נגמלתי מהגמילה

  • הוסף לסימניות
  • #1
לאחר גמילה של שני ילדים שהלכה ככה ככה , לא היה לי כח להתחיל עם הגמילה של השלישי שלי בן 2.5
ניסיתי את הספר שהומלץ פה- מוישי נפרד מהטיטול, וראיתי תוצאות מדהימות ומהירות בסיעתא דשמיא ביחס לילדים הקודמים.
זה מומחש בצורה יפה ונעימה לעין ויש שם הסבר בסוף של הפסיכולוגית על כל התהליך....

ממליצה בחם!!! :p:p:p
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
כמה נפלא שהלך ככה חלק. גמילה מחיתולים לא תמיד קלה כל כך. אצלי עם הקטן לקח הרבה זמן. הפרדתי גמילת לילה ויום, התחלנו לגמול אותו מחיתול ביום והיו המון המון פספוסים שכבר חשבתי להחזיר חיתול וזהו. כשהלך לישון שמתי לו תחתון גמילה פול אפס כדי שלא יקום בבוקר רטוב כולו. דווקא בימים שעברה בי מחשבה לחזיר חיתול פתאום היו משמעותית פחות פספוסים ומשם היסטוריה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אפשר לברר פרטים במס':
0527-660-200

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לכן המלצתי היא על הספר
כי גם לי לא הלך חלק........
שיהיה בהצלחה לכולם !!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אולי מכאן תצמח ישועה:
הילד היה גמול כבר לפני שנה. לאחר שבועיים היו פישולים למכביר הרגשתי לא אני והחזרנו טיטול.
תנו עוד צאנס והיו פספוסים - והיה יבש רק כשלקחתי ושלחתי אותוכל כמה דקות, רוב היום היינו בחדר השרותים.
אמרו לי להוריד עול ולתת לילד לקחת על עצמו אחריות ואז הגיעו שוב שלב הפספוסים ולא שרדתי בזה.
תכלס, יום אחרי פסח הורדנו טיטול והילד לא פישל במשך שבוע - אך - כל פעם לקחנו לשרותים ובשעות הקבועות שלו של ההתרוקנות שלו - גם ישב שם ואכן התרוקן, ועכשיו לאחר כמעט שבועיים שהילד לא פישל אמרו לי להתחיל להסיר אחריות כי זה דורש ממני עול ואחריות יתר. .
לדוג': אתמול בערב בשעה 6:00 לקחתי אותו לשרותים ואמר שלא צריך לשבת הרבה זמן, נתתי לו לרדת, ידעתי שזה הזמן הקבוע שלו להתרוקנות ורק אמרתי לו שאצלנו יש שרותים ולא מלכלכים (וגם אין לי מספיק מכנסים וכו') תכלס' אחרי 10 דקות אני רואה שהוא פספס במכנס.
אז להוריד אחריות?
מצד אחד הילד חכם ואין שום חסימה רגשית והוא ממש ילד בוגר והכל.
מצד שני מפונק
ומצד שלישי אני אומרת: מה, הוא לא מרגיש לפני התרוקנות? לא מספיק דברנו על הנושא? הוא לא יודע שהוא יהיה מלוכלך ואני יחליף ואני יכעס?
אנא עזרו לי לא להשבר. היה לי מאד חשוב בכל הפעמים להראות אמא חזקה ויציבה אבל אמרתי כלפעם אולי היד לא בשל ולא חייבם ללכת עם כולם לפי הספר.
תודה לכם על הכל!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אולי מכאן תצמח ישועה:
הילד היה גמול כבר לפני שנה. לאחר שבועיים היו פישולים למכביר הרגשתי לא אני והחזרנו טיטול.
תנו עוד צאנס והיו פספוסים - והיה יבש רק כשלקחתי ושלחתי אותוכל כמה דקות, רוב היום היינו בחדר השרותים.
אמרו לי להוריד עול ולתת לילד לקחת על עצמו אחריות ואז הגיעו שוב שלב הפספוסים ולא שרדתי בזה.
תכלס, יום אחרי פסח הורדנו טיטול והילד לא פישל במשך שבוע - אך - כל פעם לקחנו לשרותים ובשעות הקבועות שלו של ההתרוקנות שלו - גם ישב שם ואכן התרוקן, ועכשיו לאחר כמעט שבועיים שהילד לא פישל אמרו לי להתחיל להסיר אחריות כי זה דורש ממני עול ואחריות יתר. .
לדוג': אתמול בערב בשעה 6:00 לקחתי אותו לשרותים ואמר שלא צריך לשבת הרבה זמן, נתתי לו לרדת, ידעתי שזה הזמן הקבוע שלו להתרוקנות ורק אמרתי לו שאצלנו יש שרותים ולא מלכלכים (וגם אין לי מספיק מכנסים וכו') תכלס' אחרי 10 דקות אני רואה שהוא פספס במכנס.
אז להוריד אחריות?
מצד אחד הילד חכם ואין שום חסימה רגשית והוא ממש ילד בוגר והכל.
מצד שני מפונק
ומצד שלישי אני אומרת: מה, הוא לא מרגיש לפני התרוקנות? לא מספיק דברנו על הנושא? הוא לא יודע שהוא יהיה מלוכלך ואני יחליף ואני יכעס?
אנא עזרו לי לא להשבר. היה לי מאד חשוב בכל הפעמים להראות אמא חזקה ויציבה אבל אמרתי כלפעם אולי היד לא בשל ולא חייבם ללכת עם כולם לפי הספר.
תודה לכם על הכל!!
בן כמה הילד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
הילד בן 3+ בכסלו היה 3 שנים.
היה סגר, שהרס גמילה להרבה ילדים.
לדעתי הוא עדיין קטן וזה בסדר שהוא צריך הכוונה צמודה.
צריך לאט לאט להוריד את התמיכה, לתמלל את כל התהליך ולהביע הרבה אמון בילד.

כשהגמילה קשה צריך לתכנן גמילה מדורגת שתיקח חודשיים.
וזה לא קל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
היה סגר, שהרס גמילה להרבה ילדים.
לדעתי הוא עדיין קטן וזה בסדר שהוא צריך הכוונה צמודה.
צריך לאט לאט להוריד את התמיכה, לתמלל את כל התהליך ולהביע הרבה אמון בילד.

כשהגמילה קשה צריך לתכנן גמילה מדורגת שתיקח חודשיים.
וזה לא קל...
חשבתי אולי להגביל עת עצמי לגבי מספר הפספוסים של הילד---
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הילד שלי גמול יום ולילה בן 3+ אבל לפעמים הוא מרטיב בלילה ויש לי מזה ממש עול לקחת אותו לפני השינה ולא תמיד זה עוזר מה עושים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תנסי עם מבצע ומדבקות
ומתנה חמודה אחרי שבוע
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
חשבתי אולי להגביל עת עצמי לגבי מספר הפספוסים של הילד---
צריך לחלק את התהליך לשלבים, ולתת עצמאות מדורגת.

ואגב, הילד צריך "להגביל את עצמו" בפספוסים. כמו שהוא אוכל לבד ונרדם לבד - הוא רוצה להגיע לעצמאות גם בגמילה.
זה צורך בסיסי שלו כילד.
ביום שהוא יגיד "אוף, לא הצלחתי" - סימן שהוא מתחיל לקחת אחריות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה