לפי החוק (לא מדבר עכשיו על ההלכה), ברור שאסור למשהו לשנות לכם את המודעה. זה נקרא "הפרת זכויות יוצרים מוסרי". זאת אומרת שלכל עבודה שגרפיקאי עושה, יש שתי קטגוריות של זכויות יוצרים. יש את הזכויות להפצה, וכו', ויתכן שזה שייך ללקוח - תלוי בהסכם ונסיבות.
לעומת זאת, יש מה שנקרא "זכויות יוצר מוסרי", שזה אומר שיש לך את הזכות לקרדיט על העבודה, ושהעבודה תהיה ידועה על שמך, ושלא ישנו את העבודה ללא רשותך וכו'. כמדומני שלפי החוק אפשר לתבוע את מיפר זכויותיך המוסריות ביצירה בבית משפט ולבקש פיצויים עד 20,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
הנה מאמר בנושא: (מאתר
http://www.copyright-israel.org.il/זכות_מוסרית/)
זכות מוסרית ביצירה – מהי?
זכות מוסרית, הינה זכות של היוצר שאינה ניתנת להעברה או להמחאה.
זכות מוסרית הינה זכותו של היוצר לשלמות היצירה, מכך שלא יגרעו מן היצירה, שלא יפגעו או יעוותו את שלמותה, או את ערכיה.
הזכות המוסרית כוללת גם את זכותו של היוצר לקרדיט ולהצגתו כיוצר על גבי וביחד עם היצירה.
נהוג לבצע אבחנה בין זכויות יוצרים לבין זכויות מוסריות, כאשר זכויות היוצרים מוגדרות כזכויות כלכליות, ואילו הזכויות המוסריות מוגדרות כזכויות אמנותיות של היוצר.
מקורה של הזכות המוסרית במשפט הקונטיננטלי האירופי, כאשר הזכות המוסרית קנתה לה לראשונה אחיזה במשפט הצרפתכי והגרמני ובהדרגה הוחלה למדינות נוספות.
דיני זכויות היוצרים בארה"ב עד לפני כשני עשורים כלל לא הכירו בקיומה של זכות מוסרית, ורק בשנת 1988 עם יישומן של אמנות בינ"ל בנושא זכויות יוצרים וזכויות מוסריות, החלה לבצע התאמות חקיקתיות, על מנת לקלוט את הזכות המוסרית לדיני זכויות היוצרים שלה.
בישראל עם חקיקת חוק זכות יוצרים תשס"ח – 2007, זכתה הזכות המוסרית להבהרה חקיקתית וקוהרנטית בדיני זכויות היוצרים הישראלים, למרות שהוכרה בישראל עוד לפני חקיקת חוק זכות יוצרים בשנת 2007.
יש להדגיש כי אם זכויות יוצרים במישור הכלכלי, על פי רוב מיושמות בעולם המערבי באופן דומה, לא כך הדבר ביחס לזכויות המוסריות. קיימת שונות של ממש בין מדינה ומדינה ביחס לתחולת זכויות מוסריות, פירושן, וההגנה הניתנת להם.
בארה"ב מערכת משפט נוהגת ליישם את הזכות המוסרית בצורה שונה ביותר מן הדין האירופי, כאשר לעיתים הזכות המוסרית זוכה להגנה פחותה מזכויות היוצרים של היוצר.
על כן, עורכי דין המתמחים בזכויות יוצרים, נדרשים להכיר וליישם את הדין רלוונטי על פי אינטרס לקוחם, כאשר הדבר משתנה לעיתים לפי השאלה את מי הם מייצגים בתביעות זכויות יוצרים, את הנתבע או את התובע. במקרה בו עורך דין זכויות יוצרים מייצג את התובע ישאף לטעון ולשכנע כי הדין הגיאוגרפי החל, יהיה הדין בו ניתנה ההגנה הרחבה ביותר לזכות המוסרית, וכך ההיפך במידה וייצג את הנתבע.
יש לזכור כי בעידן האינטרנט והדיגטלי, מקום ביצוע ההפרה הינו נושא לפרשנות ולפולמוס משפטי, כך שישנה גמישות ויצרתיות רבה בבניית טענות משפטיות עבור תביעת זכויות יוצרים. כך גם הדבר בכל הנוגע למקום הולדתה של היצירה נשוא הזכות המוסרית.
האמור לעיל הינו סקירה תמציתית ועניינית של תחולתה והגדרתה השל הזכות המוסרית. אין לראות בסקירה זו משום חוות דעת משפטית. בכל עניין מומלץ להתייעץ עם עורך דין זכויות יוצרים, כדי לשקלל צעדיך בכל הנוגע לזכויות יוצרים וזכויות מוסריות.