נמאס, לגמרי!!!!!!

  • הוסף לסימניות
  • #61
טוב, אתה גר צדק, בטח ועד הרבנים שילמו לך את כל החתונה..... :) :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
הסכמתי עם כל מילה של אברימי עד.....

עד שכתבת לעשות חתונה בשטיבל עם מצלמה דיגיטלית וכדו'...
עם כל הכבוד, הקמת בית בישראל זו שמחה אדירה , גם בר מצוה, גם ברית, גם קידוש...
אבל בכל אופן, חתונה זה בנית בית בישראל, זה משהו קדוש, נשגב, אחר, שאין לי את המילים לבטא את השמחה הזו. אני לא אומרת שצריך אולם מפואר וכו' וכו' כמו שתיארת בהומור אמיתי להפליא. וגם אני התחתנתי באולם די פשוט. אבל בין זה לבין השטיבל....
נכון שגם במגזר שלנו יש גירושים לצעירנו, אבל זה לא כמו במגזר החילוני שכל זוג שני מתגרש...
והם עושים מסיבות חבל על הזמן, ים כסף נשפך שם, כאשר לא ברור עם זה חתונה או מסיבה, כי יש חמישים אחוז סיכוי שהחבילה תתפרק... זו המציאות העגומה.

אז נכון, בר מצוות מספיק בשטיבל (כולה ארוחה) אבל חתונה, אני חושבת שזה משהו שנשאר עם הזוג לכל החיים. אני לא הייתי מוותרת על זה (והילדים שלי אוטוטו בשידוכים...
ובכל אופן, בהחלט אפשר זר פחות יוקרתי, פחות תפאורה נוצצת ומנקרת עיניים וכיס.

ואגב, הבעיה היותר חמורה זו בעית הדירות שצריך לתת לזוג צעיר, זה המשבר האמיתי של ההורים, הצילו, איך נעבור את זה.... איך שורדים את זה עד מאה ועשרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
איפה הרבנים בנושא הדירות, למה על זה לא מוציאים פסק הלכה????????????????????
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
לאחר שהשתדלתי לקרוא את האשכול מילה במילה, הגעתי למסקנה אחת:
אנשים מוציאים כסף, כי יש להם ביד כסף! (לא שלהם)
היחידים שיכולים לחולל מהפך הם אלו שמלווים את הכסף, הם ורק הם.
אני לא חושבת שהם צריכים ח"ו להפסיק להלוות, אלא להלוות עם תנאים:
לצרכי 1/4 דירה בלבד!
לצרכי חתונה שערכה לא עולה על X שקלים.
וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
נכתב ע"י נעמה כץ;333449:
הסכמתי עם כל מילה של אברימי עד.....

עד שכתבת לעשות חתונה בשטיבל עם מצלמה דיגיטלית וכדו'...
עם כל הכבוד, הקמת בית בישראל זו שמחה אדירה , גם בר מצוה, גם ברית, גם קידוש...
אבל בכל אופן, חתונה זה בנית בית בישראל, זה משהו קדוש, נשגב, אחר, שאין לי את המילים לבטא את השמחה הזו. אני לא אומרת שצריך אולם מפואר וכו' וכו' כמו שתיארת בהומור אמיתי להפליא. וגם אני התחתנתי באולם די פשוט. אבל בין זה לבין השטיבל....
נכון שגם במגזר שלנו יש גירושים לצעירנו, אבל זה לא כמו במגזר החילוני שכל זוג שני מתגרש...
והם עושים מסיבות חבל על הזמן, ים כסף נשפך שם, כאשר לא ברור עם זה חתונה או מסיבה, כי יש חמישים אחוז סיכוי שהחבילה תתפרק... זו המציאות העגומה.

אז נכון, בר מצוות מספיק בשטיבל (כולה ארוחה) אבל חתונה, אני חושבת שזה משהו שנשאר עם הזוג לכל החיים. אני לא הייתי מוותרת על זה (והילדים שלי אוטוטו בשידוכים...
ובכל אופן, בהחלט אפשר זר פחות יוקרתי, פחות תפאורה נוצצת ומנקרת עיניים וכיס.

ואגב, הבעיה היותר חמורה זו בעית הדירות שצריך לתת לזוג צעיר, זה המשבר האמיתי של ההורים, הצילו, איך נעבור את זה.... איך שורדים את זה עד מאה ועשרים
א. עדיין לא הבנתי את הסתירה בן ה"קדוש" והשמחה וכו' וכו' וכו' לאולם בית כנסת מצוי. וכמובן, מדובר במי שאין לו כסף. מי שישי לו - אולם "אווניו" בשדה התעופה פנוי בשבילו.
ב. אני מאד מקווה שהזוג שהתחתן בזיוו"ש אמש, בהתחשב בשמחה שגאתה שם באמת, יקח עמו את ה"משהו שישאר לו לכל החיים" לא פחות מאלה של הזיוו"ר, ובהוצאה מימינלית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
נכתב ע"י נעמה כץ;333455:
איפה הרבנים בנושא הדירות, למה על זה לא מוציאים פסק הלכה????????????????????
1. אולי לרבנים יש כסף וזה לא רלוונטי כלפיהם.
2. איש לא התיר להתחייב על כסף שאין, כך שאין צורך לאסור זאת.
3. אני לא נוסע לחו"ל לבלות ו/או קונה מותרות למשל, כי אין לי כסף, ולא צריך רבנים שיפסקו לי לא לעשות זאת, מנהל הבנק שלי מספיק לי לענין זה.

נכתב ע"י כוכב103;333481:
לאחר שהשתדלתי לקרוא את האשכול מילה במילה, הגעתי למסקנה אחת:
אנשים מוציאים כסף, כי יש להם ביד כסף! (לא שלהם)
היחידים שיכולים לחולל מהפך הם אלו שמלווים את הכסף, הם ורק הם.
וכו'
מקסים. נמצא האשם. כן, ההוא שמנהל את הגמ"ח אשם שאתה חלש אופי ובא לקחת כסף שאין לך מהיכן לממן אותו בגדר של "לווה רשע ולא ישלם".
סליחה על ציניות - התיזה הזו נפסלת החל מכיתה ב' ומעלה. זה נשמע כמו: "מנהל הבנק, תרחם עלי, אני לא עומד בלחץ בעלי הגמחי"ם, הם פשוט לוחצים עלי ועומדים בתור לתת לי כסף כהלוואה שאין לי מאיפה להחזיר אותה.. אני לא מסוגל לעמוד בפני תחנוניהם.."
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק...

כל העולם החרדי (טוב, לא כל אלא כמעט כל..) מדבר על המכה הזאת של שפיכת דמים (איך לא, תרתי משמע...) על אירועים גרנדיוזיים.

יש מישהו שבאמת עשה משהו בנידון???
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
צר לי, בעבר אף אחד לא העלה בדעתו לעשות ארועי יוקרה בכסף שלא שלו,
(אגב- גם לא להוסיף חדר או להחליף מטבח)
ומה לעשות שאנשים טובים, באמת טובים, מלווים כסף בקלות ובשמחה (שזה כשלעצמו הוא חסד גדול למי שזקוק לכך)
ומי שעומד מולך במשא ומתן על נישואי בנך/בתך יודע שיש לו לאיזה כיוון ללחוץ "אין לך כסף? תלך לגמ"ח!", לא שזהו הפתרון, אבל זהו האמצעי החזק ביותר למניעת השתוללות מעין זו.
כמובן שרצוי אילו היה אפשר לעצור את כדור השלג הזה באמצעים אחרים,
ובאשר לכיתה ב', כשבנ"א עומד לחוץ דעתו יורדת ומשתבשת אף לפחות מזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
נכתב ע"י אברימי;333532:
אני לא נוסע לחו"ל לבלות ו/או קונה מותרות למשל, כי אין לי כסף, ולא צריך רבנים שיפסקו לי לא לעשות זאת, מנהל הבנק שלי מספיק לי לענין זה.

