באזור הצפון יש חסר מטורףףף בקלינאי תקשורת
אני לא מדברת על בתי ספר אלא בעמותות/פרטי (אינלי מושג מה המצב במשרד החינוך)
מדובר על משכורת שמתחילה כשכיר ב85-100 לשעה
מישמתעקש מקבל יותר- וזה כשכיר בלי דקה אחת של וותק.
זה לא כזההה מתיש ונוראי
זה מהמקצועות היחידים שאפשר לעבוד בפועל בטיפול עם תואר ראשון
פשוט אנחנו מכירות רק לימודי הוראה שמקוצצים לכל מי שמתארסת באמצע..
אז זה נדמה לנו תובעני
3 שנים לימודי מקצוע זה סביר בהחלט
לימודים קשים- כן, בואו- היא הולכת לטפל אחכ בילדים של אנשים או באנשים בעצמם.
לא טירוף.
אולי היה חכם למצוא דרך להתחיל את הלימודים האלו בגיל 18 ולא כנשואה פלוס...
ובשוק הפרטי המשכורות ממריאות...
באזור הצפון באמת יש חסר גדול במיוחד,
לגבי משכורות,
אשמח לשמוע היכן מרוויחים כאלה משכורות,
יש לי כמה חברות בצפון,
הן מדווחות על משכורות נמוכות משמעותית,
אם תוכלי לכתוב לי באישי אם מחפשים שם,
אשמח לספר להן על זה.
לגבי תואר ראשון/שני.
האם ניתן להשוות תואר ראשון של 4 וחצי שנים חמישה ימים בשבוע
לבין,
תואר ראשון של שנה יום וחצי בשבוע ואח"כ תואר שני יומיים בשבוע למשך שנתיים למשל??
לא תמיד תואר רמת התואר היא המשמעותית אלא המקצוע אורך וקושי התואר.
(כדי לסבר את האוזן, היו לי חברות שלא רצו לעשות פסיכומטרי ובגרויות והעדיפו לעשות תואר בחינוך כדי לדלג על העניין ולהתקבל לתואר ראשון בריפוי בעיסוק למשל)
פרטי - לגבי המשכורות שממריאות,
קודם תבדקי עם רואת חשבון את העניין ואז...
שוב לסבר את האוזן,
מרב"ע מעולה בבני ברק תקח 250 ש"ח?
זה שווה משהו כמו שליש לא שווה עצמאית בתחום טיפולי לעצמאי של גרפיקאית למשל (רק עניין ימי מחלה של העובדת/הלקוח שלא ניתן להשלים לעומת עובדת עצמאית בתחומים אחרים...)
לאחרונה חברתי נעזרה בשעת ייעוץ של אדריכלית ושלמה לה 450 ש"ח לשעה,
היו גם יקרות יותר...
אה,
רגע,
מרפאה בעיסוק משקיעה הרבה שעות מסביב לאותה שעה טיפולית,
מתכננת, מתעדת, כותבת דוחות סיכום, בקשות להמשך, מנהלת שיחות הורים וגננת, מקדדת אבחונים, לא גומרת ללמוד, משלמת על קורסים יקרים ומשקיעה המון שעות לימוד,
וכל זה על חשבון??
כמה על זה היא מקבלת??
לא מתכוונת להתבכיין,
ב"ה,
אוהבת את העבודה שלי,
היא מלאה בסיפוק ובתחושת שליחות,
ולהזכירכן,
פרנסה משמים,
אבל מפה ועד......
מי שנכנס לעומק - תופס בראש.
הנושאים החמים
