מידע שימושי נספח- 3 מילים באידיש

  • הוסף לסימניות
  • #41
יש פה הבדלים בין אידיש מתוקנת לאידיש תיקנית
למשל זה
נעכטן בין איך געווען ביי א טיול.
התרגום של מה שכתבת הוא: אתמול הייתי טיול.
ולכן שוב- אני כותבת כאן רק אידיש מדוברת, אבל אידיש.
יש גם הבדלים בין סוגי אידיש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
יש פה הבדלים בין אידיש מתוקנת לאידיש תיקנית
למשל זה

ולכן שוב- אני כותבת כאן רק אידיש מדוברת, אבל אידיש.
יש גם הבדלים בין סוגי אידיש.
במחילה, אבל זו לא אידיש מדוברת.
זה ממש לא משפט תקני.
את כללי האידיש שאי אז למדתי אני כבר לא זוכרת. אני מדברת על משפט מדובר נכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
ולכן שוב- אני כותבת כאן רק אידיש מדוברת, אבל אידיש.
יש גם הבדלים בין סוגי אידיש.
במחילה, אבל אידיש מדוברת אמורה להיות תקנית. וההבדלים בין סוגי האידיש מתבטאים באוצר המילים הסמנטי, לא במבנה התחבירי של השפה ומילות היחס, שעם זה אי אפשר לשחק.
במחילה, אבל זו לא אידיש מדוברת.
זה ממש לא משפט תקני.
צודקת לגמרי. לא מדברת על הסדר התחבירי שהוא לא אי-אי-אי, אבל נשמטה ממנו מילת יחס, שזה לגמרי לא תקין (אמיתי שיש כאלו שמדברים כך?).
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
מחר נאכל לארוחת צהריים תפוחי אדמה.
אוּנְז ווֶעלְן עֶסְן קַארְטָאפַאלַאך מָארְגְן אויף מִיטָאג.
שלשום בטיול לבשתי חצאית שחורה.
אֵייעֶר נֶעכְטְן אִין שְפַאנְצִיר הָאבּ אִיך אָנְגֶעטְהָאן אַ שְוַוארְצֶע פוּסְטֶע.
נקח למחר כדור לטיול.
אוּנְז וֶועלְן נֶעמֶען מָארְגְן אַ טַאבֶּע צוּם שְפַּאנְצִיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אוּנְז ווֶעלְן עֶסְן קַארְטָאפַאלַאך מָארְגְן אויף מִיטָאג.

אוּנְז וֶועלְן נֶעמֶען מָארְגְן אַ טַאבֶּע צוּם שְפַּאנְצִיר.
מיר וועלן עסן
מיר וועלן נעמען

ההבדל בין מיר לאונז הוא כמו ההבדל בין we ל- us באנגלית.
אנחנו כנושא המשפט = מיר
אותנו/לנו כמושא המשפט = אונז.
מיר וועלן נעמען א טאבע
ער וועט אונז געבן א טאבע
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אִיך הָאב א שְוַוארְצֶע אוֹיבְן
יש לי תנור שחור
מֵיינֶע וִוינְטֶערְדִיגֶע בְלוּסְקֶעס זֶענֶען הוֹיבְן
החולצות החורפיות שלי נמצאות למעלה
מאמי פְרֶעגְן אוֹיב דוּ קוּמְסְט מָארְגְן
מאמי שואלת אם את באה מחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
מיר וועלן עסן
מיר וועלן נעמען

ההבדל בין מיר לאונז הוא כמו ההבדל בין we ל- us באנגלית.
אנחנו כנושא המשפט = מיר
אותנו/לנו כמושא המשפט = אונז.
מיר וועלן נעמען א טאבע
ער וועט אונז געבן א טאבע
בירושלמית אומרים אונז בעוד בשאר האקצנטים אומרים מיר.
למשל 'אנחנו הולכים'
בירושלמית - אונז גיי(ע)ן.
בחסידית - מיר גיי(ע)ן.
באמריקאית (תחזיקו חזק...) מ'גיי'מער.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
בירושלמית אומרים אונז בעוד בשאר האקצנטים אומרים מיר.
למשל 'אנחנו הולכים'
בירושלמית - אונז גיי(ע)ן.
בחסידית - מיר גיי(ע)ן.
באמריקאית (תחזיקו חזק...) מ'גיי'מער.
למה הע בסוגריים? היא נמצאת חיה וקיימת....
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
בירושלמית אומרים אונז בעוד בשאר האקצנטים אומרים מיר.
למשל 'אנחנו הולכים'
בירושלמית - אונז גיי(ע)ן.
בחסידית - מיר גיי(ע)ן.
באמריקאית (תחזיקו חזק...) מ'גיי'מער.
המצב הוא בדיוק הפוך. הירושלמים אומרים "מיר" והחסידים "אונז". וכפי שכתבתי - זו צורה לא תקנית.
על החתום: מי שפוגשת בעבודתה ילדים דוברי אידיש מכל הסוגים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
המצב הוא בדיוק הפוך. הירושלמים אומרים "מיר" והחסידים "אונז". וכפי שכתבתי - זו צורה לא תקנית.
על החתום: מי שפוגשת בעבודתה ילדים דוברי אידיש מכל הסוגים.
הירושלמים לרוב לא אומרים מיר אלא אונז.
בחסידים ישנם כאלו וכאלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אקיצער אני משתדלת להצמד לאקצנט אחד, וקריאה- כתבתי כללים מאוד ברורים בעניין בראש השרשור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
לגבי הבלבול של פועלי העזר "האב" ו"בין" אף אחד לא הגדיר את הכלל הנכון והוא:
כשמציינים פעולה אומרים "האב" [גוף ראשון] "האט"[גוף שלישי] וכו' למשל: "איך האב געגאנגען" ["אני הלכתי"] {לא משנה אם הדגש הוא על ה"איך"-שאני הלכתי ולא אחר- או שהדגש הוא "געגאנגען"-שעשיתי פעולה זאת ולא אחרת}
כשמציינים תיאור אומרים "בין" [גוף ראשון] איז [גוף שלישי] וכו' למשל "איך בין געווען נאס" [הייתי רטוב]
קיים שיבוש גדול שמציינים פעולה בפועל העזר של התואר 'איך בין גגאנגען' וכדומה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
דרך אגב
זה בדיוק כמו באנגלית HAVE שהוא גם מציין שיש לי משהו: "I HAVE A BOOK"[יש לי ספר] וגם משמש כפועל העזר של אחד מזמני העבר: "I HAVE FORGOTN"[אני שכחתי] ממש כמו "האב" באידיש: "איך האב א בוך" ו: "איך האב פארגעסן"
ופועל העזר "בין" באידיש הוא במקביל לפועל BE באנגלית["איז" למשל היא מילה זהה{הגייה טיפה שונה} לאידיש ולאנגלית]
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אידיש זו שפה בעייתית,
פעם דיברתי עם קלינאית תקשורת ולדעתה יש הרבה דוברי אידיש עם בעיות בדיבור, ובהמשך גם בעיות קריאה וכתיבה...
והיא סוברת שזה בגלל שהשפה לא מסודרת ולא ברורה,
היא טוענת שהאידיש הסיפרותית לא דומה ולא מתחבר לאידיש המדוברת, כך שנוצר שהילד נחשף בקריאה ובדיבור עם 2 שפות שזה גורם לו לבילבול,
ומה שהיא הציעה לי אז........ (לא שיש לי ילדים עם בעיות..... היא הגיע לתת יעוץ במקום עבודתי) שכל סגנון אידשאי שיכתבו לעצמם ספרים שמתאימים להם,
 
  • הוסף לסימניות
  • #60

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה