דניאל בכמט
אני רואה הרבה בלבול לגבי שברים ורסיסים, מה ההבדל ביניהם, מה מסוכן בכל אחד ואיך להתמגן.
שרשור קצר שעושה סדר

כשטיל בליסטי עף מאיראן לישראל בחלל הוא (לרוב) מתפצל למספר חלקים. המנוע ומיכלי הדלק מתנתקים מראש הקרב (רש״ק) ונופלים קילומטרים מאחוריו. לרוב כשאנו רואים בתקשורת צילום של שאריות טיל איראני זה למעשה צילום של מנוע.
אחת הסיבות להכינס למרחב מוגן הוא כדי שהמנוע הזה לא יפול לכם על הראש.
בינתיים הרש״ק שמלא בחומר נפץ ממשיך במעוף לעבר המטרה. אנו מקווים שהוא לא יגיע כי יפגוש בדרך מיירט. המיירט גורם לפיצוץ הרש״ק ושברי יירוט שנוצרים מתפזרים לכל עבר ונופלים לקרקע. גם אם היירוט התרחש בחלל והרחק מהמדינה, שברים רבים ממשיכים לנוע לעבר ישראל ונופלים בה.
מכיוון שלשברים אין צורה אווירודינמית, התנגדות האוויר מאטה אותם והם יכולים ליפול במשך דקות רבות. פיקוד העורף מנחה לחכות לפחות 10 דקות במרחב מוגן כי זה פרק זמן שבו רוב השברים כבר הגיעו לקרקע.
צריך לזכור שזו לא הסיבה היחידה בעיכוב שחרור ממרחב מוגן, זה קורה גם בגלל שהמטח לא הסתיים.
אם לא היה יירוט, הרש״ק פוגע איפשהו בישראל ומתפוצץ. כתוצאה מהפיצוץ מעטפת הפלדה של הרש״ק מתפרקת למאות אלפי רסיסים קטנים. רסיס אופייני שוקל בערך גרם אחד בלבד, אבל בגלל שהוא עף במהירות של אלפי מטרים בשנייה הוא מסוכן יותר מכדור של אקדח.
(בתמונה: רסיסים שמצאתי מכטב״ם חות׳י)
בשטח פתוח, רוב הפצועים וההרוגים נפגעים מהרסיסים שעפים רחוק ולא מההדף של הפיצוץ. לצערנו גם היום היה פצוע קשה שנפגע מרסיס (ראו חורים רבים ברכב מהזירה היום שנגרמו מהרסיסים, תמונה של
@רועי ינובסקי).
הקיר של מרחב מוגן עוצר רסיסים ומגן מפניהם.
חוץ מכל זה יש גם פצצונות מצרר. אלו אינם שברים או רסיסים אלא רש״קים קטנים בפני עצמם עם חומר נפץ ורסיסים. כתבתי עליהם שרשור נפרד.
(קרדיט תמונה: @עו״ש )
נסכם: יש שלושה סוגים של חתיכות מעופפות שמקורן בטילים האיראניים:המנוע ומיכלי הדלק - גדולים, כבדים ונופלים מהר.שברי יירוט - גודל בינוני, נופלים במשך הרבה זמן.רסיסים - קטנים, מהירים מאוד, מתפזרים לכל עבר באזור הפגיעה כתוצאה מפיצוץ הרש״ק.המשותף לכולם - מרחב מוגן מגן מפניהם.