בדיוק. מה הקשר בין הדברים לבין פסק הלכה. מי שאין לו שכל, או יותר נכון: מי שאין לו אישיות מוצקה, פסק הלכה לא ייצור לו אותם.

ולגבי השאלה שנשאלה, ובכן כן:

אני מכירה אישית כמה וכמה בנות שנישאו בחתונות פשוטות והוצאות מינימאליות יחסית למצב הנוכחי. (דהיינו: אולם מהזולים, צלם מהזולים, שמלה מגמ"ח וכו' וכו'. כל החתונה ביחד כולל הכול הכל בסביבות 25,00. אולי פחות). כל זאת מבחירה אישית לחלוטין (ב"ב נישאו בחתונות מפוארות הרבה יותר). ואני גאה לומר שגם אני נטלתי חלק מה"כמה וכמה בנות" הנ"ל. ברוך ה': חיים מאושרים, ילדים בריאים, חכמים ומתוקים, לא חסרנו דבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
נכתב ע"י כוכב103;333639:
צר לי, בעבר אף אחד לא העלה בדעתו לעשות ארועי יוקרה בכסף שלא שלו,
(אגב- גם לא להוסיף חדר או להחליף מטבח)
ומה לעשות שאנשים טובים, באמת טובים, מלווים כסף בקלות ובשמחה (שזה כשלעצמו הוא חסד גדול למי שזקוק לכך)
ומי שעומד מולך במשא ומתן על נישואי בנך/בתך יודע שיש לו לאיזה כיוון ללחוץ "אין לך כסף? תלך לגמ"ח!", לא שזהו הפתרון, אבל זהו האמצעי החזק ביותר למניעת השתוללות מעין זו.
כמובן שרצוי אילו היה אפשר לעצור את כדור השלג הזה באמצעים אחרים,
ובאשר לכיתה ב', כשבנ"א עומד לחוץ דעתו יורדת ומשתבשת אף לפחות מזה...

כאן יוצא הגולם,

פותח האשכול היקר.
זה לא מתחיל בחתונות זה מתחיל הרבה הרבה קודם,
כשהילדים עוד ממש זערוריים ואולי אפילו בבוידם.

האברך רוצה ארון ספרים, מלכוד'יגע, לוקח הלוואה, כמובן שהעילה היא כלי מפואר לשכן בה את התורה. וכסף מנין?
מהגמ"ח. (מין מתנה כזאת)
הגברת רוצה חדר ילדים כמו שכתוב (בכול אופן בז'ורנאלים) היא רוצה להלביש את הילדים אם לא כמו בני מלכים לפחות כמו בני אצולה, אבל לא גומרים את החודש, וכסף מנין? מהגמ"ח.
זו תרבות שהשתרשה רק בדורינו שכשאדם רוצה להתקין מזגן ואין לו הוא לוקח גמ"ח.
בעבר אם לא היה לך, לא קנית. או שעבדת קשה ואספת פרוטה לפרוטה עד שהיה לך. וכיום עם הגמחים ועם האשראי הפכנו (מי יותר ומי פחות) לציבור צרכן שאינו מחשב מספיק הוצאות והכנסות, וסומך על איזה דוד סם שיושיט לו מעטפה בשעת צרה.
זה עוד הרבה לפני החתונות,
אח"כ הגיע סעיף השמחות הראוותניות שבינן לבין השמחה אין ולא כלום.

שמא תסבירו לי את גודל המיוחדות בתסרוקות שעולות 150 (לפחות!) לערב אחד כפול 7 אחיות? מה בין זה לבין הקמת בית יהודי? (ואל תגידו שאמרתי שלא צריך להראות טוב צריך וצריך, רק אני לא מבינה למה הצ'פצ'לו הזה בראש עם השערות לכל הכיוונים והשביל שנע ונד לאורך ולרוחב הוא זה שהופך את הילדות לבעלות חן?)
ולמה צריך להשכיר לערב אחד שמלה ב-000$ ולא ניתן להסתפק בבגד חדש ויפה שיהיה ראוי ללבוש אותו אח"כ הלאה בשבתות?(מה שהיה נהוג עד לפני עשור שניים)

אנחנו במו ידינו העלנו והעלנו את הרף וקבענו את הנורמה ואמרנו חייבים!
אנחנו גם אלו שיכולים ויכולים להוריד אותו ולומר לא צריך.

ויש ביננו כאלה שעושים את הסטופ, אנחנו רק צריכם קצת אומץ ואז נראה שלרדת תמיד יותר קל מלעלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
מיג, התודה מבטאת אך מעט מהסכמתי לדבריך. חבל שאין איזה אייקון מהנהן בהתלהבות.

חרוז חרזו לנו בשנות בית הספר: 'כולנו הוא עם שאיננו קיים'. אנחנו אוסף של יחידים, והגיע הזמן שכל אחד ינהג כפי שמתאים לו, ולא כפי שמתאים לגביר ולבעל בעמיו.

אני נזכרת בסיפור חמוד שסיפר רב יענקל גלינסקי שליט"א. הוא עבר בסמוך לבית שעבר שיפוץ, ושמע דו שיח שהתנהל בין בעל הבית ובין הקבלן. הקבלן הציג מספר דגמי ריצוף לשביל הכניסה, ובעל הבית התחבט באשר לדגם הנבחר. התערב הרב גלינסקי והצביע על דגם מסויים, כדגם שבו ראוי לרצף. בעל הבית הביט בזר המתערב בעוינות.תגובת רב יענקל: כל מטרת השיפוץ היא כדי שאני, העובר יום יום מול ביתך, אקנא בך. משכך, תן לי לבחור בדגם שיקלע לטעמי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
רבותי, תפסיקו לפטפט עצמכם לדעת, מה שהיה הוא שיהיה, כל עם ישראל בני מלכים, וגם ההלכה סוברת כן, עלינו להתנהג תמיד כמלכים, ובעל הבירה, למי שמאמין בו, יתן את הכל...
תשאלו כל מחותן שחיתן ארבע עשרה ילדים, הוא לא יודע מאיפה זה בא לו ואיך זה פתאום הכל עבר.
אז יאאלה, חבל על הדיבורים, עדיף לשבת ללמוד מעט חובת הלבבות בשער הבטחון, מאשר להתעסק בזוטות של כסף וזהב.
תאמינו לי, נאמן הוא בעל מלאכתינו לשלם שכרינו, הוא הביא אותנו לכאן, והוא זן ומפרנס ת'צלמים, ת'שוזרי פרחים, וגם את המשחטה של העופות ואפילו, לא תאמינו, גם את המחותן עצמו.
חתונה צריכה להיות חתונה, נכון, אצלי לא היה וידאו, לא היה פרחים, היה מצוה טאנץ במחיר היכרות, מתנות בזיל הזול, כן, וגם ש"ס וגשל כשכל החברים שלי קיבלו עוז והדר, אני ויתרתי, אמרי לחותני שיתרום עוז והדר לבית כנסת כי שם אני ילמד בזה יותר, שבת אופריף ושבע ברכות היו משפחתיות, כן חלק היה בבית הכנסת. הכל טוב ויפה.
אבל לא חתונה בשטיבל, ולא בלי צלם, ולא בלי מוזיקה, בסוף תרצו שנחלק להם שניצל סויה ופטל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
מישהו דבר על שניצל סויה ופטל? דברו על החזרה לפרופורציות. והפרופורציות הן , בערך, המצב שאתה מתאר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
נכתב ע"י יוד;333761:
רבותי, תפסיקו לפטפט עצמכם לדעת, מה שהיה הוא שיהיה, כל עם ישראל בני מלכים, וגם ההלכה סוברת כן, עלינו להתנהג תמיד כמלכים, ובעל הבירה, למי שמאמין בו, יתן את הכל...
תשאלו כל מחותן שחיתן ארבע עשרה ילדים, הוא לא יודע מאיפה זה בא לו ואיך זה פתאום הכל עבר.
אז יאאלה, חבל על הדיבורים, עדיף לשבת ללמוד מעט חובת הלבבות בשער הבטחון, מאשר להתעסק בזוטות של כסף וזהב.
תאמינו לי, נאמן הוא בעל מלאכתינו לשלם שכרינו, הוא הביא אותנו לכאן, והוא זן ומפרנס ת'צלמים, ת'שוזרי פרחים, וגם את המשחטה של העופות ואפילו, לא תאמינו, גם את המחותן עצמו.
חתונה צריכה להיות חתונה, נכון, אצלי לא היה וידאו, לא היה פרחים, היה מצוה טאנץ במחיר היכרות, מתנות בזיל הזול, כן, וגם ש"ס וגשל כשכל החברים שלי קיבלו עוז והדר, אני ויתרתי, אמרי לחותני שיתרום עוז והדר לבית כנסת כי שם אני ילמד בזה יותר, שבת אופריף ושבע ברכות היו משפחתיות, כן חלק היה בבית הכנסת. הכל טוב ויפה.
אבל לא חתונה בשטיבל, ולא בלי צלם, ולא בלי מוזיקה, בסוף תרצו שנחלק להם שניצל סויה ופטל...

ככה זה טוב :) !!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
היה קשה לי להתאפק שלא להיכנס לוויכוח הזה. רק נזכרתי בסיפור ידוע למדי על אחד מגדולי/ראשוני החסידות (לצערי, שכחתי מי) שאמר:
בצעירותי חשבתי לתקן את כל העולם. כשהתבגרתי וראיתי שאינני יכול - רציתי לתקן את אנשי מדינתי. כשנוכחתי שגם זאת איני יכול - ביקשתי לתקן את אנשי עירי. כשראיתי שגם בזה איני מצליח - ניסיתי לתקן את בני משפחתי. בסופו של דבר קיבלתי על עצמי לתקן את עצמי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
בשינויי עריכה קלילים:
רבותי, תפסיקו לפטפט עצמכם לדעת, מה שהיה הוא שיהיה, כל עם ישראל בני מלכים, וגם ההלכה סוברת כן, עלינו לבזבז תמיד כמלכים, ובעל הבירה, למי שמאמין בו אבל רק למי שמאמין בו באמת, יתן את הכל גם אם לא מגיע לנו וגם אם אנחנו לא רואים את זה בחוש, וגם אם אנחנתו מתים מהתקף לב, הוא יעביר ישירות לקרנות, ליתומים ול"ערבים"....
תשאלו כל מחותן שחיתן ארבע עשרה ילדים, (בתקווה שהוא עדיין מסוגל להתלוצץ עם רופאיו, כמובן) הוא לא יודע מאיפה זה בא לו ואיך זה פתאום הכל עבר (?).
אז יאאלה, חבל על הדיבורים, עדיף לשבת ללמוד מעט חובת הלבבות בשער הבטחון, מאשר להתעסק בזוטות, אבל כאלו זוטות כמו איזה מליון דולר ביני ובינך מה הוא, של כסף וזהב.
תאמינו לי, נאמן הוא בעל מלאכתינו לשלם שכרינו, הוא הביא אותנו לכאן, והוא זן ומפרנס ת'צלמים, ת'שוזרי פרחים, וגם את המשחטה של העופות ואפילו, לא תאמינו, גם את המחותן עצמו,והנה עובדה - הוא התחייב בדיוק כמונו, והוא עובר את אותו תהליך. זה שאשנשים בכל זאת לא מתפרנסים ושקועים עד צוואר בחובות, ומתמוטטים מנפשית וגופנית זה אולי בגלל הגרביים, הפאות, או סתם כי מדברים בחזרת הש"ץ.
חתונה צריכה להיות חתונה,עם וידאו, פרחים, מצוה טאנץ, מתנות וגם ש"ס וגשל. שבת אופריף ושבע ברכות מפוארים, הכל טוב ויפה.אבל בשום אופן לא חתונה בשטיבל, ולא בלי צלם, ולא בלי מוזיקה, בסוף תרצו שנחלק להם שניצל סויה ופטל...
לא, לא נרצה כלום מעשירי תבל, אחוזי אמונה ובטחון שהיו מביישים את החזון איש ואת כל גדולי העולם שסברו מעט אחרת מהגישה האינפנטילית של יאללה תבזבזו וה' ישלח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
נכתב ע"י יוד;333761:
רבותי, תפסיקו לפטפט עצמכם לדעת, מה שהיה הוא שיהיה, כל עם ישראל בני מלכים, וגם ההלכה סוברת כן, עלינו להתנהג תמיד כמלכים, ובעל הבירה, למי שמאמין בו, יתן את הכל...
תשאלו כל מחותן שחיתן ארבע עשרה ילדים, הוא לא יודע מאיפה זה בא לו ואיך זה פתאום הכל עבר.
אז יאאלה, חבל על הדיבורים, עדיף לשבת ללמוד מעט חובת הלבבות בשער הבטחון, מאשר להתעסק בזוטות של כסף וזהב.
תאמינו לי, נאמן הוא בעל מלאכתינו לשלם שכרינו, הוא הביא אותנו לכאן, והוא זן ומפרנס ת'צלמים, ת'שוזרי פרחים, וגם את המשחטה של העופות ואפילו, לא תאמינו, גם את המחותן עצמו.
חתונה צריכה להיות חתונה, נכון, אצלי לא היה וידאו, לא היה פרחים, היה מצוה טאנץ במחיר היכרות, מתנות בזיל הזול, כן, וגם ש"ס וגשל כשכל החברים שלי קיבלו עוז והדר, אני ויתרתי, אמרי לחותני שיתרום עוז והדר לבית כנסת כי שם אני ילמד בזה יותר, שבת אופריף ושבע ברכות היו משפחתיות, כן חלק היה בבית הכנסת. הכל טוב ויפה.
אבל לא חתונה בשטיבל, ולא בלי צלם, ולא בלי מוזיקה, בסוף תרצו שנחלק להם שניצל סויה ופטל...
הכי טוב שתיגשו לצלם ,זמר, וכו' בסוף החתונה כשמגיע זמן התשלום ותגיד לו שה' ישלם לך משמים כי חבל על התיווך המיותר:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
לא יודע, משום מה לא זכור לי שכתוב כזה דבר בשער הבטחון, לא של חובת הלבבות ולא של המספיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
דבר אחד אני חייבת להוסיף, מהצד של אלו שדווקא יש להם ב"ה וגם מלווים ברוחב לב לכל מי שזקוק:
מי שיש לו לא צריך להוכיח זאת וחי בפשטות. עם הכסף שלו הוא משתמש בתוך הבית או כדי לעזור לזולת. כל הבעיה מתחילה עם מי שלא רוצה שידעו שאין לו ובהתנהגות זו מוכיח ההיפך ממה שרצה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
אתם מתעסקים בזוטות,
החתונה היא הוצאה קטנה כאין וכאפס לעומת קנית הדירה לזוג וגם אם הזוג יקח על עצמו לשלם את מחציתה, דירה היום בפרויקט עולה מינימום 150,00 $.
מאידך מאז ומעולם ומדורי דורות אנשים ידעו שבשביל לקבל חתן בן תורה שיישב וילמד צריך לשלם והרבה,
פעם אנשים היו לוקחים על עצמם קעסט.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה