סיפור בהמשכים סִפּוּר קָצָר\ מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס

[I.Q]

ב''ה

​

מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס​

א.

הַשֶּׁמֶשׁ לֹא וִתְּרָה בְּקַלּוּת עַל סִבּוּבָהּ הַיּוֹמִי, הָעִקְבִי. וְהָאֲנָשִׁים חָשׁוּ בָּהּ בְּעָצְמָתָהּ, וְהֵשִׁיבוּ לָהּ בְּאוֹתָהּ מַטְבֵּעַ, בִּדְבֵקוּת בַּמְּשִׂימָה. וְהָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה וְקוֹפַחַת עַל רָאשֵׁי הָעֲמֵלִים וְהָיוּ הָעֲמֵלִים קוֹפְחִים אֶת הָאֲדָמָה.

''הַאִם הָרוּחַ שָׁרְקָה?'' שָׁאַל הָאִישׁ עִם הַכּוֹבַע הַמּוּזָר שֶׁהָיָה תָּמִיד שָׁמוּט עַל רֹאשׁוֹ וּמְכַסֶּה אֶת עֵינָיו. ''לֹא'' הֵשִׁיבוּ לוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ סְבִיבוֹ. ''כַּנִּרְאֶה דִּמְיַנְתִּי'' הִפְטִיר לְעַצְמוֹ. וְכֻלָּם הִמְשִׁיכוּ לַחְפֹּר, בְּלִי לָדַעַת אֶל נָכוֹן אֶת מַטְּרַת הַחֲפִירָה. זוֹ לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָאִישׁ שׁוֹאֵל וְאֵין הָאֲנָשִׁים מְבִינִים אֶת שִׂיחוֹ. רַק דָּוִד הוּא זֶה שֶׁהִתְיַדֵּד עִמּוֹ וְהֵבִין. כַּנִּרְאֶה הָיָה בּוֹ בְּדָוִד מִן הַהַקְשָׁבָה הָעֲמֻקָּה. זוֹ שֶׁיּוֹדַעַת לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת. שֶׁיּוֹדַעַת לְהַאֲזִין לְאָדָם.

לְהַאֲזִין לְאָדָם שֶׁמְּבַצְבֵּץ מִבֵּין מִלּוֹתָיו הַפְּזוּרוֹת, שֶׁנִּמְצָא בַּהֲגִיַּת הַמִּלִּים, בְּנַהֲמָתָם. הַקְשָׁבָה שֶׁיּוֹדַעַת לְהַרְכִּיב צִיּוּר פְּסֵיפָס שֶׁהִתְפַּזֵּר בַּמֶּרְחָב. שֶׁיּוֹדַעַת לִרְאוֹת בְּשֵׁבֶר קָטָן, רַעְיוֹן גָּדוֹל.

בְּהַפְסָקוֹת הָאֹכֶל הָיוּ יוֹשְׁבִים זֶה לְצַד זֶה וּמְדַבְּרִים. אֱמֶת הַדָּבָר כִּי קָשֶׁה הָיָה לְהַגְדִּיר זֹאת כְּמוֹ שִׂיחָה רְגִילָה. דָּוִד מִצִּדּוֹ נָכוֹן הָיָה לְפַתֵּחַ שִׂיחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַהִדָּבְרוּת וּמִן הַשִּׂיחַ. אַךְ הָאִישׁ שְׁמוּט הַכּוֹבַע, לֹא הָיָה בֶּן שִׂיחַ רָגִיל. מוּזָר הָיָה עַד לִמְאוֹד. מִסְתַּכֵּל הָיָה אֶל הַמָּקוֹם הֶהָפוּךְ מִן הַמְּצֻפֶּה וּמִן הַהִגָּיוֹן. וּבְעִקָּר הַרְבֵּה שׁוֹתֵק. וְהַשְּׁתִיקָה הָיְתָה שְׁתִיקָה עָבָה שֶׁכָּזוֹ, כִּמְעַט בַּת מִשּׁוּשׁ.

