עזרה נתקעתי באמצע עלילה

  • הוסף לסימניות
  • #2
שוב זה קורה לי... התחלתי לכתוב עלילה (או להמציא...) ונתקעתי באמצע בלי רעיונות להמשך...

אשמח לרעיונות איך מוצאים רעיונות ואיך ממשיכים עלילה 'תקועה':)
מוכר :(
בדר"כ זה פשוט 'מבריק' מתישהו, אם תנסי לחשוב על זה יותר מידי, זה רק יהיה קשה יותר.
כמה שזה באסה, תמיד לי עולים רעיונות כשאני במיטה;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
*לחשוב היכן את רוצה את הגיבור בסוף הסיפור, לדמיין מה את רוצה בסצנת הסיום... וכך את יכולה אולי לקבל מושג על מה את רוצה שהוא יעבור בדרך.

* לחשוב על דברים שמעניינים אותך/אירועים שאת רוצה שיקרו בהמשך (גם בלי קשר ישיר לעלילה) ולחשוב איך הם יכולים לשרת אותך, לקדם אותך ולתת ערך מוסף לעלילה ואז לנסות לשלב אותם ולתפור הכל.

* כשנתקעת הכתיבה/עלילה לנסות לחשוב מה יכול לקרות עכשיו, מה הגיוני שיקרה, הרי ברוב המקרים זה לא אינספור אופציות. לאחר שמנתחים מה האירועים שייתכנו הגיונית עלילתית, בוררים את המצב האידיאלי מבחינתך וממשיכים משם...

ובעיקר, להתפלל ולחשוב ולחשוב ולהתפלל... מניסיון, בסוף זה מגיע...

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
חסימת כתיבה היא האויבת מספר 2 של כל סופר, האויב הקודם לה, הוא הלחץ האטומי שתוקף אותנו בכל פעם שרעיונות לא נובעות במוח וזורמות במורד הגוף עד לאצבעות שעל המקלדת.
לכולנו יש רגעים פרודוקטיביים יותר וכאלה שפחות, ואין מה להילחץ מזה, הלופ המלחיץ שאנחנו נכנסים אליו כשאין רעיונות, קוטל כל גרם של יצירתיות במוח ומפנצ'ר לנו את הדמיון הפורה.

אישית, כאשר אני נתקל במחסום כתיבה בעודי על המקלדת, אני עוזב אותה ומתרחק לעיסוקים אחרים. דווקא אז, זרימת התודעה משתחררת ורעיונות מתגנבים.
מנגד כשהחסימה היא כאשר אני לא על המקלדת, כלומר כשאין לי בכלל רעיונות וכיוונים לכתיבה לגשת איתם למכונת הכתיבה המודרנית, אני מתיישב ומתחיל לקשקש משהו, לא חשוב מהו, ולא פעם זה משחרר את הסתימה בצינור הכתיבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
שוב זה קורה לי... התחלתי לכתוב עלילה (או להמציא...) ונתקעתי באמצע בלי רעיונות להמשך...

אשמח לרעיונות איך מוצאים רעיונות ואיך ממשיכים עלילה 'תקועה':)
שאלה טובה!

כשזה קרה לי לאחרונה, פשוט יצאתי להליכה במקום שקט והקלטתי לעצמי הכל. תחילת העלילה, רעיונות להמשך, שאלות, למה אי אפשר להמשיך את העלילה ככה, מה עולה לי כשאני מנסה למצוא פתרונות...

נראה לי הכי חשוב להוריד לחץ. בסוף תמיד יהיה פתרון, את הרי סופרת ויש סיבה שהתחלת לכתוב את הסיפור. רוב הסיכויים שתצליחי לצאת מהתקיעות, גם אם ייקח קצת זמן.

אולי תנסי לכתוב בסגנון זרם התודעה, פשוט לכתוב כל מה שעולה לך בראש בקשר לעלילה, למה את תקועה, איך היית רוצה לפתור את הבעיה. (גם דברים לא קשורים לכתיבה...) זה בערך כמו שעשיתי בעל פה, וזה יכול ממש לעזור!

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
כשזה קרה לי לאחרונה, פשוט יצאתי להליכה במקום שקט והקלטתי לעצמי הכל. תחילת העלילה, רעיונות להמשך, שאלות, למה אי אפשר להמשיך את העלילה ככה, מה עולה לי כשאני מנסה למצוא פתרונות...

השאלות הן דרך מעולה!!

אפשרות ב'- לחשוב על המסר שאת רוצה להביא לעולם, ולחשוב איך להדהד את זה בסצנה הספציפית.

אפשרות ג'- לדמיין תמונת סיום, ואז ללכת אחורה, ואז אחורה ושוב ושוב ולכתוב. (לא להיבהל אם יצא רק עוד 3 סצנות, כי מייד אחרי שתיחלצי מההיתקעות הזרם ישוב.. )

המון הצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אולי תנסי לכתוב בסגנון זרם התודעה, פשוט לכתוב כל מה שעולה לך בראש בקשר לעלילה, למה את תקועה, איך היית רוצה לפתור את הבעיה. (גם דברים לא קשורים לכתיבה...) זה בערך כמו שעשיתי בעל פה, וזה יכול ממש לעזור!
פשוט לכתוב ברצף אפילו כשאין מה לכתוב, אפשר לכתוב "אין לי מה לכתוב, מה אפשר לכתוב על---" ואח"כ לסנן מזה את מה שאת רוצה ולכתוב בצורה נורמלית.
(שיטה של מורה להבעה, והיא עזרה לי בזמנו הרבה, עכשיו נזכרתי בזה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לי המון פעמים עוזר לכתוב במרכז דף A4 בגדול את הנושא ולשרבט ממנו ענפים, ובכל אחד לכתוב מה יכול לקרות, ואם הגיבור יעשה ככה מה יקרה לו, זה מאד פותח לי את הראש, וגם ככה אני יכולה לבחור מה שאני הכי מתחברת:)
בקיצור, סיעור מוחות למי שלא מכיר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לי המון פעמים עוזר לכתוב במרכז דף A4 בגדול את הנושא ולשרבט ממנו ענפים, ובכל אחד לכתוב מה יכול לקרות, ואם הגיבור יעשה ככה מה יקרה לו, זה מאד פותח לי את הראש, וגם ככה אני יכולה לבחור מה שאני הכי מתחברת:)
בקיצור, סיעור מוחות למי שלא מכיר...
בדיוק אני :)

אבל קצת יותר משוכלל ;), עם תרשימי זרימה מאולתרים, כיווני חשיבה נוספים, מה התפקיד של כל הדמויות הראשיות וכל מה שיש לי במוח על הסיפור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אבל קצת יותר משוכלל ;), עם תרשימי זרימה מאולתרים, כיווני חשיבה נוספים, מה התפקיד של כל הדמויות הראשיות וכל מה שיש לי במוח על הסיפור.
כנ"ל...
הנה ממש עכשיו כתבתי סיפור,
ושכחתי מה אמור לקרות :sne:
אז הסתכלתי בתרשים (שנראה כמו קשקושיא אחד ענקי) והמשכתי.

רעיון נוסף, אני לפעמים מציירת את הדמויות \ הסיטואציה, וזה עוזר לי להיכנס ל'מוזה', או שפתאום ברור לי מה אמור להיות בהמשך... (מתאים למי שאוהב לצייר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
  • הוסף לסימניות
  • #14
דבר ראשון, להתפלל.

אח"כ, לדעתי (ולא רק) צריך לחשוב קודם כל על "מה הקורא היה רוצה שיקרה עכשיו" ולפי זה לכתוב את ההמשך.

מניסיון, הרעיונות הכי טובים לסיפורים, מגיעים בשבת... (נכון שזה קצת מבאס אבל זה נותן גם זמן לסדר ולערוך את הסיפור במוח.)

לפעמים הרעיונות גם מגיעים בתור מחשבות על המיטה, חלום בלילה, או חפץ כל שהוא שראית ברחוב. כל עצם שסופר רואה, צריך לחשוב על רעיון לסיפור עליו, ב"ה זה עוזר מאוד בפתיחת המחשבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
עצה של @הדוויג (מתוך אימיילי "ניוזלטר בנושאי כתיבה וספרות - טקסטיל".):

"בדרך כלל כשאנחנו כותבים, אנחנו חושבים על כל מילה, שוקלים אותה פעם ופעמיים, אחר כך עוברים על הטקסט שוב ושוב כדי ללטש ולשפר אותו יותר ויותר.


היום אני רוצה לספר על סוג כתיבה אחר לגמרי, והפוך לחלוטין.

היא לא דורשת שום כישרון כתיבה, כדי לבצע אותה לא צריך להכיר טכניקות סטורטלינג, ולא נדרשת יכולת עריכת טקסטים.

צריך רק מסך מקלדת, או דף ועט.


בשפה המקצועית קוראים לזה 'כתיבה תרפויטית', בשפה שלי קוראים לזה 'מקלחת מרעננת למוח'...


