גם רופא עובר הכשרה מפרכת, ארוכה ויקרה, ובכל זאת הוא מעניק טיפול רפואי בשירות הציבורי ומקבל את שכרו מהמדינה, לפחות בתחילת דרכו, או במקביל לעבודתו במגזר הפרטי. כך גם טיפול פסיכולוגי אמור להיות בעלות שווה לכל נפש. זה בסדר (לפחות במבט קפיטליסטי) שיש במקביל גם שירות במגזר הפרטי למי שמסוגל לשלם , ושם מטפל יכול לגבות שכר גבוה ו"להשלים הכנסה", אבל לא ייתכן שדווקא אדם במצוקה שזקוק לטיפול, יאלץ להיפרד מסכומים גבוהים עבור מטרה כזו.
אם לאדם יש אפשרות כלכלית, והוא מעוניין במטפל ספציפי או מומחה שם, יש בזה מן ההיגיון שבמקרה כזה הוא ישלם בהתאם, אבל לא כשירות בסיסי שאמור להיות נגיש לכל אחד.
ועוד דבר, קצת הפריעה לי הנימה בסוף הדברים שכתבת. קודם כל, מטופל לא צריך להיות מודע לדרך הארוכה שעשה המטפל. זה לא אמור לעניין אותו מלבד העובדה שהמטפל הנו מישהו מקצועי ומוסמך. הוא גם לא אמור להיות אסיר תודה למטפל שהואיל בטובו לפנות למקצוע הטיפול. כפי ש
@nechami21 הזכירה, המטפל הנו נותן שירות שבחר לעשות זאת, והמטופל הנו קליינט שצורך את השירות ומקבל זאת בעד תשלום.
אם פירשתי את דברייך באופן לא נכון, עמך הסליחה.

Reactions: שמואלזון1 //