דיון נוסטלגיה עתידנית

[כנפיים]

מתפרסמים כאן שירים מקסימים ומלאי ערגה.
לא את כולם הייתי מזהה דווקא כשירי ילדים.
מה מגדיר שיר כשיר לילדים?

אני לא ממש יודעת, אבל אכתוב מה שאני חושבת.
באמת רבים משירי הילדים אהובים מאד על מבוגרים, והיו כך תמיד. כלומר לא רק על אלה שאהבו אותם בתור ילדים.

בכל זאת נראה לי שבשירי ילדים יש יותר רכות, ומקום לרגשות חיוביים ולהתלהבות שבשירי המבוגרים לא מוצאים בדרך כלל.
הרגשות בשירי מבוגרים יהיו לרוב אהבה או רגשות שליליים כמו אכזבה, מרירות, דיכאון ולעיתים געגוע.
בשירי ילדים אפשר למצוא התרגשות מכל דבר קטן, התלהבות מהסביבה ומהטבע, אושר פשוט, רכות ונעימות, הערצה לדמויות ההורים או אחרים, מאוויים כמוסים ועוד.
יש גם הרבה יותר מקום לדמיון, ולאיגיון.

 

[@Simcha]

מתוך הבית של יעל/מרים רות

יוֹם אֶחָד
נִכְנְסָה יָעֵל לַסַּל הַגָּדוֹל שֶׁל אִמָּא.
יָעֵל אָמְרָה: "הַסַּל הַזֶּה יִהְיֶה הַבַּיִת שֶׁלִּי."
הַבַּיִת יָפֶה, גַּגּוֹ עָגֹל.
הַבַּיִת צִבְעוֹנִי: יָרֹק - אָפֹר -כָּחֹל.
הַבַּיִת נֶחְמָד... אַךְ הוּא צַר.
אֵין בּוֹ מָקוֹם לְשׁוּם דָּבָר.
אֵיךְ תֵּשֵׁב יָעֵל?
אֵיךְ תָּקוּם?
אֵיךְ?

יָעֵל נִסְּתָה -
וְהַסַּל הִתְהַפֵּךְ.
נָפַל הַגַּג וְהִתְגַּלְגֵּל,
רֹאשׁ עִם רֶגֶל הִתְבַּלְבֵּל,
הַכֹּל סְבִיב הִסְתַּחְרֵר.
צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בַּיִת אַחֵר!

 

[RACHELIZ]

מתוך הבית של יעל/מרים רות

יוֹם אֶחָד
נִכְנְסָה יָעֵל לַסַּל הַגָּדוֹל שֶׁל אִמָּא.
יָעֵל אָמְרָה: "הַסַּל הַזֶּה יִהְיֶה הַבַּיִת שֶׁלִּי."
הַבַּיִת יָפֶה, גַּגּוֹ עָגֹל.
הַבַּיִת צִבְעוֹנִי: יָרֹק - אָפֹר -כָּחֹל.
הַבַּיִת נֶחְמָד... אַךְ הוּא צַר.
אֵין בּוֹ מָקוֹם לְשׁוּם דָּבָר.
אֵיךְ תֵּשֵׁב יָעֵל?
אֵיךְ תָּקוּם?
אֵיךְ?

יָעֵל נִסְּתָה -
וְהַסַּל הִתְהַפֵּךְ.
נָפַל הַגַּג וְהִתְגַּלְגֵּל,
רֹאשׁ עִם רֶגֶל הִתְבַּלְבֵּל,
הַכֹּל סְבִיב הִסְתַּחְרֵר.
צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בַּיִת אַחֵר!

יש עליו שיר?

 

[@Simcha]

יש עליו שיר?

זה לא שיר.
זהו טקסט מתוך הסיפור.
חשתי כי הוא מתאים לטלטלה הפוקדת את פורומנו ועל כן שיתפתי אותו. אכן, הוא לא תואם לחלוטין את נושא האשכול אך זה היה האשכול הכי קרוב לנושא. פתיחת אשכול חדש עבור זה נראה לי היה עשוי להצטייר כבוטה חלילה.

 

[כנפיים]

בֹּאָהּ יַלְדִּי וְנַגְבִּיהַּ מְאֹד,
נַעֲלֶה וְנַמְרִיאָה, נָצוּף,
נִדְאֶה כִּנְשָׁרִים וְנַרְחִיקָה נְדֹד
רַק כַּתֵּף אֶת כְּנָפֶיךָ, נָעוּף...

פִּסָּה שֶׁל עֲנַן יֶלֶד בּוֹא נֶאֱסֹף
וְעָלֶיהָ בְּיַחַד נִשְׁכַּב,
וּלְכָל מָקוֹם שֶׁקַּיָּם אוֹ שֶׁלֹּא
עַל נוֹצַת הֶעָנָן אָז נִרְכַּב.

אֶל מֵעֵבֶר לָהָר הַגָּדוֹל נַעֲבֹר
שָׁם יֵשׁ אֶרֶץ כֻּלָּהּ עֲנָקִים,
בָּהּ שׁוֹתִים מִדְּלָיִים, הַקַּשִּׁית הִיא צִנּוֹר
וְגַמָּד מְחוֹקֵק שָׁם חֻקִּים.

עַל גְּבָעוֹת נְדַלֵּג וְנֶחֱצֶה אֲגַמִּים
בָּם שׂוֹחִים דְּגֵי זָהָב בַּשּׁוּלַיִם,
וְנָבוֹאָה אֶל עִיר שֶׁנּוֹצֶצֶת בַּיּוֹם
וְזוֹהֶרֶת בַּלַּיְלָה כִּפְלַיִם.

נָעוּף אֶל שָׁבִיט וְנִתְפֹּס בִּזְנָבוֹ,
נִרְכַּב עָלָיו עַד לַיָּרֵחַ,
וְנׇטוּסָה אֶל נֹגַהּ נָשׁוּט מִסְּבִיבוֹ,
שׁוּט עֲדֵי יִזְדַּמֵּן שָׁם אוֹרֵחַ.

נָעוּף אֶל שָׁמַיִם שְׁחֹרִים וְכוֹכָב,
נָעוּף אֶל הַיָּם בֵּין עַרְבַּיִם,
אַחַר כָּךְ נָשׁוּב וְנִשְׂמַח כָּאן יַחְדָּיו
כַּמָּה טוֹב שֶׁלִּשְׁנֵינוּ כְּנָפַיִם.

 

[RACHELIZ]

מקסים!

האשכול הזה מיועד להעלאת שירים ישנים טובים, עם קרדיט כמובן, לניתוח האיכות ומקורה, לבחינת המרכיבים של שיר ילדים טוב, והלוואי גם לשירי ילדים מהכותבים כאן

לאיזה חלק מהמשפט הוא שייך? כי אין קרדיט.

 

[הפקות כתיבה]

לאיזה חלק מהמשפט הוא שייך? כי אין קרדיט.

כַּמָּה טוֹב שֶׁלִּשְׁנֵינוּ כְּנָפַיִם.

והנה תרומתי-
מילים: אהוד מנור
לחן ועיבוד: נורית הירש 1969


בשנה הבאה נשב על המרפסת
ונספור ציפורים נודדות.
ילדים בחופשה ישחקו תופסת
בין הבית לבין השדות.

עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה…

ענבים אדומים יבשילו עד הערב
ויוגשו צוננים לשולחן.
ורוחות רדומים ישאו אל אם הדרך
עיתונים ישנים וענן.

עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה…

בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים
מול האור הניגר הלבן.
אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים
והשמש תזרח בתוכן.

עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה…

 

[הפקות כתיבה]

ועוד-
וכשאומר לכה דודי (צ'ירי בירי בום) מילים: עממי יידי לחן: אברהם גולדפאדן
(לא כותבת את המילים כי זה בעיקר המנגינה.....)
ועוד-
פתחו את השער

מילים: קדיה מולודובסקי

תרגום/נוסח עברי: פניה ברגשטיין

פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב,
עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב
אַבָּא
וְאִמָּא,
וְאָח
וְאָחוֹת
וְחָתָן וְכַלָּה
בְּמִרְכֶּבֶת קַלָּה.

פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב,
עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב:
סַבָּא
וְסַבְתָּא,
וְדוֹד
וְדוֹדָה
וּנְכָדִים וְנִינִים
בְּמִרְכֶּבֶת פְּנִינִים.

פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב,
עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב:
אַגָּס
וְתַפּוּחַ,
וּדְבַשׁ לְקִנּוּחַ,
וְרָקִיק צְהַבְהַב
עַל צַלַּחַת זָהָב.
פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב.

 

[הפקות כתיבה]

ועוד-
שבת , שמואל בס
עוד מעט ירד אלינו
יום שבת הטוב .
לכבודו תכין אמנו
מטעמים לרב .
בואי , בואי הברוכה ,
יום שבת , יום מנוחה !
בואי נא , בואי נא , המלכה !
אך נפסיק פה למודינו ,
הביתה נמהר .
נתקדש לשבתנו
בפרחים ובנר .
בואי , בואי הברוכה ,
יום שבת , יום מנוחה !
בואי נא , בואי נא , המלכה !

שבת שלום!

 

[כנפיים]

לאיזה חלק מהמשפט הוא שייך? כי אין קרדיט.

כן, זה באמת שלי, הודו לה'.
ו @הפקות כתיבה יש לי איזה שהוא שם אז אני לא נוהגת לטמון בשיריי דווקא ת'כנפיים שלי
והאמת שלא זכרתי את שם הניק שלי כשכתבתי אותו, כנראה בשורש נשמתי או משהו..

 

[דיונון]

אני בעד לחשוד, אבל נגד לפסול.
חושדים? תבדקו, תבררו, תמיינו, תסננו. אל תפסלו קטגורית.
אפשר לבדוק את הילדים שחוזרים מהגן, עם כמה שירים שאינם תורניים הם חוזרים הביתה, אם בכלל.

בתי בגן בית יעקב והיא חוזרת עם שירי עונות, פרחים וכדומה.

בֹּאָהּ יַלְדִּי וְנַגְבִּיהַּ מְאֹד,
נַעֲלֶה וְנַמְרִיאָה, נָצוּף,
נִדְאֶה כִּנְשָׁרִים וְנַרְחִיקָה נְדֹד
רַק כַּתֵּף אֶת כְּנָפֶיךָ, נָעוּף...

פִּסָּה שֶׁל עֲנַן יֶלֶד בּוֹא נֶאֱסֹף
וְעָלֶיהָ בְּיַחַד נִשְׁכַּב,
וּלְכָל מָקוֹם שֶׁקַּיָּם אוֹ שֶׁלֹּא
עַל נוֹצַת הֶעָנָן אָז נִרְכַּב.

אֶל מֵעֵבֶר לָהָר הַגָּדוֹל נַעֲבֹר
שָׁם יֵשׁ אֶרֶץ כֻּלָּהּ עֲנָקִים,
בָּהּ שׁוֹתִים מִדְּלָיִים, הַקַּשִּׁית הִיא צִנּוֹר
וְגַמָּד מְחוֹקֵק שָׁם חֻקִּים.

עַל גְּבָעוֹת נְדַלֵּג וְנֶחֱצֶה אֲגַמִּים
בָּם שׂוֹחִים דְּגֵי זָהָב בַּשּׁוּלַיִם,
וְנָבוֹאָה אֶל עִיר שֶׁנּוֹצֶצֶת בַּיּוֹם
וְזוֹהֶרֶת בַּלַּיְלָה כִּפְלַיִם.

נָעוּף אֶל שָׁבִיט וְנִתְפֹּס בִּזְנָבוֹ,
נִרְכַּב עָלָיו עַד לַיָּרֵחַ,
וְנׇטוּסָה אֶל נֹגַהּ נָשׁוּט מִסְּבִיבוֹ,
שׁוּט עֲדֵי יִזְדַּמֵּן שָׁם אוֹרֵחַ.

נָעוּף אֶל שָׁמַיִם שְׁחֹרִים וְכוֹכָב,
נָעוּף אֶל הַיָּם בֵּין עַרְבַּיִם,
אַחַר כָּךְ נָשׁוּב וְנִשְׂמַח כָּאן יַחְדָּיו
כַּמָּה טוֹב שֶׁלִּשְׁנֵינוּ כְּנָפַיִם.

ענק!
חייב לחן-קסם!
מצדיק את השם 'שיר'!

והנה תרומתי:

הנסיך הקטן / יהונתן גפן

פגשתי אותו בלב המדבר
יפה שקיעת שמש ללב עצוב
ציירתי לו עץ וכבשה על נייר
והוא הבטיח לי שישוב

הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הן קוצים כעת
וליבו הקטן קפא כקרח

ואם אי פעם תגיעו לכאן
תדעו שכאן הוא חרש צנח
וקול הנפילה מעולם לא נשמע
בגלל החול הרך

והיה אם יופיע שם ילד אחד
שפניו שוחקות ושיער לו זהב
תדעו שזה הוא, והושיטו לו יד
ולטפו את אבק המדבר מעיניו

ואז תעשו עימי חסד קטן
כיתבו נא מהר לכל אימותינו
שירווח להן קצת ויפוג צערן
הנסיך הקטן חזר אלינו

הנסיך הקטן מפלוגה ב'
לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח
וכל שושניו הן קוצים כעת
וליבו הקטן קפא כקרח

פגשתי אותו בלב המדבר

אמנם לא שיר ילדים, אבל זה צובט את הלב כמעט כמו ספר המקור. זה נחשב?

 

[כנפיים]

לטעמי כן. גם "עמדה נערה מול הכותל" הוא לא שיר ילדים, אבל יש בו מן הקסם שיש בהם, וחוץ מזה נראה לי שההשראות האלו טובות בכללי.

 

[3333ציפי]

פזמון ליקינטון / לאה גולדברג

לילה לילה מסתכלת הלבנה

בפרחים אשר הנצו בגינה,

בפרחי היקינטון בגננו הקטון

לילה לילה מסתכלת הלבנה.



ואומרת הלבנה לעננים

תנו טיפה ועוד טיפונת לגנים

שיפרח היקינטון בגננו הקטון

כך אומרת הלבנה לעננים.



בא הגשם וצלצל בחלוני

שר ניגון עליז לפרח בגני

וענה היקינטון בשמחה ובששון

למטר אשר צלצל בחלוני.



ומחר נצא כולנו אל הגן

ונראה שם את הפרח הלבן,

ולכבוד היקינטון, בני ישיר את הפזמון

ושמחה גדולה מאוד תהיה בגן.

 

[3333ציפי]

על כפיו יביא
מילים: יורם טהר לב לחן : יאיר רוזנבלום
בִּרְחוֹבֵנוּ הַצָּר
גָּר נגר אֶחָד מוּזָר
הוּא יוֹשֵׁב בִּצְרִיפוֹ
וְלֹא עוֹשֶׂה דָּבָר.

אִישׁ אֵינוֹ בָּא לִקְנוֹת,
וְאֵין אִישׁ מְבַקֵּר,
וּשְׁנָתַיִם שֶׁהוּא
כְּבָר אֵינוֹ מְנַגֵּר.

וְהוּא חֲלוֹם אֶחָד נוֹשֵׂא עוֹד בִּלְבָבוֹ
לִבְנוֹת כִּסֵּא לְאֵלִיָּהוּ שֶׁיָּבוֹא,
עַל כַּפָּיו אוֹתוֹ יָבִיא,
לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לוֹ
כְּבָר שָׁנִים חוֹלֵם הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ,
עַל סוֹדוֹ שׁוֹמֵר וּמְחַכֶּה לוֹ
מתי כְּבָר יַגִּיעַ הַיּוֹם.

בִּרְחוֹבֵנוּ הַצָּר
גָּר סַנְדְּלָר אֶחָד מוּזָר
הוּא יוֹשֵׁב בִּצְרִיפוֹ
וְלֹא עוֹשֶׂה דָּבָר.

מִדַּפָּיו הָרֵיקִים
מְכֻסִּים בָּאָבָק
כְּבָר שְׁנָתַיִם מוּנָח
הַמְרַצֵּעַ בְּשַׂק.

וְהוּא חוֹלֵם כִּי נַעֲלַיִם הוּא תּוֹפֵר,
בָּן עַל הָרִים יִנְווּ רַגְלֵי הַמְּבַשֵּׂר.
עַל כַּפָּיו אוֹתָן יָבִיא,
לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לוֹ
כְּבָר שָׁנִים חוֹלֵם הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ,
עַל סוֹדוֹ שׁוֹמֵר וּמְחַכֶּה לוֹ
מתי כְּבָר יַגִּיעַ הַיּוֹם.

בִּירוּשָׁלַיִם יָשְׁנוּ
אִישׁ לְגַמְרֵי לֹא צָעִיר,
שֶׁבָּנָה הַרְבֵּה בָּתִּים
בְּכָל פִּנּוֹת הָעִיר.

הוּא מַכִּיר כָּל סִמְטָה,
כָּל רְחוֹב וּשְׁכוּנָה,
הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעִיר
כְּבָר שבעִים שָׁנָה.

וְהוּא חוֹלֵם כִּי, כְּמוֹ שֶׁאֶת הָעִיר בּנָהּ,
יַנִּיחַ לַמִּקְדָּשׁ אֶת אֶבֶן הַפִּנָּה.
עַל כַּפָּיו אוֹתָהּ יָבִיא
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לוֹ
כְּבָר שָׁנִים חוֹלֵם הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ,
עַל סוֹדוֹ שׁוֹמֵר וּמְחַכֶּה לוֹ
מתי כְּבָר יַגִּיעַ הַיּוֹם.

 

[3333ציפי]

מילים: נעמי שמר - Naomi Shemer
לחן: נעמי שמר - Naomi Shemer
עיבוד: נאמן למקור
אלף אוהל

אלף - אוהל, בית - זה בית
גימל זה גמל גדול,
מהי דלת - זוהי דלת
שפותחת את הכל.
(אלף-בית-גימל-דלת)

הא - הדס, ווו הוא ורד
שפרחו לי בחולות,
זין - חית שתיהן ביחד
זהו זר חבצלות.
(הא-וו-זין-חית)

בני השש ובני השבע
אלף-בית, אלף-בית,
מציירים בגיר וצבע
אלף-בית, אלף-בית,
ויוצאות במחול מחניים
אלף, אלף-בית,
אותיות עשרים ושתיים
אלף-בית.
(אלף-בית-גימל-דלת-הא-וו-זין-חית)

טית זה טוב ויוד זה יופי
כף זה כן ולמד לא,
מם ונון זה מן ונופת
קח לך ותן גם לו.

סמך - ספר, עין - עין
פא - פרפר וגם פשוש,
צדיק - צחוק עד לב שמיים
קוף זה קוף וריש זה -
ראש גדול על הכתפיים ילד טוב ירושלים
וביחד...

בני השש ובני השבע...

מה צריך לבוא עכשיו?
איפה שין? ואיפה תו?
שין - שלום ותו - תודה
ונגמרה העבודה.

שין - שלום ותו - תודה
ונגמרה העבודה,
ד'ש לכל המשפחה
ולך לך לדרכך.
(סמך-עין-פא-צדי-קוף-ריש-שין-תו)

בני השש ובני השבע...