קורונה נשארו עוד כמה כמונו?

מצב
הנושא נעול.
אבל ההשוואה לHIV לא נכונה, ולדעתי גם מפחידה יותר מדי.
אכן.
קורונה לא הוכחה כגורמת כשל חיסוני. שזה הנזק העיקרי של HIV
ולגבי גילוי הHIV. התהליך היה הפוך: התמותה באפריקה ובמדינות נוספות הובילה לגילוי הנגיף אבל הוא נקרא בשם כשכבר פגע והרג.
 
אכן.
קורונה לא הוכחה כגורמת כשל חיסוני. שזה הנזק העיקרי של HIV
יותר מזה, הבנתי שהסכנה בקורונה היא בדיוק הפוכה- פעילות יתר של מערכת החיסון (על "סערת ציטוקינים" שמעתם? הציטוקינים הם חלק מהמנגנונים של מערכת החיסון)
 
סתם שאלה
יש הוראה של משרד הבריות לא להתפלל בבית כנסץ וכל גדולי ישראל כן מתפללים (חוץ מר' גרשון אבל גם אצלו יש בבית מנין שלא לפי ההנחיות)
זזאת אומרת שלא צריך להקפיד במליון אחוז
אז תרשו לעצמכם גם קצת ואל תשתגעו
לצערי, לשני ההורים היה סרטן, אבא שלי עם לבלב מלאכותי, ובנוסף לכל סבתא גרה איתם.
מליון אחוז שמירה לא מספיק. השתדלות מקסימלית.
 
לצערי, לשני ההורים היה סרטן, אבא שלי עם לבלב מלאכותי, ובנוסף לכל סבתא גרה איתם.
מליון אחוז שמירה לא מספיק. השתדלות מקסימלית.
מזדהה לגמרי.
גם לנו יש הורים בסיכון, שומרים עליהם כמו על אתרוג...
רק שיעבור כבר...
 
עברתי על האשכול הזה מלמעלה
ורציתי לומר לכולם אותן משפחות שעדין שומרות
ונשמרות (למרות הסביבה שלפעמים עושה את ההפך הגמור...לצערנו...)
כל הכבוד לכן! מצדיעה לכם!:D
שירבו כמותכם בישראל!
 
אנחנו שומרים, ואין אירוחים. ואין כמעט יציאות אפילו קרוב. ויש טלפונים...
סוכות שונה מהרגיל, כמו שכבר מלפני פורים הכל שונה.
מתגעגעים מאוד, אך שלמים לגמרי עם מה שאנחנו עושים.

התקופה הזו תעבור בע''ה.
מדמיינת איך נשב ביחד כל המשפחה, ונעלה זיכרונות על התקופה המוזרה הזו...
נדבר בנוסטלגיה על כל מה שהיה, נצחק על הבדיחות שהיו ועל השפה החדשה שנוצרה...

וואו, איזו תקופה זו היתה! זוכרים איך ראינו אתכם בגינה ההיא מרחוק?
זוכרים איך נכנסתם לבידוד ושלחנו לכם אוכל עם ההוא?
זוכרים איך *חנהל'ה* לא הכירה אותנו בגלל המסכות?
איך *מוישל'ה* עשה 'פרצופים' מצחיקים בלמידה מרחוק, כי לא הצליח להקשיב?
כמה זמן לקח עד שראינו את *שרה'לה* אחרי שנולדה?
והתמונה הגדולה ההיא ששלחתם לנו?
ואיך בניתם סוכה קטנטונת ברגע האחרון?
העיקר שכולם בריאים ב''ה. ושוב אפשר להיות ביחד, וכל-כך להעריך את זה!

במבט מרחוק - זו תקופה יחסית קצרה בחיים...זה לא יהיה בלי סוף. רק סבלנות.
בעוד תקופה, כשנסתכל אחורה על שנים רבות בע''ה, אז היתה שנה כזו אי אז - שהיינו נאלצים להיות במרחק...ולא לזוז כמעט מהבית. והכל היה שונה מהרגיל!
היו חוויות משונות, כואבות, מצחיקות... יהיה הרבה מה לספר לאלו שנולדו לאחר מכן...
הם יסתכלו עלינו בעיניים גדולות מרותקות...

(לא מכלילה משפחות שאבדו קרוב משפחה חלילה או היו חולים קשה! אצלם החיים השתנו משמעותית, ד' ירחם. ושאף אחד לא ידע יותר חולי וצער!)

ומה שחשוב לנו עכשיו, כרגע - זה לעבור את התקופה הזאת בזהירות הראויה!
וגם בשמחה והודיה על מה שיש! (וואו, איך חיו פעם בלי טלפון?)
 
נערך לאחרונה ב:
רפרתי על התגבות,
ויש כאן אנשים שעדין שומרים. מצלחיחם למרות הכל.
כן.
גם אנחנו שומרים.
מתאוררים למטה, זה טיול חול המועד!
ויש פה עוד הרבה שכנים שממש שומרים ולא נוסעים,
אבל יש פה כמה בודדים שמארחים ביג-טיים, ועושים רעש עד שעות מאוחרות, ומה לא
והגברת אומרת לי שהיא לא מסוגלת חג בלי לארח.. (מי כן מסוגל כזה חג מוזר?)
ומה שפוצץ אותי שהיא אומרת לי - לא כדאי לכם כ"כ להשמר,
מי שנזהר יותר מדי בסוף נדבק...
מההההההה?
כן, יש תזה חדשה שעדיף לצאת, להסתובב, ואז ככה סיכוי קלוש להדבק.
במילים אלו.
הרגשתי שהיא אבדה את דעתה,
ואני, לא יכולתי לשתוק ואמרתי: אנשים שנזהרים מאוד נדבקים מאנשים שלא נשמעים להוראות, ומארחים את כל המשפחה שלהם...
היא נמלטה לביתה חפוית ראש.
חוצפנית.
היא עוד תחנך אותנו איך להתנהג?

ועוד סיפור פיקנטי: (מכלי ראשון)
בשכונה של מתחרדים יש הרבה משפחות שבונים סוכות על הגג או למטה.
בבנין X בשכונה Y יש 4 משפחות שבונות יחד סוכה בגג. (גרים לא רק בקומות העליונות)
כל שנה באחוה ושלום ורעות. באמת.
דא עקא, השנה 2 ראשי משפחה מאומתים עם קורונה, מה שגורם לכל המשפחה להכנס לבידוד.
שכנה אחת , שגרה בקומה העליונה, ליד הכניסה לגג,
רואה את החולים המאומתים וכל משפחותיהם
נכנסים ויוצאים מהסוכה, עולים ויורדים במעלית, ומה לא
מתקשרת בהיסטריה לרב של השכונה, אומר לה להתקשר למשטרה. זה פיקוח נפש.
היא לא מסוגלת, ככה להלשין על השכנות שלה?
לא מסוגלת.
והיא שותקת, והם מסתובבים חופשי...
על זה נאמר - אם אלו החברים שלך, מי צריך אויבים.
מזעזע.
אין מילה אחרת.

שיהיה חג שמח ובריא לכל הגבורים,
ותזכרו -
אולי הם הרוב
אבל אנחנו הנורמלים!
 
נערך לאחרונה ב:
אנחנו לא זו"צ וההורים משני הצדדים רחוקים אז זה לא כ"כ חכמה שלא היינו אצלם מתחילת הקורונה.
אבל באב הם ארגנו מפגש באוויר הפתוח ועשו את זה יחסית קרוב אלינו והיה מעליב אם היינו מסרבים, אז יצאנו עם הילדים (לקחנו הסעה) והזהרנו אותם באלף אזהרות לא להתקרב לסבא וסבתא, אבל הקטנים לא ממש הצליחו.. (והאח הציע לשמור בינתיים על הילד...) מאז החלטנו שאין מפגשים יותר עד סוף הקורונה בלי נדר.
בימי חול אנחנו לא נכנסים לבית כנסת, ובשבתות (עד יו"כ) הייתי נלחם על המסיכות ועל שמירת ההנחיות. יש כמה וכמה בציבור שלא מבינים למה צריך להיות כזה קיצוני, ויש אחד או שנים שהם ממש "אנטי" והיה בלגנים לא פשוטים אתם, ועד היום אחד מהם מידי פעם מנסה לשכנע אותי שהמסיכות זה גזירת שמד. וכל שאר סיפורי הבדים של המכחישים.

ויש עוד אחד אחר שממש לועג לי ולכל השומרים, ושולח לי חומרים של צחוק וזלזול באלו ששומרים ומכנה אותם בכינויי גנאי ולעג. (ולועג גם למכתבי הרבנים המתפרסמים בעניין השמירה. היה בא לי להעלות לכאן רק בשביל שתבינו במה מדובר). וזה מצריך המון כוחות נפש לעמוד בזה ולשתוק והוא יראה את טעותו רק אחרי מאה ועשרים שנה, ובינתיים עד אז הוא כנראה ימשיך ללגלג ולזלזל בכל מי שלא חושב כמוהו.
(וגם מתקשר אלי: מה? אתם ביטלתם מניין בגלל השטויות האלו? ועוד כל מיני כאלו דברים).

יש עוד הרבה סיפורים ויכלה הזמן עד כמה אני מרגיש לפעמים בודד ונשאר לבד מאחורה כשכולם כבר מזלזלים ומסתכלים בעין עקומה על השומרים. (ואפילו בתוך הבית לפעמים צריכים חיזוק אחד מהשני, בפרט על המתבגרים שמחפשים לחיות כמו ציפורי דרור).
וגם שלושה בידודים קשים שעשינו בהרגשה שאנחנו בין היחידים ששומרים בידוד אמיתי עם אחריות. (משתדלים...)
 
נערך לאחרונה ב:
וגם שלושה בידודים קשים שעשינו בהרגשה שאנחנו בין היחידים ששומרים בידוד אמיתי עם אחריות. (משתדלים...)
לפחות האשכול הזה מחזק
ונותן הרגשה
לא היחידים שעדיין שומרים
אותי בכל אופן זה עודד
 
איך אפשר לשבת לסעודה עם מרחק 2 מטר בין אדם אחד לשני?
אנחנו התארחנו אצל ההורים בראש השנה אחרי שלא התארחנו אצלם משבועות למרות שגרים רחוב ליד (והם לא מבוגרים!)
ישבנו בשולחן נפרד במרחק 2 מטר.
 
היום התקשרה אחיינית נחמדה
השיחה נשמעה כך:
-אנחנו פה עם הילדים לא רחוק מכם ,טיילנו והסתובבנו קצת אפשר להכנס?
-גמגומים והתנצלות שאולי בפעם אחרת ושהסבתא המבוגרת אצלינו ואולי לא כ''כ כדאי (בהיותינו יודעים שהם מאלה שצוחקים על כל ענין הקורונה ומבקרים אצל כל מי שמוכן להכניסם)

נפגעה נוראות..
:confused:
שתפגע...
 
תודה על האשכול הזה!

אנחנו לבד בבית עם שני קטנטנים, אחרי שבועיים של בידוד. שנה ראשונה שבונים סוכה.
דחינו בקשות התארחות וארוח של אחים וגיסים בחוסר נעימות גדול.
ארחנו רק את ההורים שלי, בוגרי קורונה.
מרגישה קול יחיד פראייר, סביב המשפחה והחברות והאשכולות פה בפרוג.
טוב לקרוא על עוד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה