אתגר יפה ומאתגר!
הוא הזכיר לי קטע שכתבתי בזמן "עם כלביא" (מישהו עוד זוכר?...) ולא הספקתי לפרסם כי המבצע הסתיים מוקדם מדי...
משתפת אותו כאן. לאתגר אני מתכננת בלי נדר לכתוב משהו אחר.
עשרת הדיברות לזמן מלחמה
1.
לא תישן: עליך לקום ולזנק בכל פעם שיש אזעקה, גם אם זה באמצע הלילה, ולהיכנס למרחב המוגן. והמחמירים יקומו כבר בהתרעה.
2.
תישן: נצל כל רגע בלי אזעקה כדי לישון. כמאמר הפסוק – "שהאיראנים ישנים, שני גם את".
3.
לא תעבוד: אם אינך עובד חיוני, עליך להישאר בבית ולא להגיע לעבודה.
4.
תעבוד: כך או כך בביתך, סמוך למרחב המוגן, עליך לעבוד. גם אם ילדים מקפצים לידך ועליך ובאוזניך.
5.
לא תלמד: אין לקיים למידה במוסדות הלימוד.
6.
תלמד: יש להשתדל להיכנס לכל השיעורים בפורמט של מרחוק, בין במחזה ובין בקול, בין אם תצליח לשמוע את דברי המורה בעד כל צרחות חבריך ובין אם אתה הצורח בעצמך. מישהו יצטרך לתפקד את המדינה בדור הבא, והמישהו הזה יצטרך תעודת בגרות. גם אם הסיכויים מורים על כך שהוא יקבל אותה מרחוק.
7.
לא תרוץ: ישנם אנשים שנחבלו בדרכם למרחב המוגן. אל יהיה חלקך מהם. כמאמר הפסוק – "החיפזון מן האיראן".
8.
רוץ: ריצה במרחב הפתוח למשך חצי שעה בכל יום יכולה לשפר את מצב הרוח. אנא הישמר לרוץ בקרבה למרחב מוגן. זכור: גם בלילה האיראני השני, שהתחיל מוקדם מהצפוי, היו אנשים שנאלצו לרוץ למרחבים מוגנים בלתי מוכרים, כשסלי קניותיהם בידיהם, וכך פגשו אנשים חדשים וחברויות חדשות. לא מן הנמנע שזה יקרה לך גם עכשיו.
9.
לא תשכח: לא תשכח את שכניך מחוסרי המקלט – תן להם להתארח בקורת מקלטך. לא תשכח את ילדיך הקטנים – טראומות עלולות להתפתח גם בזמן קצר. לא תשכח את הזוגיות – גם בעת מלחמה היא קיימת. לא תשכח לנשום.
10.
אנוכי ה' אלוקיך, המצילך מיד כל אויביך, המביא לך גאולה שלמה: במהרה בימינו, אמן.
הנושאים החמים
