהיה לו במזומנים...
שבשיחה עם אמא לעת ערב.. גם.. בפחית קולה מעבירים..!

העיקר והחשוב מכל!
לשמור להקשיב לו על הכל!

ההתחלה והחידוש
ודאי יגרמו לו לו לדרוש וחידוש!

ודאי יתעלה ויעלה
ואנו כהורים כל יום ורגע נחת ממנו נרוה!!

וכמובן תפילות, תפילות, ותחנונים
שיעמוד כגבר חלוץ מול כל היצרים.

כי ימי הנעורים חיש יעבורו
ונערינו אוטטטוטו יהפכו לזקנינו.!

אתם ההולכים לישיבות
אתם דור העתיד והניצחונות!!!
וכמובן... תחושת חוסר האוכל של הבית, המעורבת עם הגעגועים.
מורגשת היטב , ומוחשית גם בשעות בין הסדרים.

לכן חשוב לצייד בקצת חטיפים, אוכל וממתקים.


אגב... אין כמו תחושת עונג, סיפוק, גאוה במשפחה , ואהבה
כמו איזו חבילה שבאה בהפתעה...

ראיתם או שמעתם על מישהו שנוסע לעיר שבה הישיבה
על תהססו לשלוח חבילה!!!

חבילה פירושה -
א. כביסה, ממתקים, אוכל קפוא משבת או לשבת, או סתם איזו מנורת לילה, או מכתב מסבא, אח. אחות . או איזה קרוב....

אין הרגשת כיף!! כמו זו בדוק ומובטח!!!!!!!!!

ודאי את לב הבחור ירומם זה, ויגרום לו להתעלות בתורה ויירא"ש!!

ועל תשכחו המון המון תפילות ותחנונים!!!!!!!!!
 
לדעתי (מנסיון אישי ואצל רבים מחבריי) חובה על כל הורה לבקר את הבן בתחילת יש"ג לפחות פעם אחת עד השבת געגועים!
(השנה זה שבת פרשת 'כי תצא' עוד שבוע וחצי, והייתי ממליץ כבר השבוע ימים רביעי חמישי).

זה זמן שהכל זר, חדש, ולא מוכר, והביקור של ההורים (אפשר גם אח או אחות נשואים) זה מביא את המשהו המוכר והבטוח, (מתרגש להיזכר ברגע הזה מלפני הרבה שנים...)

ואגב אחד הדברים שהיינו אוהבים להסתכל כבחורים מבוגרים בישיבה (אחת הישיבות הליטאיות הכי חשובות) זה לראות בערבים בשעות 22.00+ בשבוע הראשון את עשרות עשרות ההורים שמגיעים לבקר ולחבק!! מרגש!
 
אני חושב שבשבוע הראשון לתת לבחור עצמאות ורק לדבר איתו בטלפון
אבל לבוא לבקר בתחילת השבוע השני
מוזמן לבוא השבוע לפתח אחד הישיבות בלילות ולראות עשרות רכבים של מפגשים מרגשים בין הורים לילדיהם!
 
התכוונתם 500?

בושה להביא כזה סכום אפילו כדמי כיס
בושה להיות נבל ברשות התורה להכריח את ההורים להביא יותר דמי כיס
ובעודף שישאר ללכת להופעה של קמפה וסוכות בבנייני האומה
 
צריך לשאול משתמשים שהם בעצמם בחורי ישיבות, בנוסף יש דברים שזה תלוי באיזה סגנון ישיבה הוא לומד
משתמשים שהם בעצמם בחורי ישיבות ??!! או ישיבישערס ?? בדרך כלל זה לא הולך ביחד אלא אם כן......
 
יודעים מה? מצויין! אל תביאו לבחור שלכם אפילו לא שקל אחד ואז הוא יפול בחתונה בבת אחת לניהול כסף ותכנון תקציב, ואז הוא יתקשר לקבל עזרה בגמחי"ם
תביאו אבל סכום מינימלי שיצטרך ללמוד להתנהל בכלכלה נבונה
 
ככה זה בתחילת שיעור א' וזה בשום אופן לא מוכיח להמשך (יש בחורים שמכיון שבתחילת שיעור א' הוא לא ביקש כסף כי הם לא היו צריכים אח"כ כבר לא נעים לבקש כי הרי איך הסתדר באלול). אני אומר את זה מנסיון אחר כך מאוד מאוד קשה להסתדר בלי מספיק כסף (ככה היה אצלי על כל פנים)
זה מוכיח בבירור שאין באמת צורך
כי הרי בתחילת שיעור א' הם לא צמים, נכון? או ש.....
 
רק מציע לכם לבדוק שה'בן יקיר' לא לוקח עזרה מהת"ת בישיבה וכד' בגלל שההורים שלו לא ממש מבינים את הדור.
במקרה היותר גרוע הוא גם ילך לעבוד בכל מיני מקומות חיובים יותר ופחות. מנסיון. מר.
הגיע הזמן שאנשים יקלטו שהדור הוא דור אחר (אגב, כל שנתיים זה דור חדש) והצרכים הם שונים לחלוטין, ומי שלא מבין את זה שלא יתלונן אחר כך על שום דבר. פשוט חבל שהילד מגיע למקומות אחרים בגלל 200 שקל פחות בחודש.
'ילד רעב לא לומד' זה לא סתם פתגם, זו מציאות מוכחת ואפשר לבדוק את זה אצל כל רואשיבע/ משגיח/ ר"מ/תתני"ק..

כנראה בגלל שאת 'מכירה' . אני מכיר מאות ויותר בחורי ישיבה, ולא זכיתי להכיר אף אחד כזה. או שזה תירוץ דלוח, או שמשהו לא תקין במשפחה. צורה נורמאלית של משפחה היא שהילד עד החתונה ניזון ומתפרנס מההורים שלו. (אגב יש לזה גם תוקף הלכתי, סביב המושג 'סמוך על שולחנו') וחלק מלהיות סמוך על שולחנו זה שהאבא יספק לו את צרכיו הבסיסיים לישיבה, (אני מאמין שהאבא מעוניין שבנו ילך לישיבה ויגדל בתורה, לא?)
נדמה לי שממש לא 'הזוי' שההורים ישלמו כסף לילדים שלהם..
גם בסעודת שבת בבית שכל אחד יביא לעצמו חתיכת עוף וחלה?
העולם ככה עובד, כל הורה מחוייב לדאוג לילדים שלו.
מי שהולך לעבוד ילך בכל מקרה
כי יש לו מנה רוצה מאתיים

ומי שממית עצמו באהלה של תורה לא צריך כלום

ואני מציע לכל יושבי בית המדרש (בחורי הישיבות) שענו פה בהסברה נפלאה למה 500 ש"ח זה לא מספיק
לעזוב את המחשב ולחזור מהר ללמוד..... נו ביטול תורה .....אלוווווווווווווווווווווול
 
לדעתי (מנסיון אישי ואצל רבים מחבריי) חובה על כל הורה לבקר את הבן בתחילת יש"ג לפחות פעם אחת עד השבת געגועים!
(השנה זה שבת פרשת 'כי תצא' עוד שבוע וחצי, והייתי ממליץ כבר השבוע ימים רביעי חמישי).

זה זמן שהכל זר, חדש, ולא מוכר, והביקור של ההורים (אפשר גם אח או אחות נשואים) זה מביא את המשהו המוכר והבטוח, (מתרגש להיזכר ברגע הזה מלפני הרבה שנים...)

ואגב אחד הדברים שהיינו אוהבים להסתכל כבחורים מבוגרים בישיבה (אחת הישיבות הליטאיות הכי חשובות) זה לראות בערבים בשעות 22.00+ בשבוע הראשון את עשרות עשרות ההורים שמגיעים לבקר ולחבק!! מרגש!
לא לבעלי לב חלש!!
אתה מזכיר לי את השבועיים הראשונים שלי ביש"ק.
ילד הכי צמוד לסינר של אמא (הגדרה שכל השכנות והדודות הדביקו לי) יצאתי לישיבה מחוץ לעיר. והנה הגיע הלילה הראשון (וכך בכל הלילות הראשונים) אני נכנס לחדר..
וכך עוד כמה חברים לחדר, לא מכירים בקושי מדברים.. אומר לעצמי כאילו כאן אני ישן??
הכל זר, מנוכר (!) עצוב ואבן גדולה של גוש דמעות חונק את הגרון.. (מצטמרר להיזכר..😥)
מתארגן לשינה, עולה למיטה...
ואז..
אז מתחילות הדמעות לגלוש לרדת ולחנוק..
עד הבוקר שאני מתעורר לקול פעמון מתכתי מלווה בקול המעורר התורן.

יואו להיזכר בזה..
והדבר שעד היום אחרי 27 שנה מה שזכור לי כדבר שנתן לי תחושת רוגע ואחיזה כלשהיא בקשר לבית היו המצעים (זוכר בדיוק את הדגם..)

אז זה מאוד אינדבדואלי והכל אמיתי ונכון.
 
מכירה מלא בחורים שלא קיבלו שקל ממהורים ולא כי ההורים לא נתנו זה כי הם לא רצו לקחת והם היו עושים מבחנים וחיים על חשבון עצמם!
נשמע לי הזוי הנידון כאן להכריח נורים לשלם כסף על דברים לילדים
כהורים אנחנו 'מוכרחים' לעשות עוד הרבה בשביל הילדים שלנו. נכון, גם כסף.
אני בעד שבחור ירוויח בדרכו שלו, אבל לא במקום התחושה הקריטית והבסיסית שיש לו סוכת הגנה בסיסית של הוריו בכל אשר ילך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה