נקודה בסוף משפט.

[רק משיח]

אשמח למענה,
אחרי התייעצות עם הבינה שמשום מה רק בלבלה,
אם אני כותבת משפט שבסופו יש סוגריים, איפה נכון לשים את הנקודה, לפני הסוגריים או אחרי?

 

[מיכל MC]

נקודה (וכל סימן פיסוק אחר) אחרי סוגריים.

 

[פסק-זמן]

יש פה קונפליקט.
כי מצד אחד, היינו אמורים לסגור את המשפט שבתוך הסוגרים עם נקודה. מצד שני, צריך גם נקודה לסגור את כל המשפט. לעשות גם וגם, אי אפשר...
לכן, שווה לעשות מאמץ ולשנות את המבנה, כך שהסוגריים לא יהיו בסוף המשפט. בד"כ זה אפשרי.

 

[פיקולו]

נראה לי שהסוגריים גומרים את מה שיש בסוגריים ולמעשה משמשים גם כנקודה (לדוגמא ככה) ולכן הנקודה תבוא אחרי הסוגריים לגמור את כל המשפט (לדוגמה ככה).

 

[צביה ר.]

תמיד אחרי הסוגריים. נכון לכל סימני הפיסוק.

 

[קוביד]

(רק במשפט עצמאי [שאינו חלק מקטע], תהיה הנקודה בתוך הסוגריים.)

 

[צביה ר.]

(רק במשפט עצמאי [שאינו חלק מקטע], תהיה הנקודה בתוך הסוגריים.)

מתי סיטואציה כזאת רלוונטית?
סוגריים תמיד באים לייחד את מה שכתוב בתוכם משאר המלל, או לציין אמירה אגבית ביחס למלל העיקרי. לא?

 

[קוביד]

מתי סיטואציה כזאת רלוונטית?
סוגריים תמיד באים לייחד את מה שכתוב בתוכם משאר המלל, או לציין אמירה אגבית ביחס למלל העיקרי. לא?

בקטע נטפל, למשל.

 

[קוביד]

• אם בתוך הסוגריים יש משפט העומד בפני עצמו, יש לשים בסופו, בתוך הסוגריים, סימן פיסוק מסיים (נקודה, סימן קריאה, סימן שאלה וכו').

 

[קוביד]

מתי סיטואציה כזאת רלוונטית?
סוגריים תמיד באים לייחד את מה שכתוב בתוכם משאר המלל, או לציין אמירה אגבית ביחס למלל העיקרי. לא?

א. אם משפט שלם העומד לעצמו מוקף סוגריים – סימן הפיסוק שלו יבוא בתוך הסוגריים. למשל:
(1) בתחום המינוח המקצועי יש צורך להבטיח שלעולם יתורגם מונח מסוים באותו האופן בכל מקום, שהרי שני תרגומים עלולים להטעות את השומע משל כאילו נתכוונו לשני עניינים. (למשל אם יכתוב פלוני על "עצרת האו"ם" ואלמוני על "האספה הכללית" של האו"ם, הקורא שאינו בקי עלול להניח שיש כאן שני מוסדות שונים.) האקדמיה

 

[צביה ר.]

בקטע נטפל, למשל.

אפשר דוגמה?

אם בתוך הסוגריים יש משפט העומד בפני עצמו, יש לשים בסופו, בתוך הסוגריים, סימן פיסוק מסיים (נקודה, סימן קריאה, סימן שאלה וכו').

מעניין מאד. לא זכור לי שנתקלתי בזה בפועל בספרים או בכל חומר כתוב.

 

[מיכל MC]

אפשר דוגמא?


מעניין מאד. לא זכור לי שנתקלתי בזה בפועל בספרים או בכל חומר כתוב.

מתוך הספר "לא מובן מאליו" של ס. הכהן

 

[קוביד]

אפשר דוגמא?

דוגמה למשפט (ודין אחד גם לקטע):

(1) בתחום המינוח המקצועי יש צורך להבטיח שלעולם יתורגם מונח מסוים באותו האופן בכל מקום, שהרי שני תרגומים עלולים להטעות את השומע משל כאילו נתכוונו לשני עניינים. (למשל אם יכתוב פלוני על "עצרת האו"ם" ואלמוני על "האספה הכללית" של האו"ם, הקורא שאינו בקי עלול להניח שיש כאן שני מוסדות שונים.)

מעניין מאד. לא זכור לי שנתקלתי בזה בפועל בספרים או בכל חומר כתוב.

מצוי יותר בספרות מקצועית או אקדמאית.
(זכור לי גם שראיתי בספרים של סופרת פופולרית, אולי דבורי רנד.)