דיון נספח לאתגר - שקוף ומשקיף

  • הוסף לסימניות
  • #41
הסיפור כתוב נפלא, מעורר הזדהות וחמלה.
אבל המקרה לא כל כך ברור.
היא הסבתא של התינוק?
היא האמא של יפי ושל המספרת?
למה היא צריכה להגיע לברית בשביל לדעת באיזה משקל נולד התינוק ואיך הוא נולד?
איזו מין שאלה זו 'אוף. למה היא באה לפה?'
זו לא זכותה להיות בברית של הנכד?

היא אכן הסבתא של המספרת ויפי.
למה היא לא ראתה את התינוק?
אולי הבעל של יפי הכיר את המורכבות ולא רצה להכביד על היולדת ולכן דאג שלא יהיה ביקור בימים הראשונים?
אולי יש לה עצמה "שריטה" בנושא בתי חולים והיא לא דורכת בהם?
אולי היא הגיעה והשומר לא נתן לה להיכנס?
אולי יש מוסכמה קבועה שהיא לא מגיעה לבקר יולדות?
אולי היתה מאושפזת בדיוק לפני שבוע?
וכן על זו הדרך.

התלבטתי אם לכתוב יותר פרטים ולסגור את הצדדים או להשאיר את הסיטואציה פתוחה למגוון אפשרויות.
מה דעתכם, מומחים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
לא שאלתי על הביקור ועל ראיית התינוק.
התמיהה היא על כך שהסבתא לא יודעת את משקל הנכד, ואיך הוא נולד, שזה הדבר הראשון ששואלים כל יולדת, וגם אם אי אפשר לבקר, יש היום טלפונים, ובדרך כלל הטלפון הראשון לאחר הלידה הוא לאמא [אם לא היתה בלידה עצמה].
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אישית,
אוהבת מקרים שנשארים "פתוחים" לרגשות, למחשבות ולפרשנויות. בבחינת אל תאכילו אותי בכפית, תנו לי לחשוב על הדברים.
אבל כשמדובר בעובדות, שבמקרה הזה גם רלוונטיות להבנת הסיפור, קצוות פתוחים עשויים
להותיר את הקורא מבולבל, ובעיני זה חסר טעם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
האמת,הקטע נשאב בהשראת מציאות מורכבת שנחשפתי אליה.
אמא שהורחקה על ידי האב והבנות.
לא. לא מתקשרים אליה ראשונה וגם לא אחר כך.
הבנות נמנעות ממפגש עם האם.
הרמה המנטלית והייצוג החיצוני לא נעימים.
האם מתעקשת על זכותה האימהית הבסיסית.

אני מבינה שהייתי צריכה כן לפרט יותר את העובדות.
תודה על הביקורת.
בשבילה אני פה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
עלטה, זה רק הירח שמאיר כאן את החושך. העצים לא בתנועה כלל, הם עומדים כדוממים. צרצור דק של צרצרים מכל הכיוונים ומכוניות ששועטות מידי פעם בכביש הדו סיטרי החשוך.
אסור לעקוף בכביש דו סיטרי, התאונות הכי מחרידות מתרחשות בעקיפה.
אני מגיע לשם כל פעם מחדש, מזדעזע מהמראות שמיסרים אותי שורטים בציפורנים חדות, משאירים דם על קירות ליבי.
גם עכשיו בכביש פורוש שוררת חשכה מוחלטת, בדרך כלל הדרך מוארת, אני תוהה מה גרם להפסקת חשמל, בדכ יש כאן אנשים שעושים הליכה הפעם החושך הרתיע אותם, משאיר את הכביש ריק.
כשאני מגיע להתרחשות אני מנסה לעצום את העינים, ולא להסתכל על הדמויות המדממות על הכביש, נמצאים שם אנשי מדא ואיחוד הצלה, שלוש ניידות טיפול נמרץ.
שלושה כלי רכב מעורבים בתאונה העוקף הנעקף וזה שבחוסר מזלו בדיוק הגיע ממול.
אני מנסה להתקרב להגיע לדני ושומע ויכוח בין שני הרופאים של מד"א.
"תעזוב את הבחור, יש לו דום לב" זה דר גיל "יש כאן מבוגר צריך עזרה איתו" דר בדיר מביט בדני ואז בשימי המבוגר ומקבל החלטה, הוא הודף אותי בגסות ומבצע בדני החייאה, קריאותיו של דר גיל לא עוזרות ודר בדיר לא מתיאש הוא נותן את נשימתו ולא משחרר אותו מבין ידיו.
אני עומד מהצד, מביט על דר בדיר, אם לא היה כל כך חם היתי חושב שיורד מבול. הוא רועד והזיעה שניגרת ממנו שוטפת גם את דני.
ארבעים דקות אני ממתין בשקט בד"ר בדיר מעריץ אותו, הוא לא מתייאש.

מעלים את דני לאמבולנס אני אחריהם, ורק שהם מגיעים לבית חולים הלב של דני מאותת ואני מבין שלא צריך אותי.

הוא ניצח אותי דר בדיר, הוא הציל את דני מהמוות ונתן לו חיים!

אפטר:
המספר זה מלאך המוות,
אחרי ששמעתי היום סיפור כזה אמיתי.רופא שלא התייאש והציל חולה לאחר דם לב.
והרעיון זה מהספר גנבת הספרים!

רעיון נועז וביצוע חינני!
הערה קטנה: פיזית, לא ניתן לבצע החייאה במשך 40 דקות רצופות, בד"כ מתחלפים לאחר 2 דקות לכל היותר .
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
האמת,הקטע נשאב בהשראת מציאות מורכבת שנחשפתי אליה.
אמא שהורחקה על ידי האב והבנות.
לא. לא מתקשרים אליה ראשונה וגם לא אחר כך.
הבנות נמנעות ממפגש עם האם.
הרמה המנטלית והייצוג החיצוני לא נעימים.
האם מתעקשת על זכותה האימהית הבסיסית.

אני מבינה שהייתי צריכה כן לפרט יותר את העובדות.
תודה על הביקורת.
בשבילה אני פה.

אני הבנתי את זה מהקטע עם הריח החמוץ:
"ריח חמוץ מתפשט סביבי"
בכלל הקולניות שלה והחוסר טאקט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
רעיון נועז וביצוע חינני!
הערה קטנה: פיזית, לא ניתן לבצע החייאה במשך 40 דקות רצופות, בד"כ מתחלפים לאחר 2 דקות לכל היותר .
שמעתי את זה מרופא שביצע החייאה על בחורה בשם שחר.
והזמינו אותו לדבר בחופה שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
שמעתי את זה מרופא שביצע החייאה על בחורה בשם שחר.
והזמינו אותו לדבר בחופה שלה.
החייאה הכוללת עיסוי לא ניתנת לביצוע ברצף כזה.
הרופא יכול להתחלף עם אנשי צוות ולתת הוראות ולספור פעולות.
אבל לא לבצע לבד במשך זמן כה רב.
שאלתי את תמרי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אתה חייב לעשות משהו". שולי בורחת לחדר, מגוננת על אוזניה מצלצולים וחבטות.

- "מה אני יכול לעשות? אולי כך מקובל אצלם. אני לא יודע. לא מבין בזה. יכול להיות שהתערבות רק תזיק".

- "תתייעץ עם מישהו שכן מבין".

- "ואם כן, מה לעשות? אם כבר את צריכה לפנות אליה. להציע לה עזרה".

- "אני... גם לא".
אולי לאתגר זה לא מתאים והיה צריך להישאר שקופים.
אבל היתי ילדה בת 16 שהזמנתי משטרה לשכנים שהיה שם צעקות ולא ידענו אם זה גרר לאלימות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אני הבנתי את זה מהקטע עם הריח החמוץ:
"ריח חמוץ מתפשט סביבי"
בכלל הקולניות שלה והחוסר טאקט.
אני לא בא לשפוט.
אבל ריח חמוץ, קולניות וחוסר טקט, אינה סיבה להרחיק אמא מהחיים.
אם היא היתה בת שלהם, נניח תסמונת דאון או אוטיזם, גם כן היו מרחיקים אותה מהחיים שלהם בגלל חוסר טקט והמוניות?
ואמא?...
אני לא יודע את הסיבות שאירעו בפועל, אבל המתואר בסיפור הוא לא דבר שאפשר להבין ממנו במושכל ראשון שהבנות ניתקו קשרים עם האם בשלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אני לא בא לשפוט.
אבל ריח חמוץ, קולניות וחוסר טקט, אינה סיבה להרחיק אמא מהחיים.
אם היא היתה בת שלהם, נניח תסמונת דאון או אוטיזם, גם כן היו מרחיקים אותה מהחיים שלהם בגלל חוסר טקט והמוניות?
ואמא?...
אני לא יודע את הסיבות שאירעו בפועל, אבל המתואר בסיפור הוא לא דבר שאפשר להבין ממנו במושכל ראשון שהבנות ניתקו קשרים עם האם בשלו.

הלוואי שמחלות נפש היו מקבילות לתסמונת דאון או אוטיזם.
ב"ה יש הרבה התקדמות בקבלת השונה, אך אנחנו עדיין רחוקים מהיעד, ולוואי שלא נתנסה.

בנוסף הקושי בהתנסות עם מחלות נפשיות הוא כפול
קודם כל כי אינו ניכר חיצונית, כמו שאמרת.
ושנית בוא נזכור כי באמת ריח חמוץ הוא רק ביטוי לריח לא טוב מכל הפרשיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לגבי הסיפור של @מ"ם .
מצער,ורצוי לשים לב זה לא ענין של שקוף, אלא של "לא תעמוד"...
הגיע הזמן שהציבור שלנו יפסיק להשתפן.נכון שלא כדאי לדחוף סתם ת'אף , אבל כשזה לא סתם...
אני לא קובע מסמרות, אלא רק מעלה מחשבות.
לא מדובר כאן על קטינים או חסרי ישע. מדובר באדם בוגר שיכול בעצמו ללכת למשטרה.
אם היא לא הולכת, משמע שהיא מעדיפה את הכאב הפיזי הזמני מאשר את הכאב הנפשי המתמשך. האם עלינו להתערב בבחירות שלה?
מה שכן, בהחלט צריך לערב את ההורים / הרבנים שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אני לא קובע מסמרות, אלא רק מעלה מחשבות.
לא מדובר כאן על קטינים או חסרי ישע. מדובר באדם בוגר שיכול בעצמו ללכת למשטרה.
אם היא לא הולכת, משמע שהיא מעדיפה את הכאב הפיזי הזמני מאשר את הכאב הנפשי המתמשך. האם עלינו להתערב בבחירות שלה?
מה שכן, בהחלט צריך לערב את ההורים / הרבנים שלו.

שאלה לי אליך, אם ח"ו אחותך או ביתך היו בסיטואציה הזו, גם אז היית מעלה מחשבות או פועל נחרצות?
להתערב בבחירות? לא שמעתי מעולם שיש בכך בעיה, במידה ובחירה שגויה ומטופשת.
ובדרך כלל במצבים כאלו הבחירה לא קימת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
לדעתי, זה מקום לשאלת רב.
מצד אחד פיקוח נפש והאישה כמו שבויה,
אז אולי פדיון שבויים? לא, לא הגזמתי.

מצד שני ההתערבות לא בטוח נכונה,
אם באמת האישה חזקה ויכולה להתמודד,
והסיבה שלא שומעים אותה היא מבחירה ולא מחולשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
לגבי הסיפור של @מ"ם .
מצער,ורצוי לשים לב זה לא ענין של שקוף, אלא של "לא תעמוד"...
הגיע הזמן שהציבור שלנו יפסיק להשתפן.נכון שלא כדאי לדחוף סתם ת'אף , אבל כשזה לא סתם...

יכול מאוד להיות.
לא הכרעתי לאף צד.
אני עצמי מתייסר מאז האם נהגתי נכון או לא, כמו שכתבתי באפטר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
רואה כעת שההגדרה של האפטר רחבה יותר, וכוללת גם את הרעיון עליו רציתם לכתוב ולא כתבתם... אז אפרט-אפטר מעט כאן.

לכתחילה השקופים שרציתי לכתוב עליהם הם ה"קוקיס". אותם קבצי עוגיות קטנים המתעדים את הרגלי הגלישה ומועדים למחיקה. הם אלו שיודעים להעיד על האדם הרבה מעבר לתדמית המוכרת שלו, הרבה מעבר לזו שהוא מנסה ליצור לעיני אחרים ופעמים רבות גם הרבה מעבר לזו שהוא מייצר בעיני עצמו.
בעיניי זהו ממש קיום הייעוד "אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידין בו".

התחלתי לכתוב על זה, אבל במחשבה שנייה העדפתי למצוא סיפור שבו אני הוא השקוף. לא זה המספר על שקופים אחרים.
ואז נזכרתי בסיפור הזה, המבוסס על מקרה אמיתי.
זו פעם בחיי שהייתי בעמדת השקוף, ועד היום איני יודע האם טוב עשיתי כשנשארתי שם או שהייתי צריך להעכיר את השקיפות.

כיום כשמזדמנים לי דברים נוספים כאלו, אני נזכר בסיפור ההוא וטעם חמוץ של חוסר וודאות עולה בפי. הלוואי והפעם אדע לבחור בטוב ובנכון, בהנחה שאכן יש כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
שאלה לי אליך, אם ח"ו אחותך או ביתך היו בסיטואציה הזו, גם אז היית מעלה מחשבות או פועל נחרצות?
להתערב בבחירות? לא שמעתי מעולם שיש בכך בעיה, במידה ובחירה שגויה ומטופשת.
ובדרך כלל במצבים כאלו הבחירה לא קימת.
מנין לך שהבחירה שגויה? אולי זו הבחירה הנכונה במצבה?
למה הבחירה לא קיימת? היא לא יכולה להרים טלפון למשטרה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה