האמת פוסט משובח.
הגזמת, לא באמת פורים.
סבלנות.
לגבי האתגר.
דוקא כתבתי ברור...
אפרט שוב.
>
הקונספט העיקרי והמקורי הוא:
1.
המשלוח.
כדי שיהיה גם מתאים וגם מעניין צריך גם נותן ומקבל.
2.
דמות א'.
3.
דמות ב'.
ומכאן הכללים להלן, בתיאור על בסיס הפרפקטיבה:
צריך את ה3.
וזהו.
כל השאר פתוח לדמיון, גם ה3 עצמם.
ה3 יכולים להיות הכול.
>
שועל הנותן טישיו לתנין.
טראמפ הנותן טיל לחמינאי.
שכן נואש הנותן מוצץ לרגזן הסמוך לדלתו.
ארנב הנותן סינוור לייזר למשקפי חברו.
יונה במעי הדגה לנביא.
עני התורם דולר למאסק.
ק"סניק שעורם אספלט לגוטרמן.
מנתח השותל מוח ללפיד.
חייט ומחט לשמן.
ועוד.
חפצא:
תלוש ומחובר, מיטלטלין ומקרקעין. אף גרינלד.
לא בעי פרוטה או שם מטבע כר"מ. סלע, ויש אומרים אף חצץ, בפיסטוק דשלום זכר יוצא יד"ח.
אין צריך דבר הניתן מיד ליד. טרנזקציה בלע"ז.
"וכתב... ונתן לה", מקיש כתיבה לנתינה.
תנן, "כתב בדיו, בסם, בסיקרא, בקומוס ובקנקנתום, וב
כל דבר שהוא רושם".
והוי מתאבק בעפר רגליהם.
מעילה אין בו, מוליד ריח יש. שכן מצינו באל ג'ולאני.
בשעת הדחק, אף בדבר שלא בא לעולם.
איש לרעהו:
אין שום משמעות לחפצא בלי הגברא.
ולכך צריך נותן ומקבל.
תנן, "שניים שעשאוה פטורין".
אפשר על ידי שליח. אף וויטקוף ודרמר.
בגתן ותרש הן שני תלויים ואינם מלמדים, אך בהתך דאסתר מצינו כן.
אפשר בידי חש"ו. שותפין, אפוטרופוס, אריס.
חליפין, עיין במה שכתבתי על ה"נתינה".
ענין מעשה הנתינה:
אין צריך ד' אמות או ח' אמות. הירושימה ונגסקי בכלל יפן הן.
אפשר בזורק ומושיט. בקת"ב.
אפשר עקירה ברה"י או ברה"ר. כיפת ברזל.
ואף כהלווים שהארון עצמו נושאם. מצנח.
כנפי נשרים, ענני הכבוד. הצבי והצב.
עד שיגיע למקומו.
מוליך ומביא וזורק דמו. B2 הנותן ליעף כוח.
כך היא מתנתי לך.
אותיות פורחות באוויר.
עוף גוזל ולמד.
ודע כי לא התלמוד עיקר אלא המעשה.
בו ביום.
>
צפה בקובץ המצורף 2175180
הנושאים החמים
