שיתוף - לביקורת משפחות החטופים הנשכחות.

  • הוסף לסימניות
  • #1
רק בס"ד.


נסעתי לירושלים, לכותל.

לפני גשר המיתרים, פתחתי חלון.
חום מהביל פלש לרכב.
התנועה זרמה, להכעיס.
המפגינים המשולהבים דאז
חזרו לשגרה, לעבודה ולמזגן.
בוקר שגרתי בירושלים.

מסכי הענק שבחזית המגדלים,
יידעו באדיבות אדישה
על בוט AI של מאוחדת.
התמונות שלנו לא הופיעו שם,
מחובקים באימה משתקת.
גם לא בלוחות המתוחים לצד הכביש.
סרטים כתומים לא התגוללו ברוח החמה.

סירבתי לקלוט את המציאות,
פתחתי רדיו.
מישהו ניתח שם ביובש
את מחיר עסקת החטופים.
סגרתי במהירות.
הרכנתי ראש על הגה שרוט,
אכן:
בוקר שגרתי היום בירושלים.

שירי, אריאל וכפיר הי"ד
כבר נחים על משכבם.
ואנחנו?

אה, אנחנו לא ג'ינג'ים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני... וואו!!!
אהבתי. כל כך אהבתי.
בדיוק עכשיו חזרתי מנסיעה וראיתי שלטים של חטופים.
השיר הזה בא אליי בדיוק בזמן. נגע בי כל כך.
שירי, אריאל וכפיר הי"ד
כבר נחים על משכבם.
ואנחנו?

אה, אנחנו לא ג'ינג'ים.
אהבתי את הסיומת. מאוד.
היא טלטלה אותי.

אמן שכל החטופים יחזרו לבית שלהם בריאים בנפשם ובגופם.
הולכת לקרוא פרק תהילים. לא שוכחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
את קצת צודקת אבל... גם קצת לא.
אומנם משפחת ביבס היוותה סמל לרוע והאכזריות ולכן היה מין 'צורך' בפרסום תמונתם. אך עם כל זאת, ואף כל זאת-
משפחות החטופים אינן נשכחות אף לא לרגע אחד.
ואם נרצה לדייק:
החטופים עצמם אינם נשכחים אף לא לרגע אחד.

השאלה היא מה אנחנו עושים למענם?
האם אנחנו זוכרים אותם רק כאשר הכביש חסום שוב בשל הפגנה?
או אולי נזכרים בהם דווקא כאשר נהג האוטובוס מחליט לשים רדיו בקולי קולות?
או שאולי עברנו במקרה ליד צומת, וראינו כסאות צהובים, דגלים צהובים וסרטים אמממ לא משנה הצבע?

מסכימה לי להשחיל כאן עוד משהו?

עזבו אתכם הפגנות, יש מספיק.
עזבו אתכם מוּדָעוּת, גם היא קיימת.
כסאות מיותמים, דגלים צהובים וסרטים אממ לא משנה הצבע? גם יש.
אבל זה עדיין חסר

והכי חשוב-
גם כשמתפללים או כל מה שזה לא יהיה, כדאי להגדיל ראש ולבקש מעבר.
שישתחררו? כן, אבל בדרך ניסית. הם לבד! בלי 1000 מחבלים שתופסים על זה טר(א)מפ.
בריאים ושלמים? כן, גם נפשית. זה לא פחות חשוב.



סליחה שחפרתי. גם אני קצת שכחתי. תודה שהזכרת לי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
@yael305 @מילה נרדפת @מהללו
קראתי כל מילה בשימת לב, תודה עליהן!
תודה בשם מי שעדיין לא יכול להודות, אמן שבקרוב!
התלבטתי אם להוסיף, אבל העמסתי על הקטע הזה כמה משמעויות נוספות... מקווה שיש מי שמצא אותן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #8
@מילה נרדפת @yael305
מחמם את הלב.
בעקרון, מעדיפה להשאיר את זה פתוח. לא יודעת באיזו נקודה זה יגע, את מי זה ילטף, הלוואי---
התכוונתי, איך לומר? לאנשים שנאבקים על החירות שלהם, בכל מיני סיטואציות עצובות,
ועמישראל לא עומד מאחוריהם, לא עוצר נשימה, לא מתפלל לשלומם אפילו...
אנשים שהיו מוכנים לתת הכל, בתמורה לכך שאי מי יבכה עליהם, ויחכה להם בבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
@מילה נרדפת @yael305
מחמם את הלב.
התכוונתי, איך לומר? לאנשים שנאבקים על החירות שלהם, בכל מיני סיטואציות עצובות, ועמישראל לא עומד מאחוריהם, לא עוצר נשימה, לא מתפלל לשלומם אפילו...
אנשים שהיו מוכנים לתת הכל, בתמורה לכך שאי מי יבכה עליהם, ויחכה להם בבית.
---
וואו כמה זה נכון!!
ובכל זאת, מעניין אותי אם צדקתי, הסרטים הכתומים זה ביבס? חשבתי על זה בגלל הסיום..
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
וואו כמה זה נכון!!
ובכל זאת, מעניין אותי אם צדקתי, הסרטים הכתומים זה ביבס? חשבתי על זה בגלל הסיום..
בהחלט כן. בתכנון רציתי להשלות אתכם מתחילה שהנושא הוא ביבס, וללוות את הקטע באלמנטים מתאימים.
במחשבה שניה, החלטתי שיש בזה קצת "חילול הקדושים", כלומר- לא רוצה להשתמש בזכרם ככלי למסר משלי...
כמה שהוא נכון וכואב בפני עצמו. מסכימים איתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יפה. כתיבה יפה ממש.

אבל הרשי לי לשאול לגבי התוכן,
למה את חושבת שמה שמסמל את הזיכרון שלנו בהם, העצבות, הדאגה,
הוא בהפגנות, סרטים צהובים וכל השאר?
אני ממש חולקת על זה.
גם אני חולקת על זה.
הקטע עוסק בתחושת הבדידות, ומושא ה'סיפור' חווה אותה בדרך הזו.
כמובן שיש רבדים עמוקים בהרבה, את חולקת על הנקודה שדרכה בחרתי להציג את המציאות הזו בעצם?
ותודה @תילה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
גם אני חולקת על זה.
הקטע עוסק בתחושת הבדידות, ומושא ה'סיפור' חווה אותה בדרך הזו.
כמובן שיש רבדים עמוקים בהרבה, את חולקת על הנקודה שדרכה בחרתי להציג את המציאות הזו בעצם?
ותודה @תילה.
תחושת הבדידות של מי? של החטופים?
כביכול הם מקוננים על השגרה שמספרת על שכחה מהם?
זאת אומרת, את כתבת בשמם?
יתכן ואני לא מבינה. כמו שאמרת שיש רבדים עמוקים בהרבה.
אז אל תתאמצי מדי להסביר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #18
קודם כל קטע יפהפה, מזדהה מאד עם התחושות
היומיומיות לצד המצב הנוראי ועוד
בסוף אי אפשר להתעלם מזה שגם בתוך משפחות החטופים יש את אלו שמותר לומר להם הכל ואת אלו שלא ואת הצביעות התקשורתית שמנצלת את מצבם.
בטח אי אפשר להתעלם מהצביעות בהקשר של גוש קטיף שבימים אלו מציינים 20 שנה לפצע המדמם של הגירוש משם (וכמו שאח שלי כתב באיזה קטע על ההבדל בין הסרט הכתום לסרט הצהוב).

אני באופן אישי, הייתי חוששת מלנקוט בשמות של חטופים ספציפים, כי כל אחד הוא עולם ומלואו
(הסיבה שבעיני ילדי משפחת ביבס הפכו לסמל והלוויה שלהם טלטלה, זה לא בגלל החוויה שלהם דווקא, הרי היו עוד תינוקות שנחטפו (נגב ואשל, ילדי משפחת שוהם, התאומות קוניו ועוד), היו תינוקות שנרצחו וילדים שמתו בזרועות אמם, הילדים הללו פשוט הפכו לסמל, ובלוויה שלהם שהיתה הרבה זמן יחסית אחרי הטבח, פתאום כל הרגשות התנקזו, ראינו הכל, את שלושת הקברים, את ירדן הבודד, את הסיפורים, לא כמו בזמן אמת שכל הארץ היתה בהלם טוטאלי ולא שמענו על מקרים דומים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
@חוה אייזן בכאב אני אומרת: כל מילה!
מזעזע להבין שגם החטופים שלנו משתמשים ככלי בידי התקשורת חסרת הגבולות---
בטח אי אפשר להתעלם מהצביעות בהקשר של גוש קטיף שבימים אלו מציינים 20 שנה לפצע המדמם של הגירוש משם (וכמו שאח שלי כתב באיזה קטע על ההבדל בין הסרט הכתום לסרט הצהוב).
כאן באתר? הייתי רוצה לקרוא...
לגבי ביבס- אין לי מושג, הם הפכו לסמל הרבה לפני הלוויה המצמררת.
המשפחה היחידה שנחטפה כולה, החטוף הצעיר ביותר, הסרטון המזעזע וחוסר הוודאות בנוגע לגורלם-
נראה לי שכל אלו הפכו אותם לסמל המרכזי של החטופים.
🎗️🎗️🎗️
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
@חוה אייזן בכאב אני אומרת: כל מילה!
מזעזע להבין שגם החטופים שלנו משתמשים ככלי בידי התקשורת חסרת הגבולות---

כאן באתר? הייתי רוצה לקרוא...
לגבי ביבס- אין לי מושג, הם הפכו לסמל הרבה לפני הלוויה המצמררת.
המשפחה היחידה שנחטפה כולה, החטוף הצעיר ביותר, הסרטון המזעזע וחוסר הוודאות בנוגע לגורלם-
נראה לי שכל אלו הפכו אותם לסמל המרכזי של החטופים.
🎗️🎗️🎗️
גם משפחת שוהם וקוניו נחטפו כולם...
חוסר הוודאות כמובן ועוד המון סיבות הפכו אותם לסמל, בהחלט
אבל לא רק
אולי הסרטון? כמו שנועה ארגמני בזמנו היתה סמל לחטיפה

הוא לא כתב כאן באתר, סתם הראיתי לו שיר שלי שהוזכר בו הסמל הצהוב (על יום הזיכרון של רחל אמנו) אז הוא עשה לי רפרנס
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

השיתוף הקודם: משפחות החטופים הנשכחות.

נסעתי לירושלים, לכותל.
לפני גשר המיתרים הרמתי מבט לחלון.
אמא שאלה, נרגשת: "לפתוח?"
המתינה להנהון.
חלון כהה ירד, נבלע בדלת.
רוח של תשרי הניעה את שערותי,
תספורת שבחרתי אני.

אבא הסב את תשומת ליבי
למסכי הענק שבחזית המגדלים.
התמונה שלנו הופיעה שם,
מחובקים, דומעים באושר.
"יש תקווה לאחריתך.... ושבו בנים"
נמתחו המילים על הלוחות לצד הכביש.

הלב שלי רעד מעוצמת הרגשות.
חירות פעמה בו, החייתה אותי.
פתחתי רדיו.
ככה, בפשטות.
הושטתי יד, סובבתי כפתור.
נשאתי מבט לאמא, מילים אין בו.
היא מבינה... ?!
לחיצת יד עדינה נתנה בי את התחושה שכן.

האזנתי לשדרן, קול מימים אחרים.
הוא דיווח, נרגש, ששלומי טוב.
ציטט במדויק מילים שחלקתי עם אחי.
הבטיח להמשיך ולעדכן בקורותי.

ימים של בדידות איומה צפים בי,
לילות של יאוש, ואמרו שבגידה,
והבנה שמלטפת פצעים פעורים:
לא הייתי שם לבד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה