עזרה נוסעים להורים לראש השנה? לא שוכחים את האחות הקטנה

[אין דברים כאלה]

גם לך יש אחות בסמינר

שעוד זכורה לך אוכלת עם סינר

כן כן, האחות הזו שלפתע פתאום גדלה

ויש לה דעות על הגוון של השמלה



ההיא שמאוד אוהבת את האחיינים המתוקים

משתעשעת איתם ומשתתפת איתם במשחקים

כשאנו מנצלים זאת היטב ומתפנקים

ונותנים לה לשמור עליהם זמנים ארוכים



בקיצור, איזה כיף להגיע לבית של אבא ואמא

מהמטבח יש ריח של געפילטע או חריימה

להיכנס לחדר נקי ומאורגן - כולל שמיכה וסדין

והבית ערוך ומסודר לכבוד יום הדין



אחרי כל פתקי השנה טובה והתמונות

בתום כל לוחות השנה והרעיונות

בואו נזכור לרגע את האח או האחות

שבזכותם אנו בשלווה מתארחות



כל ההתארגנות ליומיים חג

ולחפש מתכון טוב ל"ראש של דג"

סידור ופינוי החדר שלה - בלי לומר דבר

וזה קשה - למרות שהחדר היה שלך בעבר



יש לה חלום - לקום מחר מוקדם לתפילה

והיא עייפה ומפורקת כל כולה

אז בתום הסעודה - לפני שכולם נעלמים

לפחות נסדר את הסלון - ואולי גם נשטוף כלים

 

[עמליה 098]

גם לך יש אחות בסמינר

שעוד זכורה לך אוכלת עם סינר

כן כן, האחות הזו שלפתע פתאום גדלה

ויש לה דעות על הגוון של השמלה



ההיא שמאוד אוהבת את האחיינים המתוקים

משתעשעת איתם ומשתתפת איתם במשחקים

כשאנו מנצלים זאת היטב ומתפנקים

ונותנים לה לשמור עליהם זמנים ארוכים



בקיצור, איזה כיף להגיע לבית של אבא ואמא

מהמטבח יש ריח של געפילטע או חריימה

להיכנס לחדר נקי ומאורגן - כולל שמיכה וסדין

והבית ערוך ומסודר לכבוד יום הדין



אחרי כל פתקי השנה טובה והתמונות

בתום כל לוחות השנה והרעיונות

בואו נזכור לרגע את האח או האחות

שבזכותם אנו בשלווה מתארחות



כל ההתארגנות ליומיים חג

ולחפש מתכון טוב ל"ראש של דג"

סידור ופינוי החדר שלה - בלי לומר דבר

וזה קשה - למרות שהחדר היה שלך בעבר



יש לה חלום - לקום מחר מוקדם לתפילה

והיא עייפה ומפורקת כל כולה

אז בתום הסעודה - לפני שכולם נעלמים

לפחות נסדר את הסלון - ואולי גם נשטוף כלים

אמת ויציב וחשוב נורא, תודה!

 

[יהודה מילר]

"בואו נזכור לרגע את האח או האחות, שבזכותם אנו בשלווה מתארחות"

גם את האמא לא לשכוח...

 

[כוס קקאו]

בדיוק היה לי שיחה אתמול עם חברה
היא ספרה לי שחלק מהנשואים שלה עוזבים את הבית אחרי שמתארחים ומשאירים לה את כל הבלאגן.
קשה היה לי לשמוע.

 

[אין דברים כאלה]

"בואו נזכור לרגע את האח או האחות, שבזכותם אנו בשלווה מתארחות"

גם את האמא לא לשכוח...

מה לעשות שאמא ומתארחות זה לא חרוזים, יותר גרוע מלטעות בין חריימֶה לחריימַה....
וכעת ברצינות:
האשכול נפתח בהשארת האשכול הזה:

חגים - עזרה מקסימאלית בעבודה ומאמץ מינמימאלים

אנחנו מתארחים בחג במקום שעכשיו ברגע האחרון נודע לי שכל עזרה תהיה הצלה. (משהו קרה ברגע האחרון.) אלא שאני לא יכולה יותר מידי. מה הייתם יכולות לתת לי מתכונים לדברים הבסיסיים של החג- סימנים, עיקריות- מתכונים במינימום מאמץ, מינימום חומרים- ויעזור?

www.prog.co.il

ונועד לעורר תשומת לב למשהו שהרבה פעמים נשכח מאיתנו, היחס לאחים הקטנים שלנו, שלעיתים, מכח ההרגל, הוא לא מספיק מעריך, ותכל'ס עליהם נופל (הרבה מ)העבודה בערב חג ובמהלך החג.
כדי לא להאריך התמקדתי בנקודה קטנה ש(לדעתי) משמעותית מאוד, לפעמים זה נורא מתסכל שכולם יושבים ביחד ונהנים, אוכלים סעודת יו"ט ומחליפים מתכונים, נהנים מהסימנים ומהגיוונים, מדברים ד"ת ומזייפים ניגונים, ופתאום, רגע אחרי ברכת המזון, דקה-שתיים אחרי שאבא אמר "בואו נסיים מוקדם שיהיה כח למחר" כולם נעלמים לביתם/לדירת האירוח/לחדר שלהם, ומשאירים את השולחן והמטבח הפוכים לגמרי, מלא בשאריות אוכל ובסירים גמורים כשהעבודה נופלת בד"כ על ה'בת 17' כשאף אחד לא בדק אולי גם לה יש אי אלו תוכניות לראש השנה - שלא לדבר על התחושה של :

עוזבים את הבית אחרי שמתארחים ומשאירים לה את כל הבלאגן.

 

[כוס קקאו]

מה לעשות שאמא ומתארחות זה לא חרוזים, יותר גרוע מלטעות בין חריימֶה לחריימַה....
וכעת ברצינות:
האשכול נפתח בהשארת האשכול הזה:

חגים - עזרה מקסימאלית בעבודה ומאמץ מינמימאלים

אנחנו מתארחים בחג במקום שעכשיו ברגע האחרון נודע לי שכל עזרה תהיה הצלה. (משהו קרה ברגע האחרון.) אלא שאני לא יכולה יותר מידי. מה הייתם יכולות לתת לי מתכונים לדברים הבסיסיים של החג- סימנים, עיקריות- מתכונים במינימום מאמץ, מינימום חומרים- ויעזור?

www.prog.co.il

ונועד לעורר תשומת לב למשהו שהרבה פעמים נשכח מאיתנו, היחס לאחים הקטנים שלנו, שלעיתים, מכח ההרגל, הוא לא מספיק מעריך, ותכל'ס עליהם נופל (הרבה מ)העבודה בערב חג ובמהלך החג.
כדי לא להאריך התמקדתי בנקודה קטנה ש(לדעתי) משמעותית מאוד, לפעמים זה נורא מתסכל שכולם יושבים ביחד ונהנים, אוכלים סעודת יו"ט ומחליפים מתכונים, נהנים מהסימנים ומהגיוונים, מדברים ד"ת ומזייפים ניגונים, ופתאום, רגע אחרי ברכת המזון, דקה-שתיים אחרי שאבא אמר "בואו נסיים מוקדם שיהיה כח למחר" כולם נעלמים לביתם/לדירת האירוח/לחדר שלהם, ומשאירים את השולחן והמטבח הפוכים לגמרי, מלא בשאריות אוכל ובסירים גמורים כשהעבודה נופלת בד"כ על ה'בת 17' כשאף אחד לא בדק אולי גם לה יש אי אלו תוכניות לראש השנה - שלא לדבר על התחושה של :

לדעתי
יש פה אחריות של ההורים
איך נותנים לבת השבע עשרה להיות המשרתת???
זה נורא.

 

[ACHOT KTANA]

וואו
מיוחד
בנוגע לנקודת ההורים שהעלו
אז הרבה פעמים את ההורים מעריכים ומאד אבל על האחות שמפנה את החדר (ואגב היא לא חייבת להיות בת 17 היא יכולה להיות בת 20+) לא ממש חושבים
ותתפלאו אבל גם האחות עייפה משבוע של לימודים/עבודה ולא ממש יש לה חשק להישאר ערה בשבת אחה"צ
האחות/גיסה הולכות לישון ואת הילדים ננו בשביל מה יש כאן דודה צעירה ואוהבת?
בקיצור תודה בשם כל האחיות שפינו ומפנות את חדרן

 

[אין דברים כאלה]

וואו
מיוחד
בנוגע לנקודת ההורים שהעלו
אז הרבה פעמים את ההורים מעריכים ומאד אבל על האחות שמפנה את החדר (ואגב היא לא חייבת להיות בת 17 היא יכולה להיות בת 20+) לא ממש חושבים
ותתפלאו אבל גם האחות עייפה משבוע של לימודים/עבודה ולא ממש יש לה חשק להישאר ערה בשבת אחה"צ
האחות/גיסה הולכות לישון ואת הילדים ננו בשביל מה יש כאן דודה צעירה ואוהבת?
בקיצור תודה בשם כל האחיות שפינו ומפנות את חדרן

לדעתי שורש העניין הוא ב 2 נקודות.
1. עפ"י רוב האחיות הנשואות לא התנסו בלהיות אחיות לנשואות.
2. מבחינתנו, כשאנו מגיעים להורים אז הגענו "הביתה" איך שאנו מכירות אותו, חוינו אותו וגדלנו בו. קשה לתפוס שבהעדרנו הבית השתנה, המעמדות השתנו, השיח וכל הסגנון משתנה.

 

[הטעם המושלם]

אני בהחלט מזדהה עם ל מילה. אבל בתור פותחת האשכול הזה

מה לעשות שאמא ומתארחות זה לא חרוזים, יותר גרוע מלטעות בין חריימֶה לחריימַה....
וכעת ברצינות:
האשכול נפתח בהשארת האשכול הזה:

חגים - עזרה מקסימאלית בעבודה ומאמץ מינמימאלים

אנחנו מתארחים בחג במקום שעכשיו ברגע האחרון נודע לי שכל עזרה תהיה הצלה. (משהו קרה ברגע האחרון.) אלא שאני לא יכולה יותר מידי. מה הייתם יכולות לתת לי מתכונים לדברים הבסיסיים של החג- סימנים, עיקריות- מתכונים במינימום מאמץ, מינימום חומרים- ויעזור?

www.prog.co.il

ונועד לעורר תשומת לב למשהו שהרבה פעמים נשכח מאיתנו, היחס לאחים הקטנים שלנו, שלעיתים, מכח ההרגל, הוא לא מספיק מעריך, ותכל'ס עליהם נופל (הרבה מ)העבודה בערב חג ובמהלך החג.
כדי לא להאריך התמקדתי בנקודה קטנה ש(לדעתי) משמעותית מאוד, לפעמים זה נורא מתסכל שכולם יושבים ביחד ונהנים, אוכלים סעודת יו"ט ומחליפים מתכונים, נהנים מהסימנים ומהגיוונים, מדברים ד"ת ומזייפים ניגונים, ופתאום, רגע אחרי ברכת המזון, דקה-שתיים אחרי שאבא אמר "בואו נסיים מוקדם שיהיה כח למחר" כולם נעלמים לביתם/לדירת האירוח/לחדר שלהם, ומשאירים את השולחן והמטבח הפוכים לגמרי, מלא בשאריות אוכל ובסירים גמורים כשהעבודה נופלת בד"כ על ה'בת 17' כשאף אחד לא בדק אולי גם לה יש אי אלו תוכניות לראש השנה - שלא לדבר על התחושה של :

אני יכולה לומר לכל האחיות הצעירות שכאן לא תמיד אתן יודעות למה האחיות/ גיסות שלכן לא נוקפות אצבע.
לפעמים יש לזה סיבות מאוד טובות.
מה שכן אני בעד שאם נוסעים להורים ע"מ לקבל עזרה- צריך לידע את האחיות בסיבות לזה. גם אם זה לא נעים, ככה הן יעזרו בשמחה, ולא ירגישו מנוצלות.
ואם הוספתם שוקולד מפנק עם מכתב חם, אז בכלל.

 

[ניק 4339]

אני בהחלט מזדהה עם ל מילה. אבל בתור פותחת האשכול הזה

אני יכולה לומר לכל האחיות הצעירות שכאן לא תמיד אתן יודעות למה האחיות/ גיסות שלכן לא נוקפות אצבע.
לפעמים יש לזה סיבות מאוד טובות.
מה שכן אני בעד שאם נוסעים להורים ע"מ לקבל עזרה- צריך לידע את האחיות בסיבות לזה. גם אם זה לא נעים, ככה הן יעזרו בשמחה, ולא ירגישו מנוצלות.
ואם הוספתם שוקולד מפנק עם מכתב חם, אז בכלל.

מניסיון אני יכולה להגיד לך, שבעיקר מה שמשנה זה היחס לאחות.
ברור שגם העזרה זה משמעותי, אבל אם היחס מהאחות/מהגיסה, חם, אוהב, מכבד ומעריך, הכל הרבה יותר בשמחה וברצון.

 

[שני 1212]

אני בהחלט מזדהה עם ל מילה. אבל בתור פותחת האשכול הזה

אני יכולה לומר לכל האחיות הצעירות שכאן לא תמיד אתן יודעות למה האחיות/ גיסות שלכן לא נוקפות אצבע.
לפעמים יש לזה סיבות מאוד טובות.
מה שכן אני בעד שאם נוסעים להורים ע"מ לקבל עזרה- צריך לידע את האחיות בסיבות לזה. גם אם זה לא נעים, ככה הן יעזרו בשמחה, ולא ירגישו מנוצלות.
ואם הוספתם שוקולד מפנק עם מכתב חם, אז בכלל.

במחילה במצבים כאלו מי מפנה לך בבית?
אצלי זה בעלי ואין סיבה שהוא לא יעזור גם אצל ההורים

 

[שני66901]

מצטרפת ממש
וחוץ מזה, אני מבינה שלפעמים אתן גמורות, וקשה לי לראות אחות חודש אחרי לידה או פחות עוזרת, אז אולי זה בסדר לא תמיד
אבל אל תקחו לי את החדר, ועוד יותר בלי לשאול
זה שאני רווקה זה לא אומר שאני לא צריכה לישון בצהרים, שהילדים משחקים בחדר שהשארתם לי...

 

[הטעם המושלם]

מניסיון אני יכולה להגיד לך, שבעיקר מה שמשנה זה היחס לאחות.
ברור שגם העזרה זה משמעותי, אבל אם היחס מהאחות/מהגיסה, חם, אוהב, מכבד ומעריך, הכל הרבה יותר בשמחה וברצון.

נכון, ובשבילה אמרתי להוסיף שוקולד טוב עם מכתב חם.

 

[מכירים?]

@אין דברים כאלה- כל מילה!​

כשאחד האחים שלי הביא לכל אחד מהילדים שבבית מארז ג'לים לכבוד ר"ה - אתם לא יודעים כמה שזה ריגש.
מניסיון- גם כשהאחות נהנית, ואוהבת את הילדים- עדיין זה קשה לפעמים.
(על אחת כמה וכמה כשאחד אוהב את השקט של הבית ופתאום "מעיפים" אותו מהחדר- והוא ישן בסלון ברעש ובחוסר פרטיות- זה מאוד קשה!)

 

[בת של הקב"ה!!!]

אז מהיום תדעי שלפעמים זה מה יש. זה או ליסוע להורים להעזר בהם, או להיות בבית חסרת אונים לחלוטין בלי אפשרות אפילו להזעיק עזרה מינימאלית כי אין בבית ילדים מעל גיל 7. אף אחד לא יכול להזעיק שכנה או את אבא.
או לחילופין בבית, והאבא לא יכול לצאת לתפילה מאותה סיבה...
אז כן. נוסעים להורים כדי להיעזר. אופציה אחרת לא ממש קיימת.
כשהאופציה הזאת גם לא קיימת- מזמינים את האחות הביתה. אבל ברור שזה הרבה פחות מומלץ.

אין כזה דבר אין אופציה
וב"ה עברתי מספיק נסיונות בחיים
כך שלא מסכימה עם הדברים הנ"ל
מבחינתי סעי לבית מלון
או שתחפשי שכנה שתסכים בתשלום לשמור לך על הילדים...
או כל אופציה אחרת
אין מצב להגיע לאחות ולחייב אותה לעזור לך!!!!
היא לא חמור...

 

[שני66901]

ועוד רעיון למי שקשה לפנות מהשולחן- לעזור גם בהכנות לחג
אפשר להכין בחודש לפני עוגה ומנה אחרונה, חוסך להורים ולאחיות שבבית, ויודעים להעריך...

 

[s.y]

אני יכולה לומר לכל האחיות הצעירות שכאן לא תמיד אתן יודעות למה האחיות/ גיסות שלכן לא נוקפות אצבע.
לפעמים יש לזה סיבות מאוד טובות.

תמיד יהיה סיבות מאוד טובות למה לא לעזור
וגם לבחורות הצעירות יש סיבות
אין לרווקות כוחות על לעזור בבית גם במקומכם
מינימום להראות אכפתיות ונכונות לעזרה
ואפשר לדבר ולהתנצל אם לא מרגישים טוב וכו' ולא לשבת כמו בבית מלון שהמלצריות יגישו ויפנו

 

[בוגרת]

יש לי אחות אחת מתוקה עם ילדים סופר מאתגרים
היא הגיעה להורים לשבת רק כשבאמת היתה על סף קריסה
ובמהלך הסעודות היא ובעלה שיקמו נזקים וכיבו שרפות של הילדים
לא היה איך ומתי לעזור
בטח לא בסיום הסעודה כשהם גמורים
אבל תמיד תמיד הם הביאו איתם ערמות של פיצוחים שווים, ממתקים, ארטיקים טובים וכל מיני פינוקים
ולי בתור הנערה הבוגרת בבית היה ממש ממש כיף לעזור ולארגן ולשקם ולסדר ולפנות ולהגיש...
כי דאגו שיהיה לי כיף
אז קחו גם הנקודה הזו בחשבון

 

[הטעם המושלם]

תמיד יהיה סיבות מאוד טובות למה לא לעזור
וגם לבחורות הצעירות יש סיבות
אין לרווקות כוחות על לעזור בבית גם במקומכם
מינימום להראות אכפתיות ונכונות לעזרה
ואפשר לדבר ולהתנצל אם לא מרגישים טוב וכו' ולא לשבת כמו בבית מלון שהמלצריות יגישו ויפנו

אני לגמרי בעד לשתף את האחיות.

 

[הדר 310]

גם לך יש אחות בסמינר

שעוד זכורה לך אוכלת עם סינר

כן כן, האחות הזו שלפתע פתאום גדלה

ויש לה דעות על הגוון של השמלה



ההיא שמאוד אוהבת את האחיינים המתוקים

משתעשעת איתם ומשתתפת איתם במשחקים

כשאנו מנצלים זאת היטב ומתפנקים

ונותנים לה לשמור עליהם זמנים ארוכים



בקיצור, איזה כיף להגיע לבית של אבא ואמא

מהמטבח יש ריח של געפילטע או חריימה

להיכנס לחדר נקי ומאורגן - כולל שמיכה וסדין

והבית ערוך ומסודר לכבוד יום הדין



אחרי כל פתקי השנה טובה והתמונות

בתום כל לוחות השנה והרעיונות

בואו נזכור לרגע את האח או האחות

שבזכותם אנו בשלווה מתארחות



כל ההתארגנות ליומיים חג

ולחפש מתכון טוב ל"ראש של דג"

סידור ופינוי החדר שלה - בלי לומר דבר

וזה קשה - למרות שהחדר היה שלך בעבר



יש לה חלום - לקום מחר מוקדם לתפילה

והיא עייפה ומפורקת כל כולה

אז בתום הסעודה - לפני שכולם נעלמים

לפחות נסדר את הסלון - ואולי גם נשטוף כלים

כתבת כל כך יפה והעליתנושא חשוב!
ישר כח!