הַמִּשְׁפָּטִים שלו הָיוּ בָּאִים בְּתוֹךְ דְּמָמָה, כְּמוֹ בַּת קוֹל מִמָּרוֹם. הֵם הָיוּ לְפֶתַע נִשְׁמָעִים מִפִּיו בְּרֶצֶף, אך לֹא הָיוּ דְּבַר דָּבוּר עַל אָפְנוֹ. ובְּכָל זֹאת הָיָה נִתָּן לִמְצֹא בָּהֶם דִּבְרֵי חֵפֶץ, הַשַּׁיָּכִים בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, לְנוֹשְׂאֵי הָעִנְיָן אוֹתָם בֶּן שִׂיחוֹ הֶעֱלָה כְּנֶגְדּוֹ.

וְהָיָה הָאִישׁ מְתַנֶּהָ אֶת צָרוֹתָיו בִּפְנֵי דָּוִד. וְהָיָה דָּוִד מַקְשִׁיב. וּפֶלֶא הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינֵי דָּוִד שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּיו וְלוּ פַּעַם אַחַת שֶׁכָּאַב, שְׁמוּט הַכּוֹבַע, אֶת כְּאֵבֵי כֻּלָּם. כִּי כֻּלָּם רְעֵבִים הָיוּ, רְעֵבִים לְאֹכֶל. דָּוִד שָׁמַע אֶת כֻּלָּם. וְהָיָה הָרָעָב שֶׁלּוֹ, שֶׁל דָּוִד, מִתְמַזֵּג עִם רְעָבוֹן כֻּלָּם. וְהָיָה גַּעְגּוּעַי כֻּלָּם לְשֹׂבַע. שֹׂבַע מִמָּזוֹן. וְהָיָה גַּעְגּוּעַי הַשֹּׂבַע שֶׁל דָּוִד מִתְמַזְּגִים עִם שֹׂבַע כֻּלָּם. אַךְ הָאִישׁ הַלָּזֶה כָּאַב כְּאֵב אַחֵר. זְמַן אָרֹךְ לָקַח לְדָוִד לִתְפֹּס אֶת כְּאֵבוֹ. וְעַל מָה הוּא שַׂח. מִשֶּׁתָּפַס דָּוִד כִּי לְאִישׁ רָעָב אַחֵר, הָיָה תּוֹלֶה בּוֹ עֵינַיִם שֶׁל תִּמָּהוֹן, מָהוּל בְּכָבוֹד. "אֵינִי יָכוֹל כָּל הַיּוֹם שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל חֹמֶר" אמר לְפֶתַע שְׁמוּט הכובע, הִשְׁתַּתֵּק, וְאָז הִמְשִׁיךְ וְהִגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ ..." אֵינִי יָכוֹל לַחֲשֹׁב כָּל הַיּוֹם רַק מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס, מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס!"

רַק דָּוִד הִבְחִין כִּי לִזְמַן מָה הוּאֲרוּ פָּנָיו שֶׁל הָאִישׁ שְׁמוּט הַכּוֹבַע אַךְ הָיָה נִרְאֶה כִּי שׁוּב שָׁבוּ פניו כְּבַתְּחִלָּה.


***

ב.

''עֲלֵיכֶם לַחְפֹּר תְּעָלָה כָּאן בְּסָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה'' הִרְעִים קוֹלוֹ שֶׁל הָאַחְרַאי. מַפּוֹת הַסִּמּוּן הַמְּדֻיָּק נִפְתְּחוּ וְהַפּוֹעֲלִים הֵחֵלּוּ מְסַמְּנִים אֶת תְּוַאי הַתְּעָלָה. וּכְמוֹ תְּנוּעָה שֶׁל נְמָלִים הַצּוֹעֲדוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בְּקַוִּים בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִיִּים בְּחֹל, הֵחֵלּוּ חוֹפְרִים הַפּוֹעֲלִים אֶת הַתְּעָלָה הַמְּבֻקֶּשֶׁת. אִישׁ מֵהֶם לֹא שָׂם אֶת לִבּוֹ לַמִּתְרַחֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ. אַף עַל פִּי שֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת מוּאָר הָיָה בְּאוֹר שֶׁל חַג וַחֲגִיגִיּוּת.

הַפּוֹעֲלִים עֲסוּקִים וּשְׁרוּיִים הָיוּ בִּמְלָאַכְתָּם. כִּי הַיָּמִים יְמֵי צֶנַע הָיוּ וְלֶחֶם וּמָזוֹן אַיִן, וְנַפְשָׁם בִּלְתִּי אֶל סִיּוּמָהּ שֶׁל מְלֶאכֶת הַיּוֹם וְאֶל שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. וּכְכָל שֶׁיְּמֵי הַחֲפִירָה הִתְמַשְּׁכוּ הַחֲגִיגָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת גָּעֲשָׁה. אַךְ אַף לֹא טִפָּה אַחַת מִן הַחַג זָלְגָה לְעֵבֶר עֲמַל הַפּוֹעֲלִים שֶׁעָבְדוּ בְּסָמוּךְ. הַפּוֹעֲלִים בִּמְלָאַכְתָּם וְהַחוֹגְגִים בְּחַגָּם. וּכְאִלּוּ קִיר עַב מַפְרִיד בְּנֵיהֶם.

הָיָה זֶה בֹּקֶר אֶחָד בּוֹ הִגִּיעַ רֶכֶב הָדוּר וּמִתּוֹכוֹ יָצָא 'רַבִּי' וּקְבוּצַת חֲסִידָיו וְאוֹהֲבָיו שֶׁצָּעֲדוּ עִמּוֹ וּסְבִיבוֹתָיו לְתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת. הַמָּקוֹם הָיָה נִרְאֶה עָרוּךְ לְקַבֵּל אֶת בּוֹאוֹ. אַחֲרֵי דַּקּוֹת מִסְפָּר, שִׁירָה בָּקְעָה מֵחַלּוֹנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת. שִׁירָה שֶׁסִּפְּרָה דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם, רְגָעִים צוֹהֶלֶת הָיְתָה רְגָעִים מִתְגַּעְגַּעַת. וְהָיוּ קוֹלוֹת הַשִּׁירָה מְצִיפִים אֶת שִׁטְחֵי הָאֲדָמָה שֶׁמִּשְׂתָּרְכִים סְבִיב. אַךְ הַפּוֹעֲלִים בְּעוֹלָמָם. עוֹלָם הַנֶּאֱבָק לְהָבִיא אֶת לַחֲמָם לְפִי הַטָּף. וְהָיָה עוֹלָמָם דְּמָמָה, וּשְׁתִיקַת הָאֲדָמָה שְׁתִיקָתָם.

הָאִישׁ שְׁמוּט הַכּוֹבַע שָׁקוּעַ הָיָה בִּמְלַאכְתּוֹ, הַחֹל שֶׁהָיָה לְעִתִּים קָשֶׁה מָהוּל בַּאֲבָנִים וּסְלָעִים לֹא הֵאִיר אֶת פָּנָיו בְּאוֹתוֹ יוֹם. רֶגַע עָצַר. הִטָּה אֹזֶן לַקּוֹלוֹת שֶׁרִחֲפוּ בָּאֲוִיר. לְפֶתַע שָׁמַט מִיָּדוֹ אֶת אֶת הַחֲפִירָה וּכְמוֹ אֲחוּז בֶּהָלָה רָץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבָא בִּשְׁעָרָיו. דָּוִד בְּשַׁבְרִיר שֶׁל רֶגַע הֵחֵל לָרוּץ אַחֲרָיו, לֹא יָדַע דָּוִד אִם הָיָתה זוֹ סַקְרָנוּת אוֹ רָצוֹן לִשְׁמֹר אֶת צְעָדָיו שֶׁל שָׁמוּט הַכּוֹבַע. אַךְ מַשֶּׁהוּ פְּנִימִי הִטָּה אוֹתוֹ לִרְדֹּף בְּעִקְבוֹתָיו. הָאִישׁ נִכְנַס לְתוֹךְ הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה מָלֵא בַּאֲנָשִׁים. הָרַעַשׁ שֶׁכְּנִיסָתוֹ יָצְרָה גָּרְמָה לְשֶׁקֶט מֻחְלָט. הָרַבִּי שֶׁהָיָה מֵסֵב בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן הִבִּיט בּוֹ. הָיָה זֶה אֶמְצָעָהּ שֶׁל דְּרָשָׁה שֶׁנָּשָׁא, אוֹתוֹ רַבִּי, בִּפְנֵי קְהָלוֹ. וְכָעֵת פָּסַק הָרַבִּי לוֹמַר דְּבָרִים וְהִבִּיט יַחַד עִם כָּל הַקָּהָל שֶׁנֶּאֱסַף בְּפָנָיו שֶׁל שְׁמוּט הַכּוֹבַע וּבִפְנֵי דָּוִד שֶׁבְּעִקְבוֹתָיו. "רַבִּי'' זעַק שְׁמוּט הַכּוֹבַע. "הַמְּלָאכָה, מְלָאכָה, אֲבָל לֹא יָכוֹל אֲנִי לַחֲשֹׁב מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס כָּל הַיּוֹם, מַחְשֶׁבֶת הַסּוּס כָּל הַיּוֹם...". הָרַבִּי הֶאֱזִין וּכְמוֹ בַּת שְׂחוֹק עָלְתָה עַל פָּנָיו, בַּת שְׂחוֹק מִמִּשְׁפַּחַת הָעֹנֶג וְהַהֲנָאָה. "כָּל מָה שֶׁאָמַרְתִּי כָּאן" – פָּנָה אֶל הַקָּהָל שֶׁהִבִּיט בְּהִשְׁתָּאוּת בָּאִישׁ שְׁמוּט הַכּוֹבַע - "מָה שֶׁאָמַרְתִּי וְהֶאֱרַכְתִּי לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם. חָצַבְתִּי אֶת רַעְיוֹנִי מִמְּקוֹרוֹת קְדוּמִים. עָמַלְתִּי לִמְצֹא מִלִּים שֶׁיַּסְבִּירוּ, שֶׁיַּבְהִירוּ, אֶת אוֹתָהּ נְקֻדָּה עֲלוּמָה שֶׁרָצִיתִי שֶׁתָּבוֹא אֵלַי וַאֲלֵיכֶם, תָּאִיר אֶת חַיֵּינוּ" הָרַבִּי נָשַׁם נְשִׁימָה עֲמֻקָּה וְהִמְשִׁיךְ "וּלְפֶתַע הַיְּהוּדִי הַלָּזֶה שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵיכֶם כָּאן אָמַר אֶת אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה בְּמִלִּים סְפוּרוֹת וּמְדוּדוֹת מָה שֶׁעָמַלְתִּי אֲנִי שָׁעוֹת רַבּוֹת. וְלָא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא אָמַר זֹאת מִן הַלֵּב, מִן הַמְּצִיאוּת".

הָאִישׁ שָׁמוּט הַכּוֹבַע שֶׁהֶאֱזִין לְדִבְרֵי הרַבִּי, הֵחֵל לָרוּץ חֲזָרָה אֶל תְּעָלַת הָאֲדָמָה שֶׁהֵחֵלָּה מִתְהַוָּה מִתַּחַת יְדֵי הַפּוֹעֲלִים. שׁוּב אָחַז באת הַחֲפִירָה. וְהֵחֵל לַחְפֹּר בְּמֶרֶץ. וּכְאִלּוּ כְּלוּם. רַק דָּוִד הִבְחִין כִּי שׁוּב הוּאֲרוּ פָּנָיו בְּאוֹתוֹ זִיק עָלוּם וְנִסְתָּר. והַפַּעַם כְּמוֹ נִקְבַּע בְּפָנָיו אֵיזֶה קֶמֶט חָדָשׁ שֶׁל אוֹר.​

 

[brachy 100]

מיוחד!!!
כתיבה יפה ביותר!!!
משום מה יש הרגשה שהכותב(ת?) החליף סגנון כתיבה מדי פעם,
עוד הערה קטנה
הסיפור כתוב בצורה מאוד מליצית
אבל חלקים מסוימים כתובים פשוט מדי
למשל

הַמִּשְׁפָּטִים שלו

הייתי מצפה שיהיה כתוב משפטיו
יותר מסתדר עם הרצף