עזרה נוסעים להורים לראש השנה? לא שוכחים את האחות הקטנה

מצב
הנושא נעול.
אבל קרה לי כבר כמה פעמיים שהייתי באמצע לשטוף את כל הבית והאחיינים הגיעו.
מה אני אמורה לעשות במצב כזה?
זהו
שאחותך הגדולה היתה צריכה למצוא גם תעסוקה הולמת לילדים
או בשעות הלילה המאוחרות
כדי שהקטנים לא יסתובבו בתוך השלוליות...
היא לא יכלה מתי שבא לה לשטוף...
היה מקרה נוסף שהייתי צריכה לשבת עם ההורים בשאלה האם לסגור שידוך או להוריד
ואחותך הגדולה- לא יכלה בכלל לשבת עם ההורים ולדון על זה
כי הסתובבו כולם והקשיבו בקשב רב ובאוזניים כרויות
ככה שהיתה צריכה לצאת או למצוא זמן מיוחד ונדיר...
 
רק תעדכנו או שהייתי לא שוטפת או הייתי אומרת לכם תבוא עוד 10 דקות -אחרי שיתייבש.
ברור שעדיף מראש לעדכן מתי מגיעים
מעולם לא הגעתי להורי אחרי החתונה בלי תיאום של זמן ושעה פחות או יותר
סתם נראה לי יותר סביר...
 
לא הבנתי מי זה שהחליט שהחובה הזו מפסיק בדיוק ביום החתונה.
מהאשכול משתמע שכל עוד הילד בבית, ללא כל תלות בגיל, חובה על ההורים לספק לו את צרכיו עם כל הנוחות שיש.
וברגע שמתחתן - אין שום צורך לעזור לו.
מי אמר שאישה רווקה בריאה עובדת ומפרנסת צריכה יותר את בית ההורים מיולדת בלידה ראשונה בשחרור מבית החולים?
אולי אם נורא חשוב לה מקסימום נוחות, פרטיות ושקט היא יכולה להתארח במלון לשבוע שאחותה תוכל להתאושש?
החובה מפסיקה אחרי החתונה בדיוק כמו שבצדקה ליתומים אחרי הנישואים שלהם אין מצוות צדקה להם יותר מאשר לנשואים אחרים.

ואף אחד לא דיבר כאן על מי צריך יותר,
דיברו על הצורך בלדעת ולהכיר שיש הקרבה מצד האחות הקטנה,

ולו יצוייר שאכן יש מקום בבית או ליולדת אחרי לידה ראשונה או לאחות הצעירה האם גם אז היית זורקת את האחות הרווקה מהבית ?
 
בואי,
אם מוגנות,
זו זה מה שיעצור.
שום דבר כמעט לא יעצור פוגע.
תחושת מוגנות זה דבר חשוב שהאחריות שלנו ההורים לספק.
אנחנו מפרידים בשינה בין בנים לבנות לא כי אנחנו חושבים שבכך נעצור פגיעות, אלא כי כך נכון וצנוע להתנהל.
 
עוקבת אחרי האשכול מההודעה הראשונה ועד לשלי....
יש כאן ניסיון להשוות כל הזמן בין החיים של הילדים הגדולים לילדים הקטנים
אם הם עזרו לאמא אז האם זה נכון שהם יעזרו לאחות
אם הקטנים הפריעו לגדולים האם זה נכון שעכשיו הגדולים (או ילדיהם) יפריעו לאחיהם הקטנים (שכבר גדלו)
אולי הגיע הזמן להבין שברוב בתי ישראל יש חלוקה מאד טבעית בין הדורות?
יש בית שמגדל את הילדים הגדולים עם הנתונים שלו ויש את הבית עם הילדים הקטנים והנתונים שלו וזה אותו בית עם אותם הורים
ממילא הצרכים של הגדולים והצרכים של הקטנים שונים
אם אחותי נצרכה לעזור בשמירה על הקטנים אני נדרשתי לעזרה בהכנות לשבת
האם בגלל זה היום אני חייבת לעזור לה עם הקטנים או שהיא חייבת להכין לשבת?
לא
האם זה יפה/מתבקש וכו'?
כן
לדעתי כמובן.....
 
גם לאחות בכורה קרה ששטפה את הבית ובדיוק כל האחים הקטנים שלה נכנסו
גם בנות עם אחים קטנים צריכות לפעמים לשבת לדון עם ההורים שלהם על שידוך או על כל נושא אחר ובבית יש עוד כמה אנשים שהם לא אורחים...
יותר מזה, אחיותי הגדולות אפילו לא יכלו לעשות פגישות שידוכים בבית כי הבית מלא והומה כל הזמן. אני לא מדברת על לנהל שיחה עם ההורים רק עמוק בתוך הלילה.
אני זוכרת שאני אמרתי להורים שלי שאני רוצה להפגש בבית (כנהוג לפחות בעבר שפגישה ראשונה בבית ואם לא בבית הבחורה אז בדירה זרה או קרובי משפחה). הוא כבר מלא פחות ומי שנמצא אפשר לשתף שיהיה שקט. לקח להם זמן להבין שהתנאים קצת השתפרו...
איזה עצוב שאנשים בוחרים להתקרבן ולהיות מסכנים במקום להנות מיתרונות שקימים בכל בית ובכל הרכב משפחתי.
 
מה שאני רוצה להגיד פה לאחר כל הדיונים,
שפשוט תגידו תודה אלף פעמים שיש לכם לאיפה ללכת.

זה הכי לא מובן מאליו בעולם.
אף אחד לא חייב לכם כלום.

אני נגיד - לא משנה אם אני חייבת אוורור או מרגישה על הפנים - אין לי לאיפה לנסוע בכלל.
צריכה להעמיד שבת מאלף עד תו לבד!
ולא מתמסכנת, בדרך כלל ממש בסדר עם זה.
רק תדעו להעריך!!!
 
נערך לאחרונה ב:
על כן יעזוב איש את סינר אביו ואימו ...
ולא אמרינן ודבק בבית הורי אשתו, שאם היה נדבק בבית הורי אשתו אין העולם מתקיים,
ועוד אמרו, שבח באחיות הגדולות שמביאות ילדיהן לבית הוריהן, ומלמדות אותן נימוסי ניקיון, ודיני פרטיות,
וכל הורה הנוהג עם ילדיו הרווקים, בהבנה ובכבוד, ואין מתעדף את נוחותם על פני הבכור המפונק, מובטח לו שיראה אך שלום ושלווה בבית, וכל שאין שם אל ליבו את הילדים שבבית ואומר, אחתן את ביתי הראשונה ואתן עליה את כל רכושי, ושאר ילדי יזונו בפת קיבר מן הצדקה, מובטח לו שיראה עניות עצבות ומריבה, בשארית חייו עם ילדיו
 
זה באמת נושא חשוב מאד,
מצד אחד הנשואים עדיין רוצים להרגיש את הבית של ההורים ולבוא כשבא להם ולהרגיש רצויים!
ומצד שני יש את האנשים שחיים בבית הזה ויש להם חיים משל עצמם, עם כל הכבוד לזוגות הנשואים!
וכן ברור שיש זמנים וסיטואציות שלא, לא מתאים עכשיו שתגיעו!
אפילו שגם אתם ילדים ,והם הורים גם שלכם.
זה לא קשור לזה, אם אתם רוצים להגיע ושיתייחסו אליכם אז בבקשה תעדכנו ותשאלו קודם אם מתאים.
זה יחסוך הרבה בעיות ותקלות.

אין לכם שום זכות להרגיש שאתם המחליטים על הבית של ההורים.
תגידו בעצמכם תודה על המלון שהוא לא מובן מאליו בגיל בוגר.
ותושיטו יד. תגישו, תורידו, תטאטאו. העולם לא עובד אצלכם.
ולגבי זה, אני ממש לא מסכימה עם זה.
ברור שההורים אמורים להיות המחליטים בבית! אין על זה דיון,
אבל זה גם ברור שלרווקים שבבית יש את הזכות להביע דעה אם בא להם לארח השבת, ואם כן את מי...
כי בסופו של דבר הרבה מאד מהעזרה ומהארוח תלוי ונופל עליהם!!!!!!
ואם הם לא יעזרו זה לא היה קורה!
וזה טבעי לגמרי שהם יחליטו את מי יש להם כח לארח אחרי שעות של ניקיון ובישולים וקניות...
כדי שהם יהנו גם מהארוח ולא ירגישו רק כמלצרים!
עובדים מכינים ,מנקים, עורכים, מפנים ואז גם צריכים לנקות הכל אחרי !!!!!
ואם יש זוג שמלכלך יותר, מבלגן יותר ופחות עוזר זה ברור שאין חשק לארח אותו!

אז בבקשה תתחשבו ותבינו גם כשאין כח לארח אתכם!
כי זה דורש הרבה מאד!

וכשעושים את זה ,אז תעריכו ותשתדלו להושיט יד...
 
ברור שעדיף מראש לעדכן מתי מגיעים
מעולם לא הגעתי להורי אחרי החתונה בלי תיאום של זמן ושעה פחות או יותר
סתם נראה לי יותר סביר...
תמיד !
חייבים להודיע לפני שמגיעים, לכל מקום.
גם להורים וגם לסבא וסבתא וכו'
גם בחור ישיבה שקפץ לביקור, כדאי מאוד שיודיע קודם.

כל מי שלא צפוי שיגיע, צריך להודיע קודם.

למה להפתיע ?
זה טובת בעל הבית והמתארח.
 
האמת קראתי כאן את רוב התגובות ובתור האמצעית בבית שביני לבין האחים שמעלי יש רווח די גדול וגם ביני לבין האחים שמתחתי יש רווח די גדול אני רוצה לשתף אתכם שהרבה הרבה הרבה יותר קשה כשהנשואים מתארחים וכן למרות שחלק מהאחינים בגיל של האחים שלי והילדים אצלנו קטנים ממש (כולל תינוקת)
כשהנשואים מגיעים יש עבודה לפחות פי 2 או 3 ולמה? כי צריך יותר אוכל וצריך יותר לטפטפ את הבית ולהזכירכם הקטנים שלנו קטנים מחלק מהאחיינים שלהם כך שגם לנו יש שבועות שאין לנו כוח ו...כן אנחנו מפנים להם את החדר בשמחה ואוהבים מאוד את האחינים המתוקים שלנו ועדיין, גם כשהגיסות והאחיות עוזרות זה עדיין הרבה יותר קשה משבת רגילה וההורים הנפלאים שלנו משתדלים מאוד שפעם בחודשיים-שלושהתהיה שבת שקטה בלי נשואים בכלל ואגב גם כשהנשים במצב הגברים בהחלט עוזרים נכון הם לא שוטפים כלים ובכללי זו עזרה די "גברית" כן זה עוזר מאוד ועוד אגב לנשואות שבינינו ובעיקר לגיסות על תיכנסו בלי רשות למקומות שלא רוצים שתיכנסו
(גיסתי רצתה פעם להיכנס לחדר שלי להאכיל את התינוק ובאותו שבוע הייתי בלחץ מטורף בלימודים ועם מבחנים גדולים וכמעט לא הספקתי לסדר אז פשוט דחפנו את כל הבלאגן אלי לחדר וסגרנו את הדלת, אז אמרתי לגיסתי שנראה לי פחות מתאים עכשיו אצלי בחדר כי קצת מבולגן שם כרגע ואני אוציא לה את הכורסא לחדר השני, אני נכנסת לחדר והגיסה נכנסת אחרי בטבעיות אל תדאגי לא מפריע לי בלאגן😰🥶🤬)
 
גם לך יש אחות בסמינר

שעוד זכורה לך אוכלת עם סינר

כן כן, האחות הזו שלפתע פתאום גדלה

ויש לה דעות על הגוון של השמלה



ההיא שמאוד אוהבת את האחיינים המתוקים

משתעשעת איתם ומשתתפת איתם במשחקים

כשאנו מנצלים זאת היטב ומתפנקים

ונותנים לה לשמור עליהם זמנים ארוכים



בקיצור, איזה כיף להגיע לבית של אבא ואמא

מהמטבח יש ריח של געפילטע או חריימה

להיכנס לחדר נקי ומאורגן - כולל שמיכה וסדין

והבית ערוך ומסודר לכבוד יום הדין



אחרי כל פתקי השנה טובה והתמונות

בתום כל לוחות השנה והרעיונות

בואו נזכור לרגע את האח או האחות

שבזכותם אנו בשלווה מתארחות



כל ההתארגנות ליומיים חג

ולחפש מתכון טוב ל"ראש של דג"

סידור ופינוי החדר שלה - בלי לומר דבר

וזה קשה - למרות שהחדר היה שלך בעבר



יש לה חלום - לקום מחר מוקדם לתפילה

והיא עייפה ומפורקת כל כולה

אז בתום הסעודה - לפני שכולם נעלמים

לפחות נסדר את הסלון - ואולי גם נשטוף כלים
את כותבת מרגש מאוד
אצל ההורים שלי בניו יורק זה שם בית גדול אבל לא לפנות חדר אבל עבודה רצינית מאוד
תמיד היו מדגישים שצריך להעריך את האחות הקטנה
שעוזרת ואני תמיד הייתי מאוד מתרגשת משוקולד או מתנה ומה שלא כתבת
זה מכתב או הקדשה שזה היה לי מרגש
 
אז את אומרת שאם את רוקה בת 32 או 26 צריך לדאג לך לתנאים הולמים על בסיס קבוע.
ואם את נשואה עם פיצקלך באותו גיל אז תתמודדי ולא חיבים לך כלום.
ואם את רוקה וגרה בבית את ודאי עיפה, אבל אם את רוקה וגרה עם עצמך זה גם לא ישנה את הכח ולא את מה שעבר עליך.
את צודקת ביחס שלך לרוקה. אבל את שופטת מאד לחומרה את המקבילה הנשואה שגם היא חסרת כח ועבר עליה משהו ורואה בבית ההורים עוגן לא על בסיס קבוע אלא מדי פעם.
(ולא אני לא מצדיקה התנהגויות כמו לצפות שישמרו על הילדים ואני חושבת שהיא צריה להוריד ולשטוף כלים וכו' וכו', אבל אמרו פה הרבה זה בעיקר היחס וההכלה לקשיים שלה ולצרכים שלה גם אם היא אשה נשואה בת 26 ולא ילדה בת 26)
אני היום בסטטוס לא מארחת ולא מתארחת כך שלא נוגע לי אישית, אבל מרגישה בדיון פה שעושים עוול לנשואות הצעירות ששבת בבית ההורים מדי פעם הן אויר לנשימה. זוכרת את הימים האלה.
אויש, לקחת אותי למקום אחר ממש...
אם הרוווקה נמצאת אצל ההורים כל שבת וחג, וכשהיא מגיעה- זה לחדר שלה, לא?
אז מה זה משנה איפה היא גרה כל השבוע?
זה שהרווקה המבוגרת תעבור לגור לבד לא יפתור את בעיית הפינוי שלה מהחדר בשבתות וחגים. מקסימום זה יעזור ללידות....
(משהיא רשמה פה שגם לפי ההלכה זה ככה, למי דואגים קודם...)
וברור שהנשואות הצעירות מגיעות ומגיע להן פינוק והתחשבות. אבל- רק אם אפשר ורוצים!
זה שהם עייפות (וברור שהם עייפות ועובדות קשה וכו', אבל זה לא נושא האשכול.) לא מחייב אותי לשמור להם על הילדים או להגיש לבד, בסדר? אם אפשר לפנק ולעזור בשמחה. אבל לא חייבים! זה ההבדל....
נזכרת עכשיו שבלילות שבת אחותי הקטנה היתה אומרת אני אשטוף את הכלים רק תשבו ותדברו איתי.. וככה היה והזכרונות של כולנו נעימים מאד. רק תזכרו שזה לא מחזיק נצח.. נראה לי כולנו היינו שמחים לחזור קצת אחורה לשבת במטבח ולצחוק יחד גם עם זה כולל ערמות כלים בחבילה.
אני שונאת לשטוף כלים וזה שכל גיסותי ואחיותי ידברו ליידי ישגע אותי יותר...
ענין אישי של כל אחת. ואין בעיה שבחורה תשטוף את כל הכלים אם זה בסדר לה...
הכל מצויין כל עוד שאלו וקיבלו תשובות כנות מה בשמחה ומה לא אפשרי...
וזה יכול גם להשתנות לפעמים, אבל כשהבסיס הוא על כבוד הדדי והידברות זה אמור להיות מצויין.....
מה שאני לא זוכרת שסבלתי ברוקות מלפנות את החדר, לסיע עם האחינים ולשטוף הרי הרים של כלים. יש תקופות קשות ויש תקופות קשות יותר ובכל מקרה אני מתיחסת בפאן הטכני כי ברגשי תמיד ידעתי להעריך ולהודות ולהנות מהביחד.
ברור לגמרי, אבל הנה מאתמול, האח האחרון יצא ב11 וחצי בלילה, המטבח עודנו פוגרום, בבוקר ב07:00 יצאתי לעבודה, והקירות של החדר מוכתמים מחותמת שאחד האחיינם הבובים סחב ממגירה של אחת הבנות בזמן הסעודה והחתים את כל הקיר במרץ רב...
עכשיו צריך לשטוף הר של כלים, לארגן מטבח וסלון מהמסד ועד לטפחות, לנסות לנקות את הקיר, ואני גם צמה, ועייפה מיומים עבודה+ יומיים עבודה לפני....
זה נראה לך הגיוני?
לי לא!!!
ורק בגלל שתמיד זה לא קורה, אני מרשה לעצמי לכתוב, אבל הפעם היה יותר טוב ככה.
בדרך כלל אחיותי וגיסותי עוזרות גם אחרי המון!!!

אז כן, נהנהתי מאווווווד מהביחד, היה מקסים!! מה זה סותר את העייפות והמצב של הבית?
 
מנצל את ההזדמנות.

מענין לענין באותו ענין.

מאוד חשוב לבנות את הבית שלנו בעצמינו, ולהתרגל לעשות מה שיותר לבד.
נכון, מקובל אצל הרבה שבתחילה ההורים יותר תומכים,
אבל צריך לראות כל הזמן האם אנחנו כבר יכולים לקחת את המושכות לידיים.
להתפרנס לבד.
לכבס לבד.
לבשל לבד.

ובד בבד, לשמור על הקשר עם ההורים.
יש הורים שמתאפשר להם יותר לארח,
ויש שפחות,
לשים לב איפה אנחנו והההורים שלנו נמצאים על המפה.

ולבדוק הרבה, האם אנחנו יכולים לארח את ההורים?
בפרט בתקופות כמו עכשיו, לפני/אחרי החגים,
להזמין את ההורים לשבת אלינו הביתה!
להוריד מהם עול וטירחה.

מעבר לזה שמצוות הכנסת אורחים היא לכל אחד, ולא רק להורים,
כיבוד הורים זוהי מצווה ששייכת אלינו ולא אליהם...
ובמקביל, נוכל כך ללמוד טוב יותר, מה מקשה על מארחים, ומה עוזר להם, בכדי שנוכל ליישם זאת כשאנחנו המתארחים.
 
כן קצת צרם לי החלק הזה בתגובה
ובכללי לא צריך ליפול על אמא כלום
כווולם צריכים להיות שותפים
כוווווווווולם כולל כולם, הווי אומר כולל הנשואים!! אם כ-ו-ל-ם באמת יעזרו כל העסק יראה אחרת...
 
לא חושבת שנשואים נקראים אורחים שבאו להתארח.
אממ
אם הם מתנהגים כמו אורחים אז מה הם אם לא אורחים
מה שכן
אם הם יפסיקו להתנהג כמו אורחים (שככה זה אצלינו ב"ה) אז אולי
ולכן זה הוגן שלא חולקים איתם את הבית 360 יום בשנה, אלא רק שבתות.
זה יהיה הוגן
בתנאי שזה באמת על דעת המתגוררים בבית לאורך ימות השנה
בשח כנה ופתוח
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה