חידות הגיון נו בואו ניראה אותכם!!!

הפיתרון
האם יש שני אנשים בעולם שמספר השערות שלהם שווה?כן או לא נמקו!
במחשבה ראשונה - ברור שכן!
בראש ממוצע יש בין 70,000 ל- 120,000 שערות
ובפער של החמישים אלף האלו נכנסים כמה מיליארדי אנשים
אז למה שלא יהיה?
יש אפי' יותר משניים
לא כך?
  • הוסף לסימניות
  • #23
נו אז וודאי שיש יותר משניים כפולים כי יש מיליארדי אנשים שצריכים להיכנס לטווח הזה

לפי מה שכתבתי זה מציאות
שלא תבינו לא נכון . אני מסכים איתכם שהחישוב הסטטיסטי הוא נכון .
אני פשוט מחפש דרך להסביר לכם למה אני בשום פנים ואופן לא מוכן להסכים עם זה שזה מכריח מציאות.
אה וגם אני יודע לכתוב ועיי' ודו"ק וד"ל ורחמל"צ ואכמ"ל ועדיין זה לא הופך אותי למהרש"א.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
שלא תבינו לא נכון . אני מסכים איתכם שהחישוב הסטטיסטי הוא נכון .
אני פשוט מחפש דרך להסביר לכם למה אני בשום פנים ואופן לא מוכן להסכים עם זה שזה מכריח מציאות.
אה וגם אני יודע לכתוב ועיי' ודו"ק וד"ל ורחמל"צ ואכמ"ל ועדיין זה לא הופך אותי למהרש"א.

אם אתה מסכים שהחישוב הוא נכון, מה מונע ממך להסכים שזה המציאות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
שלא תבינו לא נכון . אני מסכים איתכם שהחישוב הסטטיסטי הוא נכון .
אני פשוט מחפש דרך להסביר לכם למה אני בשום פנים ואופן לא מוכן להסכים עם זה שזה מכריח מציאות.
אה וגם אני יודע לכתוב ועיי' ודו"ק וד"ל ורחמל"צ ואכמ"ל ועדיין זה לא הופך אותי למהרש"א.
זה בדיוק מה שאנו מסבירים שזה לא סטיסטיקה בדיוק כמו שאחד ועוד אחד שווה שתיים זה לא סטיסטיקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
שלא תבינו לא נכון . אני מסכים איתכם שהחישוב הסטטיסטי הוא נכון .
אני פשוט מחפש דרך להסביר לכם למה אני בשום פנים ואופן לא מוכן להסכים עם זה שזה מכריח מציאות.
אה וגם אני יודע לכתוב ועיי' ודו"ק וד"ל ורחמל"צ ואכמ"ל ועדיין זה לא הופך אותי למהרש"א.
זה ממש לא חישוב סטטיסטי, זה חוק מתמטי פשוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
זה בדיוק מה שאנו מסבירים שזה לא סטיסטיקה בדיוק כמו שאחד ועוד אחד שווה שתיים זה לא סטיסטיקה.
חושבת שהכוונה שכשאומרים שלכל בן אדם יכול להיות שערות מקסימום 120,000(או כל סכום אחר) - זו סטטיסטיקה
הרי לא ספרו את השערות של 120,000 אנשים אלא עשו סטטיסטיקה
ולכן מי שלא מאמין בסטטיסטיקה לא חייב להאמין שיש 2 אנשים בעולם עם אותו מספר שערות

אלא אם כן שבשביל החישוב הסטטיסטי של מספר השערות המקסימלי שיכול להיות לאדם בדקו יותר מ120,000 אנשים
ואז יוצא שמוכח בצורה ודאית ולא סטטיסטית שיש 2 אנשים עם אותה כמות של שערות על ראשם
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
כן לך זה ברור הבעיה שיש אחרעם שעדיין להם זה לא ברור
אני אסביר עם משל, אם מישהו אומר לך, תראה כאן יש חדר מחשבים עם עשרים מחשבים, ואומר לך גם שיש בפנים שלושים אנשים שיושבים על מחשב אז חייב להיות שיש "לפחות" שני אנשים על מחשב אחד, אז זה סטטיסטיקה או מציאות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אם המקום בגוף האדם לא מספיק ליותר מסך מסוים של שערות, זה לא סטטיסטיקה זה אין מקום, זה מציאות.
כל התפלספות כזו או אחרת מזכה את המתפלסף בתואר טיפש. שזה אגב גם מציאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני אסביר עם משל, אם מישהו אומר לך, תראה כאן יש חדר מחשבים עם עשרים מחשבים, ואומר לך גם שיש בפנים שלושים אנשים שיושבים על מחשב אז חייב להיות שיש "לפחות" שני אנשים על מחשב אחד, אז זה סטטיסטיקה או מציאות?
הדוגמא לא נכונה
זה אמור להיות כך : לא שיש 30 אנשים שיושבים על מחשב אלא שיש בתוך החדר שלושים אנשים.
ואז אני יגיד לך שיש בתוך החדר אנשים שלא יושבים על מחשב בכלל
לענינינו אני מדבר על הקרחים
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
שמתי את החידה לבינה מלאכותית וזה התשובה שהיא רשמה:
אין ראיות מתועדות ספציפיות המצביעות על כך שישנם שני אנשים בעולם שאושרו שיש להם את אותו מספר בדיוק של שערות על ראשם. בהתחשב במגוון העצום בגנטיקה האנושית והשונות בצפיפות השיער, לא סביר שייווצר דמיון מדויק כל כך ללא ניתוח מדעי מקיף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
זה אמור להיות כך : לא שיש 30 אנשים שיושבים על מחשב אלא שיש בתוך החדר שלושים אנשים.
לא נכון. אתה משנה את הסיפור, אני סיפרתי סיפור שההוא אומר לו שהוא בטוח שיש שלושים על מחשב אז אם זה באמת ככה אתה מבין שחייב להיות שתיים על מחשב אחד? כך גם לגבי שערות אין מצב שיהיה משהו אחר וק"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
שמתי את החידה לבינה מלאכותית וזה התשובה שהיא רשמה:
אין ראיות מתועדות ספציפיות המצביעות על כך שישנם שני אנשים בעולם שאושרו שיש להם את אותו מספר בדיוק של שערות על ראשם. בהתחשב במגוון העצום בגנטיקה האנושית והשונות בצפיפות השיער, לא סביר שייווצר דמיון מדויק כל כך ללא ניתוח מדעי
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
שמתי את החידה לבינה מלאכותית וזה התשובה שהיא רשמה:
אין ראיות מתועדות ספציפיות המצביעות על כך שישנם שני אנשים בעולם שאושרו שיש להם את אותו מספר בדיוק של שערות על ראשם. בהתחשב במגוון העצום בגנטיקה האנושית והשונות בצפיפות השיער, לא סביר שייווצר דמיון מדויק כל כך ללא ניתוח מדעי מקיף.
שוב פעם מוכח בפעם המי יודע כמה הפער העצום בין השכל האנושי ובפרט היהודי לעומת "הבינה" המלאכותית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
לא נכון. אתה משנה את הסיפור, אני סיפרתי סיפור שההוא אומר לו שהוא בטוח שיש שלושים על מחשב אז אם זה באמת ככה אתה מבין שחייב להיות שתיים על מחשב אחד? כך גם לגבי שערות אין מצב שיהיה משהו אחר וק"ל.
אם יש המוני קרחים ולא מחשבים אותם כבעלי מספר שערות זהה אז יתכן שאין.. אבל בגלל שסטטיסטית יש מספיק אנשים לא קרחים, אז ודאי יש אנשים עם מספר שערות זהה. לא כך?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אט אט אני מבינה שאני לא מיוחדת בכלל.
בכלל.
אומנם אני ייחודית כמו שכל אדם ייחודי, אך אין לי סגוליות.
אני לא מיוחדת.
איך אני יודעת את זה?
סימנים קטנים מכל מקום, הוכחות.
כמו למשל אנשים כמוני בדיוק בדיוק.
כמו למשל הבנה שאם אני מיוחדת - זו כפירה.
*
ההבנה הזו נושאת בתוכה משהו מדהים.
אמנם תמיד ידעתי שאני לא מיוחדת אבל היתה לי גם חשיבה גרנדיוזית. וגם מחשבה/חשש אולי כן, אולי חושבים שאני מיוחדת (כאילו חושבים עלי...)
אבל לא.
אנשים מדברים כמוני, חושבים כמוני, מתמודדים כמוני, יצאו לאור כמוני, עברו דרך כמוני.
אין בי משהו יותר.
מצד אחד זה רוגע נפשי להבין שאני לא מיוחדת. אני גם לא מיוחדת לשלילה. אני לא חריגה.
מצד שני זה... המ... קצת מאתגר את הרגש.
כי עדיין קשה לי לשמוע אנשים שמדברים כמוני או חושבים כמוני או אפילו מחדשים לי.
תחושה של: הם כמוני לגמרי.
וזה קצת מאתגר להרגיש את זה כי זו תחושה והבנה/ הסקנת מסקנות שגם לאחרים קשה לשמוע אותי כמו שלי קשה לשמוע אותם (לא שהם בדיוק שומעים אותי).
ואז הבנה של: למה לי להתאמץ לדבר, להביע את עצמי, אם בכל זאת כולם חושבים כמוני וכולם כמוני.
ואם יש אנשים שזה מרגיז אותם שאני מתבטאת, כמו שאותי מרגיז לשמוע אנשים מתבטאים, אולי עדיף לא לכתוב וזהו.
*
אבל התשובה לכל זה היא - שאני בסדר.
זו הדרך שלי.
אולי אני לא מיוחדת אבל בלי קשר מותר לי ללכת בדרך שלי, אני לא צריכה למחוק את הדרך הזו. גם אם אנשים יתאכזבו.


שמעתי שכולנו הוויה,
צריך להגיע לשם-
להבנה שאנו הוויה ולא אגו.
הוויה זה אומר: אני נוכח כאן, אני הוויה טובה משדרת אהבה.
וכל השאר, כל בני האדם גם הם הוויה. אין כאן תחרות יש כאן מסע של כל אחד בדרך לעצמו האמיתי, האור שלו שרוצה להתגלות.


בעוד אגו זה יותר הסיבוך הזה סביב 'אני' ו'היא'.
כן, ככל שאדם יכיר בכך ויפעל בהבנה שהוא כלי מלא אור, שהוא הוויה טובה, הבעיות שלו יפתרו.
כי זו האמת, כל אדם יש לו שליחות ואין אף אחד מיוחד יותר.
לפעמים אני רואה אנשים לא מושלמים שמפרגנים לאנשים אחרים, שהם כן מאוד מוכשרים מוצלחים יותר מהם ואני קצת רוצה ללמוד: מה המהות של פרגון?
האמנם המפרגן כל כך מלא בעצמו ובטוח בעצמו שהוא מסוגל לפרגן?
למה אדם לא מסוגל לפרגן?
מה זה החסר הזה שגורם לאדם לחוש שהוא נאלץ להלחם על המקום שלו... האם יש אנשים שהמקום שלהם בעולם לא מובטח או שזה רק דמיון שהאדם יוצר לעצמו?
זה כנראה רק דמיון.
זו מלחמה על ריק.
כי יש לכל אחד מקום מבוסס, איתן, מלא ערך, מששת ימי בראשית.
הוא צריך לעמול עבור המקום הזה כי לעמל אדם יולד אבל המקום שלו קיים, מדויק ויציב.
ולחינם אדם מסתכל על הזולת כדי לחפש עוד קמצוץ של אושר, אישור, הכרה, כי הנפש לא תימלא.
והנשמה מלאה מעצם היותה והיא לא צריכה דבר.
*
אבל אנחנו כאן בעולם הזה, עולם מלא נסיונות, תחרותיות, קנאה, פחד, מוסר מול אינטרס, חוקי תורה מול הרצון האישי, אנחנו בעולם מקסים, וגם כל מה שיש בו שזה בין השאר גם צרות עין, קנאה ותחרות וכו' גם זה יכול להיות תועלתי כשאדם מודע לעצמו ומנסה למלא את המקומות החסרים שיש בו - באהבה עצמית.
כשאדם מוכן לקבל עצמו ולהתקדם במידותיו, מסגל סבלנות אורך רוח כובש את המידות הרעות.
אז הוא זוכה לאושר אמיתי.
לא צריך להיות מושלם, צריך להסכים שאני לא מושלם.
ולהתמלא בענווה בשפלות יחד עם הבנה שיש לי נקודות יחודיות רק לי והן נקודות האור שלי לעצמי ואולי גם לעולם.
זלמן קרישבסקי קנה שעון חכם כדי לעקוב אחרי הבריאות שלו.
כשיצא מן החנות והלך לתחנה של קו 5 נשמע צפצוף חד בחלל הרחוב. זלמן התכווץ והסתכל סביב גם העוברים והשבים נעצרו וחיפשו את מקור הרעש.
ואז נשמע צפצוף מחריד נוסף, אנשים החלו להתרחק לאזורים מוגנים, גבם אל הקירות. רכב עצר ושאל אם צריך עזרה.
בצפצוף השלישי הצביע ילד אחד על זלמן ואמר "זה משם".
זלמן הרים את ידו וראה על הצג “ברוך הבא. אנא הגדר ווליום", מיד לחץ על הכפתור הקטן שוב ושוב ושוב, עד שנראה שהריצוד במסך פסק, "תודה" היה כתוב על המסך "הוגדר ווליום 100%, האם הנך בטוח?" זלמן בהה במסך ולא ידע אם ללחוץ על אישור או ביטול או לא או כן או חזור או שנה או מאוחר יותר.
"לא נרשמה תגובה, אנא לחץ חזק יותר או המתן להדגמה".
"אני לא יודע על מה ללחוץ" צעק זלמן והחל לברוח אבל היד הייתה מחוברת אליו היטב, והשעון ענוד עליה.
ואז נשמעה ההדגמה.
כשיצאו כולם מהמיגוניות הרימו את זלמן והושיבו אותו על כיסא.
מומחה לאלקטרוניקה, הצליח להגדיר את הווליום ל7%
וכשווידאו שזלמן נושם, ויודע את שמו הפרטי. עזבו אותו לנפשו והתפזרו.
"שלום, המדדים שלך גבוהים, אנא נסה להרגע" נכתב על המסך.
זלמן ניסה, אך השעון ציין שההרגעה לא נמדדה.
זלמן עצם עיניים והתחיל לנשום עמוקות ולדמיין שהוא בחופשה על מרפסת במלון גלי צאנז.
כעבור דקה הודיע השעון: “לא זוהתה פעילות”.
זלמן מיהר לקום והתחיל לצעוד.
אחרי שלושים וחמישה מטרים: “מצוין! היעד היומי הושג".
אחרי ארבעים: “שיפור ניכר”.
אחרי ארבעים ושלושה: “עומס חריג".
זלמן נלחץ ועצר מיד, מתנשם בכבדות.
"האם תרצה שאזעיק לך אמבולנס, או שאאסוף לכאן את כל משפחתך?”

בלילה ניסה זלמן קרישבסקי לישון.
השעון העיר אותו כדי לשאול אם הוא ישן.
זלמן אישר.
השעון הודה לו, כיבה את האור, והעיר אותו שוב כדי לדווח שנרשמה הפרעה בשינה.

בבוקר הציג השעון סיכום יומי:
“ישנת 27 דקות יותר מהמומלץ, עומק שינה בינוני. נרשמו 2 חלומות מטופשים וסיוט אחד. עליך לשתות 159 מ"ל מים נקיים עם מיץ לימון. להתקלח במים קרים 23 שניות. ולא לשכוח לנשום. זה בריא מאד, לנשום אל תגע בקפה, אל תגע במוצרים מקמח לבן. אל תגע בסוכר חום, אל תגע במלפפון חמוץ, אל תגע בכלום בלי אישור ממני. לארוחת בוקר מומלץ גרגר שומשום בלתי קלוי שהושרה בחומץ תפוחים למשך לילה בטמפרטורת 22 מעלות בדיוק. אם אתה מרגיש עדיין רעב, תוכל לקחת עוד שומשום אחד כזה, אבל תהיה במעקב, עכשיו תתחיל בבקשה בנשימת סרעפת עמוקה אחת ושש נשיפות רדודות בטרם תתחיל את התעמלות הבוקר הכוללת הנפ..."
זלמן הסיר את השעון מידו, הניח אותו על השולחן, וקם לשתות קפה עם רוגלאך לפני שילך למקווה הרותח של זופניק.
כעבור חמש דקות צפצף השעון:
“חוסר פעילות קיצוני אתה בסכנה בריאותית חמורה".
זלמן לקח ביס אחרון, ויצא מהבית בנהמת שביעות רצון.

כשחזר זלמן מתפילת שחרית
הרים את השעון מהשידה על המסך היה כתוב "משתתף באבלכם. מקווה שימליץ טוב בעד העם. נא להגדיר משתמש חדש".
זלמן לקח את השעון במטרה להחזירו לחנות, אלא שאז הופיע על המסך "ברוך הבא, הוגדר ווליום 100%, האם הנך בטוח?"
זלמן המבועת הושיט את אצבעו במהירות, אך נעצר מהסס.
לא, כן, אשר, בטל, חזור, שנה, מאוחר יותר.
זלמן זינק אל השירותים והשליך את השעון לאסלה.
ואז הוריד את המים. פעם, פעמיים, שלוש.

בום! נשמע קול עמום והבניין הוצף במים.
האינסטלטור שהוזעק הוציא מבור הביוב מכשיר קטן עם מסך שעליו כתוב "התקלחת במים קרים 342 דקות מעבר לממוצע, ופעם הבאה תשתמש גם בסבון, מאיפה הריח הזה למען השם..."
פתאום נשמע חירחור.
“זוהתה קורוזיה פנימית. יש לקחת אותי לתיקון מיד"
"תתרחק!" צרח זלמן מהמרפסת אל האינסטלטור המבולבל.
"אני אצפצף עכשיו, עד שתקח אותי למעבדה, רחוב פלג 7 אזור תעשייה, יהוד".
כוחות הבטחון סגרו את האזור, והשכנים עברו לדיור חלופי על חשבון הממשלה.
"רק עד שתגמר הסוללה" אמר ראש העיר במסיבת העיתונאים.
בנתיים קנה זלמן קרישבסקי ב"הכל בשתיים" שעון בצבע וורוד בריא עם פרצוף מחייך מפלסטיק, זלמן חייך אליו בחזרה "עכשיו אני מרגיש בריא יותר מאי פעם".
והשעון הסכים בשתיקה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה