דרוש מידע מתארחים?

  • הוסף לסימניות
  • #1
כולנו (כמעט...) מתארחים, מי יותר מי פחות בשבתות ובחגים, אצל ההורים.
תנו טיפים, רעיונות, הארות והערות, איך לעבור את החוויה בשלום!
איך לגרום למארחים לרצות לארח אותנו שוב?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
כולנו (כמעט...) מתארחות, מי יותר מי פחות בשבתות ובחגים, אצל ההורים.
תנו טיפים, רעיונות, הארות והערות, איך לעבור את החוויה בשלום!
איך לגרום למארחים לרצות לארח אותנו שוב?

תמיד להביא איתך משו- קינוח, עוגה, סלט.. העיקר לא לבוא בידיים ריקות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
שטח רגוע עם הילדים:
1. שיחה מקדימה עם הילדים, ואולי לתת להם איזה מבצע קטן להתנהגות נאותה.
2. אם אין די תעסוקה להביא אותה איתנו.
3. לאוורר את השטח במהלך השבת ע"י יציאה קטנה לטיול/ גינה. לתת ספייס למארחים.

מבחינתנו:
- לסייע בהכנה ע"י הבאת משהו לסעודה.
- לסייע במהלך הארוח - להוריד מהשולחן, לשטוף כלים ועוד...
- לאחר האירוח להחזיר עד כמה שניתן את המצב אל כנו. עריסות ומזרונים - למקום. מצעים מקופלים לארגז הכביסה. משחקים אסופים וכו'...

כל הנ"ל כמובן אם ניתן:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מה ש y&m כתבה נכון מאוד בכללית
אבל לכל אחד עוזר משהו אחר וכל אחד צריך להכיר את המארחים שלו כדי לדעת באמת מה טוב להם!
לאחד לעזור בהכנת האוכל, לשני לעזור בהגשת המנות לשלישי לארגן סדר כל הזמן לרביעי לא לצאת לפני ספונז'ה , לחמישי, לצאת הכי מהר שאפשר, לשישי לא לגוע במטבח וכו' וכו,
מה שהכי חשוב, להכין את הילדים, שצריך להיזהר גם בבית של סבתא ואסור לעשות מה שבא להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לפרגן בלי סוף...על הנקיון על האוכל על הילדים. כל מה שעולה בדעתכם.
לא לברוח בשניה שהשבת יוצאת אבל גם לא להתמרח עד אמצע הלילה.
מה שאת לא מסכימה לילדים בבית - תקף לבית המארחים+ תקנות המיוחדות לאירוחים.

להביא דבר מאכל זה יפה אבל לי קרה הרבה אי נעימויות מזה (שכולם העדיפו בגלוי את מה שהבאתי על פני מה שהמארחת הכינה) ולכן אני נמנעת ומביאה עוגה ולא משהו ממש לסעודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מי ששואל כאלו שאלות בדרך כלל אוהבים להזמין אותו
מי שחושב על איך להקל על המארחים אוהבים לארח אותו
הבעיה עם אלו שלא קוראים כאלו אשכולות
לא ראים בכלל כאלו כתבות
לא מבינים שזה נוגע אליהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
כאחת שמארחת הרבה אני יכולה לומר שהאורחים הכי נוחים זה אלו שהם הכי נורמלים.
מה הכוונה נורמלים? לא ביישנים מידיי שצריכים ל-א-ר-ח אותם, אבל שלא יכנסו לחדר שינה ויפתחו ארונות להנאתם.
שיזרמו, שיגידו מה הם מעדיפים במקום להתחנחן ולומר לא משנה, מה שתביאי זה טוב.
בקיצור, בלי יותר מידי הרבה חשבונות. נו, נורמלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני חושבת שהכלל העיקרי כשמתארחים אצל הורים או קרובי משפחה זה שלא באתם לנופש. לא ללכת לנוח ולזרוק את הילדים על ההורים להשגחה (חוץ ממקרים יוצאי דופן כגון: שההורים מארחים יולדת והמטרה היא לעזור לה ולאפשר לה לנוח), לא לשבת ליד השלחן כמו מלכים אלא לעזור במה שצריך ולדאוג שהילדים לא יהפכו את הבית.
אני היום לא מתארחת כי גרה קרוב אז באה רק לסעודה והולכת (הכי קל ונחמד לנו ולהורים ;)), אבל בשנים שכן התארחנו הייתי מורידה אחריי מצעים ומכניסה למכונה + כביסה נוספת מהארגז ומפעילה. אמא שלי עד היום מציינת זאת לטובה.
אם מביאים משהו לסעודה כדאי לעדכן קודם את המארחת כדי שלא יהיו כפילויות, הרי המטרה היא להקל מעליה ולא לעשות איתה תחרות מטעמים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני מאוד משתדלת להשאיר חדר מתוקתק במוצש. להוריד מצעים ולקפל, לסגור מיטות ולאסוף צעצועים כמובן.
הבנתי כמה זה משמעותי רק כשאירחתי את אחיי הקטנים, ואחרי שהם יצאו נכנסתי לחדר במוכנות למהפכה, והופתעתי לגלות חדר מסודר לחלוטין. מאז אני משתדלת יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אבל לכל אחד עוזר משהו אחר וכל אחד צריך להכיר את המארחים שלו כדי לדעת באמת מה טוב להם!
לאחד לעזור בהכנת האוכל, לשני לעזור בהגשת המנות לשלישי לארגן סדר כל הזמן לרביעי לא לצאת לפני ספונז'ה , לחמישי, לצאת הכי מהר שאפשר, לשישי לא לגוע במטבח וכו' וכו,

