הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
קירות לבי מתנשאים סביבי, קרים וכהים. חשוך כאן, חנוק ויבש.
לא יודע איך הגעתי לכאן.
ניסיתי לערום כמה רגישויות זו על זו על מנת לגלוש החוצה במסווה של דמעה, אך לשווא.
נשכבתי על רצפת הייאוש וצעקתי.
צעקתי את הבדידות, ייללתי את התסכול, וחרטתי עם סכין יום נוסף של כישלון.
יום אחד התעוררתי לשמע קול מוכר, הוא נשמע כמוני.
אותו הקול שפך לידי הצלחות קטנות ושברי קבלות טובות שנראה שעמל לגזור מהן את הכישלונות ולנער מעליהן את האבק.
התעודדתי, האזנתי.
עם כל זיכרון נוסף של התגברות קטנה, עשיית מעשה טוב, נדלק אור נוסף. מצמצתי מסנוור האור הפתאומי וגיליתי דלת יפהפייה.
אז עטפה אותי ברכות ההבנה שאני בעצם אסיר עולם, אסיר תודה.
"מודים אנחנו לך", כרעתי,
ושברתי את הדלת.
לא יודע איך הגעתי לכאן.
ניסיתי לערום כמה רגישויות זו על זו על מנת לגלוש החוצה במסווה של דמעה, אך לשווא.
נשכבתי על רצפת הייאוש וצעקתי.
צעקתי את הבדידות, ייללתי את התסכול, וחרטתי עם סכין יום נוסף של כישלון.
יום אחד התעוררתי לשמע קול מוכר, הוא נשמע כמוני.
אותו הקול שפך לידי הצלחות קטנות ושברי קבלות טובות שנראה שעמל לגזור מהן את הכישלונות ולנער מעליהן את האבק.
התעודדתי, האזנתי.
עם כל זיכרון נוסף של התגברות קטנה, עשיית מעשה טוב, נדלק אור נוסף. מצמצתי מסנוור האור הפתאומי וגיליתי דלת יפהפייה.
אז עטפה אותי ברכות ההבנה שאני בעצם אסיר עולם, אסיר תודה.
"מודים אנחנו לך", כרעתי,
ושברתי את הדלת.
