- הוסף לסימניות
- #1
אין לי משקפיים על קצה החוטם. גם לא פדחת בוהקת. לעולם לא נראיתי בציבור בוהה באוויר ומצייר סימוני חשבון באצבע. בשיעורי מתמטיקה הייתי בדרך כלל מחוץ לכיתה. אם היה פרס נובל על אי־יכולת לחשב, הייתי זוכה בו פה אחד.
אז אם אני לא נראה, לא חושב ולא משעמם כמו פרופסור למתמטיקה, כנראה שאני פשוט לא פרופסור למתמטיקה.
פעם, בשיעור חשבון בכיתה ו', חישבתי ש־1+1=3. המורה נתן על זה כפל סטירות, הוריד אותי למינוס 1 לחדרו של המנהל. האחרון הוסיף כמה פלוסים משלו שעד היום מצלצלים לי בנבכי האוזניים. מאז הבנתי ש־1+1 שווה מכות רצח, והחלטתי לא לחשב יותר.
אז למה בכל זאת בני אדם פונים אליי עם שאלה מתמטית בלתי פתירה? הם נהנים לבזוק מלח על הפצעים? וזה לא שאני לא סקרן לדעת את הפתרון. אני אפילו חייב לדעת אותו. הוא קריטי. אם אתם תגיעו אליו תשתפו. ועדיין, לפי תעודת הזהות שלי קוראים לי פלקלר, לא איינשטיין. ובדקתי: לאיינשטיין לא היה חתן בשם פלקלר, כך שאני גם לא נין שלו בשום צורה.
ובכל זאת, פעמיים בשנה אנשים חוזרים אליי עם אותה שאלה: כשמזיזים את השעון במוצאי שבת אנחנו מרוויחים שעת שינה או מפסידים אחת?
לאיינשטיינים הפתרונים
אז אם אני לא נראה, לא חושב ולא משעמם כמו פרופסור למתמטיקה, כנראה שאני פשוט לא פרופסור למתמטיקה.
פעם, בשיעור חשבון בכיתה ו', חישבתי ש־1+1=3. המורה נתן על זה כפל סטירות, הוריד אותי למינוס 1 לחדרו של המנהל. האחרון הוסיף כמה פלוסים משלו שעד היום מצלצלים לי בנבכי האוזניים. מאז הבנתי ש־1+1 שווה מכות רצח, והחלטתי לא לחשב יותר.
אז למה בכל זאת בני אדם פונים אליי עם שאלה מתמטית בלתי פתירה? הם נהנים לבזוק מלח על הפצעים? וזה לא שאני לא סקרן לדעת את הפתרון. אני אפילו חייב לדעת אותו. הוא קריטי. אם אתם תגיעו אליו תשתפו. ועדיין, לפי תעודת הזהות שלי קוראים לי פלקלר, לא איינשטיין. ובדקתי: לאיינשטיין לא היה חתן בשם פלקלר, כך שאני גם לא נין שלו בשום צורה.
ובכל זאת, פעמיים בשנה אנשים חוזרים אליי עם אותה שאלה: כשמזיזים את השעון במוצאי שבת אנחנו מרוויחים שעת שינה או מפסידים אחת?
לאיינשטיינים הפתרונים
הנושאים החמים