הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
חייבת לשתף בסיפור השגחה פרטית מחזק ביותר.
אתמול שוחחתי בטלפון עם מישהי שקרובה מאוד לליבי .
דברנו על הא ועל דא.
פטפטת של נשים.
ואז אני שואלת אותה:
"נו, התחלת לבשל לחג?"
היא:
"לא"
"למה?"
"יש בחשבון הבנק 56 שקלים [מקווה שאני מדייקת בסכום]. זה לא מספיק לבית עם תשעה ילדים".
אני:
"יואו, מה תעשי?"
היא:
"אני לא דואגת. הקב"ה תמיד שולח לנו מה שצריך. עוד לא היה שבת או חג שלא היה מה לאכול. אני בטוחה במאה אחוז שהקב"ה ידאג לחג שלנו. אין לי בזה ספק. אולי אצטרך לבשל קצת ברגע האחרון. אבל אני בטוחה ובוטחת באבא שבשמים שידאג לנו".
תבינו,
זו מישהי שהבעל אברך כולל. לומד במיר, נו כמה מקבלים שם?
היא עובדת ומרוויחה ב"ה יפה. אבל לבית עם תשעה ילדים....
חזרה לסיפור.
אני אומרת לה "את יודעת מה. אני תמיד נפעמת מכך שלמרות שיש לכם ממש רק מה שצריך ולא יותר, הילדים שלך הם המאושרים ביותר שפגשתי אי פעם. תמיד שמחים. תמיד מחייכים [טוב לא כשיש ריב], הכל תמיד טוב להם, תמיד רואים רק את הטוב, תמיד מודים להקב"ה על מה שיש ומסתפקים בו. ותמיד נראים מטופטפים. את תמיד רגועה כל כך. שום דבר לא מוציא אותך משלוותך. איך?"
"העני", היא אומרת לי "בבית כזה גדלתי ובית כזה יש לי. מי שחי יד ביד עם הקב"ה לא יכול שלא לשמוח. מי שיש לו אבא כל כך גדול ומרגיש את זה יום יום, השלווה היא פשוט תוצאה."
אנחנו מפטפטות עוד כמה דקות. אני לא מעיזה לספר לה מה הכנתי לחג. והשיחה מסתיימת.
הבוקר, אני רואה את המספר שלה על צג הנייד שלי.
אני עונה.
"העני, אני חייבת לספר לך. אמרתי לך אתמול שאני בטוחה שהקב"ה ישלח לנו ולא דואגת בכלל. אז תראי מה זה אבא אוהב ודואג. שלמה [שם בדוי לבעלה] אמר לי הבוקר כשחזר מהתפילה שרצה לומר לי אתמול אבל ישנתי כבר כשחזר, שחילקו בכולל כרטיס עם 3,000 שקלים. אני יוצאת עכשיו לעשות קניה. יהיה לנו אוכל בשפע לחג. אמרתי לך. תראי מה זה הקב"ה"
צמרמורת. זה מה שהרגשתי. בשרי נעשה חידודין חידודין.
איזה אבא טוב יש לנו.
הלוואי ואצליח אני הקטנה לחיות באמונה החזקה והבוערת שיש לחברתי.
הלוואי.
שנה טובה ומתוקה
שנה של שפע וברכה
שנה שנזכה להאמין באמת ולראות תמיד בחוש את אהבתו של הקב"ה אלינו.
מצרפת כאן חוברת מתכוני עוגות, עוגיות, קינוחים ועוגות פאי.
המתכונים כולם שלי, למעט מתכון אחד שנשען על מתכון שקבלתי.
תהנו.
אפשר להעביר הלאה.
תודה ענקית לניקית היקרה @דיגיטל הפקות שבלעדיה זה לא היה קורה.
אלופה. מקצועית.
בהתראה קצרצרה ערכה את המתכונים בחוברת מהממת.
----------------------------
חייבת לשתף בעוד במשהו:
אתמול, לפני שהעליתי את האשכול הזה לפרוג, סיפרתי אותו לחברה טובה, עורכת של אחד העיתונים. היא ביקשה את רשותי להשתמש בו באחד הטורים שלה ואמרה לי שזה סיפור שצריך לפרסם אותו. היא המשיכה בשלה ואני בשלי, ובאמת החלטתי להעלות אותו כאן ולפרסם...
בלילה, בשעה מאוחרת מאד היא שולחת לי מייל ומעדכנת: "העני יקרה מאד, השתמשתי בסיפור שלך בטור הפותח שלי לסוכות! אין מילים!"
ואז כשאני מעדכנת אותה שהעליתי אותו בפרוג היא כמעט התעלפה... היא לא גולשת בפרוג, והגליון שלה כבר נסגר לדפוס אתמול בלילה... אין דרך חזרה...
בקיצור, כשתראו אותו בחג - תדעו שאולי העיתון מחולק אחרי, אבל הוא לא הועתק מכאן...
