מידע שימושי נמס כמו קורונה

[הנף מקלדת]

יצאתי לערבית, מתבוסס לי בשלג, הנתפס בכל על צדדי הכבישים.

באמצע הרחוב הראשי המכוסה בלובן מהפנט, עמדו להם זוג חביב משכני, וביקשו מעובר אורח המחזיק סמארטפון, שיצלם אותם בסצנה חורפית ומרגשת, וישלח למייל הכשר.

עד כאן הכל נורמלי.

מה שלא רואים בתמונה, שהזוג הנחמד הזה, לא יצא מהבית במשך שנה...
עד לימים אלו ממש.

בודאי שלא עצרו סתם בנאדם ברחוב ודיברו איתו.

הם היו ועדיין, בקבוצת סיכון חמורה. ומפחד על חייהם, הסתגרו במשך שנה בבית.

לא בית כנסת, לא עבודה. אין אוטובוס ואין מכולת. שלא נדבר על חתונות וטישים, או סתם שיחת שכנות על הספסל. כלום.

עכשיו הם התחסנו ויכולים לצאת. השלג הוא מסיבת החזרה שלהם, לחיים שמעבר לדלת.
אז חוץ מלהתרגש בשבילם, מחזרתם לחיים.
וחוץ מלהודות להקב"ה על החיסונים ועל השלג.

בואו נמיס את המגיפה הזאת, את הקורונה דאשתקד.

בואו נצא להתחסן, כדי שהשכנים שלי לא יחששו את החשש שהם יהיו מהחמש אחוז שכן נדבקים, כי לא תהיה פה קורונה בעזרתו יתברך.

וכדי שעוד ועוד טרגדיות לא יתרחשו. ועוד מסוגרי בית ישוחררו לחופשי.

בליל הסדר הזה כולנו מחוסנים.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

יפה מאוד.