היות והושבתם אותי על כס הנאשמים אין לי ברירה אלא לגלות לכם מה קרה מאחורי הקלעים.
פנה אלי
@prog , כן המנהל בבקשה לא שגרתית:
''אתם שמים לב מה קורה פה לאחרונה?
כפר עצבניה קטן עלינו. איש את רעהו חיים בלעו.
מבקש אני מכם
שרגע לפני מחיקת אשכולות וסגירת האתר, אני נותן לכם
הזדמנות שנייה ואחרונה משהו כעין
פתח מילוט כזה כדי שתנסו לשנות פה את האווירה.
אז אנא מכם, שריונה, תני לאתר הזה
קרש קפיצה קדימה, תאתגרי את הניקים היקרים באתגר מעניין כדי שלפחות
חמש דקות ביום הם יהיו עסוקים במשהו חיובי''.
די נרתעתי,ת'אמת. הרי
באתי ממקום אחר,ממנטליות שונה. וגם
כי אלך ואבוא הנה תמיד אשאר הנטע הזר,
מקופלת בתוך קונכייתי. אבל היות ובקשה ממר פרוג זה כמו
צוואה בשבילי אין לי ברירה אלא לקיימה.
וכך לאחר
לילה ולא דומיה העליתי את אתגר הסביבון לאוויר העולם.
רציתי לנעול אותו כבר אתמול. אך אמש
הצוללת הפליגה בחצות מבריסל בואכה ווינה ו
הפרש הטיס את צוללת האוויר במהירות ולאחר שעה בלבד [במקום שעה וחצי] נחתנו בשוועכאט.
סבא וסבתא שמחו מאד לקראתנו [לפחות כך הם שיחקו אותה] וסבא דחף לידי דמי חנוכה.
כל כך רציתי יותר אבל במקום זאת רק אמרתי לו: לא היית צריך. לא נעים.
אז הוא ענה לי מה שהוא קבוע ענה לנו כשהיינו
ילדים בעקבות העבר...
''אם אתם לא רוצים תזרקו את זה לדנובה''.
המזג אוויר פה קר, כשהיינו בסוכות ירדו אז
גשמים בתשרי ויצאנו
לרקוד בגשם.
כעת- שתי מעלות והקור חודר לעצמות.
הבוקר יצאנו עם הילדים, ולאחר חמש
תחנות באובאן- רכבת התחתית הגענו לפראטר
[הלונה פארק].
מרחוק ראינו
ילדה שברחה מהמנזר, והנזירה דלקה אחריה עד שתפסה אותה.
הילדים רצו לעלות על הגלגל הענק המפחיד, זה שהמקומיים מכנים אותי בשם : דרקון...
רוחות עזות נשבו, ו
הרוח שגברה על הדרקון דחפה את הקרון כלפי מטה.
צרחתי מרוב בהלה. זה כבר לא לגיל שלי....
פתאום נזכרתי לי מהאתגר הזה...
אז אנא:
שאוני בלבכן עוד כמה ימים וחכו בסבלנות עד שהאתגר ינעל.
יתכן מאד והספר
פדהאל יצא לאוויר העולם לפני כן מה שבטוח הוא ש
המשך יבוא...
הנושאים החמים
