בקשה משפחה מאוחדת

ברור שאם אתה רואה התעניינות תספר.
לפי הבנתי המקרה כאן הוא שאין קשר וגם אין התעניינות אז אין טעם לבוא ולהתחיל לספר לבן אדם את כל הקורות אותך
כמו שלא יעניין אותך איזה יום היה לי היום ;)

כוונתי היתה כזו



ברור שיש איזשהו קשר (אולי קצת מאולץ?)

אבל בכל זאת, נפגשים מידי כמה שבתות אצל ההורים
ומשתפים אחד את השני בחוויות

אז תמיד יש את אלו שיספרו כמה החיים שלהם מושלמים
ואיזה בושם יקר קנה לה בעלה
וכמה כיף לה בעבודה
וכו וכו

ומה שאני התכוונתי
שצריך בחכמה לספר ולהעביר חוויות
ובקטע של שיתוף )לא בקטע מתמסכן( לספר גם חוויות מאתגרות ודברים שיותר מעצבנים

עצם השיתוף וההתייעצות נותנים המון לקשר
 
לא בטוחה שהבנתי את האשכול הזה אבל מנסה להוסיף מעצמי אם הבנתי אותו נכון...
גם לי המשפחה המורחבת מאחד הצדדים היא כזו (לא ממש קלטתי מה זה אומר פוזות אבל היא כזו בקטע של עד שכן התארגן איזשהו מפגש אף אחד לא טורח אפילו להודיע שהוא לא בא...), אז קודם כל - לא תמיד אפשר לפתור את זה. לפעמים פשוט צריך ללמוד לחיות עם זה וזהו, יהיו לילדים עוד צדדים ומספיק משפחה להכיר ואירועים להשתתף בהם.

הבנתי את זה שקשה לך עם זה שזה משפחה ואין קשר בין כולם והילדים שלך לא מכירים את הבני דודים - אז אני לא בטוחה שהפתרון הוא לגבש את כולם אם הם לא רוצים את זה (עובדה שנראה גם שניסית וזה לא בדיוק הלך...), אם הבנתי את הסגנון של המשפחה, הרבה יותר מעשי זה פשוט לנסות ליצור כמה שיותר קשרים דווקא יחידניים (לא נראה לי שלילדים יהיה אכפת אם הם מכירים בני דודים מכל משפחה בנפרד ולא באירועי ענק...) לארח, להתקשר מידי פעם לשאול מה נשמע... ולרדת מהקטע של לנסות לגבש אותם כי אצלנו ספציפית זה רק עצבן ועשה אווירה של מתח ובכל מקרה לא הצליח בסופו של דבר...
 
כוונתי היתה כזו



ברור שיש איזשהו קשר (אולי קצת מאולץ?)

אבל בכל זאת, נפגשים מידי כמה שבתות אצל ההורים
ומשתפים אחד את השני בחוויות

אז תמיד יש את אלו שיספרו כמה החיים שלהם מושלמים
ואיזה בושם יקר קנה לה בעלה
וכמה כיף לה בעבודה
וכו וכו

ומה שאני התכוונתי
שצריך בחכמה לספר ולהעביר חוויות
ובקטע של שיתוף )לא בקטע מתמסכן( לספר גם חוויות מאתגרות ודברים שיותר מעצבנים

עצם השיתוף וההתייעצות נותנים המון לקשר
אז קודם כל לא תמיד יש איזשהוא קשר, ולא תמיד יש הורים שאפשר להיפגש אצלם :(
לא לכולם יש, זה לא מובן מאליו שיש היכן להתארח בשבתות...
אבל אני מסכימה 100% שכשמשתפים בחוויות החיים, צריך גם לשתף בפאשלות, וכו'
 
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות על מנת שהילדים שלנו כן יהיו מאוחדים?
כיום בתור ילדים הם רבים, לא תמיד מפרגנים, קצת מציקים
מה ניתן לעשות על מנת שיגדלו כאחים מסורים ואוהבים?
רעיונות קטנים:
למשל כשיש יומולדת לאחד הילדים, בבוקר לפני שהוא יוצא הוא מחלק קודם כל לאחים
ככה גם בקבלת שבת וכדו'.
אני מדגישה בקול סיטואציות של דאגה בין אחד לשני, למשל כשאחד מביא לשני כוס מים אני מאד מאדירה את זה, איזה אח אתה, כמה אכפת לך ראית שהוא צמא ומיד הבאת לו. איזה נחת זה עושה לי!
וזה גורם להם לרצות לשים לב עוד ועוד.
מפדבקת, למשל חלקתי משו ואחד שם לב שמישו לא נמצא ואומר שצריך לשמור לאח שלו- אני משבחת מאד ונותנת לו עוד משו קטן, כי הוא כזה אח טוב ומסור.
למשל כשיש ריב, אז אני ישר אומרת, מה פתאום היא סתם עצבנית, היא לא התכוונה שאתה מעצבן, איך יכול להיות שהיא התכוונה? היא אוהבת אותך אתה יודע את זה. ואיכשהו זה מחדיר לשני הצדדים, גם לצד שפגע...
 
יש כאן תגובות מחכימות אחת אחת,
חשוב לי להדגיש שאני באופי פחות יוזמת, ויותר פסיבית בענינים האלו, למרות שיש לי משפחה מדהימה אחד אחד ואחת אחת! לוקחת את מה שמתאים לי...

אבל מה שנראה לי לא אמרו עד עכשיו זה הכיוון של העבודה-

נכון שהמשפחה עושה פוזות, לא מאוחדת, לא נפגשים, לא שומעים וכו' וכו'...
אבל כמו בכל התמודדות מול גורם חיצוני. על מה יועיל לעבוד? לא בעיקר על הנתון החיצוני, אלא בעיקר על המקום שלי מול עצמי.
כך גם כשמדובר בקשר המשפחתי-
--אנסה לשפר את המידות שלי, את הבין אדם לחבירו,
ולכן אחמיא יותר, אפרגן, אגרום לאווירה טובה סביבי.
אזמין אחים לשבת, אתקשר לבקש מתכון, אתאפק מלהעיר בצורה פוגעת ובטח לא ליד אחים אחרים.
--הן עושות פוזות? זה פחות מעניין,
יותר מענין הנאמנות שלי לצרכים, יכולות, תחביבים, יכולות כספיות, שלי. הפשטות שלי.
--משהו שלא הייתי מצטערת מאוד אם הייתי מאבדת אותו ברחוב, לא נהיה יותר יקר אם אח שלי קיבל אותו מתנה מההורים...
והיכולת שלי להבליג יקרה יותר מכל מתנה שמישהו קיבל.

לא שאני מושלמת, הלוואי שאצליח אפילו במשהו אחד שכתוב למעלה.
אבל אני יכולה לומר שאני מנסה, באמת.
ושזה כיוון העבודה היחיד שיביא תוצאות מובטחות של סיפוק, רוגע, כבוד אמיתי לאחים, ובדרך כלל גם האחים בסוף ילמדו לזהות אמת ויושר פנימי. ורצון אמיתי לקשר איתם.
לא מכירה הרבה אחים שלא מעריכים את הדבר הזה.
אבל--- זהירות! אל תעבדי בשביל ההערכה הזו...
 
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות על מנת שהילדים שלנו כן יהיו מאוחדים?
כיום בתור ילדים הם רבים, לא תמיד מפרגנים, קצת מציקים
מה ניתן לעשות על מנת שיגדלו כאחים מסורים ואוהבים?
תשננו לילדים ולעצמכם שאחים חייבים לריב ופעם היה 2 אחיות שלא רבו ובסוף גילו שהן מאומצות
ובבקשה מניסיון על תהפכו את זה לקבוע ושלא יהיה ברור בבית
שX וY לא מסתדרים וכל הזמן רבים
ואם רבים אצלכם בשולחן שבת אל תנסו להשתיק את המריבה על ידי שתספרו כמה המצב גרוע ובאף בית זה לא ככה
כי אולי לאחד הילדים יהיה מצפון וישתתק אבל ככה אתם מקבעים את המצב


זה גורם שמחר יהיה מריבה גדולה יותר
 
לא רק. כל ההתנהלות קולנית וחיצונית
מנסה להבין.
את מתכוונת שהקולניות והחיצוניות הופכים כל מפגש למשהו פחות זורם וטבעי,
כי כל אחד עסוק ב"ליחצן" את עצמו?
ופחות עסוקים בחיים הפשוטים וחיי היום יום?
 
מנסה להבין.
את מתכוונת שהקולניות והחיצוניות הופכים כל מפגש למשהו פחות זורם וטבעי,
כי כל אחד עסוק ב"ליחצן" את עצמו?
ופחות עסוקים בחיים הפשוטים וחיי היום יום?
ב-ד-י-ו-ק!
 
יש עוד משפחות כאלו? או שאני במשפחה ייחודית?
שאר המשפחות לא מנסות להרשים, לעשות פוזות וכו'?
שאני אבין היכן אני ממוקמת.. לא שזה יעזור לי, אבל תמונת מצב..
גם אצלנו יש כאלו דברים, אני מזדהה עם כל מילה. נוצר מצב שאני לא יכולה להעלות את דעותיי בקול, כי ה'מובילים' במשפחה לא חושבים ככה. ובמקום להעביר חוויות ולהנות - כל אחד עסוק בלהשוויץ ולהראות כמה הוא הכי.
ככל שאתה יותר סנוב - אתה מקבל יחס מועדף. מניסיון :(

למזלי בצד השני ההיפך בדיוק - אתה יכול לבוא עם קרן על הראש ועדיין תהיה חלק מהחבר'ה.... כי ככה זה משפחה, לא? :)
 
גם אצלנו יש כאלו דברים, אני מזדהה עם כל מילה. נוצר מצב שאני לא יכולה להעלות את דעותיי בקול, כי ה'מובילים' במשפחה לא חושבים ככה. ובמקום להעביר חוויות ולהנות - כל אחד עסוק בלהשוויץ ולהראות כמה הוא הכי.
ככל שאתה יותר סנוב - אתה מקבל יחס מועדף. מניסיון :(

למזלי בצד השני ההיפך בדיוק - אתה יכול לבוא עם קרן על הראש ועדיין תהיה חלק מהחבר'ה.... כי ככה זה משפחה, לא? :)
הזוי :(
 
איתך לגמרי! לצערי מוכר ומייאש למדי.
אני כבר נרגעתי מהניסיון לאחד את לשנות את סגנונות האישיות במשפחה המורחבת...
ואני משקיעה את כל כולי במשפחתי הקטנה בבעלי בי ובילדי.
וברוך ד' שמחה ומאושרת בחלקי.
מדגישה. זה מגיע רק אחרי ניסיונות כושלים והבנה פנימית והסכמה עם עצמי כי אין לנו יכולת לשנות אחרים. ואז זה גם לא מפריע ומעצבן כל כך! את רואה את הכל כאילו מן הצד ולפעמים מגיעה למצב שה"פוזות" אפילו משעשעות אותך... או גורמות לך לרחמים קלים על הזולת שחי בהצגה מתמדת.
 
רעיונות קטנים:
למשל כשיש יומולדת לאחד הילדים, בבוקר לפני שהוא יוצא הוא מחלק קודם כל לאחים
ככה גם בקבלת שבת וכדו'.
אני מדגישה בקול סיטואציות של דאגה בין אחד לשני, למשל כשאחד מביא לשני כוס מים אני מאד מאדירה את זה, איזה אח אתה, כמה אכפת לך ראית שהוא צמא ומיד הבאת לו. איזה נחת זה עושה לי!
וזה גורם להם לרצות לשים לב עוד ועוד.
מפדבקת, למשל חלקתי משו ואחד שם לב שמישו לא נמצא ואומר שצריך לשמור לאח שלו- אני משבחת מאד ונותנת לו עוד משו קטן, כי הוא כזה אח טוב ומסור.
למשל כשיש ריב, אז אני ישר אומרת, מה פתאום היא סתם עצבנית, היא לא התכוונה שאתה מעצבן, איך יכול להיות שהיא התכוונה? היא אוהבת אותך אתה יודע את זה. ואיכשהו זה מחדיר לשני הצדדים, גם לצד שפגע...
ליצור אהבה בין האחים
לי זכורות חויות מאד כיפיות בתור ילדה
היינו עושים קיטנות ותוכניות,עיתון קיר, אמא שלי היתה עוזרת לנו בזה
מסיבת חנוכה בבית
ימי הולדת
 
אשמח גם להסבר קצר.
מה זה פוזות? איך זה מתבטא?
ובבקשה תחסכו ממני את התשובה המיותרת: מי שלא מבין לא יבין...
בגדים וכזה?
מנסה להבין.
את מתכוונת שהקולניות והחיצוניות הופכים כל מפגש למשהו פחות זורם וטבעי,
כי כל אחד עסוק ב"ליחצן" את עצמו?
ופחות עסוקים בחיים הפשוטים וחיי היום יום?
פוזות זה לא רק חיצוניות גשמית.
זה משהו הרבה יותר עמוק.
אלו מקומות בהם רואים את האישה שאינה מסתדרת כמעט עם כלום בחיים...
נואמת בחסד עליון כמה הילדים שלה מוצלחים ואיך היא מתקתקת הכל בשניות.. וכמה בעלה מוצלח ועוזר בבית...
והכל אצלם הכי טוב בעולם והם מוכנים לפסח כבר לפני ט"ו בשבט...
וכך השיח הוא חיצוני ושיקרי וחסר כל חיבור אמיתי ופנימי.
עולם שקר מטופש ורדוד... שכולם יודעים כמה הוא מנותק מהמציאות...

זרימה במשפחה אלו המקומות שבהם מתיישבים במסיבת חנוכה לדיון, ואפפחד לא בודק איך הוא "יוצא" בתמונה...
אלא פשוט מספר ומדבר על החיים וההתמודדיות בצורה טבעית....
על ילד שעושה בעיות... או על בית שבקושי שורד את היומיום....
ומרגישים נוח להיות אמיתיים ופתוחים אחד עם השני...
שואבים אנרגיות אחת מהשניה...
מקבלים חברות אמיתית משפחתית...

זהו נושאכאוב מאד בדור שלנו, כאשר ככל שהעולם נהיה יותר חיצוני כך זה מתגבר עוד יותר ועוד יותר...
 
וגם התחלנו לראות פתאום שהצד השני סוג של מחפש את זה, הפסקנו לגמרי להראות שאנחנו רוצים, ואפילו כשהם הזמינו למשהו נחמד, התחמקנו באלגנטיות (אם פעם היינו מזיזים את כלללל התכניות שלנו, כי הוד מעלתם הזמינו סוף כל סוף, הפעם ממש לא, התייחסנו כאילו זה הפעם המאה, ואין לנו זמן)
אז עכשיו אתם הפכתם להיות הסנובים שעושים פוזות?
לא הבנתי איך זה תורם למשהו חוץ מלהרגשה שלכם ש "עכשיו הם ירגישו מה שאנחנו הרגשנו"...
 
נשמע ממש לא נעים. מרחק בתוך המשפחה, חוסר בקשר אוטנטי וקרוב.
אמנם שימי לב מה בעצם קורה: את רוצה יותר קשר, אבל לא סובלת את סגנון ההתנהגות שלהם.
מובן למה לא, כי את מרגישה שפוזות זה לא באמת קשר, אלא ריחוק.
אך מצידם - זו כרגע הצורה שנוח להם בתוך הקשר.
מכל סיבה שהיא, הם מעוניינים בקשר כזה עם מרחק מסוים - ורוצות לעשות פוזות.
בטוח הן מרגישות את הביקורת שלך על זה, וזה כמובן מרחיק יותר.
וכך נוצר מעגל.

לעיתים קרובות כשאנחנו במצוקה, וכל-כך חשוב לנו משהו, אנחנו פועלים בדיוק בדרך שתרחיק אותנו מהמטרה...
והעצה לא פעם - היא דווקא להרפות קצת מהמטרה. כלומר - כן לפעול, אך ממקום שאני מנסה, לא חייבת להצליח...

קשר טוב בנוי בין השאר על כבוד.
זה אומר לכבד את השני, את האופי שלו, את מה שחשוב לו, את העדפות שלו.
לדוגמא - מעדיף לעשות פוזות - ולא להיפתח.
מעדיף לא להשתתף לעיתים קרובות במפגשים של המשפחה.
אולי בכלל מעדיף להישאר במרחק, לפחות בשלב זה.

כבוד זה גם אומר לא לכפות.
לא קשר, לא השתתפות במפגשים, לא התנהגות כזו או אחרת.
סוג של כפיה ביצירת קשרים - זה אויב הקשר.
העניין הוא - כן להציע, כן לאפשר - אך לא לכפות.
אני מודעת היטב, שקל לכתוב דברים כאלה, וקשה מאוד ליישם...

כדי שאדם ייפתח ולא ירגיש שהוא חייב לעשות פוזות -
כדי שאדם ירגיש בטוח להיות אוטונטי או לגלות גם חולשות -
הוא צריך להרגיש בסביבה מאוד בטוחה.
יש באפשרותינו לנסות ליצור אווירה בטוחה. אין באפשרותינו להחליט עבור השני איך ינהג.

אווירה בטוחה היא כאמור כבוד, קבלה של השני על כל רגשותיו.
בלי ביקורת, בלי שמץ זלזול או לעג או עליונות.
אפשר להתווכח לפעמים על דעות בצורה מכובדת - עניינית ובלי פסילת דעתו של השני.
אך לעולם לא כדאי להתווכח על רגשות.
האדם מרגיש מה שהוא מרגיש.
אדם שמתווכחים על רגשותיו - נסגר.

אני מצטרפת לאלו שכתבו שכדאי לנסות ליצור קשר אחד אחד.
עם הרבה כבוד וקבלה, גם אם יהיו פוזות, ולהביא את עצמך כמו שאת.
יותר קל אחד אחד, וגם אולי עם הזמן תראי שעם חלק יש התקרבות, ועם חלק לא כל-כך.
גם התקרבות רק לחלק מהמשפחה - תיתן לך הרבה.

הרבה סייעתא דשמיא!
 
זהו נושאכאוב מאד בדור שלנו, כאשר ככל שהעולם נהיה יותר חיצוני כך זה מתגבר עוד יותר ועוד יותר...
כל-כך נכון.
זה קורה גם בגלל השיפוטיות הגדולה שקיימת, לפעמים גם עליונות, והניסיון לעצב את השני.
ואנשים חוששים לגלות חולשות.
הם צריכים להיות מושלמים.
ואם הם מרגישים כישלון, לפעמים מנסים להסתיר על ידי הצגת תדמית בשמיים.

הרשתות החברתיות תורמות חלק עצום בשיח הביקורתי, בקטילה.
שימו לב אפילו לפעמים בפרוג, שזה עדין מאוד לעומת מקומות אחרים.
ולפעמים גם בכתבות בעיתונות - יש הכללות שליליות שעושות עוול גדול לקבוצות שונות.
כשלא מכירים את האדם ולא נמצאים מולו - הביקורות הרבה יותר חזקות, ונטולות כפפות.
אולי זה הזמן להזכיר לעצמנו שאחרי כל ניק - יש אדם עם אנושיות ועם רגשות, ועם הרבה צדדים באישיותו.
ובתוך כל קבוצה - יש כל מיני אנשים.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה