נספח לאתגר ניקוי מגירות

[יענקי R]

נראה שהולך להיות פה שמח.
כל אחד יעלה חצאי ושברי מגירות וקרשים (מי אמר ל"ג בעומר?), יעשו סלט מתובלן היטב, והא לנו תפריט מיוחד לכבוד הדינר לקשישת טורים וסיפורים.
רק אל תשכחו להזמין את הצלם המשובח-מטובח @יואל ארלנגר , ככה נזכה על הדרך באיזו כתבת-מגרה שכוחה של האיש, העט והמצלמה.
קדימה!

 

[גדי ישראלי]

ועדיין השאירו לי מקום להתגדר:
רב דוכסאסטעס, כותבים [ואומרים] שפופרת ולא שפורפרת.

הואיל וישנה דילמה של ציבור הסופרים דכאן, שהקטעים שנמצאו במגירותיהם ו'כתריהם' נמצאו בעלי מומין,
והואיל וישנה דילמה אישית שלי שאין לי לא מגירה ולא 'כתר' אשר אמצא בה אף עלעל אחד לתרופה.
הוסכם והוצהר והותנה בין הצדדים על ההתחייבויות והכללים דלהלן:
יעלו הסופרים מנחה את אותן בעלי המומין. ויטפלו בהם חבריהם כפי מיסת ידם עד אשר יעשו ברים, תמים וזכים הראויים לעלות ע"ג מזבח הדפוס.

יש לי בראש כמה תופעות מעניינות על קו 402 דייקא. כך שאם יתן לי הרב @דוכסוסטוס את חתימתו יהא זה בבחינת "מיני ומינך יתקלס עילאה"...

 

[דוכסוסטוס]

ועדיין השאירו לי מקום להתגדר:
רב דוכסאסטעס, כותבים [ואומרים] שפופרת ולא שפורפרת.

הואיל וישנה דילמה של ציבור הסופרים דכאן, שהקטעים שנמצאו במגירותיהם ו'כתריהם' נמצאו בעלי מומין,
והואיל וישנה דילמה אישית שלי שאין לי לא מגירה ולא 'כתר' אשר אמצא בה אף עלעל אחד לתרופה.
הוסכם והוצהר והותנה בין הצדדים על ההתחייבויות והכללים דלהלן:
יעלו הסופרים מנחה את אותן בעלי המומין. ויטפלו בהם חבריהם כפי מיסת ידם עד אשר יעשו ברים, תמים וזכים הראויים לעלות ע"ג מזבח הדפוס.

יש לי בראש כמה תופעות מעניינות על קו 402 דייקא. כך שאם יתן לי הרב @דוכסוסטוס את חתימתו יהא זה בבחינת "מיני ומינך יתקלס עילאה"...

מאשר.
לך בכוחך זה.

 

[כתב ומכתב]

בדרך כלל, כשאומרים 'בדרך כלל', מתכוונים שעכשיו הולכים לחרוג מהכלל.
נכנסתי לפרדוקס ישראלי: לא לשתף קטע מהמגירה - אני מוציא עצמי מהכלל; לשתף קטע טוב וגדל ממדים - שוב חרגתי מהכללים.
מה לעשות?

כללו של דבר, ישבתי וחישבתי:
תיקייה בכונן זה נחשב מגירה? כן.
718 מילים נחשבים 373? גם כן.
מקסימום ניענש בקריאת עיתוני החג? מילא. שליש מהעונש כבר ריציתי, השליש השני הוא על תנאי, ואת השלישי ינכו לי על התנהגות טובה.

אז יאלה. הקטע שלי עלה.
ככה זה כשעולה לי.
מה לעשות, זה הקטע שלי.
ככה אני. יש לי מין קטע כזה...

אז תעשו טובה, ותקפצו לביקור ולביקורת על הקטע הקטוע. מי שיש לו בעיה שיקפוץ לים.

היָם האחרון >>
​

נ.ב. אשמח לעזרה בסגירת הקטע הקטוע. מי יודע, אולי בקיץ הקרוב תנוח עלי הרוח... החזאים לא מאמינים בכך...

 

[אשר שרבר]

טוב העלתי קטע שנותר במגירה, כי היו שחשבו שאינו ראוי לבוא בקהל, אבל צינזרתיהו קצת, ועדיין היו מי שחשבו, אשמח לדעתכם.

 

[מוישה]

טוב העלתי קטע שנותר במגירה, כי היו שחשבו שאינו ראוי לבוא בקהל, אבל צינזרתיהו קצת, ועדיין היו מי שחשבו, אשמח לדעתכם.

אכן עדיין יש.. אבל כאן זה בסדר...

 

[כתב ומכתב]

אכן עדיין יש.. אבל כאן זה בסדר...

מסכים. אכן. עדיין. יש.
מסכים. כאן. זה בסדר.

לגבי הכתיבה:
א. אין ספק שסגנון הכתיבה הולם את הכתיבה הנוסטלגית הרצופה שברי זכרונות עמומים ועמוסים בפרטים שוליים.
ב. כמה קטעים זקוקים לנקודות בסופי המשפטים. לא רק פסיקים כל הזמן.
ג. "אם ידית למעלה וידית למעלה". לגבי "אם" דובר מזה לאחרונה.
לגבי "למעלה, למעלה", ראו הערתו של המנהל בפתיחת הפורום:

טיפ:
חומר שנכתב למגירה זקוק לפעמים לרענון קל, את נא תעצלו ידידיי. תערכו את החומר, תגיהו, ואז תעלו.

(את נא תתעצל ידידי. תערוך את השורה מחדש)

לגבי פינת הנוסטלגיה:
א. ליפה. ליפה.
שוב התעורר בי החזיון הכמוס ליום בו אזכה להתקרצף בליפה הגונה משלי. "עם ידיות. טבעית, ובלי צבע".
מי שיודע היכן ניתן להשיג, אשמח לדעת.
אם לא אספיק למקווה בער"ש הזה, לפחות יהיה להבא.

ב. בדיוק החודש התקשיתי להסביר לצעיר כלשהו אודות הדפים שקיבלנו מהשכנה שעבדה בביטוח לאומי: "דפים גדולים, מחוברים אחד לשני כשקווקווים מפרידים ביניהם, וחורים בצידי הדף, ומאחור קווים עולים ויורדים של אנשים שהלב שלהם לא משהו".
תיאור נפלא. מדוייק, רווי קסם ומתיקות נושנה.
מישהו יודע באמת מהיכן הגיעו הדפים הללו? אני לא חושב שזה היה רק בבדיקות א.ק.ג.

 

[גרפולוג]

@חמת חלילי הנפש פוסט טראומה של מאמר!
כתוב היטב מלא בניחוחות משעולי הרשת...
לוחמה פסיכולוגית אנושית במיטבה!

רק תרשה לי לפקפק בנכונות מיקום הימצאו של החיבור באיזו מגירה שכוחה...

פשוט הציטטה הבאה נראית תפורה ומהודקת לגזרות הפורום...

התחלתי כבר לברר מה הכשרות במלון צנטרא דדהבא, דמיינתי את עצמי מבלה שבת התעלות קסומה בחצרו של הרבי מקורצוויל שליט"א במאה שערים.
הצלחתי ממש להריח את הנקיון של המלון, את שירות החדרים, את הפקידים המתורבתים. כולם אנ"ש.
ספרתי את הימים עד שבת, ייחלתי כבר לטעום ממעדניו של השף בוקי מזורי.

אבל נו ניחא, עוד יאמר כי מאמר זה עבר שיפוץ הפנייה והתאמה לפני ההעלאה... לו יהי...

נ.ב. למה לא לאפיין מחדש את שם הניק וליצור לו סגנון כתיבה ייחודי? זה יביא בחמת חליליו המון פרש...

 

[מוישה]

@חמת חלילי הנפש,
90% הראשונים - מדהימים! הסוף קצת פחות, אבל קצת.

הערה קלה: אין כל פלא שאם מרגיש לך לגיטימי "לגרות" אותנו עם השם 'גרעפס קולני', אז אתה מדמיין באושר את הפקידים המתורבתים ואת הניקיון של המלון בלב לבה של מאה שערים...
ובקיצור, למען השם, ולמען אניניו, מצא לנו שם מתורבת ונקי יותר...

 

[כתב ומכתב]

@חמת חלילי הנפש העלה עתה את יבולו לאתגר ניקוי מגירות. מומלץ.
תמיהני, @נתן גלנט בעל @ניגון הנפש האם זהו ניקוי מגירות או ניקוי אורוות, נדמה שיש כאן התחשבנות אישית עם משתמש כלשהו, ושמא יש תאוריית קונספירציה הגונה להחלפת שיטת מעלה האתגר.
ובכלל, אחר ההסבר מניח הדעת אודות כפלו של ניגון הנפש, מה טעם בכפל משתמשים זה?

 

[Natan Galant]

@חמת חלילי הנפש העלה עתה את יבולו לאתגר ניקוי מגירות. מומלץ.
תמיהני, @נתן גלנט בעל @ניגון הנפש האם זהו ניקוי מגירות או ניקוי אורוות, נדמה שיש כאן התחשבנות אישית עם משתמש כלשהו, ושמא יש תאוריית קונספירציה הגונה להחלפת שיטת מעלה האתגר.
ובכלל, אחר ההסבר מניח הדעת אודות כפלו של ניגון הנפש...
לא לא. שום התחשבנות אישית...
חס וחלילה.
זה פשוט - לא כל שטות צריכה להיות תחת שמי, זה הכל.

 

[גדי ישראלי]

דוכסוסטוס - קטע מעולה! המזראטי של האתגר!!! אני מודע לכך היטב שמעכתי לך את הרכב מכל צד אפשרי עם נהיגתי המופרעת. אבל מאמין אני שהנזק אינו בלתי הפיך ברמה שפחח טוב מעוסאפייה לא יוכל לתקן...

משויטט – נבקשך לסור אל תהום הנשיה אשר בו נמצא המשכו של סיפור נאה זה, ולדלות לנו משם את שאר הקטעים. הן לא תשאיר את וולס בידי המשומדים הללו לנצח...

כתב ומכתב – עינגת אותנו בשזירת הסוגיות לצד התיאור התואם באופן נפלא ומושלם. ואם אי מי מהקוראים לא הבין את ההקשר כדבעי, הרי ש"תולין קלקלה במקולקל"...

אשר שרבר – כתיבתך מוצלחת וקולחת כמי מקלחת. ובינינו, הנך יודע מה דעתי בענין...

חמת חלילי הנפש – החלקה טובה וכניסה נאה עם חומר טוב ומשובח. כל זאת בקריאה תמה ללא פרשנות בחלקה הפוליטי של הכתבה...

מוישה – כשם שקיבלת שכר על הדרישה, כך תקבל שכר על הפרישה.

גדי ישראלי – לקחת קטע של אדם אחר ועיוותת אותו מכל כיוון אפשרי. באם נמשיל זאת למוסיקה, הרי שרצועה זו אינה הרמוניה אלא קריוקי...

 

[אשר שרבר]

אכן עדיין יש.. אבל כאן זה בסדר...

לפחות מצאה מקום

מסכים. אכן. עדיין. יש.
מסכים. כאן. זה בסדר.

לגבי הכתיבה:
א. אין ספק שסגנון הכתיבה הולם את הכתיבה הנוסטלגית הרצופה שברי זכרונות עמומים ועמוסים בפרטים שוליים.
ב. כמה קטעים זקוקים לנקודות בסופי המשפטים. לא רק פסיקים כל הזמן.
ג. "אם ידית למעלה וידית למעלה". לגבי "אם" דובר מזה לאחרונה.
לגבי "למעלה, למעלה", ראו הערתו של המנהל בפתיחת הפורום:

(את נא תתעצל ידידי. תערוך את השורה מחדש)

לגבי פינת הנוסטלגיה:
א. ליפה. ליפה.
שוב התעורר בי החזיון הכמוס ליום בו אזכה להתקרצף בליפה הגונה משלי. "עם ידיות. טבעית, ובלי צבע".
מי שיודע היכן ניתן להשיג, אשמח לדעת.
אם לא אספיק למקווה בער"ש הזה, לפחות יהיה להבא.

ב. בדיוק החודש התקשיתי להסביר לצעיר כלשהו אודות הדפים שקיבלנו מהשכנה שעבדה בביטוח לאומי: "דפים גדולים, מחוברים אחד לשני כשקווקווים מפרידים ביניהם, וחורים בצידי הדף, ומאחור קווים עולים ויורדים של אנשים שהלב שלהם לא משהו".
תיאור נפלא. מדוייק, רווי קסם ומתיקות נושנה.
מישהו יודע באמת מהיכן הגיעו הדפים הללו? אני לא חושב שזה היה רק בבדיקות א.ק.ג.

תודה, ותודה על הפירוט, מן הסתם כבר אין לי אפשרות עריכה, אבל אערוך במגירה.
לגבי עם ואם, אני לא מצליח להתנתק מהטעות הזו, למרות שכשאני קורא של אחרים אני ישר מזדעק, וכנל לגבי מספור בזכר/נקבה..

 

[אשר שרבר]

גדי ישראלי

זה מן הסתם יכול להיות האתגר הבא
מה שבעבר היינו משחקים כטלפון שבור, יתחיל אחד קטע, ימשיך חברו עד שיימשך למארג שלם, מי יודע, אולי זה יצליח.

 

[עדיאל]

טוב העלתי קטע שנותר במגירה, כי היו שחשבו שאינו ראוי לבוא בקהל, אבל צינזרתיהו קצת, ועדיין היו מי שחשבו, אשמח לדעתכם.

הה"ד: אל תתלו ציפיות, שימו אותם במייבש.

 

[גדי ישראלי]

זה מן הסתם יכול להיות האתגר הבא
מה שבעבר היינו משחקים כטלפון שבור, יתחיל אחד קטע, ימשיך חברו עד שיימשך למארג שלם, מי יודע, אולי זה יצליח.

היה דבר כזה. אל תשאל מה הלך פה...
יצא לך פעם לראות ילד בעת משחק תחפושות, שם על עצמו חמש תלבושות שונות בו-זמנית? קטעים... תשאל את דוכסוסטוס. חכה נקרא לו... @דוכסוסטוס סססססס!!!!

אבל אני בעד!

 

[דוכסוסטוס]

היה דבר כזה. אל תשאל מה הלך פה...
יצא לך פעם לראות ילד בעת משחק תחפושות, שם על עצמו חמש תלבושות שונות בו-זמנית? קטעים... תשאל את דוכסוסטוס. חכה נקרא לו... @דוכסוסטוס סססססס!!!!

אבל אני בעד!

ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם מה הפריע לאתגר ההוא להפוך לסיפור הצלחה.
כללים קשוחים היו.
משתתפים מוכשרים היו.
ממורמרים גם כן היו.
איפה הבעיה? אני אישית סבור שמה שהיה חסר - זה מעט רצון טוב, או שהיה רצון טוב לעשות בלאגן.
יתכן באמת שזה מורכב מכדי לנהל את זה בטלפון שבור וצריך לאחות אותו עם דבק מלחמה.

רעיון אחר שעלה לי בהקשר לאתגרים: שכל אתגר יהיה בנוי על האתגר הקודם. לדוג' להמשיך את אחד משליפות המגירה שעלו כאן, נניח את הקטע הזוכה. רק לשם הדוגמה.

 

[Natan Galant]

ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם מה הפריע לאתגר ההוא להפוך לסיפור הצלחה.
כללים קשוחים היו.
משתתפים מוכשרים היו.
ממורמרים גם כן היו.
איפה הבעיה? אני אישית סבור שמה שהיה חסר - זה מעט רצון טוב, או שהיה רצון טוב לעשות בלאגן.
יתכן באמת שזה מורכב מכדי לנהל את זה בטלפון שבור וצריך לאחות אותו עם דבק מלחמה.

רעיון אחר שעלה לי בהקשר לאתגרים: שכל אתגר יהיה בנוי על האתגר הקודם. לדוג' להמשיך את אחד משליפות המגירה שעלו כאן, נניח את הקטע הזוכה. רק לשם הדוגמה.

קראתי כעת את הקטע שלך בלבד, מטעמי חוסר פניות זמן וכו'.
מקווה לקורא את שאר הקטעים.

איזה קטע נפלא, ידידי, נהדר, נהדר, נהדר. המרזבים, אוף.
יישר כוחך!
-
האתגר ההוא נהרס מסיבה פשוטה:
קדירה דבי שותפי. זה לא עובד, וכל אחד משך לכיוון אחר.

אני מציע שנמשיך במסורת הקיימת: הזוכה באתגר יבחר ויקים אתגר כראות עיניו, בס"ד. (הזוכה ייבחר ע"פ סקר שייפתח לקראת סופ"ש)

 

[Natan Galant]

@חמת חלילי הנפש,
90% הראשונים - מדהימים! הסוף קצת פחות, אבל קצת.

הערה קלה: אין כל פלא שאם מרגיש לך לגיטימי "לגרות" אותנו עם השם 'גרעפס קולני', אז אתה מדמיין באושר את הפקידים המתורבתים ואת הניקיון של המלון בלב לבה של מאה שערים...
ובקיצור, למען השם, ולמען אניניו, מצא לנו שם מתורבת ונקי יותר...

מה לא אהבת בסופו?

 

[Natan Galant]

@משויטט - אתה, חייב, לכתוב, המשך.
מדהים, מסקרן, אפוךף הוד קדומים של תחנת המשטרה...
אותנטי, מחשיד, הכל ביחד. מחכים להמשך.

@גדי ישראלי - ההמשך שלך נהדר, משתלב עם הטקסט הקודם, ומצליח להעביר הילוך בלי לסטות מהותית מהתחושה של הטקסט הקודם, נהדר!
(כמדומני שהתעלית על עצמך, והצבת רף חדש בקטע ההוא... דוקא בגלל ההצמדות לסגנון שאיננו שלך)

@אבימי - הרגת. טור נפלא, מיוחד, וססוף סוף - עם פאנץ' עסיסי וחד משמעי.
יש לך משהו מיוחד בכתיבה.
(הערה בקטנה - מיכל או מיכעל?)