התייעצות מתנה לרגל קבלת/נתינת גט... כמה מוזר ככה פשוט..

[יעל.]

ממש עצוב האמת שעל נושא כזה רגיש... באים בקטע ציני או מסתלבט
כי הזוג בוודאי שבור
אפילו אם הם לא יראו את זה!

 

[מאירובה]

כתוב בדם...[לפעמים הדברים הלא כתובים חזקים מהכתובים...]

אם זה היה כתוב באיזה מקום מילא.
עם כל הרגש שבעולם להגיד מתיר אסורים על דבר כזה, זה נורא.
ומשום מה תמיד אומרים את זה חברים של הגרוש

 

[שואל ומשיב]

זה לא נכון.
מאמר חז''ל ידע לכולנו, ואעפ"כ, הרבה פעמים זה תהליך של מאבקים של שנים, עוגמת נפש שאן לך מושגים, סערות נפש ומסכנות כ''כ גדולה. השחרור עם הגט הוא חגיגה ענקית! איזה אושר יכול להיות בגט! את הצער כבר הצטערו לפני זה. לא צריך עוד.
שלא תדע, אבל אתה כנראה באמת לא יודע.
לפעמים זה כמו פדיון שבויים!
לחגוג מכל הלב ולאחל התחלה חדשה. הקושי הגדול מגיע אחרי זמן. אבל בזמן הגט עצמו, רק שמחה והתלהבות. לתת ציפיה לפרק חדש בחיים משוחרר ונח. זקוקים אז לכל כך הרבה שמחה ותמיכה.

אחותי עברה שנה קשה מאוד בדרך לגט. תקופה איומה. ביום שזה קרה כולנו שמחנו והתרגשנו, ורק היא עמדה בצד ובכתה בכי גדולללל. קורע לב.
(נשואה ב"ה באושר וכבר מחתנת ילדים שלה מזיוו"ש).

 

[בשעות הפנאי]

אני גם חושב שכמה שיש שמחה על זה שסוף סוף הגיע גט, אבל ברור שזה מציף מלא כאב. על העבר על ההווה וגם פחדים ותהיות על העתיד.
ולכן המסר המרכזי שצריך להיות מועבר במתנה כזו, זה - אני איתך בכל מצב. איך שתרגיש. שמח, בוכה, רוקד, דומע. אני פה. להיות איתך ולהקשיב לך.

 

[מטאלי]

ממש עצוב האמת שעל נושא כזה רגיש... באים בקטע ציני או מסתלבט
כי הזוג בוודאי שבור
אפילו אם הם לא יראו את זה!

אחותי עברה שנה קשה מאוד בדרך לגט. תקופה איומה. ביום שזה קרה כולנו שמחנו והתרגשנו, ורק היא עמדה בצד ובכתה בכי גדולללל. קורע לב.
(נשואה ב"ה באושר וכבר מחתנת ילדים שלה מזיוו"ש).

הוא אשר כתבתי לעיל.
גט הוא מאורע טראגי, אין שום מקום לחגוג אירוע טראגי, בפרט שאנו כמשפחה של... לא באמת מבינים כמה עמוקה הטרגדיה לצדדים ואי אפשר להקיש מאחד לשני מהסיבה הפשוטה שכל אחד מקבל זאת אחרת.

 

[לואיזה]

ממש עצוב האמת שעל נושא כזה רגיש... באים בקטע ציני או מסתלבט
כי הזוג בוודאי שבור
אפילו אם הם לא יראו את זה!

לרוב, הזוג כבר עייף ומותש מהתהליך אחרי שנות סבל (לא מדברת על הזו"צים שמתגרשים אחרי פחות משנה ששם יתכן שמישהו שבור).
פעם ששמעתי שזוג מתגרש הייתי יכולה לבכות מזה. היום אני יודעת שגט זה גמר טוב. מה לעשות, אלו החיים שלנו - מלאים נסיונות אבל נישאים על ידיים של אבא אוהב ורחמן.
שלא נדע...

 

[דדד]

תכינו ארוחה טעימה, מפנקת ואוהבת
שבו, תדברו/תשתקו.
תהיו שם איתם.
זהו.

 

[מטאלי]

פעם ששמעתי שזוג מתגרש הייתי יכולה לבכות מזה. היום אני יודעת שגט זה גמר טוב. מה לעשות, אלו החיים שלנו - מלאים נסיונות אבל נישאים על ידיים של אבא אוהב ורחמן.

פעם כששמעתי על עוד חולה סרטן, כימותרפיה טיפולים, הזדעזתי.
כששמעתי על עוד פיגוע עם הרוגים חרדתי.
כשרקראתי בעיתון על עוד משפחה שנהרגה בתאונה, רעדתי.
והיום התקלקלתי...
הראיה שהתקלקלתי היא שכשזה מתקרב אלי זה שוב מזעזע אותי.

אז חשבי נא אם המתגרש היה מהמעגל הקרוב אליך גם היית אומרת לעצמך נו, נו, גט זה ג'מר ט'וב או שהיית נכנסת להלם...

 

[דבר ראשון אמא.]

ריבוי הגיטין במגזר, הוא אכן תופעה ראויה לדיון.
אבל אם יורשה לי, במגזר שלנו תהליך כזה מלווה בדעת תורה.
כך שאפשר רק לברך על המגמה הזו.
אם פעם זוגות סבלו, כן. סבלו ממש! בגלל כל מיני דעות וסטיגמות למיניהן...
אז היום ב"ה אנשים למדו שאין מצווה לסבול.
כולל הסטיגמה 'בשביל הילדים'...
כי לפעמים בשביל הילדים ולטובתם צריך להפרד.

ואני בטוחה שכל אחד/אחת שקורא/ת את מה שכתבתי, נזכר עכשיו בזוג שהוא מכיר שכל חייו מסכת יסורים לזוג ולילדים, והעיקר הם 'ביחד'...
אז בואו,
(ברור שכל גרוש/ה היו רוצים להיות בזוגיות מאושרת ובריאה
אבל נצא מנקודת הנחה שאפאחד לא מתגרש סתם.)
אף גרוש/ה לא מרגיש ציפור דרור, ולא רוצה לזלזל במוסד הנישואין.
אבל כן מותר לשמח ולהשתתף עם חבר/ה אח/ות ולשמוח איתם
בסיום פרק כואב בחיים שלהם. ופתיחת פרק ב' שיהיה מאושר בעז"ה.

 

[לואיזה]

פעם כששמעתי על עוד חולה סרטן, כימותרפיה טיפולים, הזדעזתי.
כששמעתי על עוד פיגוע עם הרוגים חרדתי.
כשרקראתי בעיתון על עוד משפחה שנהרגה בתאונה, רעדתי.
והיום התקלקלתי...
הראיה שהתקלקלתי היא שכשזה מתקרב אלי זה שוב מזעזע אותי.

אז חשבי נא אם המתגרש היה מהמעגל הקרוב אליך גם היית אומרת לעצמך נו, נו, גט זה ג'מר ט'וב או שהיית נכנסת להלם...

הייתי נכנסת להלם ואומרת זה גמר טוב
מנסיון...
ואלו החיים התרגלנו כבר להכל. אם לא - נאלץ אנחנו להיכנס לפסיכיאטרי - הנפש לא יכולה להכיל כל כך הרבה סבל!

 

[שקית ניילון]

במגזר שלנו תהליך כזה מלווה בדעת תורה

הלואי.

 

[דבר ראשון אמא.]

הלוואי.

לא נפתח כאן דיון מיהו חרדי...
אבל חרדי בד"כ לא עושה כזה צעד בלי דעת תורה.

 

[שקית ניילון]

לא נפתח כאן דיון מיהו חרדי...
אבל חרדי בד"כ לא עושה כזה צעד בלי דעת תורה.

נכון, אבל לפי החגיגות והשמחה שנשבה מההודעות בחלק מהאשכול הנוכחי היה נשמע שמדובר בסגנון האנשים הנ"ל. וד"ל.

 

[בשעות הפנאי]

חלק מריבוי הגיטין בציבור שלנו נובע מהסיבה הפשוטה שהציבור שלנו הרבה יותר גדול

סיבה נוספת וחשובה לא פחות היא שהיום ישנה הרבה יותר מודעות, ופחות ופחות אנשים מוכנים להמשיך לסבול כל חייהם רק בשביל ה'מה יאמרו'.
פעם היו זוגות עם מקרים קשים של אלימות פיזית ונפשית שהעדיפו לא להתגרש, כדי שלא יסתכלו עליהם ברחוב כאילו יצאו מדעתם, והיום ברוך השם ישנה פתיחות והכלה גדולים מספיק בציבור, שהמתגרש יודע שיבינו אותו. זה בפירוש עדיין לא נעים, אבל זה הרבה יותר מתקבל בהבנה ובאמפטיה.

ומהבחינה הזו אכן טוב שכיום יש יותר מקרי גירושין!

 

[דדד]

ומהבחינה הזו אכן טוב שכיום יש יותר מקרי גירושין!

ממנה, נכון. יש עוד בחינות.

 

[ניחוחות]

לא זילזלו וחגגו גירושים.
הכוונה היתה לתמוך בזמן הקשה הזה, במתנה, יציאה, או פינוק.
כדי להחלץ מהקושי חייבים קצת "לצחוק" מהמצב שבכלללל לא משמח.
רוב הגרושים/ות גם אלה ששמחו והתרגשו לא ממליצים לאף אחד.

 

[מילה בסלע]

לא ברור לי אם האשכול הזה גורם לי לבכות בגלל החיספוס שיש בו לתהליך כל כך לא אופייני לממסד הנישואין היהודי האוטנטי או בגלל הניסוחים קלי הדעת שעלו כאן.

לפעמים ישנם זוגות שלא מתאימים ונאלצים להפרד, לעיתים אחד מהם חולה בגוף או חמור מכך בנפש וזו עילה לפרידה.
לפעמים הדרך היא דרך חתחתים, עם המון קושי ריגשי.
אבל בסופו של דבר זה ממש כמו ניתוח מציל חיים, לא נראה לי שלמי שקטעו רגל או כל אבר אחר יחשבו כיצד לחגוג את הרגע שסוף כל סוף קטעו לו רגל, [אולי יעשו מסיבת הודיה על הצלת החיים, אבל לא שמחה על ההתפטרות מחלק ממנו].

עם זאת חשוב לי להדגיש שאכן הצד הנפגע או שניהם צריכים המון תמיכה, תקווה לעתיד טוב יותר, ורגישות למצבם.

האשכול הזה לוחש לי הסבר כאוב להתעצמות של תופעת הגירושין במחננו, כשאפשר ונישואין נתפסים בתודעה של אנשים נורמטיבים ככלוב, ככלא, כמקור של רוע אין כל פלא שהתופעה מתרחבת...

עצוב לי...

כל כך מדויק.

 

[מאירובה]

חבל, לפותח האשכול הייתה כוונה טובה.
ובלי לשים לב האשכול הזה הפך להיות משהו שממש לא נעים לקרוא אותו.
ואולי דווקא כשהתמקדו בבקשה.
לכאורה זה פשוט חוסר הבנה והכרה בנושא הזה.
ושוב, חבל...

 

[מילה בסלע]

חבל, לפותח האשכול הייתה כוונה טובה.
ובלי לשים לב האשכול הזה הפך להיות משהו שממש לא נעים לקרוא אותו.
ואולי דווקא כשהתמקדו בבקשה.
לכאורה זה פשוט חוסר הבנה והכרה בנושא הזה.
ושוב, חבל...

פשוט: לא כל שאלה שצצה בחיי היומיום ראויה להישאל בפורום ציבורי.
מבלי לפגוע בכבוד פותח האשכול, זה ענין של נסיון וותק.
כשהייתי ניקית טריה פתחתי אשכול בתמימות: "איך משנים את שם הרחוב שלי"- הוא התחרד ועדיין תקוע עם שם ציוני...
עד מהרה ננעל האשכול תוך הערה נזעמת של מנהל תורן. יש אשכולות שמועדים לירידה מהפסים.
תסכימו שזה פחות צפוי באשכול המלצות על תנורי סאוטר.

 

[דדד]

פשוט: לא כל שאלה שצצה בחיי היומיום ראויה להישאל בפורום ציבורי.
מבלי לפגוע בכבוד פותח האשכול, זה ענין של נסיון וותק.
כשהייתי ניקית טריה פתחתי אשכול בתמימות: "איך משנים את שם הרחוב שלי"- הוא התחרד ועדיין תקוע עם שם ציוני...
עד מהרה ננעל האשכול תוך הערה נזעמת של מנהל תורן. יש אשכולות שמועדים לירידה מהפסים.
תסכימו שזה פחות צפוי באשכול המלצות על תנורי סאוטר.

נכון מאד
אבל אם פרוג היה לתנורי סאוטר....
(אז לא היה ת'אשכול של ציפורי הלילה)