אתמול שוחחתי בטלפון עם מישהי שקרובה מאוד לליבי .
דברנו על הא ועל דא.
פטפטת של נשים.
ואז אני שואלת אותה:
"נו, התחלת לבשל לחג?"
היא:
"לא"
"למה?"
"יש בחשבון הבנק 56 שקלים [מקווה שאני מדייקת בסכום]. זה לא מספיק לבית עם תשעה ילדים".
אני:
"יואו, מה תעשי?"
היא:
"אני לא דואגת. הקב"ה תמיד שולח לנו מה שצריך. עוד לא היה שבת או חג שלא היה מה לאכול. אני בטוחה במאה אחוז שהקב"ה ידאג לחג שלנו. אין לי בזה ספק. אולי אצטרך לבשל קצת ברגע האחרון. אבל אני בטוחה ובוטחת באבא שבשמים שידאג לנו".
תבינו,
זו מישהי שהבעל אברך כולל. לומד במיר, נו כמה מקבלים שם?
היא עובדת ומרוויחה ב"ה יפה. אבל לבית עם תשעה ילדים....
חזרה לסיפור.
אני אומרת לה "את יודעת מה. אני תמיד נפעמת מכך שלמרות שיש לכם ממש רק מה שצריך ולא יותר, הילדים שלך הם המאושרים ביותר שפגשתי אי פעם. תמיד שמחים. תמיד מחייכים [טוב לא כשיש ריב], הכל תמיד טוב להם, תמיד רואים רק את הטוב, תמיד מודים להקב"ה על מה שיש ומסתפקים בו. ותמיד נראים מטופטפים. את תמיד רגועה כל כך. שום דבר לא מוציא אותך משלוותך. איך?"
"העני", היא אומרת לי "בבית כזה גדלתי ובית כזה יש לי. מי שחי יד ביד עם הקב"ה לא יכול שלא לשמוח. מי שיש לו אבא כל כך גדול ומרגיש את זה יום יום, השלווה היא פשוט תוצאה."
אנחנו מפטפטות עוד כמה דקות. אני לא מעיזה לספר לה מה הכנתי לחג. והשיחה מסתיימת.
הבוקר, אני רואה את המספר שלה על צג הנייד שלי.
אני עונה.
"העני, אני חייבת לספר לך. אמרתי לך אתמול שאני בטוחה שהקב"ה ישלח לנו ולא דואגת בכלל. אז תראי מה זה אבא אוהב ודואג. שלמה [שם בדוי לבעלה] אמר לי הבוקר כשחזר מהתפילה שרצה לומר לי אתמול אבל ישנתי כבר כשחזר, שחילקו בכולל כרטיס עם 3,000 שקלים. אני יוצאת עכשיו לעשות קניה. יהיה לנו אוכל בשפע לחג. אמרתי לך. תראי מה זה הקב"ה"
צמרמורת. זה מה שהרגשתי. בשרי נעשה חידודין חידודין.
איזה אבא טוב יש לנו.
הלוואי ואצליח אני הקטנה לחיות באמונה החזקה והבוערת שיש לחברתי.
הלוואי.
שנה טובה ומתוקה
שנה של שפע וברכה
שנה שנזכה להאמין באמת ולראות תמיד בחוש את אהבתו של הקב"ה אלינו.
מצרפת כאן חוברת מתכוני עוגות, עוגיות, קינוחים ועוגות פאי.
המתכונים כולם שלי, למעט מתכון אחד שנשען על מתכון שקבלתי.
תהנו.
אפשר להעביר הלאה.
תודה ענקית לניקית היקרה @דיגיטל הפקות שבלעדיה זה לא היה קורה.
אלופה. מקצועית.
בהתראה קצרצרה ערכה את המתכונים בחוברת מהממת.
----------------------------
חייבת לשתף בעוד במשהו:
אתמול, לפני שהעליתי את האשכול הזה לפרוג, סיפרתי אותו לחברה טובה, עורכת של אחד העיתונים. היא ביקשה את רשותי להשתמש בו באחד הטורים שלה ואמרה לי שזה סיפור שצריך לפרסם אותו. היא המשיכה בשלה ואני בשלי, ובאמת החלטתי להעלות אותו כאן ולפרסם...
בלילה, בשעה מאוחרת מאד היא שולחת לי מייל ומעדכנת: "העני יקרה מאד, השתמשתי בסיפור שלך בטור הפותח שלי לסוכות! אין מילים!"
ואז כשאני מעדכנת אותה שהעליתי אותו בפרוג היא כמעט התעלפה... היא לא גולשת בפרוג, והגליון שלה כבר נסגר לדפוס אתמול בלילה... אין דרך חזרה...
בקיצור, כשתראו אותו בחג - תדעו שאולי העיתון מחולק אחרי, אבל הוא לא הועתק מכאן...
נערך לאחרונה ב:
