הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #41
מנסה את כוחי, כתבתי קטע על החטופים ששוחררו- אני חושבת שהנס הזה היה חלק בלתי נפרד מחג הסוכות השנה.
השאלה אם הקטע הקטע חייב לעסוק בסוכות, או שדי ב"ריח" של הסיפור, ובאזכור רוח של תשרי שנושבת ברחובות...
הקטע המקורי.
סיקוול:
נסעתי לירושלים, לכותל.
לפני גשר המיתרים הרמתי מבט אל החלון.
אמא שאלה, נרגשת: "לפתוח?"
המתינה להנהון.
חלון כהה ירד, נבלע בדלת.
רוח של תשרי הניעה את שערותי,
תספורת שבחרתי אני.
אבא הסב את תשומת ליבי
למסכי הענק שבחזית המגדלים.
התמונה שלנו הופיעה שם,
מחובקים, דומעים באושר.
"יש תקווה לאחריתך.... ושבו בנים"
נמתחו המילים על הלוחות לצד הכביש.
הלב שלי רעד מעוצמת הרגשות.
חירות פעמה בו, החייתה אותי.
פתחתי רדיו.
ככה, בפשטות.
הושטתי יד, סובבתי כפתור.
נשאתי מבט לאמא, מילים אין בו.
היא מבינה... ?!
לחיצת יד עדינה נתנה בי את התחושה שכן.
האזנתי לשדרן, ההוא שאת קולו שמעתי שם.
הוא דיווח, נרגש, ששלומי טוב.
ציטט במדויק מילים שחלקתי עם אחי.
הבטיח להמשיך ולעדכן בקורותי.
ימים של בדידות איומה צפים בי,
לילות של יאוש, ואמרו שבגידה,
והבנה חדה שמאפילה על כל אלו:
לא הייתי שם לבד.
השאלה אם הקטע הקטע חייב לעסוק בסוכות, או שדי ב"ריח" של הסיפור, ובאזכור רוח של תשרי שנושבת ברחובות...
הקטע המקורי.
סיקוול:
נסעתי לירושלים, לכותל.
לפני גשר המיתרים הרמתי מבט אל החלון.
אמא שאלה, נרגשת: "לפתוח?"
המתינה להנהון.
חלון כהה ירד, נבלע בדלת.
רוח של תשרי הניעה את שערותי,
תספורת שבחרתי אני.
אבא הסב את תשומת ליבי
למסכי הענק שבחזית המגדלים.
התמונה שלנו הופיעה שם,
מחובקים, דומעים באושר.
"יש תקווה לאחריתך.... ושבו בנים"
נמתחו המילים על הלוחות לצד הכביש.
הלב שלי רעד מעוצמת הרגשות.
חירות פעמה בו, החייתה אותי.
פתחתי רדיו.
ככה, בפשטות.
הושטתי יד, סובבתי כפתור.
נשאתי מבט לאמא, מילים אין בו.
היא מבינה... ?!
לחיצת יד עדינה נתנה בי את התחושה שכן.
האזנתי לשדרן, ההוא שאת קולו שמעתי שם.
הוא דיווח, נרגש, ששלומי טוב.
ציטט במדויק מילים שחלקתי עם אחי.
הבטיח להמשיך ולעדכן בקורותי.
ימים של בדידות איומה צפים בי,
לילות של יאוש, ואמרו שבגידה,
והבנה חדה שמאפילה על כל אלו:
לא הייתי שם לבד.
