מידע שימושי מתנה כספית לרב'ס בחיידר לפורים? כמה אתם נותנים?

[משובצת]

כנראה שאין לכם טיפת מושג מה אומר לאסוף כסף מכל הורי הכיתה,
כמה השקעה זה דורש.
ואם ח״ו אני יגיע למצב שאני יכולה לתת רק 15 שקל,
אני יעדיף לאסוף מכולם 15 שקל, ולהביא מתנה מכובדת ביחד, מאשר להביא לבד 15 שקל,
ואז יפתח פה אשכול על ההורים המזלזלים שמביאים רק 15 שקל,
או יפתח אשכול על מתנות לאביונים.

ולזה התכוונתי חיוב, כי ההסתכלות הזאת של או הכל או כלום,
היא בדיוק הרגשה מחייבת.

וחבל שהרבה לא יכול להסתכל על החלקים הטובים, ומבין שסה״כ רוצים לכבד ולהוקיר בתנאים האפשריים.

מסכימה עם על מילה.

 

[גולש בנט]

אני מביא 300 שקל כי אין אדם שלא אוהב כסף.
וידוע הסיפור על ר' יואליש שיהודי בא אליו והתלונן על אשתו שמציקה לו ועל בניו שיצאו לתרבות רעה.
ר' יואליש הוציא שטר של מאה דולר ונתן לו ופטר אותו לשלום.
לאחר שיצא היהודי, שאל המשב"ק את ר' יואליש, וכי כסף ביקש היהודי, הלא ביקש ברכה והתלונן על מצבו המשפחתי.
ענה ר' יואליש, יהודי שמתלונן על הכל, זקוק לכסף, רק הוא מתבייש לבקש זאת.
ואידך זיל גמור.

 

[רגע של ניצחון]

אני מביא 300 שקל כי אין אדם שלא אוהב כסף.
וידוע הסיפור על ר' יואליש שיהודי בא אליו והתלונן על אשתו שמציקה לו ועל בניו שיצאו לתרבות רעה.
ר' יואליש הוציא שטר של מאה דולר ונתן לו ופטר אותו לשלום.
לאחר שיצא היהודי, שאל המשב"ק את ר' יואליש, וכי כסף ביקש היהודי, הלא ביקש ברכה והתלונן על מצבו המשפחתי.
ענה ר' יואליש, יהודי שמתלונן על הכל, זקוק לכסף, רק הוא מתבייש לבקש זאת.
ואידך זיל גמור.

ממש נכון!
רק מי שלו בעצמו אין את ה 300 כפול 4?

 

[כובע הנזיר]

אין פה תאוות בצע, הבנת הנקרא בבקשה.

איך שאני מבינה את @הוא היה אומר:
(ותקן אותי אם אני טועה)
רבה רוצה שיעריכו ויכבדו אותו.
אז
או שתיתנו סכום מכובד, ובזה תגלו את הערכתכם
או
שתכתבו משהו אישי, מעריך ומכבד אפילו עם משלוח מינימלי(צ'יטוס), ובזאת תגלו את הערכתכם.

לא להשקיע כסף ולא מילים ויחס היא המזלזלת.

 

[יוסקה הזמר]

כנראה שאין לכם טיפת מושג מה אומר לאסוף כסף מכל הורי הכיתה,
כמה השקעה זה דורש.

וה'השקעה' הזאת לא מגיע לקצה קצהו להשקעתו של הרבה בכיתה

ואם ח״ו אני יגיע למצב שאני יכולה לתת רק 15 שקל,
אני יעדיף לאסוף מכולם 15 שקל, ולהביא מתנה מכובדת ביחד, מאשר להביא לבד 15 שקל,
ואז יפתח פה אשכול על ההורים המזלזלים שמביאים רק 15 שקל,
או יפתח אשכול על מתנות לאביונים.

הרב מעדיף שכן תביאו 15 שח לבד ואפילו לוותר על 15 שח וזה יכול להיות ברכה חמה עם שוקולד
ואסביר למה אני מתכוון בלי התיפיפויות
בכל כיתה מחולק ל3
1. אלו שתמיד יתנו משלוח מנות מכובד בתוספת מעטפה גם הם אספו מכל הכיתה
2. אלו שתמיד לא נותנים כלום, או שהם מסתפקים במתנה הכיתתית
3. אלו שהם יכולים לתת ויש ביכולתם אלא מכיון שכמה נשמות טובות דאגו לאסוף מתנה מכובדת לרבה ב"15 ש"ח"
הם מרגישים שבכך הם יוצאים ידי חובה.
כמובן שהכל משמים ואין שום תביעות או טענות אך ההורים סוג 3 לולא שהיו אוספים מתנה ב15 ש"ח הם היו נותנים מעטפה של 200 ש"ח בוודאות!!!

 

[בלוק]

לצערינו הרב, מי שאין לו 'תאוות בצע' נשאר בכוילל.
ולא הולך לעבוד חס וחלילה בחיידר...

איך אתה שולח את ילדיך לחיידר בו מלמדים רבעס תאווי בצע שהלכו חס וחלילה לעבוד בחיידר....
תשמרו אותם בבית תחנכו אותם בעצמכם תלמדו אותם לבד תורה,
ואיך ילד שזה השדר שהוא מקבל בבית יכול לקבל מרבו תורה וירא"ש.
(אני פשוט בהלם מהתגובות והזלזול שאנשים כותבים כאן על מלמדי התינוקות)

 

[תודה על חיים...]

(אני פשוט בהלם מהתגובות והזלזול)

פשוט כהורה, אני בהלם מהתגובות והזלזול של הרבס כאן באשכול.
ומנגד, בהלם גם מסוג ההודעות הנ״ל, אין אפס.
לשתי סוגי ההודעות - אין מקום.

 

[יאנקאלע]

מנסיוני כמחנך מזה שנים,
ומנסיונם של כמעט כל המחנכים שאני מכיר, ואני מכיר הרבה מאד.
90% מההורים המקטרים והמקטלגים, הם הורים שלא משתפים פעולה עם החיידרים.
החיידר מבקש מההורים אבחון, הם מסרבים או גוריים רגליים.
החיידר מבקש מההורים שיתוף פעולה למען הילד שלהם,
והם משתפים פעולה עם הורים אחרים נגד הרב'ה או החיידר.
כמעט כולם.
וכן להיפך.
90% מההורים שמשתפים פעולה עם החיידר בכל הנוגע לענינים הנ"ל,
הם הורים נהדרים, שהילד שלהם פורח גם אם הוא "לא קל" ומאתגר.
הורים כאלו הם מפרגנים, הם מעריכים, והרב'ה הכי רוצה בעולם לעשות טוב לילד של הורים כאלו,
גם אם הוא ילד ש"מוציא את הנשמה".
לי השנה בכיתה יש שני ילדים מאד מאתגרים (בלשון המעטה) מבחינת קשב וריכוז.
הורים של אחד בקשר איתי כל הזמן. מנסים לעזור במה שאפשר. ריטלין לא אפשרי מבחינה נטרלית, אלא מנסים מה שאפשר חוץ מזה.
השני, ההורים חושבים שאני נגד הבן שלהם, שאני קיטלגתי אותו, שאני סימנתי אותו ואני רק רוצה להיפטר ממנו.
מדובר בשני ילדים, עם בערך אותם קשיים.
שניהם מעסיקים אותי בערך כמו עשרה ילדים.
הנתח מהכח שלי שמושקע בהם הוא גדול הרבה יותר מאשר בשאר הכיתה.
הורה אחד מעריך על זה,
והורה שני, לא רק שאינו מעריך, אלא גם טוען שזה בגלל שאני סימנתי את הילד.

ואידך זיל גמור.

@הוא היה אומר אל תפגע זה הטרנד לכתוב כל דבר נגד
ובפרט שזה עולה כסף

יום אחד תפתחו אתם המלמדים דיון על "הורים מזניחים"
מביאים ילדיהם מאוחר לת"ת
מוציאים מוקדם לשמחות
מזלזלים במחנכים
לא משתפים פעולה בדברים נצרכים
קמצנים להוציא כספים כשזה נצרך ומחכים שיהיו חייבים להוציא כפול
והרשימה ארוכה ארוכה

ונקווה שגם אז כל ההורים שכותבים תמיד נגד גם אז יכתבו נגד עצמם
ועד אז...

 

[יצירות]

מנסיוני כמחנך מזה שנים,
ומנסיונם של כמעט כל המחנכים שאני מכיר, ואני מכיר הרבה מאד.
90% מההורים המקטרים והמקטלגים, הם הורים שלא משתפים פעולה עם החיידרים.
החיידר מבקש מההורים אבחון, הם מסרבים או גוריים רגליים.
החיידר מבקש מההורים שיתוף פעולה למען הילד שלהם,
והם משתפים פעולה עם הורים אחרים נגד הרב'ה או החיידר.
כמעט כולם.
וכן להיפך.
90% מההורים שמשתפים פעולה עם החיידר בכל הנוגע לענינים הנ"ל,
הם הורים נהדרים, שהילד שלהם פורח גם אם הוא "לא קל" ומאתגר.
הורים כאלו הם מפרגנים, הם מעריכים, והרב'ה הכי רוצה בעולם לעשות טוב לילד של הורים כאלו,
גם אם הוא ילד ש"מוציא את הנשמה".
לי השנה בכיתה יש שני ילדים מאד מאתגרים (בלשון המעטה) מבחינת קשב וריכוז.
הורים של אחד בקשר איתי כל הזמן. מנסים לעזור במה שאפשר. ריטלין לא אפשרי מבחינה נטרלית, אלא מנסים מה שאפשר חוץ מזה.
השני, ההורים חושבים שאני נגד הבן שלהם, שאני קיטלגתי אותו, שאני סימנתי אותו ואני רק רוצה להיפטר ממנו.
מדובר בשני ילדים, עם בערך אותם קשיים.
שניהם מעסיקים אותי בערך כמו עשרה ילדים.
הנתח מהכח שלי שמושקע בהם הוא גדול הרבה יותר מאשר בשאר הכיתה.
הורה אחד מעריך על זה,
והורה שני, לא רק שאינו מעריך, אלא גם טוען שזה בגלל שאני סימנתי את הילד.

ואידך זיל גמור.

מעריך אותך מאד!
מזדהה עם כל מילה

 

[שימי הכבאי]

בלתק חלקי

אני רוצה להעלות רעיון חדש

שהחיידר יגבה רשמית עוד כ 200 שח לילד בחודש אדר ויתן זאת לרב’ה, כשזה יהיה כך יהיה יותר קל להורים כי צודק מי שכתב כאן שכסף יש לכל אחד, השאילה על מה קל לו להוציא אותו ומתי יש לו מחסומים רגשיים שיוסרו ברגע שהוא יהיה חייב בזה

אז בבקשה ממנהלי החיידרים שקוראים את האשכול תגבו מההוראת קבע רשמית רק שתודיעו את זה מראש שנתכונן, משנה הבאה...

רק השאילה האם זה יספק את הרב’ס, זאתומרת שזאת תהיה בחינה עמוקה לכל רב’ה שקורא כאן את הרעיון החדש, האם הוא מצפה בעיקר להערכה שתתבטא בעיקר כשזה יהיה מבחירה ולא מחיוב, או שהגם שוודאי הוא מצפה להערכה אבל כיוון שאם יתפוס הרעיון הוא יקבל מסתמא יותר כסף אז הוא תומך...

ואם תרשו לי להעמיק עוד קצת
רב’ה, אנחנו כל כך מעריכים אותך, אתה משקיע בלי סוף, פשוטו כמשמעו, אבל אולי תגלה לנו למה, למה הלכת להיות רב’ה, מה המניע שלך, ולמה חשוב לך בתוך כל זה ההערכה שלנו
נשמח לתשובתך

 

[לא מוגדרת]

זהו, יש כאן הבדלי גישה קיצוניים, ואני אסביר;
אקדים ואומר, המשכורת שניתן היום לאברך כולל זה מתחת לכל ביקורת! אבל זה לא הנושא לאשכול זה.
השאלה היא, למה יש מחסור במלמדים?
והתשובה היא שהם לא מוערכים מספיק, ולא משלמים להם מספיק.
זה התשובה חד משמעית.
רמים בישיבה אכן יש כאלו שזה כמו אברך כולל, מכמה בחינות. אבל אצל מלמדים זה בהחלט לא כך מכמה סיבות שאין כאן המקום לפורטם.
כאשר אברך מחפש עבודה במקצוע קודש, יש לו מבחר גדול של מקצועות קודש שמתוגמלות הרבה יותר טוב;
סופר סת"ם,
מגיה סת"ם,
שוחט,
בודק,
בעל דרשן,
ארבעת המינים,
מצות,
חזן,
בעל קורא,
משגיח כשרות [עם נסיעות לחו"ל].
חלק מהמקצועות הנ"ל משתלבות היטב בלהשאר אברך כולל ברוב שעות היממה.
וכן ע"ז הדרך.
אם רוצים שמלמדים טובים יישארו מלמדים, צריכים לתת להם את ההערכה המגיע להם, אחרת השכ"ל יעלה...

כל המקצועות האלה שונים גם זה לא עבודה עם ילדים ויש שדווקא אוהבים זאת וגם

 

[אני וביתי]

אני כותב את זה בתוך בועה כדי שמי לא רוצה להתעצבן לא תקרא או יקרא.

מנסיוני כמחנך מזה שנים,
ומנסיונם של כמעט כל המחנכים שאני מכיר, ואני מכיר הרבה מאד.
90% מההורים המקטרים והמקטלגים, הם הורים שלא משתפים פעולה עם החיידרים.
החיידר מבקש מההורים אבחון, הם מסרבים או גוריים רגליים.
החיידר מבקש מההורים שיתוף פעולה למען הילד שלהם,
והם משתפים פעולה עם הורים אחרים נגד הרב'ה או החיידר.
כמעט כולם.
וכן להיפך.
90% מההורים שמשתפים פעולה עם החיידר בכל הנוגע לענינים הנ"ל,
הם הורים נהדרים, שהילד שלהם פורח גם אם הוא "לא קל" ומאתגר.
הורים כאלו הם מפרגנים, הם מעריכים, והרב'ה הכי רוצה בעולם לעשות טוב לילד של הורים כאלו,
גם אם הוא ילד ש"מוציא את הנשמה".
לי השנה בכיתה יש שני ילדים מאד מאתגרים (בלשון המעטה) מבחינת קשב וריכוז.
הורים של אחד בקשר איתי כל הזמן. מנסים לעזור במה שאפשר. ריטלין לא אפשרי מבחינה נטרלית, אלא מנסים מה שאפשר חוץ מזה.
השני, ההורים חושבים שאני נגד הבן שלהם, שאני קיטלגתי אותו, שאני סימנתי אותו ואני רק רוצה להיפטר ממנו.
מדובר בשני ילדים, עם בערך אותם קשיים.
שניהם מעסיקים אותי בערך כמו עשרה ילדים.
הנתח מהכח שלי שמושקע בהם הוא גדול הרבה יותר מאשר בשאר הכיתה.
הורה אחד מעריך על זה,
והורה שני, לא רק שאינו מעריך, אלא גם טוען שזה בגלל שאני סימנתי את הילד.

ואידך זיל גמור.

ויש לי השערה בעלמא שההורים מהסוג השני גם אם מרגישים פאדיחה לא להביא מעטפה לרבה הם יביאו מה שנקרא בפנים חמוצות כאילו שתדע שזה לא מגיע אבל אין לנו ברירה כך מקובל.

 

[יצירות]

ואם תרשו לי להעמיק עוד קצת
רב’ה, אנחנו כל כך מעריכים אותך, אתה משקיע בלי סוף, פשוטו כמשמעו, אבל אולי תגלה לנו למה, למה הלכת להיות רב’ה, מה המניע שלך, ולמה חשוב לך בתוך כל זה ההערכה שלנו
נשמח לתשובתך

איש יקר
אני יסביר לך
רבס עובדים קשה מאד רגשית מול הילדים סבלנות המון טכניקות על משמעת
לתת אמון בילדים לדובב אותם, אפשר לומר שחלק מהילדים אני מכיר יותר טוב מההורים שלהם....
ואין לי כמעט פידבק על העבודה שאני עושה
אני ברוך ה' עובד היום בעוד תחומים ובכל תחום אתה מרגיש הערכה ,לידע שלך
ביכולת שלך לעשות דברים, בתקשורת בין האישית שלך, ליזום, לארגן ,להפיק ,
וגם לך וגם לסביבה מעריכים את זה, ומוכנים לשלם לך על זה
רבה בחידר הדרישה של המנהל שיהיה משמעת ,וכמה שפחות בעיות, הספק לימודים וזהו
השקעה בתלמיד,קשר איתו, לעודד אותו, להקשיב לו, להבין אותו, לעזור לו, ולתת לו ביטחון עצמי,לתלמיד
זה הכל בינך ובין ריבונו של עולם
בעבר וגם היום (קצת פחות כי אני כבר על חצי קלאץ בתחום ההוראה) אני שומע ומקשיב לתלמידים
מעודד תלמידים מורכבים, ומשוחח איתם ויורד לרמה שלהם
ואז פעם אחת אתה מעמיד אותם במקום חתימת הורים או למפקח
נפתח קצף שצף של תלונות
וזה שובר את הלב שום הערכה שום מילה טובה
ולכן אין לי אמון במערכת החינוך בפרט בקהילות שלא נהוג לבני הקהילה שם להיות מלמדים
עומדים לפני שוקת שבורה ושם יהיה בעיה גדולה כבר בשנה הבאה
זהו סיימתי מקווה שהבנת
יש לי בטן מלאה בנושא אבל אין לי כח לכתוב

 

[לא מוגדרת]

נראה לי שמה שנכתב בפורם לא מייצג את כל הרבס וכל ההורים לקחת בערבון מוגבל

איש יקר
אני יסביר לך
רבס עובדים קשה מאד רגשית מול הילדים סבלנות המון טכניקות על משמעת
לתת אמון בילדים לדובב אותם, אפשר לומר שחלק מהילדים אני מכיר יותר טוב מההורים שלהם....
ואין לי כמעט פידבק על העבודה שאני עושה
אני ברוך ה' עובד היום בעוד תחומים ובכל תחום אתה מרגיש הערכה ,לידע שלך
ביכולת שלך לעשות דברים, בתקשורת בין האישית שלך, ליזום, לארגן ,להפיק ,
וגם לך וגם לסביבה מעריכים את זה, ומוכנים לשלם לך על זה
רבה בחידר הדרישה של המנהל שיהיה משמעת ,וכמה שפחות בעיות, הספק לימודים וזהו
השקעה בתלמיד,קשר איתו, לעודד אותו, להקשיב לו, להבין אותו, לעזור לו, ולתת לו ביטחון עצמי,לתלמיד
זה הכל בינך ובין ריבונו של עולם
בעבר וגם היום (קצת פחות כי אני כבר על חצי קלאץ בתחום ההוראה) אני שומע ומקשיב לתלמידים
מעודד תלמידים מורכבים, ומשוחח איתם ויורד לרמה שלהם
ואז פעם אחת אתה מעמיד אותם במקום חתימת הורים או למפקח
נפתח קצף שצף של תלונות
וזה שובר את הלב שום הערכה שום מילה טובה
ולכן אין לי אמון במערכת החינוך בפרט בקהילות שלא נהוג לבני הקהילה שם להיות מלמדים
עומדים לפני שוקת שבורה ושם יהיה בעיה גדולה כבר בשנה הבאה
זהו סיימתי מקווה שהבנת
יש לי בטן מלאה בנושא אבל אין לי כח לכתוב

ועוד יותר מכך בהוראה של קירוב תכפילו את זה לא ידעתי שגם אצלינו כך מרגישים

 

[בייסי]

כל המקצועות האלה שונים גם זה לא עבודה עם ילדים ויש שדווקא אוהבים זאת וגם

נכון,
ובתיאוריה ודאי שאת צודקת, אבל בעולם המעשה תקראי מה יש לרבעס להגיד, ותקראי איך מנהלים שוברים את הראש למצוא רבעס איכותיים.
אז עדיף להיות חכם ולאו דוקא צודק.

ברור,
השאלה לכאורה היא כמה כסף...
מי שמאד רוצה אבל אין לו לא בטוח שהרצון לבד יספיק לו בשביל למצוא 200 שקל כפול 4 בנים למשל...

כבר עלו פה כמה רבעס וכתבו, שנותנים לפי היכולת, אבל העיקר זה העידוד וההערכה, כמובן שכסף גם חשוב, אבל בכסף סופרים את הסך הכל.
יש את הבעל יכולת שנותן יותר, יש ילד מאתגר שההורים שלו נותנים יותר, ויש את אלה שנותנים פחות כ"א לפי היכולת שלו. העיקר שבסופו של יום נשאר משהו שהרבה יוכל להחזיק את הראש מעל המים, ולעשות את הפסח ברוגע.
ועיקר העיקרים, העידוד להמשיך הלאה בחינוך הילדים שלך!

 

[שימי הכבאי]

איש יקר
אני יסביר לך
רבס עובדים קשה מאד רגשית מול הילדים סבלנות המון טכניקות על משמעת
לתת אמון בילדים לדובב אותם, אפשר לומר שחלק מהילדים אני מכיר יותר טוב מההורים שלהם....
ואין לי כמעט פידבק על העבודה שאני עושה
אני ברוך ה' עובד היום בעוד תחומים ובכל תחום אתה מרגיש הערכה ,לידע שלך
ביכולת שלך לעשות דברים, בתקשורת בין האישית שלך, ליזום, לארגן ,להפיק ,
וגם לך וגם לסביבה מעריכים את זה, ומוכנים לשלם לך על זה
רבה בחידר הדרישה של המנהל שיהיה משמעת ,וכמה שפחות בעיות, הספק לימודים וזהו
השקעה בתלמיד,קשר איתו, לעודד אותו, להקשיב לו, להבין אותו, לעזור לו, ולתת לו ביטחון עצמי,לתלמיד
זה הכל בינך ובין ריבונו של עולם
בעבר וגם היום (קצת פחות כי אני כבר על חצי קלאץ בתחום ההוראה) אני שומע ומקשיב לתלמידים
מעודד תלמידים מורכבים, ומשוחח איתם ויורד לרמה שלהם
ואז פעם אחת אתה מעמיד אותם במקום חתימת הורים או למפקח
נפתח קצף שצף של תלונות
וזה שובר את הלב שום הערכה שום מילה טובה
ולכן אין לי אמון במערכת החינוך בפרט בקהילות שלא נהוג לבני הקהילה שם להיות מלמדים
עומדים לפני שוקת שבורה ושם יהיה בעיה גדולה כבר בשנה הבאה
זהו סיימתי מקווה שהבנת
יש לי בטן מלאה בנושא אבל אין לי כח לכתוב

קודם כל תודה על גילוי הלב
רציתי לחדד, לא באתי בטענה, באתי בהארה, רב’ה, אם תתבונן, מה שנכנסת לעולם ההוראה זה בעיקר בשביל הסיפוק מההשפעה שלך על התלמידים שבין אם תרצה ובין אם לאו היא חזקה מאוד, לא סתם אמרו חז”ל ושננתם לבניך אלו התלמידים, הם באיזשהוא מקום ממשיכים מכוחך כאן בעולם, הם לוקחים ממך את רוחך, השקפתך, מידותיך וכו’ אם רק תאהב אותם באמת
וזה כל כך סיפוק אדיר שבשביל מה אתה זקוק להכרה גם מההורים, תטפח לעצמיך על השכם ותאמר לעצמיך ”אני לא זקוק להכרה, אני מכיר בערך עצמי ושום אדם לא יוכל לקחת ממני את זה” הערכה וודאי נותנת כח אבל אסור להיות תלויים בה, בשבילנו, בשביל כל אחד היכן שהוא נמצא

 

[שרי ש.]

בבקשה תקדישו דקה :
הגבתי לפני כמה ימים על העניין שלשמו נפתח אשכול זה, וכעת ישבתי לקרוא את כל הדיון שהתפתח.
את האמת? אני בהלם.
בין השורות מחלק מהתגובות נושבת רוח מאוד לא מרוצה ולא מעריכה.
ובכן, או שאניח חיה בפלנטה אחרת (ואני לא), או שהחיידר של הבנים שלי יוצא דופן באופן חריג לטובה, או שלא יודעת מה....
קבלו הפתעה - אני מאוד מרוצה מהרב'ס של בני!!!!!!
כאמא לשיירה של בנים שיהיו בריאים, צברתי הרבה ניסיון ב"ה - וב 95% מזמן תמיד יצאתי אחוזת התפעלות!!!
ושוב, יש לי ניסיון, יש לי כבר בנים בישיבות וגם בכיתות האמצע של החיידר וגם בגיל הצעיר,
רבנים מסורים, משקיעים, אכפתיים, מפרגנים, מלמדים ברמה גבוהה ויחד עם זאת מתאימים את עצמם לרמת הילד והגיל, המון תוכן, הרבה הווי, מבצעים, פרסים, יידישקייט, יר"ש, סיפורים.... מקרבים את הלבבות של הילדים לאהבת תורה ומידות טובות, ועוד.... יום שישי היום ואין לי זמן להאריך.
ואם תשאלו - אף פעם לא שמעתי מלדי על רב'ה שהתעצבן יותר מידי? או שזרק מילה לא הכי לעניין? או שבכל ההיסטוריה לא היה לי ילד שבשנה מסוימת לא מאוד התחבר לרב'ה מסוים?
אז ברור שהיה גם היה, ויש סגנונות אופי שונים בין ילדים ורמת החיבור והאהבה לרב'ה שונה משנה לשנה, וזה בסדר גמור בעיני.
ברוב השנים הייתי מרוצה מהרבנים ביותר מ 100%, וגם אם יש חוסר שלמות פה ושם - תסתכלו על המכלול, כמה הילד שלכם התקדם בזכות הרב'ה ולאן הוא הגיע ואיפה הוא היה בלעדיו.
(אני לא מדברת על מקרים חריגים ח"ו של פגיעות וכד'... מה שנפגש בזה חיייב להילחם בכל הכח כמובן).
ו - גילוי נאות - אני לא אשת רב'ה ולא בת של רב'ה, רק אמא מעריכה ומודה.
סתם דוגמה מהשנה האחרונה - אחד מבני (השובב שבהם) התנהג בצורה קצת לא בסדר על גבול החצופה,
כנראה שהיה יום קשה באותו יום והיה בלאגן, וילדים התלוננו על משהו והיה 'שמח'...
הרב ניגש לבן שלי - רצה להושיב אותו ויצא שהבן שלי נפל על הריצפה וקיבל מכה (נער בן 12, לא ילד קטן), כמובן שהוא יצא מהכיתה פגוע ו'שישו ושימחו'....
הרב'ה התקשר לבעלי על גבול הבוכה, סיפר מה קרה והתנצל מעומק ליבו, אמר שקורה לו כזה דבר אחת לכמה שנים והוא לא מתאושש, אח"כ דיבר עם הילד וניסה לפייס אותו. אך בני נ"י עקשן ולא התפייס כלל....
אחה"צ התקשר אלינו שוב ושוב התנצל... ובערב - הגיע אלינו לבית, הביא לבן שלי ספר מתנה עם הקדשה ועוד מכתב ארוך גם עם התנצלות וגם עם מסר חינוכי מאוד חזק.
ובני שיחי'? התפייס גם התפייס ומעז יצא מתוק, מאז הם ממש בקשר טוב, אפילו לומדים חברותא ב"ה.
בעיני זו דוגמה לאיש חינוך.
(וזה לא קשור כלל לדעתי על עניין המעטפות, מי שמעוניין יחזור אחורה ויראה מה כתבתי על הנושא),
אני רק רוצה למחות על האווירה שנושבת בכל הדיון, ושנעריך, נעריך, נעריך, כי מדובר בעבודת קודש לא קלה ומדובר באנשים מדהימים ואיכותיים שנותנים לילדים שלנו מעל ומעבר.
רק נחת לכולם,
אם הבנים שמחה....

 

[רק אומר...]

רוצה לעשות סדר:
מידיעתי ומהבנתי הרבס גם הליטאים וגם החסידים מאוד מצפים למשלוחי מנות ,
כמו"כ הם מאוד סומכים על הכסף שיקבלו במעטפה
כמובן שהם גם בני אדם ומבינם הורים שנותנים פחות במיוחד שהם מכירים את האחים שלמדו אצלם בעבר ויודעים שמדובר במשפחה ברוכה וכדו
- הורים שמביאים יותר מהרגיל משמחים ומוערכים יותר בכך שהם משלימים הורים שלא יכולים לתת
-שאוספים מכל הכיתה זה מתאים למתנת סוף שנה וכדו לא בפורים


הכסף מהמעטפות כיון שזה מקובל והרבס סומכים עליו הוא נחשב כבר לחלק מהמשכורת
ושמעתי רב שפסק שלרבה בשנת אבל מותר לקבל משלוחי מנות כי זה נחשב חלק ממשכורתו.

דעתי שצריך להשתדל לתת ולא להיות צרי עיין -מי שיכול

 

[dini12n n3b]

מכתב ברכה לרבה נכתב על ידי GPT

רב יקר

אני כותב כדי להביע את תודתי על כל מה שאתה עושה למען הקהילה שלנו ובמיוחד על החינוך של ילדי. כשאנחנו מתקרבים לחג הפורים, רציתי לשתף במילת תורה שהעניקה לי השראה ושאני מקווה שתיתן השראה גם לכם.
המילה היא "שמחה", שפירושה שמחה או אושר. פורים הוא חג שכולו שמחה וחגיגה, כאשר אנו מציינים את הצלת העם היהודי מהמן הרשע. זה הזמן להשתחרר, לצחוק, לרקוד ולהתענג על טוב החיים.
אבל שמחת פורים אינה רק שטחית או חולפת. היא נטועה בתחושה עמוקה של הכרת תודה ואמון בהשגחת אלוקים. גם כשהדברים נראים אפלים ולא בטוחים, אנחנו יכולים למצוא שמחה בידיעה שאלוהים איתנו ושיש לו תוכנית לחיינו.
כרב, מוטלת עליך האחריות המדהימה לעזור לאחרים למצוא ולטפח את השמחה הזו. אתה מדריך, חונך וחבר לכל כך הרבה בקהילה שלנו, ואנו באמת ברוכים שאתה איתנו.
אז בשמי ובשם משפחתי, אני רוצה להודות לך על כל מה שאתה עושה, ולאחל לך פורים משמח ומרומם באמת. יהי רצון ששמחה של החג הזה תמלא את לבכם ותעניק לכם השראה בכל מה שאתם עושים.
בברכה חמה והערכה עמוקה,
[השם שלך]

 

[יאנקאלע]

מכתב ברכה לרבה נכתב על ידי GPT

רב יקר

אני כותב כדי להביע את תודתי על כל מה שאתה עושה למען הקהילה שלנו ובמיוחד על החינוך של ילדי. כשאנחנו מתקרבים לחג הפורים, רציתי לשתף במילת תורה שהעניקה לי השראה ושאני מקווה שתיתן השראה גם לכם.
המילה היא "שמחה", שפירושה שמחה או אושר. פורים הוא חג שכולו שמחה וחגיגה, כאשר אנו מציינים את הצלת העם היהודי מהמן הרשע. זה הזמן להשתחרר, לצחוק, לרקוד ולהתענג על טוב החיים.
אבל שמחת פורים אינה רק שטחית או חולפת. היא נטועה בתחושה עמוקה של הכרת תודה ואמון בהשגחת אלוקים. גם כשהדברים נראים אפלים ולא בטוחים, אנחנו יכולים למצוא שמחה בידיעה שאלוהים איתנו ושיש לו תוכנית לחיינו.
כרב, מוטלת עליך האחריות המדהימה לעזור לאחרים למצוא ולטפח את השמחה הזו. אתה מדריך, חונך וחבר לכל כך הרבה בקהילה שלנו, ואנו באמת ברוכים שאתה איתנו.
אז בשמי ובשם משפחתי, אני רוצה להודות לך על כל מה שאתה עושה, ולאחל לך פורים משמח ומרומם באמת. יהי רצון ששמחה של החג הזה תמלא את לבכם ותעניק לכם השראה בכל מה שאתם עושים.
בברכה חמה והערכה עמוקה,
[השם שלך]

מה הקשר זה לרב קהילה לא לרבה בת"ת?