כשהמוח מלא בלחצים ודאגות, כשמרגישים מתוחים או כעוסים, כשיש עומס משתק של מטלות ומשימות, או כשסתם רוצים לרענן את המוח, לחזור לריכוז ולהתמלא באנרגיה - אפשר להשתמש בכתיבה תרפויטית.


אז מה עושים?


מוצאים מקום שקט,

מכוונים טיימר על 5 דקות,

נושמים כמה נשימות עמוקות,

ומתחילים לכתוב.


מה לכתוב? לא משנה. כל מה שעולה לך לראש.


יש רק שני כללים:

1. אסור להפסיק לכתוב אפילו לרגע אחד.

2. אסור לקרוא אחר כך את מה שכתבת.


הכלל הראשון קצת מאתגר. צריך לכתוב ולכתוב ולכתוב בלי שום הפסקה.

כל מחשבה, דעה, הגיג, לחץ, דאגה. כל מה שעולה לך בראש באותו רגע.

אם אין לך מה לכתוב, תכתוב "אין לי מה לכתוב".

אם עדיין לך מה לכתוב, תכתוב "עדיין אין לי מה לכתוב"...

העיקר, לא להפסיק אפילו לרגע.


הכלל השני נועד לשחרר אותנו מהביקורת העצמית שתגרום לנו לייפות את המציאות או את סגנון הכתיבה, ולכתוב מתוך שחרור מוחלט.

לכן ברגע שהטיימר הסתיים, אתה פשוט קורע את הדף וזורק אותו לפח, או אם כתבת על מסך עושה קונטרול A (בחר הכול) ולוחץ על דליט (מחיקה).


זה הכול.

תנסו את זה פעם אחת, זו תחושה משכרת".
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
עוד עצה של @הדוויג (מאותו מקום):

"היום נדבר על אחד הנושאים האקוטיים לכל כותב: מחסום כתיבה.


מהו אותו 'מחסום כתיבה' שעליו מדברים כל הסופרים והמשוררים? איך מתמודדים איתו? והאם אפשר להכריח את ההשראה להגיע?


ובכן, בניגוד לסופרי סת"ם, רואי חשבון, ונהגי אוטובוס - העבודה שלנו דורשת יצירתיות.

לא משנה אם אתם צריכים לכתוב סיפור, טור דעה, כתבה או טקסט שיווקי, אתם צריכים את היצירתיות שלכם בפעולה.


יש ימים שאתם קמים בבוקר, הרעיונות שופעים, העט מלהטטת על הדף, התיאורים נשפכים והכל זורם (כן, יש ימים כאלה. זכור לי בפירוש אחד כזה בשנת תשס"ח...)


לעומת זאת יש ימים שצריך לשבור את הראש, לצאת כל רגע להפסקת התרעננות, לנסות לגרד השראה מכל מיני מקורות שונים ומשונים, כדי להוציא איזשהו טקסט ראוי לשמו.

לזה קוראים הסופרים בשם המכובס: מחסום כתיבה.


אז מה עושים?

לפני שאגלה את הפטנט, אספר על הסלון המבולגן שלי והשיטה שהמצאתי כדי לסדר אותו.

אל דאגה, אני לא מנסה להעביר נושא בסוף אגיע גם למחסומי כתיבה...


ובכן, לפעמים אני מגיע הביתה, ורואה שכל הבית בלגן אחד גדול.

השולחן הפך למשטח אחסון רב תכליתי,

הרצפה נראית כמו הירושימה ונגסקי בתקופות הפחות מוצלחות שלהן,

הספה הפכה למתקן כביסה אלטרנטיבי.

בקיצור - בוקה ומבולקה. תוהו ובוהו. סדום ועמורה.

צריך לסדר. אבל... איך? מאיפה מתחילים? זה לא ייגמר לעולם.


הנה שיטה. לוקחים שעון עצר. סטופר בלע"ז. מכוונים אותו על עשר דקות.

נושמים עמוק עמוק, מדליקים את הסטופר ומסתערים על הסלון.

טק טק טק טק טק. עברו עשר דקות. הסטופר מצפצף - די. עוצרים.

מתיישבים על הספה ומתבוננים סביב - לא ייאמן. הסלון חזר למראה אנושי לחלוטין.


מה הקונץ? פשוט. 'לסדר את הסלון' זו משימה גדולה ולא מוגדרת. היא מרתיעה אותנו.

לעומת זאת 'לסדר במשך עשר דקות' זו משימה פשוטה וברורה. אנחנו לא נרתעים ממנה.

אנחנו יודעים בכל רגע היכן אנחנו אוחזים. (ועוד לא מצאתי סלון מספיק מבולגן כדי שעשר דקות לא יספיקו לנרמל אותו).


אוקיי. עד כאן השיטה לסידור סלון מבולגן.

מה הקשר למחסומי כתיבה?


תתפלאו, אבל זה אותו דבר בדיוק.

לכתוב 'פרק שלם', או לכתוב 'טור שלם' או 'כתבה שלמה' - זו משימה מפחידה ומרתיעה.

אין לי רעיונות, ואין לי כוח להתחיל ואולי אחר כך, ואחרי האוכל, ורק נבדוק אם יש משהו חדש בפורום, וכל התירוצים המוכרים.


מה שאני עושה זה להגדיר מסגרת זמן מסוימת ולומר לעצמי: עכשיו במשך חצי השעה הקרובה אני מתעסק רק בזה. סוגר את הפלאפון. מנתק את האינטרנט. חצי שעה - אני רק יושב מול קובץ הוורד. גם אם אין לי שמץ של רעיון. גם אם אין לי מושג מה אני הולך לכתוב.

המטרה שלי היא לא לכתוב 'סיפור' או 'כתבה'. המטרה שלי היא 'לעסוק בכתיבת הסיפור במשך חצי שעה' (או רבע שעה, או שעתיים. תלוי ברמת הריכוז).


אולי זה נשמע רעיון קצת מוזר.

אם כרגע אין לי רעיונות, ואין לי השראה, מה יעזור לי לשבת מול המחשב כמו גולם?

אבל זה פשוט עובד.

כשהמוח עסוק רק בדבר אחד, הוא נאלץ להביא רעיונות.

והוא עושה את זה כמו גדול.


תנסו ותראו - אפשר להכריח את ההשראה להגיע!

אפשר לנצח את מחסום הכתיבה האימתני!".
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ועוד אחת שלו:

"כשצריכים לכתוב סיפור על משהו, או לתת דוגמה לעניין מופשט מסוים, אבל המוח מיובש ולא מנפיק רעיון,

אפשר לפנות לבינ"מ ולקבל תוך רגעים ספורים שלל רעיונות. חלקם מאוד גרועים, חלקם די גרועים, וחלקם רעיונות סבירים.

העניין הוא שכשיש לך רשימה של רעיונות, גלגלי המוח יכולים להמשיך ולעבוד משם הלאה ביתר קלות.

באופן מוזר כלשהו, פסילה של חמש רעיונות לא-משהו, היא שיטה די טובה להמציא רעיון אחד טוב.


זה כמו שלפעמים בחור בשידוכים לא יודע להגדיר בדיוק מה הוא מחפש, אבל אחרי שהוא נפגש עם כמה מוצעות ופסל אותן, הוא כבר יודע להגיד בצורה הרבה יותר מדויקת מה הוא רוצה.


או כמו ששואלים מישהו "מה אתה רוצה לאכול?"

והוא לא יודע מה לענות.

"נו, תגיד. מה אתה רוצה?"

"לא יודע. לא בא לי משהו מסוים".

"פלאפל?"

"לא"

"סלט?"

"לא"

"פיצה?"

"לא. בעצם, יודע מה? אני רוצה פסטה מוקרמת".


הי. איך פתאום אתה יודע שאתה רוצה פסטה מוקרמת? הרגע אמרת שאתה לא יודע מה אתה רוצה?

הוא אשר אמרנו. פסילה של רעיונות לא מוצלחים עוזרת להגיע לרעיון מוצלח".
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
שוב זה קורה לי... התחלתי לכתוב עלילה (או להמציא...) ונתקעתי באמצע בלי רעיונות להמשך...

אשמח לרעיונות איך מוצאים רעיונות ואיך ממשיכים עלילה 'תקועה':)
לפעם הזאת כבר לא יעזור, אבל לפעם הבאה:
מתכננים את הסיפור מהסוף לפני שכותבים את ההתחלה.

האם יכול להיות שמישהו יגיד "התחלתי לסלול כביש ואין לי מושג לאן להמשיך אותו"?
ברור שלא. הכביש הוא לא המטרה אלא רק הדרך להוביל מנקודה א' לנקודה ב'. אם ברור לך מה נקודה א' ומה נקודה ב', אין לך שאלות לגבי התוואי של הכביש.
אז זהו שגם סיפור הוא דרך בין נקודה א' לנקודה ב'. ואם הנקודות לא היו ברורות לפני תחילת הכתיבה, רוב הסיכויים שהכביש / הסיפור יגיע לשומקום.

(וזה לא מתוך הניוזלטר. אולי ייכנס לשם בהמשך...)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה