עזרה נוסעים להורים לראש השנה? לא שוכחים את האחות הקטנה

מצב
הנושא נעול.
אז שהאחים ינקפו..
סתם נתקעתי על התגובה שלך
אבל למה שבשבתות האחים והגיסים לא יעזרו גם?
מדברים בעיקר על נשים...
למה להטריח אותם?
שירגישו פינוק במקסימום האפשרי שיהיה להם טעם של עוד שירצו להגיע!
אני אוטוטו מתחתנת ואז לא יהיה כבר מי שיעשה את זה הכל יהיה מתון בכוח של אמא שלי שמתבגרת....
 
שוב,
למה קיצוניות.

אמרתי שהן צריכות.
לא הסכמתי שאין הבדל.

אנחנו יודעים משהו עלך רווקות, כי היינו רווקות,
(את לא היית נשואה)
ספציפית הייתי לא מעט זמן והייתי כמעט יחידה במשמורות את הסבתות שלי
ולא הבנתי אז - אולי הבנתי, לא קלטתי לעומק - כמה זה ממלא.
התכוונתי שאתם לא יכולים לדעת על רווקות ספציפיות מה ממלא להן את היום
רק חושבים שיודעים כי היינו רווקות גם...
אני גם לא אמרתי שיש הבדל
רק התקוממתי שהיא אמרה - שהיא לא רוצה לומר לבת שלה כי היא כבר התחתנה
למרות שגם כבחורה היא צברה רבע מהזמן במשמרות...
 
אלא על בחורה שמוותרת על חדרה הפרטי בשביל האחיות המפונקות והעצלניות, וגם כפיות טובה.

אז מה הפתרון באמת?
שלא יבואו יבואו נשואים?
שיבואו בשבתות שהבת נוסעת?
שכולם יגורו קרוב?
שההורים ימצאו לכולם דירות?
שההורים יעברו לבית גדול יותר?
 
אז מה הפתרון באמת?
שלא יבואו יבואו נשואים?
שיבואו בשבתות שהבת נוסעת?
שכולם יגורו קרוב?
שההורים ימצאו לכולם דירות?
שההורים יעברו לבית גדול יותר?
שיבואו גם יבואו
שהבת תפנה
דברו פה על גישה
 
ממש. אצלנו גם היה סוג של ניצול כזה כלפי האחים בבית
יומאחד פתחנו את זה (סתומרת ההורים פתחו)
הופתענו.
אנחנו הבנו אותם, הם הבינו אותנו ונוצר איזשהו סיכום נחמד. מה אנחנו נעשה כדי לא להיות מנוצלים, מה אתם תעשו כדי לא לנצל אותנו וחלאס על הכל
תקשורת...........

ואגב הזוגות שהכי כיף לעזור להם, זה אלה שמביאים איתם משהו
בקטנה, עוגה, סלט, פינוק לחגים. לא לוקח מדי הרבה זמן להכין, רק טיפהלה להפעיל את הראש ולחשוב קצת מעבר

ועוד אגב אלה שכתבו על האחים הענוגים בבית. קודם כל גדלנו בבית שונה משלכם, נכון שאנחנו הצקנו לכם בתור ילדים וקשקשנו על המחברות. אבל הבית הוא שונה, ההורים שונים, יש פינוקים אבל יש התמודדיות שבעיניי הרבה יותר מורכבות מאחים קטנים, ומישהו שרגיל לבית שקט. הרבה יותר קשה לו כבבית יש רעש של ילדים....... וסתם, הבכורים היו העיקר בבית. נסעו לנופש בשבילם, עשו חג בשבילם ענעארף. לילדים בבית גם אם הם כבר מזמן לא ילדים אין שום דבר שמוקדש להם, בשבתות אין להם מקום ליד השולחן כי הרי לא נוריד זאטוט בן שנתיים שמתעקש לשבת על כסא של גדולים, ויש עוד טון דוגמאות. לא קשה מדי לשים לב לדברים כאלה. לתשומת לב
מרגש מה שאת כותבת
מודל
 
עוד כיוון למחשבה
בתור אחות בכורה שמגיעה ויש מי שיעזור ויודעת להעזר...
גם אם הבחורה לא בשלב עמוס בחיים ואפילו אין לה שבוע עמוס וכו.
עדיין הנקודת מבט שלי שכרגע זה התפקיד שלי!! וב"ה שזכיתי ויש לי עומס
והתפקיד שלה עכשיו זה לנוח ולהנות מהבחורות ולבצע את תפקידיה כתלמידה/עובדת
בעז"ה יהיה לה עוד מספיק שנים להתרוצץ אחרי ילדים!!
אני היום ב"ה בזמנים עמוסים נזכרת בסיטואציות שאימי היתה אומרת לי עכשיו הזמן שלך לנוח להנות וכו ועוד יגיעו השנים...
אז בבקשה לכל זמן ועת... גם אנחנו בעז"ה נגיע לפנסיה :)
וזה לא סותר שאפשר לבקש עזרה עם טקט ורגישות...
 
אני לא מנותקת לרגע
עזרתי כל חיי לאחים ואחיות שגדולים ממני
ויתרתי על המיטה שלי עשרות פעמים !! וגם לאחים שחזרו בבינהזמנים שיהיה להם מיטה נוחה וכו'
נסעתי לנקות בערב פסח בכמה בתים, אפיתי ובשלתי ושמרתי בייביסיטר ומה לא...
וגם כיום כשמשפחה שלי עדיין צעירה אני ממשיכה לעזור לאחיות שלי המטופלות בהרבה קטנטנים עד כמה שיכולה.
אני שמה לב שכל התגובות הכועסות באים מצד הרווקות שבתמונה (כמובן חלילה בלי לפגוע בכן לרגע! אבל אולי אחרי החתונה תדברו אחרת?!)
ואם אחרי החתונה אני אדבר אחרת אז מה???
לכן עכשיו אחרי שבוע עבודה עמוס, עזרה לסבתא ומשמרת מלאה מחמישי במטבח כי מגיעים נשואים,
אני חייבת להגיש ולהוריד לבד ולשמור על האחיינים בצהריים ולפנות את החדר שלי ולעבור לסלון???
ממש לא!!!!!!!!!
 
אני לא רווקה
אני אימא לילדים נשואים ולעוד הרבה ילדים שבבית עדיין
וקשה לי מאד לקרא תגובות של בנות נשואות ששכחו כנראה שהן לא נולדו ככה
האחיות הלא נשואות שלכן לא חייבות לכן כלום!
יש זכות קדימה לילדים שבבית על פני הנשואים!!!
בחורות עובדות קשה ביום-יום ומותר להן לנוח בשבתות וזה השנים שיש להן את זה
וגם אם הן לא עובדות קשה הן לא חייבות לאף אחד כלום!!
זה השנים שקשה לך, נכון, תתמודדי. ואם עוזרים לך אז נהדר ותגידי תודה ותעריכי!
מה זה הניצול המחפיר הזה כאילו הכול מגיע לך וכולם חייבים לך
איזה נחמד שציטטת אותי
אבל אני באותה דיעה אתך, איפה הבנת אחרת?

כל הרווקות הממורמרות, אנו מבינות שקשה לכן ומאחלות לכן לזכות לבנות ביתכן בקרוב!
עד אז, גם אם מגיעה תחושת ניצול מהאחים הנשואים תזכרו שזו בחירה שלכן איפה לשים את הגבול כמובן בהדברות ותקשורת בריאה.
אין שום סיבה להיות קדושה מעונה
מבטיחה לכן שעוד תתגעגעו לתקופה!
ובבקשה ממכן תפסיקו לצטט אותי בחלקי משפטים שיצאו מהקשרם, הבנו שקשה לכן, הבנו שזה רגיש
אבל שתדעו שלעולם לא תבינו את התמונה המלאה על האחיות/הגיסות הנשואות (לא אלו שבקשו לפנות חדר, אני שומעת פה תלונות על זו שלא מזיזה מזלג, נו באמת בדיוק הצלחת שהיא תפנה בעצמה לכיור תעשה לך טוב על הלב שהיא נקפה אצבע?) את לעולם לא תדעי מה היא עברה השבוע....
 
ואם אחרי החתונה אני אדבר אחרת אז מה???
לכן עכשיו אחרי שבוע עבודה עמוס, עזרה לסבתא ומשמרת מלאה מחמישי במטבח כי מגיעים נשואים,
אני חייבת להגיש ולהוריד לבד ולשמור על האחיינים בצהריים ולפנות את החדר שלי ולעבור לסלון???
ממש לא!!!!!!!!!
זה מאד בריא שאת פורקת פה את כל הכעס והטינה
למה שלא תנסי להסביר לאחיותייך בגישה הכי בריאה מה מתאים לך ומה פחות?
 
את לא משווה בחורה רוקה לנשואה, כן? אצלינו במשפחה עושים תורנות אצל סבתא בשבתות וברור לכולם שאנחנו הרווקות נבוא כל חודש בלי לאמר מילה והזאתי הנשואה עם הילד שתיים, (לא דיברתי על משפחות ברוכות למרות שהנינות הגדולות כבר בסמינר ויכולות לעזור גם) תבוא פעם בשנה וכולם יקודו לה וימחאו כפיים על עזרתה העצומה, למה? ומי יבוא לערוך קניות ביום חמישי? ואת מי מקפיצים כל פעם? ואם אף אחד לא מגיע אז יש שבת קטנה שמריצים ברגע, אוכלים סעודה בשעה ומספיקים לנוח, ואם הנשואים מגיעים שבת מתחילה בחמישי ושאריותיה נשארות כמעט עד הפעם הבאה. (אאוץ, מה זה? אה, זלדי דחפה כאן תאיש פלימוביל לפני שבועיים...) ברור ששמחים שהנשואים באים, ואם ההורים הזמינו אז לנו אין מילה. אבל זה שהנשואים באים לא אומר שיש לי כח, לא אומר שלא היה זיפט בעבודה, או בשידוכים וכו'. זה כן אומר שאני אצטרך לבשל פי חמש ושש וכן הלאה כן ירבו, ולשטוף סירים ענקים במוצאש, ולערוך ולהגיש בכמויות ואת הזימון יעשו הרבה לפני שאני אדאג לעצמי למנה....
אם יש לי כח אני שומרת ואם לא- אז לא. את החדר שלי לקחו לחודש לאחות יולדת ובלנ''ד זה פעם אחרונה. כי לחזור מהעבודה לסלון בלי אפשרות לנוח (יש גיס) ואחיניות חמודות ברקע זה זוועה...
אני חושבת שיש הבדל בין ילדה ביסודי- לבחורה בסמינר- לבחורה בה' ו'- לבחורה עובדת.
ובכל מקרה שום עזרה לא נמובנת מאליה ונשואים שלא עוזרים הם....
גיסות שלי עוזרות כמה שאפשר ואנחנו משתדלות להחזיר בשמירה על הילדים וכולם שמחים...
ומכיון שכל הזמן משתדלים אם יש שבוע נכס כולם מבינים את כולם והכל בסדר....
מי השווה בחורה רווקה לאישה נשואה?
את אמרת -
ויש להם גם תפקידים ואחריות שלא היו קשורים לבחורות הבכורות בבית (עזרה עם סבא וסבתא מבוגרים+ לימודים עד מאוחר/עבודה+ פרוייקטים ומטלות+ עבודות הבית....)
ואני שואלת מה מתוך זה לא היה קשור לבחורות הבכורות בבית?
עול של סבא וסבתא מבוגרים הרבה מאוד פעמים נמצא על הבכורים/גדולים (קטנים) בבית, הרי זה לא הולך שלצעירים במשפחה יש רק צעירים ולגדולים יש רק גדולים, והרבה פעמים העול נמצא אצל הגדולים ולצעירים אין כבר סבא וסבתא לדוג' (ולגדולים היה רק סבא וסבתא שזקוקים לעזרה וסיעוד, לא סבא וסבתא מפנקים כמו שהיה לילדים הגדולים של הילדים הגדולים בבית)
לימודים עד מאוחר + עבודה + פרוייקטים + מטלות ועבודות הבית היה גם לבנות הגדולות בבית.
 
מסכימה שיש הבדל אם מי שמפנה את החדר שלה זאת חמודה בת 12 או בחורה עובדת בת 20+?

אני מוחה.
גיל 12 הוא גם גיל לא יציב,
וזה אומר עוד 10 שנים לנדוד
ואין לך הבנה למה זוג צעי בכלל פרטיות ומה יקרה אם תכנסי בלי לדפוק.
והתארגנות פחות טובה להוציא את כ---ל מה שאת צריכה לכל השבת, או השבוע, אם זה חול המועד.
ואם יש כמה נשואים, או גיסות שנולדות לזה שהחדר שלך הוא שלהן,
לא, לא כ"כ מובן מאליו גיל 12.
 
נערך לאחרונה ב:
במיוחד כשבאים בגישה מנצלת ושהאחיות מפונקות וחייבות לעזור

אז בואי נדייק שזה דיון על מידות טובות.
וזהו.
(וגם תנאים חיצוניים של מרחב וזמן, והרבה הרגלים והאוירה בבית)
 
איזה נחמד שציטטת אותי
אבל אני באותה דיעה אתך, איפה הבנת אחרת?

כל הרווקות הממורמרות, אנו מבינות שקשה לכן ומאחלות לכן לזכות לבנות ביתכן בקרוב!
עד אז, גם אם מגיעה תחושת ניצול מהאחים הנשואים תזכרו שזו בחירה שלכן איפה לשים את הגבול כמובן בהדברות ותקשורת בריאה.
אין שום סיבה להיות קדושה מעונה
מבטיחה לכן שעוד תתגעגעו לתקופה!
ובבקשה ממכן תפסיקו לצטט אותי בחלקי משפטים שיצאו מהקשרם, הבנו שקשה לכן, הבנו שזה רגיש
אבל שתדעו שלעולם לא תבינו את התמונה המלאה על האחיות/הגיסות הנשואות (לא אלו שבקשו לפנות חדר, אני שומעת פה תלונות על זו שלא מזיזה מזלג, נו באמת בדיוק הצלחת שהיא תפנה בעצמה לכיור תעשה לך טוב על הלב שהיא נקפה אצבע?) את לעולם לא תדעי מה היא עברה השבוע....
ציטטתי אותך כי כתבת שאולי זה רווקות שכועסות ובעוד כמה שנים הן תחשובנה אחרת
מקווה בשבילן שלא למען האחיות הבאות.....
אני לא רווקה ובכל זאת יש פה כמה הודעות ממש מכעיסות
 
איזה נחמד שציטטת אותי
אבל אני באותה דיעה אתך, איפה הבנת אחרת?

כל הרווקות הממורמרות, אנו מבינות שקשה לכן ומאחלות לכן לזכות לבנות ביתכן בקרוב!
עד אז, גם אם מגיעה תחושת ניצול מהאחים הנשואים תזכרו שזו בחירה שלכן איפה לשים את הגבול כמובן בהדברות ותקשורת בריאה.
אין שום סיבה להיות קדושה מעונה
מבטיחה לכן שעוד תתגעגעו לתקופה!
ובבקשה ממכן תפסיקו לצטט אותי בחלקי משפטים שיצאו מהקשרם, הבנו שקשה לכן, הבנו שזה רגיש
אבל שתדעו שלעולם לא תבינו את התמונה המלאה על האחיות/הגיסות הנשואות (לא אלו שבקשו לפנות חדר, אני שומעת פה תלונות על זו שלא מזיזה מזלג, נו באמת בדיוק הצלחת שהיא תפנה בעצמה לכיור תעשה לך טוב על הלב שהיא נקפה אצבע?) את לעולם לא תדעי מה היא עברה השבוע....
כרווקה
שאין לך מושג בת כמה אני
קצת קשה לי לקרוא את המילים "רווקות ממורמרות"
ולהכריז שנתגעגע לתקופה
בת כמה התחתנת שאת מכריזה על זה?
וגם את לעולם לא תדעי מה עבר עליי השבוע!!!
היתה לי תקופה שסבלתי מכאבים בעקבות בעיה כלשהי
ואיש לא יכל לחלום
אבל אם הייתי עם מטפחת ובטן היו יכולים לשער מה עבר עלי השבוע...
 
אגב בנסיבות חיי לא הייתי מחליפה עם אחותי הבכורה לדוגמא
אחיות שלי היו נוסעות לדודות ולסבתא המון
והיתה להן אחריות בדברים שלהן
פשוט מקומם אותי הגישה!
 
איזה נחמד שציטטת אותי
אבל אני באותה דיעה אתך, איפה הבנת אחרת?

כל הרווקות הממורמרות, אנו מבינות שקשה לכן ומאחלות לכן לזכות לבנות ביתכן בקרוב!
עד אז, גם אם מגיעה תחושת ניצול מהאחים הנשואים תזכרו שזו בחירה שלכן איפה לשים את הגבול כמובן בהדברות ותקשורת בריאה.
אין שום סיבה להיות קדושה מעונה
מבטיחה לכן שעוד תתגעגעו לתקופה!
ובבקשה ממכן תפסיקו לצטט אותי בחלקי משפטים שיצאו מהקשרם, הבנו שקשה לכן, הבנו שזה רגיש
אבל שתדעו שלעולם לא תבינו את התמונה המלאה על האחיות/הגיסות הנשואות (לא אלו שבקשו לפנות חדר, אני שומעת פה תלונות על זו שלא מזיזה מזלג, נו באמת בדיוק הצלחת שהיא תפנה בעצמה לכיור תעשה לך טוב על הלב שהיא נקפה אצבע?) את לעולם לא תדעי מה היא עברה השבוע....
וגם היא לעולם לא תדע מה אני עברתי השבוע...
נראה לך הגיוני ששתי בחורות יבשלו ויכינו ויגישו ויורידו ל15 אנשים והגיסים/ות אחים/יות ישבו רגל על הרגל???
זה ניצול!!!!
אמא שלי לא מרשה להגיד כלום לנשואים אבל הם עוזרים מעצמם.... נס!!!!!

יש דברים של גישה כמו החדר שפונה ואם הכל מגיע לך אז תשכחו ממנו בפעם הבאה! תגידו תודה ותבינו שזה הקרבה לשחרר את החדר אחרי שבוע עבודה ולהתקע עם אחיינים שקופצים על הראש בסלון שאפשר לסגור אותו סוף כל סוף הרבה אחרי חצות ולקום ב7 כי הגברים רוצים לקדש לפני בתפילה....

ויש דברים של אנושיות כמו עזרה בהגשה ופינוי. זה לא התחשבות זה מינימום אנושיות.
אני לא מלצרית, מספיק שטבחית... ואני אוהבת שהאחיינים מגיעים!! משוגעת על הנשואים וכבר רשמתי את זה...
זה לא קשור ממטר לזה שאחרי שבוע עמוס וחמישישישי במטבח אין לי כח להיות מלצרית של מנין+ אנשים.

בשבת רגילה יש כמה קערות הגשה ו3 סירים קטנטנים בכיור. מטבח סביר וסלון כמעט נקי.
לספר לך איך נראה כאן עכשיו? ואיזה גודל הסירים שמחכים לניקוי? למה אני צריכה לעשות את כל זה לבד? יש מחר עבודה וצום....

חוזרת על ההדגשה שפינוי חדר ובביבסיטר זה תלוי גיל.

ובכל מקרה שום דבר לא מובן מאליו.

וכן יגיעו ימים בס''ד שגם אני ארוץ אחרי הקטנטנים שלי ואשמח לעזרה. בגלל זה כבר מעכשיו אני צריכה לרוץ אחרי דבשונים ולא לנוח ולנסות להתפלל???

עוזרים כשיש כח ומשתדלים כמה שיותר במיוחד אם מעדכנים שצריך....

אבל. זה. לא. מובן. מאליו. בכלל.
 
כרווקה
שאין לך מושג בת כמה אני
קצת קשה לי לקרוא את המילים "רווקות ממורמרות"
משפט לא יפה בכלל
אני מאד מבינה אתכן אבל התגובות והמרמור שזועק פה לשמיים מראה שאתן לא מנסות להבין את הצד השני
הספקתי גם לטעום טעם הרווקות, ועדיין לא דברתי רבע ממה שאתן מדברות
אולי כדאי לשלוח לאחים הנשואים שלכן קישור לאשכול?
חבל שזו הגישה, אפשר להגיע להסכמות ולא לגרום לכזה תחושת מרמור אצלכן בלב!
כמובן בלי לפגוע באף אחות רווקה או נשואה!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה