עזרא מורד - Ezra Morad
דו״ח אסטרטגי:דוקטרינת ״הדיסקומבובולציה״-משיתוק קראקאס לקריסת איראן.
החשיפה של טראמפ על ניטרול צבא ונצואלה היא ההסבר הטכנולוגי למה שכיניתי ״הקופסה השחורה״. מדובר בשימוש מבצעי ראשון(הטכנולוגיה קיימת עשרות שנים אבל עדיין לא בשילוב מבצעי)בנשק אלקטרומגנטי לא גרעיני-נשק שמשנה את כללי המשחק.
ונועד לתת הצצה מזערית ביותר לנשקים הללו.על קוצו של יוד.
המבצע בונצואלה(3 בינואר 2026)לא היה סתם תפיסה של רודן-הוא היה שדה הניסוי המבצעי הראשון לנשק שמשנה את פני המלחמה.
החדרה שקטה במהירות האור:
השימוש ״בדיסקומבובולטור״ החל ברגע שהכוחות האמריקאים התקרבו למרחב האווירי.הנשק,המבוסס על פעימות אלקטרומגנטיות(EMP)וגלי מיקרו בעוצמה גבוהה(HPM),פעל במהירות האור.הוא לא ״נורה״ כמו טיל,אלא ״הציף״ את המרחב.
שיתוק המערכות הרוסיות והסיניות:
צבא ונצואלה הסתמך על מערכות הגנה אווירית מתקדמות(S-300 רוסיות ומכ״מים סיניים).הדיסקומבובולטור ביצע ״הריגה רכה״-הוא לא פוצץ את המכ״ם,אלא שרף את הטרנזיסטורים והמעגלים המשולבים בתוך המחשבים. טראמפ תיאר זאת בפרטי פרטים:״הם היו מוכנים,הם לחצו על הכפתורים,אבל אצלם כלום לא עבד״.המערכות פשוט ״קפאו״ והפכו למסכים שחורים.
ניטרול הכוח החי(אפקט ביולוגי):
כאן נחשף האלמנט המבעית ביותר-השימוש בגלי מיקרו ליצירת שיתוק אנושי.עדויות מהשטח תיארו את שומרי הראש של מדורו כשהם נופלים לקרקע, חווים בחילות קשות,סחרחורות ואיבוד שיווי משקל מוחלט(בדומה לתסמונת הוואנה,אך בעוצמה צבאית).זה מנע כל אפשרות להשיב אש בנשק קל.
התוצאה המבצעית:
ארה״ב כבשה את הבסיס הצבאי הגדול ביותר בדרום אמריקה עם אפס אבדות בנפש ובציוד.האויב פשוט היה במצב של ״דיסקומבובולציה״-בלבול מערכתי ופיזי מוחלט.
הוא הדין איראן:
המעבר מוונצואלה לאיראן הוא מעבר ״מניתוח מקומי״ ״לקריסת מערכות לאומית״.כפי שכתבתי במאמר ״עשרת השלבים לקריסת איראן״,זהו הרגע שבו התיאוריה הופכת למציאות טכנולוגית.
שיתוק ערי הטילים התת-קרקעיים:
איראן בטוחה שהבונקרים מגינים על הטילים ההיפר-סוניים שלה. הדיסקומבובולטור פועל בשיטה של ״חדירה דרך השירותים״ והולכה דרך תשתיות,הפולס האלקטרומגנטי חודר דרך כבלי חשמל,פתחי איוורור וסיבים אופטיים לתוך מעמקי האדמה.כלומר-מוות מוחי לטיל-הוא משבית את מערכות ההנחיה ואת מחשבי ההצתה. הטיל יכול להיות מהיר ככל שיהיה,אבל הוא לא יכול לקבל פקודת התנעה.הוא קבור חי בתוך הבונקר.
עם תחילת התקיפה,המטרה הראשונה היא רשת החשמל והקשר של משמרות המהפכה.הדיסקומבובולטור ישתק את בקרות החשמל,המים והאנרגיה.איראן תוחשך לא רק כפעולה פסיכולוגית,אלא כדי למנוע מהמכ״מים ומהתקשורת הצבאית לעבוד.
ניתוק שרשרת הפיקוד:
חמינאי והגנרלים ימצאו את עצמם ״בוואקום״,הטלפונים האדומים, הקשר המוצפן ומערכות הלוויין יהיו מוצפים ברעש אלקטרומגנטי שימנע העברת פקודות.יכולות השיתוק יופעלו גם על מחשבי הרכב של משמרות המהפכה, מערכות הקשר, וכוונו הנשק המתקדמות. האויב יהפוך לעיוור,חירש ומקורקע.
שיתוק הכוח המגן בבסיסים ובאתרי הגרעין:
כפי שקרה בונצואלה,גם באיראן יופעל הרכיב הביולוגי.גלי מיקרו בעוצמה גבוהה יופנו לעבר מרכזי פיקוד ובסיסי טילים.המפעילים האיראנים יחוו שיתוק פיזי,צפצופים מחרישים באוזניים ואיבוד הכרה זמני.זהו חלון הזמן שבו ״הפעולות החשאיות המבריקות״ יתבצעו-כניסה של כוחות מיוחדים או כטב״מים לביצוע משימות עריפה ללא התנגדות.יש לציין שכוחות העילית משתמשים בציוד ״מוקשח״ המוגן בתוך כלובים מיוחדים. הם יכולים לנוע ולפעול בתוך אזור משותק מבלי להיפגע.
יש להבין היטב-ונצואלה הייתה ההוכחה שניתן להכניע צבא מודרני מצוייד בנשק רוסי וסיני מבלי להקריב חיילים אמריקאים.עכשיו,באיראן,יבצעו את ״המאסטר פיס״ של התוכנית הזו.
בונצואלה רק חלק קטן מהיכולות הללו הופעלו,ולא כולן ביחד,כי היה צורך צבאי ממוקד בלבד.
מה שלא אצל איראן-כאן יופעלו כמה נשקים(״מניפת תדרים״),דהיינו שילוב אלקטרוני הרסני וכוללני של הנשקים הנ״ל.
המבצע בונצואלה היה ״הניסוי כלים״,ואיראן היא היעד המרכזי שבו הכל יופעל בעוצמה מקסימלית.
המפתח הוא-שילוב של תדרים ואנרגיות שיוצרים אפקט מצטבר של שיתוק מוחלט,מה שנצרך ביותר מפאת גודלה של איראן.
כאן נדרש הלם רב שכבתי.וכי זאת למה-מפני שהשילוב הזה נועד למנוע מהמשטר את היכולת ״לאלתר״ פתרונות. איראן גדולה ומבוצרת יותר, ולכן השילוב של הנשקים הללו יהיה מאסיבי בהרבה.