מאוד מזדהה עם זה. מה שנקרא אצל אחד 'עזרה' יכול להיות משהו מטריד עבור השני. ולהיפך.
לכן כדאי לפקוח עיניים, וגם לשאול ולהידבר בעת הצורך.
שלא יהיה מצב שכל אחד עושה בשביל השני, ובאיזשהו שלב מתברר שלשניהם עדיף בלי זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כאחת שמארחת הרבה אני יכולה לומר שהאורחים הכי נוחים זה אלו שהם הכי נורמלים.
מה הכוונה נורמלים? לא ביישנים מידיי שצריכים ל-א-ר-ח אותם, אבל שלא יכנסו לחדר שינה ויפתחו ארונות להנאתם.
שיזרמו, שיגידו מה הם מעדיפים במקום להתחנחן ולומר לא משנה, מה שתביאי זה טוב.
בקיצור, בלי יותר מידי הרבה חשבונות. נו, נורמלים.
זה אופי שמלווה תמיד
ולא משתנה גם כשמתארחים:confused::rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כאחת שמארחת הרבה אני יכולה לומר שהאורחים הכי נוחים זה אלו שהם הכי נורמלים.
מה הכוונה נורמלים? לא ביישנים מידיי שצריכים ל-א-ר-ח אותם, אבל שלא יכנסו לחדר שינה ויפתחו ארונות להנאתם.
שיזרמו, שיגידו מה הם מעדיפים במקום להתחנחן ולומר לא משנה, מה שתביאי זה טוב.
בקיצור, בלי יותר מידי הרבה חשבונות. נו, נורמלים.

אני מארחת כמעט כל שבת ומסכימה עם כל מילה.
בנוסף לזה אורחים שיש שיש להם ילדים ומודעים לזה.
דואגים שיסדרו את המשחקים, עוזרים קצת להוריד מהשולחן וכדו.
יש שבתות שמסיימים לאכול ונשאר לי שעה+ לסדר ולשטוף כלים
זה לא קל ישבו ודיברו (בכיף) עד 1 בלילה.
וכל האורחים נכנסים לחדרים, הבעל משכיב את הילדים שלנו.
ואני נשארת לבד עם הכל.
קחו ביד שקית זבל תרוקנו את השולחן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
זה אופי שמלווה תמיד
ולא משתנה גם כשמתארחים:confused::rolleyes:
התכוונתי שיש אורחים שמנסים בכל הכח שלא להכביד, ומרוב שהם מנסים כל כך חזק, הם מכבידים מאוד.
"אני לא רוצה להפריע, תוכלי להביא לי כוס חד פעמית?"
אז אל תפריע. תיקח, תשתה, תהנה.
או כששואלים אתכם אם אתם רוצים אור בלילה בחדר או לא, תענו כן או לא או מתי, אל תתנחמדו "זה ממש לא משנה, מה שתעשו זה בסדר"
זה ממש לא בסדר. זה מעצבן. תגידו מה נוח לכם ואיך, זו העזרה הכי גדולה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

האשכול נפתח שוב, אנא מכם קראו את ההערות שכתבו מנהלי האתר בשביל שלא ייסגר שוב האשכול!
בבקשה לא לגלוש מתוכן האשכול- לא להשמצות של קהילות, לא להכללות, ולכתוב בשיח ראוי ולא בוטה, ללא תגובות לא מתאימות, אחרת- האשכול ייסגר על אף חשיבותו.

אציין שבאשכול הקודם היו כמה וכמה עצות, הארות והערות של ילדים של בעלי תשובה וזה מאד מאד החכים את חברי האשכול, נשמח לתגובות ועצות נוספות וכמובן לעדויות מנסיון אישי! (אין לכם מושג כמה זה עוזר).


יש לציין שזה מאמר פתיחה, והמטרה היא שכל מי שיש לו מה לשתף, לייעץ, להאיר ולהעיר, שיכתוב את אשר על ליבו, וכך יוכלו להיעזר בזה הרבה אנשים!!!

אנחנו כבעלי תשובה קצת ותיקים (כמעט 20 שנה), נשואים פלוס 7, גרים בלב ליבה של עיר חרדית קלאסית, מסתובבים בכוללים החשובים ביותר, יורדים לגינה עם האמהות הדוסיות מכל הגוונים (גם חברון וגם פוניבז'), ואפשר לומר פחות או יותר שנכנסו (כביכול) למיינסטרים החרדי.
אנחנו שולחים את ילדינו לגן בנים וגן בנות כנהוג,
את הבנים נלחמנו להכניס לת"ת הכי נוצץ בעיר,
את הבנות לבית יעקב השכונתי (מעורב- "צולים", מודרנים, חניוקים, רגילים ומעט אנשים שנראים כחרדים אך רק על מדים),
{כמובן שלא מביאים למסיבות הסידור, ולסיומי מסכת את הסבים והסבתות} ::cry::cry::cry: ,
נחלמים על מקום בישיבות קטנות (לא מאמינים ששומעים על דילים שעשו בשבילנו או על ידינו).
נמרחים על הגדר ונחבלים להכניס את הבנות לסמינר טוב (ובתקווה להתקבל לבינוני) כי הרי ל-"טופ- סמינר" אין על מה לדבר (וגם לא לחלום).
מתפללים בבתי הכנסת השכונתיים, מנסים לקבל שם קצת צומי (להגיד גוט שאבעס למי שאפשר בשביל שיסתכל עלי).
לפעמים מצליחים להכנס לאיזה קהילה "מקבלת" (ועדיין מרגישים קצת שונים). :cry: :cry: :cry:

עוד לא הגענו לשלב השידוכים אז אין לי תיאורים עוד...

יש עוד הרבה תיאורים לחיים שלנו שאפשר לכתוב בנושא, ואי"ה אכתוב עוד בהמשך,

לכל בעל תשובה סגנון משלו, ילדות משלו, הורים משלו,
אופן קבלת החזרה בתשובה אצל החברים והמשפחה שלו.
ובטוח שלכל אחד יש עצות מחכימות ואולי הדרכות שקיבלו בכל מיני עניינים שקשורים לדרך שעשו ושהם חיים בה.

לדעתי ההתמודדות הגדולה של בעלי התשובה היא הדאגה והחרדה לגבי עתיד ילדינו בגלל הקשר עם המשפחה החילונית סבא וסבתא, דודים ודודות. ושזה מעורר הרבה שאלות ואתגרים- האם להפגיש את הילדים ואיך, כמה זמן, לשלוח אותם אליהם לבד או לא, האם להגיע לשבתות יותר או פחות, האם להסכים להם להגיע בלבוש לא צנוע, האם ללכת לחתונה מעורבת של דוד אהוב. האם להסכים לסבא לתת כסף לילדים (שהחברים שלהם מקבלים שקל לחודש ואומרים תודה). האם לאסור על ההורים להכניס אייפון לבית שלנו, או לצלם את הילדים...

בקיצור הרבה התלבטויות ואתגרים, ואשמח שאנשים יגיבו, יתנו עצות, ישאלו שאלות...​

{מציע לעקוב אחרי המאמרים והתגובות וכמובן להעביר לעוד בעלי תשובה שאתם מכירים}

עוד אשמח לעצות ותובנות לגבי הקניית ערכים לילדים, על אף שאנחנו לא נשמנו וינקנו אותם מילדות!!!
פורסם בחדר מורים, ולא מבין למה - זה שייך לכאן, זה מידע מאוד חיוני

במהלך שיעורו המפורסם התייחס מגיד המישרים הנודע, הגאון הרב ברוך רוזנבלום,
למלחמה המתנהלת מול איראן, דברים מעוררי מחשבה ועוררות – כשהוא מציג חשבון מספרי המובא בדברי הגאון מווילנא זצ"ל, המלמד לדבריו על כך שאנחנו נמצאים ברגעים האחרונים של ההיסטוריה – "עת שלום".

"אני לא מחשב קיצין", פתח הרב רוזנבלום, "אני לא שייך לאגף גילוי המשיח, זה לא הענף שלי. אני מתפלל שלוש פעמים ביום לבקש מהקודשא בריך הוא שנזכה בעזרת השם ל'צמח דוד עבדך מהרה תצמיח'."

אך לדברי הרב, כשהוא נתקל בדברים הכתובים בספרו של רבי אליהו לופיאן 'לב אליהו' (פרשת בשלח, מאמר "כוח האמונה למעלה מן הטבע), לא יכול היה להתעלם. "קיבלתי התעוררות עצומה", אמר. "ודבר שאני התעוררתי, אני רוצה לשתף אתכם, זה מבחינת 'אל תמנע טוב מבעליו'."

הרב הסביר כי בספר קהלת, בפרק ג', נמנות 28 עיתים – "עת ללדת ועת למות… עת מלחמה ועת שלום". הגאון מווילנא, כפי שמובא בדברי רבי אליהו לופיאן, כתב שלכל עת כזו יש תקופה של 214 שנים, במשך ששת אלפי שנות העולם – 6,000 לחלק ל-28 יוצא 214.285.

"אם כך", הוסיף הרב, "עברו כבר 27 עיתים. כמה נשאר? עת אחת בלבד – עת שלום."

לפי החשבון, שנות ה-6,000 פחות 214 מביאים אותנו לשנת תשפ"ו. אך כיוון שמדובר ב-214.285, פחות משליש שנה – מדובר בכ-103 ימים. "מי״ז בסיוון, אז התחילה המערכה מול איראן, ועד ראש השנה – בדיוק 103 ימים", ציין הרב. "בחשבון הזה נכנסנו לעת שלום".

בצורה ציורית המשיך: "חיזבאללה – זכּוּינוֹ א-לוהי לְבָרכֵין. אסד – קבור כבר אצל פוטין, שניהם יקברו ביחד בעזרת ה'. חמנאי – תכינו לו מצבה. תנו לו עוד שבוע או שבועיים."

עוד הדגיש הרב כי גם אם יתחלף נשיא בארה"ב – "זה לא משנה, אין לו הרבה זמן. למה? כי אנחנו נכנסים לעת שלום – לקראת בואו של משיח צדקנו."

כדי להמחיש, ביקש הרב לחשב שוב: "6,000 לחלק ל-28 יוצא 214.285. תעשו 27 כפול 214.285 – מגיעים לשנת 5,785, תשפ"ה. קיבלתם את החשבון של הגר"א, שמביא הרב לופיאן."

הרב סיכם את דבריו: "אני לא אומר מתי המשיח בא. אולי הוא כבר כאן, אולי הוא צריך להתגלות. לא יודע. דבר אחד אני כן יודע – הגענו לזמן של ימות המשיח. ואין המשיח בא אלא מתוך תשובה. כולנו נחזור עכשיו בתשובה שלמה, נחכה בכיליון עיניים לביאת משיח, ונזכה כולנו לקבל את פניו מתוך שמחה גדולה במהרה בימינו, אמן."

תורי התרופות – מכת מדינה. הגיע הזמן להסדיר את זה בחוק​


כמו כולנו ללא יוצא מהכלל, גם את או אתה מוצאים את עצמכם שוב ושוב עומדים בתור בבית מרקחת. לעתים זה גם מלווה בילד או פעוט חולה, לעתים אחרי יום עבודה, וקשה מכך לעתים באמצע יום עבודה... לעתים הההמתנה לתרופות היא כשאתם עצמכם לא חשים בטוב.
בישראל ה'מתתפתחת' שלנו תמיד תמיד יהיו עשרות אנשים בתור. ובואו, התור של בית מרקחת הוא התור העצבני המשעמם והקשה כולם בעמידה על הרגליים בין טור וחצי של מוצרי פארם ועינינו בציפיה בוחנות שוב ושוב את המסך עם המספר בתור ואת המספר שקיבלנו בפתק (ואוף יש עוד 16 לפני)...

אם נתבונן הרי כבר קיימת תשתית רשת של מערכת דיגיטלית מקומית המחוברת לקופת החולים, אך עדיין כולנו ממתינים בתורים המטופשים הארוכים והמיותרים הללו לרוקח עצבני שיואיל רק להיגיד קודם כל אם בכלל התרופה במלאי, יקליד, יבדוק, יגבה תשלום.
ובסוף? לפעמים מגלים שאין את התרופה. צריך להתחיל מההתחלה, לעבור סניף, או לוותר.

ההצעה: שירות עצמי פשוט בעמדת קיוסק​


אני רוצה לקדם יוזמה לחוק שתחייב הצבת קיוסק דיגיטלי בכל בית מרקחת, שיאפשר לכל לקוח לבצע את רוב הפעולות בעצמו!
  • מזדהים באמצעות כרטיס קופת חולים או אפליקציה (הצמדת הכרטיס או הטלפון ב nfs, כמה פשוט)
  • רואים את המרשמים התקפים שלו
  • בוחרים אילו תרופות לאסוף
  • אם רוצים מוסיפים תרופות ללא מרשם (כמו משככי כאבים או משחות)
  • משלמים באשראי או בוחרים שירד בהוראת קבע של הקופה
  • מקבלים מספר תור לאיסוף מהיר בלבד

ובכן, במקרה שההזמנה כוללת תרופה המחייבת זיהוי אישי באמצעות תעודה מזהה (למשל תרופה נרקוטית), תופיע על המסך הודעה ברורה:
"ברגעים אלו אנו מכינים עבורך את ההזמנה. הזמנתך כוללת תרופה המחייבת תעודה מזהה. התשלום והמסירה יתבצעו מול הרוקח בעת האיסוף. מספרך בתור: X. נא הכן תעודה מזהה ואמצעי תשלום."


למה זה חייב להיות מעוגן בחוק​

  • מדובר בשירות בריאות חיוני, לא מותרות.
  • כיום בתי מרקחת כפופים לרגולציה של משרד הבריאות, לכן יש הצדקה להסדרה חוקית של תהליך השירות עצמו.
  • בלעדי חוק, חלק מהסניפים יאמצו את הפתרון וחלק לא. הציבור יישאר תלוי באדמיניסטרציה מקומית.
  • חוק יביא לשוויון, נגישות וזמינות אחידה לכל אזרח, גם בפריפריה.

והנה ככה זה למל עובד ברחבי העולם (המידע באדיבות gpt):
  • שוודיה: בתי מרקחת ציבוריים מאפשרים הזמנה מראש ואיסוף עצמי
  • דנמרק: קופות מרשם ממוחשבות, הזמנה מראש ללא תור
  • פינלנד: עמדות שירות עצמי לתרופות
  • גרמניה: מרשם דיגיטלי חובה, בדיקת זמינות תרופה מראש
  • סין: עמדות דיגיטליות לתשלום והזמנה בבתי מרקחת עירוניים

מערכת הבריאות בישראל יודעת לעבוד דיגיטלית והגיע הזמן לחבר את זה גם אל מול הצרכן.
צריך חוק שיחייב שירות עצמי פשוט, זמין ואחיד ויחסוך מיליוני שעות המתנה, יקל על הציבור, ויפחית תחלואה מיותרת.
אז חברים, אם גם לכם נמאס לעמוד בתור, אשמח לשמוע, לשתף ולחשוב יחד איך גורמים לחוק הזה לקרות.

יש לכם רעיון איך לגרום לזה לקרות כבר?
היום שוב חיכיתי קרוב לחצי שעה לתרופה שלא היתה במלאי... ולא אל תגידו לי להכנס לאתר של סופר פארם לבדוק אם יש במלאי, זה לא עובד. זה לא נוח וזה לא מקל באמת על התורים בפועל.
שבוע טוב!
רציתי להעלות כאן נושא כאוב ומורכב, שאני מרגיש שיש חשיבות עצומה לדבר עליו. חשוב לי להבהיר בפתח הדברים: האשכול הזה לא בא לשכנע אף אחד לא ללכת לאקדמיה או לשום קורס אחר. מטרתי היא אחת ויחידה - להעלות את המודעות והחשש, הן עבור מי ששוקל ללמוד בקורסים המקוצרים האלו, והן, וזה העיקר, עבור מי ששוקל ללכת לקבל טיפול אצל הבוגרים שלהם.

לאחרונה נתקלתי בכמה סוגי פרסומים של מכונים המציעים להפוך כל אדם עם רצון טוב למטפל בתוך זמן קצר. במבט ראשון, הפרסומים האלו נראים מבטיחים מאוד, אך קריאה שנייה וביקורתית חושפת תעשייה שלמה של קיצורי דרך מסוכנים ומה שנראה כמו מתכון ודאי לאסון.

כולנו יודעים שכדי להפוך לאיש מקצוע מוסמך בתחום הנפש, נדרשת דרך חתחתים של כמעט עשור. וצריך לומר ביושר: הטענה כאן היא לא שהאקדמיה היא חזות הכל. אבל המסלול האקדמי, על כל חסרונותיו, מספק דבר אחד קריטי: רשת ביטחון שנבנתה במשך מאות שנים של מחקר וניסיון. הוא מספק עוגנים כמו קוד אתי, חובת הדרכה, ומחויבות לשיטות בדוקות. המטרה הראשונה במעלה של הדרך הארוכה הזו היא לא להבטיח הצלחה, אלא קודם כל, ומעל לכל, להבטיח שלא ייגרם נזק.

בקורסי הבזק, כל רשת הביטחון הזו פשוט אינה קיימת. הם מציעים מסלולים מהירים שלכאורה בנויים על ניסיון מה"שטח" ומעניקים "ארגז כלים" מעשי – סיסמאות שיווקיות שמוכרות אשליה שניתן לדלג על שנים של לימוד מעמיק. השפה היא של אנשי מכירות, לא של מוסד אקדמי. הם מוכרים תחושת שייכות, לא הכשרה אמיתית.

וכאן מגיעים לטרגדיה האמיתית. בשיחות עם אנשי חינוך ותיקים, משגיחים וראשי ישיבות, עולה זעקה של ממש. הם מספרים שוב ושוב על מקרים בהם "מטפלים" בוגרי קורסי-בזק לא רק שלא הועילו, אלא גרמו לנזקים אדירים. כפי שאמר לי אחד מהם: "הם לא עוברים עשירית ממה שכל מטפל בעולם נדרש לעבור, זו סכנת נפשות של ממש, לא פחות".

בוגר מסלול כזה הוא פצצה מתקתקת. באופן אישי, נחשפתי למספר מקרים קשים שבהם הנזק לא נבע מרשעות. חשוב להבין, המוני פעמים, הנזקים הכי גדולים נובעים מטעות של מטפל שלא מכיר ולא יודע. הוא מגיע עם רצון טוב ותום לב לעולם הנפש, אבל בעולם הזה, תום לב לבדו, ללא הידע והכלים המתאימים, יכול להרוס, לנתץ ולהחריב. בשורה התחתונה, התעשייה הזו עלולה לייצר "מטפלים" שהם הסכנה הגדולה ביותר עבור האנשים שהם שואפים לעזור להם.

אם טקטס זה יציל ולו נפש אחת מישראל - והיה זה שכרי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה