מכירים את הבדיחה?
ערבי נכנס לבנק וביקש מהפקידה להוציא לו כסף מהחשבון.
הפקידה מודיעה לו: אין כסף בחשבון,
והוא בשלו - רוצה להוציא כסף!
אחרי שהתייאשה, קראה את מנהל הסניף לעזרה,
כשהגיע, החטיף לערבי שתי סטירות מצלצלות.
הערבי הנהן בראשו וקם לצאת.
המזכירה לא התאפקה ושאלה אותו - למה חיכית לסטירות?
והערבי השיב: את דיברת, הוא הסביר...
שורה תחתונה: עם ערבי מדברים בערבית.
ערבית בסגנון, הכוונה.
ערבים מבינים כוח, שליטה,
הם קולטים מצויין מי מפחד מהם - ומי לא,
ומי שלא מפחד מהם - אותו הם מעריכים!
לענות לו בביטחון, להבהיר שכרגע יש מלחמה ואין מצב שערבי דורך אצלי בבית.
הארון? תשמור אותו במחסן, ואוי ואבוי לך אם תזרוק אותו!
אחרי המלחמה תבוא להתקין.
אמיצים?
"כן, תבוא, תתקין
רק תדע - אם אתה מעיז לעשות משהו שלא מוצא חן בעיני, אתה מת!" 
(אגב, זה אחד הדברים שהמדינה המערבית והנחמדה שלנו לא ממש קלטה...
מדברים עם הערבים בשפה מודרנית - סיוע הומניטרי, פגיעה בחפים מפשע, אמנת ז'נבה,
שתי סטירות, זה מה שהם מבינים)
ועוד סיפור נחמד לסיום:
קרוב משפחה שיפץ בעבר את הבית עם קבלן ערבי.
בשלב כלשהו הקבלן יילל שהעובדים רוצים את הכסף כבר עכשיו, ואין לו מה לאכול
וכו' וכו' כמיטב המסורת הערבית,
והוא חייב את הכסף עכשיו!
הקרוב שלי ריחם עליו והביא לו את התשלום
וכמובן - יום למחרת אין קבלן ואין פועלים - כולם ברחו.
הוא קלט את הטעות שעשה, הצליח איכשהו להתקשר לקבלן,
והודיע לו נחרצות שאם הוא לא מתייצב לעבודה,
הוא מגיע אליו לבית ומטפל בו ובכל משפחתו (אמר את זה בשפה הרבה פחות עדינה...)
למחרת הוא הופיע על ארבע...
יצא ארוך,
אבל היה לי חשוב לכתוב את זה,
כי מעצבן אותי לראות כל פעם יהודים פוחדים מצל של ערבים.
הנושאים החמים
