השאלה היא כנראה על הכוונה הרעיונית שבמשפט - הנמשל, המשל ברור, לא?
ובכן, הרעיון הוא, שאנשים קטנים, כלומר קטני דעת/מוסר/מעשים.
מטילים צל גדול, כלומר עושים הרבה רעש / תופסים הרבה מקום וכו'.
סימן שהשמש שוקעת, כלומר זה סימן של שפל, של חשכה/דמדומים, של הסתרה.
ובקצרה, שכשאתם רואים שיש עניין רב מידי סביב אנשים ריקים מתוכן, זה סימן לא טוב.
ובמובן העמוק יותר הרוחני/יהודי, זה בעצם בא לתאר את עולם השקר, את התחתונים למעלה, את ההסתר שבעולם הזה, ההערכה והכבוד שיש בו - שיש לנו לאנשים המפורסמים, הכאילו מצליחנים, ולערכים המדומים ולהבלי העולם שנוצצים לנו ונראים גדולים וחשובים.
אבל בעצם, זה רק כי השמש שוקעת, כי אנו שרויים בהסתרה שבתוך ההסתרה, ה'והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו', ומה שעלינו רק לזכור, שכל זה הוא רק דמיון 'כצל עובר' וכחלום יעוף.
וגם לדעת ש'כשהשמש אל הים שוקעת, אל תדאג מחר היא שוב תזרח'
שהנה אוטוטו, וכל ההסתר הזה ייעלם ואור בהיר יאיר וכל הדברים יקבלו את משמעותם האמיתית, שרק לא ניזכר מאוחר מידי...
אח, נסחפתי קצת, לא נורא, זה די טוב. בזכות '
feelings'. ויש לי גם משל שממש מתאים לעניין הזה, בהודעה הבאה....
(אגב, איך מדגישים שם ניק בתוך תגובה?)
הנושאים החמים
)
