כללי משלוח מנות | מתנת פורים לחברי הפורום

  • הוסף לסימניות
  • #1
לא יודע בקשר לחוקיות.
אבל בשביל תמונה במשלוח מנות לסבא ולסבתא לא נראה לי שתהיה בעיה.

אני מצרף כאן דוגמא. את הקבצים עצמם אני יעלה בהמשך.
 

קבצים מצורפים

  • 83769.jpg
    1.9 MB · צפיות: 39
  • הוסף לסימניות
  • #2
אתה לא יודע לגבי החוקיות? תסתכל על ה'עוגן' בראש הפורום
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מצטרף לקודמי, אם אתה לא יודע חוקיות אל תעלה.
בכל אופן תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אין בעיה אם המנהלים (והחברים???) לא רוצים אני לא יעלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לא.... לא.... בבקשה תעלה....
(למי שיש בעיה עם החוקיות [ובצדק] אז שלא ישתמש בזה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בכל מקרה, אביע תודה על הרצון הטוב.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אז למה מתחפשים השנה?
הילדים כנראה כבר יודעים. אבל מה איתכם?

אם עוד לא הצטרפתם לטרנד הפורימי שנכנס חזק למגזר, ובו גם המבוגרים לוקחים חלק בחיפושים... הנה הרגע לחשוב על זה ברצינות.
בעצם עדיף שלא ברצינות... שלא תבואו לי עם רעיונות באווירת ה'ימים הנוראים'. זו הרי העבודה של ה'שיכורים' עם הטליתות... ולא מומלץ לנסות להתחרות איתם בזמן אמירת 'כל נדרי' בעיצומה של סעודת פורים תוך כדי שהם מחזיקים ביד את הבקבוק המתרוקן...

אם אתם באופן כללי נגד הרעיון של להתחפש לאחר גיל 13, זה ממש מצוין, מכיוון שזה יאפשר לכם להתחפש ביתר קלות לנציגי 'משמרת הצניעות', וכך תוכלו לעשות את כל מה שחלמתם עליו ולא רק לדבר... איך עושים את זה? ננסה לעזור לכם בהמשך.

עם כל הניסיון שיש לי ב'תחפושות' ויש לי... ראו
כאן. אני יודע שאני לא היחיד שמנסה לעלות על רעיונות יצירתיים שאף אחד לא חשב עליהם מאז ימי אחשוורוש ועד עתה, מה שאומר שאין לי ממש סיכוי להמציא תחפושת חדשנית שתהייה מעניינת מספיק כדי לגרום לכם להתלבש באופן מוזר. לכן, בצר לי פניתי אל הקונספט הדי מוצלח שמציג רעיונות לתחפושות אקטואליות מתוך ה'חדשות' בשטח.

ניגש לעניין ונתחיל איך לא, בידידנו - 'המפגין הנצחי' שדי התחזק עם השנים, ונדד מכיכר 'הבימה' אל תוככי הרחוב החרדי, מי אמר שכשחוזרים בתשובה משתנים? אפשר להתחזק ולהיות חרדי ועדיין לעשות מה שאוהבים.
יש בעיה קטנה, איך אפשר להתחפש ל'מפגין חרדי', כשגם השוטרים בשטח 'לא מצליחים' להבדיל בין מפגין נועז לסקרן תמים...
בדיוק בשביל זה אני כאן! כדי לשכנע את המשפחה שלכם שאתם הגרסה החדשה של 'המפגין הנצחי 2.0' תצטרכו להשתמש בעיקר ב'פה' באמצעות קריאות 'אהההההההההההה' עולות ויורדות בכל פעם שמישהו מתקרב לכיוונכם. אם מדובר במישהו שנראה כמו שוטר או חייל, גם אם בתחפושת, עליכם להתקרב בזהירות (בצעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה) ולקרוא לעברו קריאות גנאי בסדר עולה – תתבייש לך! תסתלק מפה! למה אתה עושה את זה! רשע! לך לעזה! והכי חשוב לסיים לקינוח ב- 'נאצי!'.
אל תדליקו פחים, זה מסוכן! ואל תצעקו 'גיוועלאד', זה נדוש.
אם בכל זאת יפנה אליכם 'כתב' ויתעניין על מה אתם מפגינים, אל תטרחו לענות לו, פשוט תהפכו אותו לנושא ההפגנה העדכני, זה הרי כל העניין של ההפגנות – הדרך הכי טובה לפתור בעיות...

את מותה של ה'יצירתיות' תגלם התחפושת הבאה בדמות 'מודל AI' לחיקוי...
הנה ההוראות מפי איך לא ה'צאט GPT' –
איזה רעיון מקורי [אימוג'י צוחק] הנה כמה רעיונות מגניבים לתחפושת של מודל ai מצחיק, חכם ומרשים.
חולצה לבנה/כסופה עם ציור של לוח אם/קווים אלקטרוניים
קרטון מלפנים בצורת מסך מחשב עם כיתוב: 'שלום, [אימוג'י יד מנופפת] איך אפשר לעזור?'
מדבקות של קוד [010101] ברקוד QR
להסתובב עם בועת דיבור – חושב... [אימוג'י חושב].
תוספת מצחיקה: כששואלים אותך משהו – לענות אחרי 3 שניות: 'זו שאלה מצוינת!'.

נעצור את זה כאן, כי המכונה הזו יכולה להמשיך עם הרעיונות המתכתיים שלה, בלי סוף. רק נוסיף, אם מישהו יעלוב בכם שזאת התחפושת הכי צפויה ומשעממת, אל תיקחו את זה ללב, כי פשוט - אין לכם לב! אתם בסך הכל 'מודל AI'.

את הרעיון הבא תקראו רק אם אתם אוהבים 'הומור שחור' ומכירים יותר מחמש בדיחות על השואה...
כל מה שהתחפושת 'חטוף לשעבר' דורשת ממכם זה – לדבר תמיד באופן כללי ל'עם ישראל'. אם יש לכם תיעוד רפואי שהשמנתם בעשר קילו בחודשים האחרונים, זה יכול ממש להוות ראיית זהב שעד אז הייתם מורעבים במנהרה, ולא חגגתם באיזה מלון במצרים.
עקב הטראומה של ה'חטיפה' וכתוצאה מ'מעגל האלימות' החטופים עלולים סטטיסטית להפוך ל'חוטפים' בעצמם, ולכן אם פה ושם תחטפו לאנשים דברים מהידיים התחפושת תהיה יותר אמינה.

תוכלו להתחפש ל'פרשן' – תחפושת לא מחייבת... הכוללת חולצה, עניבה, חליפה מחויטת, מכנסיים קצרים ונעלי אצבע. ובנוסף הרבה אומץ להישיר מבט למצלמה ולומר בדיוק הפוך ממה שאמרתם אתמול ב'פורים דפרזים'...

'טראמפ' יש רק אחד, ואי אפשר להתחפש אליו, מה גם ש'נושאת המטוסים' לינקולן נמצאת באזור וזה לא הזמן לעלות לו על העצבים עם תחפושת לא מוצלחת שלו, ה'בי 2 היפהפיים' שלו יכולים תוך דקות להיות מעל הראש שלכם...

תחפושת של 'חמינאי' יכולה להיות אופציה טובה גם בגלל הקשר משפחתי ל'פרסי' מהמגילה, אבל לא בטוח שעד פורים היא תהיה רלוונטית... מה גם שחמינאי 'לא נראה בציבור' מזה תקופה, כך שמצד אחד להתחפש לחמינאי ולהיראות בציבור, יהרוס את כל התחפושת... ומצד שני להתחבא במקלט תת קרקעי כל הפורים זה לא בא בחשבון.

ואתה מ'משמרת הצניעות' שהחלטת לחפש אנשים במקום להתחפש, תחליט כבר אם אתה בעד תחפושות או נגד תחפושות, תחשוב רגע! מה היית עושה אם לא היה לך את מי לחפש...
אז לך ת'חפש...
תשובההעברה
הוספת תגובה
אוקי, הבנתי מחכמי הפורום פה שכתיבה וקבלת ביקורת זה אחד הדברים שהכי מקדמים. ויש לי ספר שאני חולמת לכתוב על החיים שלי, כי יש בו מסר מאוד חזק.

אשמח מאוד מאוד לחוות דעת של המומחים האלופים כאן!!!
הנחתי פה בעיקר בשביל ביקורת בונה, כל מילה, דעה, זווית ראיה והערה אקבל בברכה.

תודה מראש על כל מילה שקראתם!
ועוד יותר על כל מילה שכתבתם :)

גילוי נאות: כבר פרסמתי את זה פעם בפרוג, אבל לא באשכול הזה ולא למטרת לימוד.




הסיפור

ההורים שלי התגרשו כשהייתי ילדה בת 8.
שישה אחים, הגדולה בת 15 הקטנה בת 4.

זה לא ממש עניין אותי, הוא לקח אותנו אליו פעם בשבוע וקנה משחקים והפתעות אז זה היה אפילו די נחמד.
הסכם הגירושין היה פעם בשבוע אצלו לכמה שעות ופעם בחודש באים לשבת.

כבר בהתחלה אמא שלי התחילה לספר לכולם שאני, נקרא לי שירה, שומרת לה אמונים. "שירה שומרת לי אמונים, היא לא נוסעת שבת לאבא שלה, היא מעדיפה להישאר איתי".

ואני? ילדה טובה ורגישה, ברור שאני שומרת לה אמונים ולא אסע לאבא!
אני זוכרת את השבת הראשונה שנשארתי איתה לבד, השכנים ארחו אותנו וגם להם אמא סיפרה כמה שאני מדהימה, ואני הרגשתי סיפוק גדול. יותר מזה. ממש תחושת שליחות!

האחים חזרו במוצאי שבת עמוסים בחוויות ושקיות עם הפתעות וממתקים, ואני הרגשתי צביטה קלה בלב. כמובן אבא לא שכח אותי והביא גם לי שקית במיוחד. שאל למה לא באתי, לא ממש ידעתי מה לענות לו. הוא לא לחץ.

אחר כך אמא הסבירה שהוא פשוט "אבא דיסני". הוא לא מוכן להשקיע זמן וכח בשבילנו, אז הוא קונה דברים וככה מרגיש טוב.

אבל הוא כן משקיע נראה לי... אבל אוקי. אמא אמרה שהוא אבא דיסני.

אחרי חודש הגיעה עוד שבת, כמובן שגם אז לא באתי. והפעם כבר מ"רצון ובחירה". אני הרי שומרת אמונים לאמא!! כולם נוסעים להם, ורק אני כאן כשצריך באמת!!

ולא הייתי יותר אצלו שבת לעולם.

הייתי ממש מחכה לימי שני שיקח אותנו, הוא היה משחק איתנו כל הדרך בלספור שלטים כחולים ואם מצאנו יותר מ 40, אז יאללה קונים לכם הפתעות. כשהיינו מגיעים לכיכרות בדרך הוא היה מסתובב שוב ושוב ושוב מסביב לכיכר ואנחנו היינו מאושרים וצוחקים, וגם הוא.

היינו מגיעים לדירה שלו והוא היה מבשל אוכל פשוט טעים, שבחיים לא ידעתי בכלל שהוא יודע לבשל. היו שם גם משחקים שאנחנו בחרנו ומרפסת גדולה והיה פשוט כיף.

אחרי שלוש שנים אבא ב"ה הכיר אישה.
מקסימה, חמה, לבבית, נקיה, מסודרת, יפה.
נקרא לה נעמה.
הם התחתנו.

אבא היה מאושר.
אנחנו היינו מדברים איתה, נהנים ממנה.
קראנו לה "האישה החמודה".

ואז החלה ההשתוללות האיטית וההרסנית שממנה המשפחה שלי לא השתקמה יותר לעולם.

אמא הסבירה לנו שהיא בכלל לא דתיה האישה הזאת, שהיא ממש אישה טיפשה ורדודה.
היא גם ממש מתחנפת אלינו ומנסה לקנות אותנו.

"אבל אתם ילדים שלי, אתם חכמים. לא יקנו אותכם כל כך מהר. היא לא תצליח עליכם."

ואנחנו? ברור שאנחנו חכמים ולא יצליחו לקנות אותנו!
התחלנו פשוט לשנוא אותה בכל כוחנו.
היא לא ידעה את זה כי לידה היינו בסדר,
אבל היא הפכה להיות "המפלצת המשפחתית".
בכל הזדמנות צחקנו עליה, דיברנו עליה,
לא ממש היה על מה, אז פשוט חזרנו שוב ושוב על אותם דברים.

אני לא זוכרת בדיוק איך, אבל לאט לאט נוצר מצב כזה שלי היה אסור לדבר איתה.
לכולם היה אסור להתיידד איתה כמובן, אבל לי היה ממש אסור ליצור איתה שום קשר שהוא.

כמובן שזה היה מתוך תחושת שליחות עמוקה והרגשת קדושה מעונה עילאית.
הייתי בת 11, והאמת שלא ממש הבנתי למה אני לא יכולה לדבר איתה, אבל זה לא הפריע לי.
הייתי שונאת אותה ממש, מדברת עליה, ומתבדלת כמה שרק יכולתי.

הייתי פשוט בתפקיד אקדח.
היא רצתה לירות בו.
אז אני שימשתי לה נשק.

נשק ממש מוצלח, אני חייבת לאמר.

כמובן שמיד אחרי החתונה שלהם היה אסור לי בכלל לבוא לבית שלהם בשום אופן,
כי מה "את מסוגלת לדבר איתה?? לראות אותה???"

ברור שאני לא מסוגלת. לא, אני לא אבוא.

ואבא שאל אותי בשקט "שירהלה, למה את לא באה מותק?"
אבל לא ידעתי למה אני לא באה אז לא ידעתי מה להגיד לו.
והוא גם לא הבין.
אבל לא לחץ.

פעם אחת הוא החליט שמהיום ניסע שבוע אחד לבית שלו ושבוע שני ניסע כל פעם למקום אחר, נחפש לאיפה.
העיקר ששירה תבוא גם.

בשבוע שנסעו לבית שלו הייתי יוצאת להגיד לו שלום,
מדברים כמה דקות, צוחקים, ואז הם היו נוסעים, ואני הייתי נשארת בבית. לבד.

לפעמים גם נעמה היתה באה איתו ואז לא ידעתי מה לעשות, אז הייתי מסתכלת מהחלון או שולחת את אחד האחים לבדוק, ואם היא היתה שם פשוט "לא הייתי בבית בדיוק".

אחר כך זה קצת יותר הסתבך, כי אמא החליטה שזה ממש לא מוסרי ולא יעלה על הדעת שכשהוא מגיעה אנחנו פשוט עומדים לנו באמצע הרחוב ומדברים איתו, הוא מחבק אותנו, ואשכרה אנשים רואים שלמשפחת כהן יש קשר טוב עם אבא שלהם!! לא, לא, זה ממש לא תקין.

היא היתה צופה מהחלון ואם זה היה יותר מכמה דקות היינו "נשטפים" אחר כך. "מה הבעיה להיכנס לתוך האוטו ולדבר שם???" למה ככה לעמוד בחוץ כשכולם רואים? בכוונה אתם עושים בשביל להשפיל אותי נכון?

זה היה מפחיד אז הרבה פעמים פשוט העדפתי לנעול את עצמי בשירותים ולהעביר את המסר "שירה לא בבית".
הוא היה נוסע ואני הייתי נושמת לרווחה. אבל משהו היה עומד לי בגרון. אוף, מסכן. הוא בא פעם בשבוע וגם אז לא רואה אותי.

מוצאי שבת אחת, אבא החזיר אותם קצת אחרי השעה שהיא הקציבה לו.
זה היה נורא.

היא התקשרה אליו וצעקה עליו כאילו הוא עדיין נשוי לה.
וגם אחר כך, היא לא הפסיקה לדבר ולצעוק על "שיטת הרגע האחרון" שלו.
"הוא לא יודע לעמוד בזמנים! הילדים צריכים לקום מחר ללימודים, וזה פשוט לא מעניין אותו!
הוא פשוט לא דואג לכם, לא מעניין אותו! עושה מה שבא לו ואחר כך הוא רוצה שיהיה לו קשר טוב איתכם!
ככה אבא לא מתנהג! זה לא אבא!"

במוצאי שבת אחרת היא החליטה, לא על סמך משהו, שאבא דיבר בטלפון בשבת.
"הוא לא דתי". שבת! שבת הוא לא שומר! הילדים שלי לא ילכו לכזה בית! לא ילכו! כאן זה נגמר, אין יותר שבתות אצל אבא, ילדים. הרוחניות שלכם חשובה יותר מכל דבר אחר.

זה היה לו קשה מאוד, אבל אם זה מה שטוב בשביל הילדים, הוא יספוג את זה.
גם את זה.

בימי שישי הוא היה מתקשר ומבקש להגיד שבת שלום לכל ילד.
הוא לא ידע שהוא על רמקול, וכל מילה שלו יכולה לשמש כתב אישום נגדנו, הוכחה שאנחנו מידי אוהבים אותו, "ממש בכיס שלו".
הוא גם לא ידע שכשאומרים לו שמיכלי ורפאל לא בבית, זה לא באמת.
זה רק מה שהשפתיים של אמא לחשו תוך כדי השיחה.

אז הוא רק אמר שחבל, כי גם שבוע שעבר הוא לא דיבר איתם, ובשבוע שלפני גם עם הודיה הוא לא דיבר,
אבל שתהיה לנו שבת שלום והוא אוהב אותנו מאוד.

כשגדלתי קצת ניסיתי לצאת מהבית ולדבר בחוץ בשקט.
הייתי בהיכון על הטלפון בשעות שלפני שבת, ומיד כשהייתי מזהה את המספר שלו על הצג הייתי יוצאת, מדברת, מוחקת את השיחה ונכנסת הביתה "אוף לא מצאתי בחוץ את המטריה! אני בטוחה שהשארתי אותה שם!"

זה עבד כמה פעמים.
אחר כך היא קלטה.

היה בה משהו שלא ניתן להסבר. כמו חיישנים שקלטו כל שביב מידע בנושא "אבא".
הכל היא היתה יודעת. עד היום יש דברים שאני לא מצליחה להסביר איך ידעה ומאיפה.
מה שבטוח, זה דיכא מראש כל ניסיון למרד. כל ניסיון להיות בקשר קצת יותר קרוב.
גם שנים אחר כך, כמו הפיל שלא ניסה אפילו לנתק את החבל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה