נעלם מדיה פלייר

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני מפעילה שיר, או וידיאו, נשמע ברקע אך התוכנה לא נפתחת. הדרך היחידה לעצור את השיר היא לחכות שיסתיים...
גם בדאבל-קליק על סימן התוכנה לא נפתח כלום.
מה עושים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
u

ואז מה עושים?
ממש ברחל בתך הקטנה. אין לי שמץ במחשבים מלבד גרפיקה...
איזה Windows זה 7/8/10 ניתן לבדוק על ידי הקלקת ימני על המחשב ובחירה במאפיינים
אם זה 10 תעשי כמו שכתבתי לפני זה ותלחצי על בדוק אם קיימים עדכונים, המחשב יתעדכן אוטומטית
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לפני שאתחיל:
התוכנה אינה מזהה אקורדים לפי שירים
ועכשיו:

מהם מהלכי אקורדים (Chord Progressions)?​

מהלך אקורדים הוא סדרה מסודרת של אקורדים המנוגנים בזה אחר זה, אשר יוצרים את המסגרת ההרמונית של יצירה מוזיקלית. ניתן לחשוב עליהם כתסריט הרגשי והמבני של השיר.

בליבת התיאוריה המוזיקלית המערבית, אקורדים אלו מתוארים באמצעות ספרות רומיות (I, IV, V, vi, וכו'). הספרות אינן מייצגות תו ספציפי (כמו דו או רה), אלא את התפקיד הפונקציונלי של האקורד בתוך הסולם הנבחר. כך, המהלך הקלאסי I-IV-V-I תמיד מציג מעגל של יציבות (I - טוניקה), תנועה (IV - סובדומיננטה), מתח (V - דומיננטה), וחזרה לשקט.

למה חשוב להתאמן על מהלכי אקורדים?​

התמקדות בתרגול מהלכי אקורדים, ולא רק בשירים ספציפיים, מקנה לנגן יתרונות קריטיים שמשדרגים את מיומנותו:

  1. טרנספוזיציה מיידית (Shift to Functional Thinking): כאשר מבינים כי מהלך מורכב מ"פונקציות" (I, IV, V) ולא רק שמות תווים (C, F, G), ניתן להעביר אותו באופן אוטומטי לכל סולם אחר. זו הדרך המהירה לאלתר או ללוות שיר מבלי לשנן אותו מחדש בכל סולם.
  2. אילתור והלחנה: מהלכי האקורדים הם השפה הבסיסית של ההלחנה. שליטה בהם מאפשרת לנגן "לדבר" באופן שוטף – לבחור מהלך שמביע שמחה (I-IV) או עצב (i-iv), ולבנות סביבו מנגינה באופן אינטואיטיבי.
  3. פיתוח שמיעה הרמונית: תרגול חוזר של מעברים פונקציונליים מאמן את האוזן לזהות את תפקיד האקורד (טוניקה, דומיננטה, סובדומיננטה) ולא רק את גובה הצליל שלו, ובכך משפר משמעותית את יכולות התיאור וההעתקה מהשמיעה.

תרגול תאוריה מוזיקלית: האפליקציה ככלי גשר​

האפליקציה תרגול תאוריה מוזיקלית פותחה כדי לגשר על הפער בין הידע התיאורטי לבין היישום בפועל על גבי המקלדת.

האפליקציה מאפשרת למשתמשים לבחור סולם ולצפות ב"מפת הדרכים" ההרמונית של אותו סולם, כאשר כל אקורד מוצג באמצעות:

  1. הספרה הרומית (הפונקציה): התפקיד ההרמוני של האקורד בסולם.
  2. שם האקורד המלא (התו): היישום המעשי על גבי המקלדת.
מצב הניחוש: הפיצ'ר באפליקציה מאפשר למשתמש להסתיר את שמות התווים המוחלטים ולהציג רק את הספרות הרומיות. תרגול זה מאלץ את הנגן לפתח את הזיכרון הפונקציונלי: לדעת בדיוק היכן ממוקם אקורד IV (סובדומיננטה) בסולם Eb מז'ור, מבלי "לרמות" על ידי קריאת שם האקורד (Ab).

על ידי התמקדות עקבית בתרגול פונקציונלי זה, הנגנים יכולים לשחרר את עצמם מהצורך לשנן שמות תווים ולהתחיל לחשוב, לאלתר ולנגן בשפת ההרמוניה האמיתית.

שימוש והורדה​

ניתן להשתמש ללא צורך בהורדה בקישור הבא
ניתן להוריד את הקובץ משם באמצעות לחיצה על Ctrl+s בעת גלישה בדף
בנוסף צירפתי את הקובץ למעוניינים, שימו לב שהוא לא יעודכן בעדכונים עתידיים

התאמה לכלים שונים​

התוכנה נוצרה עבור פסנתר\אורגנית, אך מתאימה גם לגיטרה, אשמח לשמוע משוב לגבי התאמה לכלים שונים

זכויות יוצרים​

התוכנה מופצת תחת GNU General Public License v3.0, זה אומר שאתה רשאי להשתמש, לשנות ולהפיץ את הקוד בחינם, אך כל הפצה של תוכנה המבוססת עליו חייבת להתפרסם גם היא תחת רישיון זה ובצירוף קוד המקור; פרטים מלאים בדף הפרויקט.

משוב​

אשמח לדעת מכל מי שזה עזר לו, וגם ממי שלא! אשמח לקבל הצעות לשיפור!
שיתוף - לביקורת מילה בכפור
היה קר.

קור שלא יאומן.

עמדתי בתחנת בטון באמצע כלום, והמתנתי לאוטובוס שיקח אותי למקום עוד יותר קר.

תחנת בטון אינה מפלט מהקור, להפך.

היא צוברת קיפאון בכתליה הלא-סמפטיים ופולטת אותו אל הקרבן, כשהוא מעורב באבקוקית אפרורה, בתחושות של קבר, או של מסדרונות משטרה תת קרקעיים במדינה דיקטטורית.

מעצבי התחנה הסאדיסטיים השאירו בה חרכי ירי מתוחכמים, כך שבכל פינה שלא תעמוד ובכל זוית שהברד ינוע, הוא תמיד ימצא אותך.

הם השאירו גם מעברי רוח חופשיים שיאווררו בך כל חלקה טובה בלטיפה ארקטית, עד שתשאל את נפשך למות.

האצבעות סגולות ובלתי ניתנות לכיפוף,

הסנטר רועד בלי שליטה, את כפות הרגלים מי מרגיש בכלל?

ובלב - שפעימותיו הולכות ומאטות - בוערת תשוקה לאוטובוס.

שמתמהמה.

התשוקה בוערת באש קרה, העיניים המצומצמות למינימום נעוצות בערגה במעלה הכביש.

שם בעיקול הדרך מתנועעים כמה עצים ברוח, בצורה כל כך מטורפת שמתחשק לצלם, אבל כמובן לא יעלה על הדעת להוציא את היד מהכיס.


מכונית עוצרת ליד התחנה.

הדלת נפתחת ונער יפה עיניים מקבל נשיקה מאמו ויוצא מהאוטו אל התחנה.

הוא מנפנף בחוזקה, עד שהרכב נעלם באופק (זו לא חכמה יש לו כפפות).

ואז הוא פונה אלי ישירות, ובלי שום הסוס ובחיוך כובש אומר לי בקול צלול, מילה.

בצרפתית.


אני יודע כמה מילים בצרפתית, כמו ווּאָלָה ומֶחְסִי וטְחֶה-בִּיָה וכמובן קוֹמוֹ סַוַוה ועוד קללה אחת או שתים.

אבל מה שהוא אמר, לא הבנתי.

ובעוד המילה שלו תקועה באמצע האויר

ואני שוקל את האופציות השונות,

מחליקה לידנו מכונית שחורה ומבריקה מלאה בצרפתים נרגשים, הצועקים אל הנער מהחלונות כולם ביחד, כמו שרק צרפתים נרגשים יודעים לעשות.

הוא נעלם לתוך המכונית המפוארת, לא לפני שהוא מנופף לי קלות לשלום, כאילו אנחנו חברים ותיקים ממדורת הפלמ"ח.

המכונית נעלמת כמו חלום ואני נשען באנחה מיוסרת אל הבטון המצופה קרח.


ואז אני שומע צליל.

המילה שלו, שהיתה תלויה כל העת באויר, נפלה ארצה.

ספלאשש.

הרמתי אותה, היא היתה חמה.

העברתי אותה מיד ליד מחמם את אצבעותיי, ובעיניי רוחי ראיתי את חיוכו של הנער.

חיוך חופשי, פתוח, חיוך של אהבה ללא תנאי.

פתחתי את כפתור הצווארון והכנסתי את המילה בזהירות אל מתחת החולצה, ליד הלב.


הרוח הפסיקה, ובשקט שהשתרר נשמע היטב רעם מנוע מתקרב.

האוטובוס.

כשעליתי ונכנסתי פנימה הרגשתי מבוכה קלה, כולם הסתכלו עלי.

התבוננו בפניי כאילו אני אדם מפורסם או משהו.

חזרתי לעבר הנהג והצצתי במראה שמעליו.

הו, באמת מראה מוזר.

חיוך גדול היה על שפתיי, חיוך חופשי, פתוח, חיוך של אהבה ללא תנאי.


הנהג כיבה את הווישרים כשהגשם פסק.

"ואו תראו", קרא אחד הנוסעים וכולם גחנו לחלונות.

השמש בקעה מבין העננים, וקשת יפהפייה נמתחה מאופק לאופק.

כמו חיוך.

כמו חיוך חופשי, פתוח,

חיוך של אהבה ללא תנאים.


ומתחת לחולצתי

ליד הלב

התנגנה לה המילה

הבלתי מפוענחת

שלמי אכפת בכלל

מה פירושה.
שיתוף - לביקורת רק הקרקע מזכה אותך.
קטע קצת ארוך, במחילה.

רק אדם שרגליו נגעו בקרקע הקשה.
שטיפסו, אחת אחת, את כל 8,848 קומותיו של ההר.
יכול לקבל את תואר, מטפס האוורסט.

---

בהרי ההימלאיה. ממוקם לו הר.

האוורסט מתהדר ב-8,848 מטר. מקבל בידיים פתוחות טפסנים מקצועיים. ומאתגר את משתוקקי כיבוש ההר בגובה אין סופי. 7,200 אנשים נגעו בפסגת ההר. ורק בודדים מהם נרשמו כשיא.

----


אי שם, שכן לו הר. ההר ישב על הקרקע, מאכלס ב8,848 קומותיו, בתים. אנשים. חיים.

בקומה 8,801 הנוף היה עוצר נשימה. בתים נמוכים, מחופים בגגות אפורים, אכלסו משפחות. אבא, אמא. אחים ואחיות. בבית הסמוך גרו סבא סבתא. והבתים הסובבים היו של השכנים.

---

בסוף היום, בו השמש תעתע בהרים, הטילה צל ארוך. יצאה דמות מהבית. קָטַע תיל בידיה. מוכנה לחתוך את הגדר שניצב במרחק ניכר מהגג האפור.

בצעדים שקטים היא חתכה את התיל, משתוקקת לראות את הנוף. להביט מלמעלה על הקרקע.

את הנוף, היא לא ראתה באותו יום. וגם לא בימים הבאים. אבאאמא שגילו אותה, הרחיקו את הגדר מהקצה. שומרים עליה בציפורניים. שורטים אות הדמות כל פעם שניסתה, שוב. להתקרב לקצה.

---

ביום אפרורי אחד, כשלילה עטף את הבתים, נותן לירח להסתתר. דלת קלופה בקצוות נפתחה באיטיות. רעש הטריקה עומעם מאחורי צווחת עורב. קולות של טבע לא הפריעו לדמות להמשיך הלאה בנחישות.

עיניה של הדמות לא נעה לצדדים. סומכת על החושך שיהיה לה למגן. אורות ירוקים שברחו מהצמחים שמרו שלא תמעד.

בצעדים מהססים, שנחישות שולטת בהם. התקרבה הדמות לקצה ההר. החבל שגירד את כתפיה, הזכיר לה את מטרת בואה.

היא נתנה לאור הירוק להאיר לה את הקרקע. לחפש יתד יציב מספיק, כדי להשחיל אותו בקרקע הקשה. לחקוק פעם ראשונה פסיעה לכיוון הקצה.

את החבל היא קשרה בזריזות, לא רוצה לחכות לקרני השמש לבלבל אותה.

כוכב חצוף שהביט בה, יכל היה לראות את המבט המצועף שהלבישה על פניה, את הראש שלא הסתובב אחורנית. ואז, במהירות שהדחיקה את הכוכב חזרה לעלטה. הדמות נאחזה בחבל. בידיים חשופות.

היתד לא הצליח לראות את נחיתתה המרשימה כשנגעה בקרקע. בעור שהתקלף, בדם שלא הפסיק לנזול. אי אפשר לשפשף ידיים חשופות בחבל בלי לצפות לכאב.

מצב הידיים לא השפיע על מצב רוחה של הדמות. בצעדים אטים של זר הנקלע למקום חדש. התחילה להלך בין העצים. לנסות להתרגל לחושך. צמרות העצים הסתירו את הירח שלא האיר. לא הסגירו את הכוכב שהציץ שוב.

---

שוב פעם לילה ללא ירח. הדמות לא הפגישה את ראשה בגזע העצים. חודש הספיק לה להתרגל לעלטה, לחיות אותה.

קולות משונים מתחת הקרקע אכזבו אותה. מסבירים לה שלא ירדה לסוף הצוק. כפי שחשבה.

הפתח שלא נמצא לתהום, הוביל אותה לחפש את החבל שהתווה את הדרך שלה לקרקע. הוריד אותה 8,801 קומות.

החושך התחיל לחנוק אותה. נהנה להתל בה שוב ושוב. למנוע ממנה למצוא את החבל.


שלושה לילות נוספים ללא ירח הביאו בסופם את החבל. פרום בקצוות. מעוטר בטיפות אדומות. מבט חטוף בידיה גילו לה שהפצעים הספיקו להגליד. שכחה לבדוק מהמזכרת שנשארה לה מהסוויטה בקומה העליונה.

הכאב שנגרם לה כשהפצעים הסגורים פגשו את החבל החשוף, לא הרתיעו אותה מלהיאחז בו חזק. להרים רגל. ועוד אחת.


להבין שלטפס, לא אפשרי כשמגיעים עם אותם כוחות של הדרך ללמעטה.


פעמים רבות רגליה נגעו בקומות מעל הקרקע. אך הן שלחו אותה חזרה לעצים. לחושך. הפצעים שהגלידו, נפתחו שוב כשנפגשו בחבל. יורדות לסופו.

---

כששוב פעם, הקולות מהתהום קרצו לה. רצה הדמות לחבל.

היא ניסתה להיאחז בו. אך להפתעתה, במקום שהחבל יעלה אותה, החבל ירד אליה בשריקה מהירה. צולף בה בקצהו שהיה קשור ליתד.

מספר ללא מילים על אנשי ביתה שבעטו במזכרת היחידה שהשאירה.

---

הפעם הדרך הייתה פתלתלה יותר. מאתגרת את כל החושים הלוחמניים של הדמות. לא היה לה חבל להסתמך עליו. היא נאלצה לפצוע את רגליה, ידיה, ואת ראשה שנחבט בקרקע כל פעם שנפלה ללא חבל, לעמעם את הנחיתה.

אך הפעם. לא נפלה לקרקע. רק מעידות קטנות, נמוכות.

בעיניים צורבות מאבק ההר הביטה הדמות ללמעלה. לא רואה צבעים שקישטו רקיע. רואה רק הר גבוה, גבוה. דרך ארוכה לקומת הגג, 8,848

---

יום אחד מצאה את עצמה באזור מוכר. אורות ירוקים שהאירו צמחים קרצו אליה. רעש מנוע המזגן נשמע לה מוכר.

היא חזרה הביתה.

אך במקום לרוץ לדלת העץ המתקלפת. עמדה מול יתד שבור. חצי מקל טבוע באדמה הקשה.

עיניה הדומעות הצליחו להבחין בפסיעה שטיפסה על החותמת שהשאירה. על דרכה חזרה לדלת הקלופה.

ובפסיעות קטנות, דומות לגודלן של כל אלא ששתקו כשהצליחה, שעמדו בקצה הצוק. מביטות בדאגה כלפי מטה. מחפשות את שערותיה.

בכוח הצליחה הדמות להוציא את היתד, לנער רגבי עפר שדבקו בו, היו לשורשים. את 47 הקומות שטיפסה. נפלה. ונפלה. וטפסה. עברה עם המקל. חבר דרך.


ובלילה מואר, שבו הירח חגג את גודלו המרשים. תקעה הדמות את היתד בקומת הגג.


פעמים רבות הצליחה הדמות להגיע לשם. להנות מהתה המתוק שהוצע בבר.

אך רק הפעם, יכלה ללכת לעמדה מרוחקת. לקבל כוס קפה רותחת.

להירשם בספר של גינס. כשיא.

על טיפוס האוורסט. במלואו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה