### נגעתן בליבי ###

[שולה]

ואותי לימדו שאין עבודה שמבזה את בעליה

 

[הגפן]

האברכים האלו נראים כאלו עדינים וירא"ש עד שנראה שכדי להתקבל לשם צריך להיבחן כמה מסכתות בע"פ.

 

[הגפן]

האברכים האלה נראים עדינים וירא"ש עד שנראה שכדי להתקבל לעבודה הם צריכים להיבחן כמה מסכתות בע"פ.

 

[סמינר דוד]

מי מכל הכותבות, היתה מעוניינת שהבת שלה תמלצר?

מי מכל הכותבות היתה מעוניינת לקחת לבן שלה כלה מלצרית?

וזה נכון, שעבודה לא מבזה את בעליה, וזה נכון, שנעים יותר להיות באולם עם מלצריות עדינות, ובכל זאת, זו עבודה לא פשוטה. השעות, התפקיד, ועוד...

אני דווקא עובדת עם הבחורות הממלצרות, וביניהן עדינות יותר ופחות. אנחנו מדברות על הנושא, והתגובה שלהן היא, שצריך לכלול בתפריט גם כללים, אי אפשר לשנות את החברה, אבל אפשר לשנות את הדרישות. אם בעלי האולמות ידרשו ויתכננו את העבודה בצורה אחרת, האוירה תהיה אחרת. וזה אומר שאם בעלי האולמות ידרשו לבוש מסויים, ושיח מסויים, מי שלא תעמוד בכללים, לא תתקבל לעבודה, וזו עבודה הכי זמינה לבנות האלו, ויהיה להן חבל להפסיד אותה, כך שרובן תתנהגנה אחרת.

 

[מנוחהלה]

המחיר ההתחלתי שלהם הוא ממש לא גבוה
בסופו של דבר יצאתי עם סכום פחות מאשר מלצרים אחרים...

ומלבד זאת, הם מודיעים מראש שלמלצרים שלהם לא צריך לשלם טיפ
(כמובן שמי שרוצה יכול לעשות זאת, אך זה לא חובה כמו למלצרים אחרים)

הקייטרינג של האולם מספק את המלצרים כחלק מהזמנת האוכל
ואילו על ההימישע טיילערס צריך להוסיף.
ואותו בן משפחה היה צריך לשלם תוספת בשביל עוד 3 אולמות.
​​​​​​​
גם אנחנו, בשמחה האחרונה אצלנו הוספנו קצת בשביל זה
אבל זה היה שווה המון!

מי מכל הכותבות, היתה מעוניינת שהבת שלה תמלצר?

מי מכל הכותבות היתה מעוניינת לקחת לבן שלה כלה מלצרית?

וזה נכון, שעבודה לא מבזה את בעליה, וזה נכון, שנעים יותר להיות באולם עם מלצריות עדינות, ובכל זאת, זו עבודה לא פשוטה. השעות, התפקיד, ועוד...

אני דווקא עובדת עם הבחורות הממלצרות, וביניהן עדינות יותר ופחות. אנחנו מדברות על הנושא, והתגובה שלהן היא, שצריך לכלול בתפריט גם כללים, אי אפשר לשנות את החברה, אבל אפשר לשנות את הדרישות. אם בעלי האולמות ידרשו ויתכננו את העבודה בצורה אחרת, האוירה תהיה אחרת. וזה אומר שאם בעלי האולמות ידרשו לבוש מסויים, ושיח מסויים, מי שלא תעמוד בכללים, לא תתקבל לעבודה, וזו עבודה הכי זמינה לבנות האלו, ויהיה להן חבל להפסיד אותה, כך שרובן תתנהגנה אחרת.

בת משפחה שלי ממלצרת בהימישע והיא לגמרי מבסוטה מזה
זו תוספת הכנסה נחמדה בשעות הערב באוירה טובה וציבור משלנו...
צריך להיות בנויים לזה אבל מי שנהנה מזה- בכיף.

אף אחת לא יכולה לקחת לבן שלה כלה מלצרית כי הם נותנים רק לזוגות נשואים לעבוד
(אני מאמינה שהרבה לא תיקחנה כלה קופאית למרות שלדעתי זה יותר טוב מאחת שיושבת בבית)

כשהמלצרים החמודים זורקים אוכל לפח זה לגמרי בניגוד לכללים
רק מה? אין להם עצבים להגיש הכל לשולחן
וכשהם אומרים "נגמר" לפעמים זה פשוט "לא בא לי"
ואני מאמינה שההנחיה היא להתנהגות הפוכה...
מה גם שעדינות ושפה נקיה זה לא דבר שאפשר לנסח בכללים.

 

[סמינר דוד]

לא כתבתי את הדברים על המלצריות מתוך זילזול. אני גם מכירה מלצריות נפלאות, ולא אסור לקחת כלה מלצרית/קופאית - ואיפה פגשת כל כך הרבה מלצריות נשואות? אם זה היה כך, לא היתה בכלל בעיה. הבעיה מתחילה בנערות, שחלקן, בפירוש רק חלקן, באות ממקום קשה/כאוב/מנותק...

כשהמלצרים החמודים זורקים אוכל לפח - זה באמת בניגוד לכללים, ואני מאמינה שזה לא נגמר בזה. המארחים לא שואלים את בעל האולם, מה קרה שפתאום נגמר השניצל? והוא לא שואל את המלצרים איפה השניצל?

עדינות ושפה נקיה זה לא דבר שמנסחים בכללים, אבל גם התלמידות הכי פרועות, לא בכל זמן הן מתנסחות באותה שפה וצורה - הן יודעות לצנזר את השפה והצורה ליד המורה/המנהלת /הבוסית... וזה אומר שזה קנייני, ואפשר להקנות את זה בכללים ברורים. אפילו אם זה רק לזמן המלצרות.

התלמידות מספרות לי, שיש אולמות, שבהם אסור להוציא סמרטפון, והן לא מוציאות. ומי שהוציאה - יצאה. אסור לדבר בשפה מסויימת, ומי שדיברה בכל זאת - יצאה. האולם מכבד את עצמו ואת אורחיו. וזה ממש נפלא.

 

[גלבוע]

ואותי לימדו שאין עבודה שמבזה את בעליה

נכון, 'פשוט נבלתא בשוקא וטול אגרא'.
כשאנחנו רואים מישהו עובד בעבודה פשוטה, מחובתנו לכבד אותו.
ואדם שזקוק לפרנסה, כל הכבוד לו שהוא יצא לעשות לביתו.

זה לא סותר את זה שזה מאד מאד עצוב שזה מה שנשאר לאנשים לעשות כדי לשרוד.

 

[ביינט]

נכון, 'פשוט נבלתא בשוקא וטול אגרא'.
כשאנחנו רואים מישהו עובד בעבודה פשוטה, מחובתנו לכבד אותו.
ואדם שזקוק לפרנסה, כל הכבוד לו שהוא יצא לעשות לביתו.

זה לא סותר את זה שזה מאד מאד עצוב שזה מה שנשאר לאנשים לעשות כדי לשרוד.

מכובד כן או לא זה עניין של סטיגמות, ולא איזה יחס אמיתי,

ובאותו מידה אפשר להסתכל על מטפלת כמלצרית לזאטוטים, פלוס בונוס החלפת טיוטלים הבדל הוא הסטיגמה!

ומי שיצא מהסטיגמות והכללות וחי נורמלי אני מצדיע לו.

 

[מנוחהלה]

לא כתבתי את הדברים על המלצריות מתוך זילזול. אני גם מכירה מלצריות נפלאות, ולא אסור לקחת כלה מלצרית/קופאית - ואיפה פגשת כל כך הרבה מלצריות נשואות? אם זה היה כך, לא היתה בכלל בעיה. הבעיה מתחילה בנערות, שחלקן, בפירוש רק חלקן, באות ממקום קשה/כאוב/מנותק...

כשהמלצרים החמודים זורקים אוכל לפח - זה באמת בניגוד לכללים, ואני מאמינה שזה לא נגמר בזה. המארחים לא שואלים את בעל האולם, מה קרה שפתאום נגמר השניצל? והוא לא שואל את המלצרים איפה השניצל?

עדינות ושפה נקיה זה לא דבר שמנסחים בכללים, אבל גם התלמידות הכי פרועות, לא בכל זמן הן מתנסחות באותה שפה וצורה - הן יודעות לצנזר את השפה והצורה ליד המורה/המנהלת /הבוסית... וזה אומר שזה קנייני, ואפשר להקנות את זה בכללים ברורים. אפילו אם זה רק לזמן המלצרות.

התלמידות מספרות לי, שיש אולמות, שבהם אסור להוציא סמרטפון, והן לא מוציאות. ומי שהוציאה - יצאה. אסור לדבר בשפה מסויימת, ומי שדיברה בכל זאת - יצאה. האולם מכבד את עצמו ואת אורחיו. וזה ממש נפלא.

זה ממש דו שיח אלמים חרשים
את מתכוונת למלצריות בכללי ואני עונה לך על המלצריות מהימישע טיילערס....

כשלמלצר אין כוח לגשת למטבח והוא מתחיל להוציא את הנשמה על כוס או כפית עדיף כבר לגשת לבד למטבח מאשר להתלונן אצל בעל האולם
ולאף בעל אירוע אין זמן לעמוד ולספור כמה מנות גלידה הוציאו לציבור (ומתי)

ואיך שתחנות האוטובוס שלנו נראות כשהמלצרים והמלצריות מסימים את העבודה שלהם- זוועה
לפעמים ממש לא נעים להסתובב באיזור האולמות בבני ברק שעה שהם גומרים את העבודה...

 

[אפכא מסתברא]

נכון, 'פשוט נבלתא בשוקא וטול אגרא'.
כשאנחנו רואים מישהו עובד בעבודה פשוטה, מחובתנו לכבד אותו.
ואדם שזקוק לפרנסה, כל הכבוד לו שהוא יצא לעשות לביתו.

זה לא סותר את זה שזה מאד מאד עצוב שזה מה שנשאר לאנשים לעשות כדי לשרוד.

לפשוט נבלה זו מלאכה 'ריחנית' במיוחד. זה לא להשוות לקופאית אלא לפועלי ה'אוטו פח הזבל'...
להיות דייל/ת זה מכובד מאוד, לא?

 

[start]

אצלי בשמחה שלקחתי אותם היה הכי מפליא האחריות שלהם לתפקד בצורה יוצאת מן הכלל!
הם לא נחו לרגע, לא התישבו כל מנה לאכול בעצמם (כמו שקרה לי בבר מצוה קודמת שהיתי צריכה לקום להרים אותם!) גם בשעה הכי עמוסה הם החזיקו ראש ולא שכחו להוציא כלום! זה היה מעורר התפעלות ולא היה אחד שלא ציין זאת מהאורחים!