מידע שימושי מתי מגיעים עיתוני פסח תשפ"ג?

[ענק הענקים בדורינו]

לאלה שמתעניינים על הספר 'ידידיה', אני פשוט כל כך נהנתי מהספר ולכן אני מעוניין לשווק אותו...
אז ככה:
בסוף הספר הם נותנים לך כתובת מייל בה אתה יכול להאיר ולהעיר וכן אם אתה רוצה לקבל פרק בונוס, אז שלחתי לקבל את הפרק בונוס, ותשובה קיבלתי יחד עם פרק הבונוס את הפרקים א'וב' עם בקשה לשלוח לחברים דוגמ', אז אני משתף אותכם עם הפרקים האלה ותשפטו בעצמכם.

 

[טעמו וראו]

גם אני נהניתי באופן מיוחד מ"ידידיה".

העלילה מורכבת היטב, מרתקת ומותחת, ולא באה על חשבון המסרים העוצמתיים במיוחד השזורים בספר.

אחד הספרים.

מתאים ביותר לבחורי ישיבה, שהוריהם מחפשים עבורם חומר נקי ומבורר, ובעצם מתאים לכולם.

 

[GBSA]

משפחה ממש משעמעם,
החבורת סיפורים של יתד יפה,סופרים מהשורה הראשונה-ליבי קליין,מיה קינן,משה גוטמן,לעומת חוברת הסיפורים של משפחה....

לא קראתי את כל יתד,
אבל מרפרוף - הפעם חלש..
בגלל זה לא המשכתי לקרוא.

 

[GBSA]

עיתונאות וספרות הם שתי מקצועות שונות לחלוטין,
עיתונאי חייב שיהיה לו אמינות כושר ניתוח נכון ומדויק, ואם לא הוא יקשקש שטויות ותחזיות פוליטיות שלא מחזיקות מים, יעידו לכך כל העיתונאים בציבור הכללי שרובם ככולם מחזיקים בתארים המעידים על מקצועיותם, ובשונה מכך העיתונאים בציבור החרדי שמקשקשים את עצמם לדעת.
סופר על אף שאין לו הכשרה מקצועית, יכול להיות שיש לו כשרון כתיבה, יעידו לכך מיטב הסופרים בציבור החרדי כגון מ. קינן, רותי קפלר, ועוד, מה עוד שבאמת אפשר לקנות המון ספרים מסופרים שאינם חרדים העוסקים בסוגיות כלליות של היסטוריה וכדו'.

רוב העיתונאים מכלל הסוגים מקשקשים את עצמם לדעת,
ולא משנה איזה תואר הם מחזיקים,
זה יותר עניין של אופי.
אצל החרדים יש בעיה שהאנשים המוכשרים לא הולכים לתחום ולכן רמת העיתונאות החרדית נמוכה.

 

[חסד 053]

יש עיתונים השבוע?

 

[GBSA]

אגב, אם כבר מדברים על סופרים וספרים, אז נתעוררה לי עכשיו תמיהה בנוגע לסופר מוישה גוטמן, קראתי את סיפוריו במגזיני החג של יתד נאמן ומרווה לצמא, ובעוד שביתד הסיפור היה סיפורת מתח חרדית קלאסית עם מחבלים ואיראן וכדו'(אל תתפסו אותי על המילה) הרי שבמרווה הוא היה חינני הרבה יותר בסיפור די עכשווי עם ניחוח מתובל מהווי חיים במושב כלשהו, ובנוסף בשני הסיפורים הסיום היה גרוע בהרבה מההתחלה, כשבסיפור ביתד אין סיומת כלל, ובמרווה הסיפור מתמרח ללא תכלית עם סיומת די בנאלית.

מסכים,
ההבדל בין סיפוריו ביתד לבין המרווה היה תמיד.
רק הפעם שתי הסיפורים היו חלשים, לעומת פעמים קודמות שאמנם היה הבל מהותי בין הסגנונות אבל הם היו מוצלחים.
דווקא הפעם אם כבר נהינתי קצת מהסיפור במרווה - לא מהעלילה אלא מהכתיבה בעיקר בהתחלה. מיתד בכלל לא נהניתי.
(בסוכות או בפסח שעבר למשל היה לו סיפור ביתד שיכל לפרנס מותחן שלם מבחינת המורכבויות והתהפוכות בעלילה. הפעם קצת חלש.)

 

[קדוש!!!]

מסכים,
ההבדל בין סיפוריו ביתד לבין המרווה היה תמיד.
רק הפעם שתי הסיפורים היו חלשים, לעומת פעמים קודמות שאמנם היה הבל מהותי בין הסגנונות אבל הם היו מוצלחים.
דווקא הפעם אם כבר נהינתי קצת מהסיפור במרווה - לא מהעלילה אלא מהכתיבה בעיקר בהתחלה. מיתד בכלל לא נהניתי.
(בסוכות או בפסח שעבר למשל היה לו סיפור ביתד שיכל לפרנס מותחן שלם מבחינת המורכבויות והתהפוכות בעלילה. הפעם קצת חלש.)

מה הסיפור שלו במרוה על השואה?

 

[צ'יבצ'ער]

ידידיה
זה שם הספר
ואיפה אפשר לקנות

יפה נוף: https://yefe.co.il/product/קריאה/מבוגרים/עלילה-מבוגרים/ידידיה/


למדן:

ידידיה - נעמי אלבינגר - ₪63.00

ספר ידידיהמאת: נעמי אלבינגררב המכר באנגלית עכשיו במהדורה מתורגמת!

www.lamdanbooks.co.il

אור החיים:

ידידיה - ספרי אור החיים

מתורגם מאנגלית, עלילה סוחפת על בחור ישיבה. העלילה מבוססת בעקיפין באומנות רבה על שיעורים של הרב טריויש לדרך חיים ועליה רוחנית)

www.sifreiorhachaim.co.il

המדף היהודי:

ידידיה - נעמי אלבינגר

ידידיה - נעמי אלבינגר, ספרי קריאה

www.hamadaf-y.co.il

 

[אליז]

מסכים,
ההבדל בין סיפוריו ביתד לבין המרווה היה תמיד.
רק הפעם שתי הסיפורים היו חלשים, לעומת פעמים קודמות שאמנם היה הבל מהותי בין הסגנונות אבל הם היו מוצלחים.
דווקא הפעם אם כבר נהינתי קצת מהסיפור במרווה - לא מהעלילה אלא מהכתיבה בעיקר בהתחלה. מיתד בכלל לא נהניתי.
(בסוכות או בפסח שעבר למשל היה לו סיפור ביתד שיכל לפרנס מותחן שלם מבחינת המורכבויות והתהפוכות בעלילה. הפעם קצת חלש.)

שלא נדבר על הסיפור ב'המודיע', שהיה חלש מאוד באופן מפתיע.

 

[עמ"י]

יש עיתונים השבוע?

התקשרתי לברר.
אין עיתונים.
משפחה ובקהילה לא מוציאים.
גם היומונים יוציאו מחר רק מוספים מצומצמים. בלי מוספי נשים. (בכ"א ביתד כך אמרו).

 

[כבקרת רועה]

מסכים,
ההבדל בין סיפוריו ביתד לבין המרווה היה תמיד.
רק הפעם שתי הסיפורים היו חלשים, לעומת פעמים קודמות שאמנם היה הבל מהותי בין הסגנונות אבל הם היו מוצלחים.
דווקא הפעם אם כבר נהינתי קצת מהסיפור במרווה - לא מהעלילה אלא מהכתיבה בעיקר בהתחלה. מיתד בכלל לא נהניתי.
(בסוכות או בפסח שעבר למשל היה לו סיפור ביתד שיכל לפרנס מותחן שלם מבחינת המורכבויות והתהפוכות בעלילה. הפעם קצת חלש.)

תכלס' בשנה וחצי האחרונות משה גוטמן הוא הסופר היחיד שנשאר לקרוא במוספי הסיפורים

 

[GBSA]

תכלס' בשנה וחצי האחרונות משה גוטמן הוא הסופר היחיד שנשאר לקרוא במוספי הסיפורים

ובדיוק לכן אני תוהה מה קרה לו?
נ.ב. ביתד אני תמיד קורא את שלו ראשון ולאחריו מ.קינן (פעם היה עוד אחד..)
אח"כ אני לא מסתכל על זה אלא אם אני ממש משועמם, וכל פעם מתאכזב מחדש (יכול להיות שיש שם יותר סיפורים שמתאימים יותר לנשים).
והפעם גם קינן וגם גוטמן אכזבו

 

[ללי.ללי]

ובדיוק לכן אני תוהה מה קרה לו?
נ.ב. ביתד אני תמיד קורא את שלו ראשון ולאחריו מ.קינן (פעם היה עוד אחד..)
אח"כ אני לא מסתכל על זה אלא אם אני ממש משועמם, וכל פעם מתאכזב מחדש (יכול להיות שיש שם יותר סיפורים שמתאימים יותר לנשים).
והפעם גם קינן וגם גוטמן אכזבו

איך משה גוטמן במרווה?

 

[GBSA]

הכתיבה בהתחלה יפה, נחמדה.
בהמשך קצת פחות,
העלילה לא מספיק ברורה.
לא משהו מיוחד.

 

[תמי אחת]

אצל החרדים יש בעיה שהאנשים המוכשרים לא הולכים לתחום ולכן רמת העיתונאות החרדית נמוכה.

אצל החרדים הבעיה שהתשלום על כתיבה הוא באדמה. אין שום הערכה למילה הכתובה ולאומנות שבה. התשלום על העבודה - באדמה, וזו התוצאה

 

[שולעם עלייכעם]

גדו"י יצאו רק נגד משפחה? מישהו יכול להסביר לי מה ההבדל בין בקהילה למשפחה? [גלוי נאות אני קורא מה שיש]

נראה שאינך קורא עיתונים....
יש הבדל ענקקקקקק!!!!!! בין הפתיחות והמודרניזציה של משפחה לשמרנות של בקהילה,
לדוגמא: במגזין חג של משפחה היה פרויקט שכל הסופרים נפגשים עם האנשים שעיצבו את חייהם, וחוץ מכתב אחד שנפגש עם רב (גרובייס עם הרב שטרן) אף אחד לא נפגש עם דמות תורנית בכירה, והוסיפו חטא על פשע שהכתב שמעון ברייטקוף נפגש עם קובי אריאלי שאינו נמנה על הציבור החרדי בלשון המעטה...

 

[שולעם עלייכעם]

ואם כבר דיברתם על משפחה,
עם כל הכבוד החבילת חג ברובה לא היה מעניין כלל,
ראיונות שכל התשובות מובנות מאליהם בלי שום סקופ או סיפור מיוחד.

 

[פ.נ]

ואם כבר דיברתם על משפחה,
עם כל הכבוד החבילת חג ברובה לא היה מעניין כלל,
ראיונות שכל התשובות מובנות מאליהם בלי שום סקופ או סיפור מיוחד.

הראיון של מישפחת לאו היה ממש יפה
אהבתי את הרעיון

 

[חיים הקוסם]

נראה שאינך קורא עיתונים....
יש הבדל ענקקקקקק!!!!!! בין הפתיחות והמודרניזציה של משפחה לשמרנות של בקהילה,
לדוגמא: במגזין חג של משפחה היה פרויקט שכל הסופרים נפגשים עם האנשים שעיצבו את חייהם, וחוץ מכתב אחד שנפגש עם רב (גרובייס עם הרב שטרן) אף אחד לא נפגש עם דמות תורנית בכירה, והוסיפו חטא על פשע שהכתב שמעון ברייטקוף נפגש עם קובי אריאלי שאינו נמנה על הציבור החרדי בלשון המעטה...

לפחות גילינו שהשותף של סקקובסקי מברדק הוא חתן של קובי אריאלי

 

[כבקרת רועה]

והוסיפו חטא על פשע שהכתב שמעון ברייטקוף נפגש עם קובי אריאלי שאינו נמנה על הציבור החרדי בלשון המעטה...

למה קובי אריאלי לא חרדי [יש לו כיפה שחורה]