המסמך המלא:
על רקע שאלות וטענות שונות שעלו בתקשורת ובשיח הציבורי בפרשת מעצרו של דובר ראש הממשלה אלי פלדשטיין והנגד ששמו אסור בפרסום, בפרקליטות פרסמו מידע נוסף, מעבר לאמור בכתב האישום שהוגש נגד השניים.
את המידע הם הנוסף הם פרסמו במסגרת מסמך שאלות ותשובות, שמטרתו להדוף טענות שונות, ביקורת ו"פייק ניוז" שעלו ופורסמו כנגד הפרקליטות בפרשה.
טענה: מדי פעם התקשורת מפרסמת מסמכים שהודלפו לה. למה רק הפעם חוקרים?
תשובה: "לא מדובר כאן בסתם "הדלפה" של מסמך מתוך המערכת השלטונית אל התקשורת. אלי פלדשטיין והנגד במיל' נאשמים שיצרו באופן מכוון ציר ישיר שעוקף את המערכת הצבאית שאחראית על בחינת והעברת מידע לדרג המדיני, כששניהם לא מוסמכים לכך. הנגד אינו מוסמך להעביר מידע כל כך סודי ורגיש למי שאינו בעל סיווג מתאים, ואילו פלדשטיין אינו מוסמך להיחשף למידע ובוודאי שאינו מוסמך להעביר אותו הלאה. אגב, כמו שנכתב בכתב האישום, פלדשטיין לא קיבל סיווג ביטחוני כלל ולכן לא אושרו להעסיק אותו בתפקיד דובר לעניינים ביטחוניים במשרד ראש הממשלה.
"אגף המודיעין אינו יכול להשלים עם מצב שבו מידע מודיעיני סודי, גולמי ורגיש מאוד, יוצא מהמערכת ללא כל פיקוח באשר לגורמים אליו הוא מגיע. הידיעה שנמסרה ופורסמה בעיתון ה-Bild הושגה באמצעות אמצעי מודיעיני סודי. גורמי הביטחון קבעו שגילוי דבר קיומו של אמצעי זה, יכולותיו ואופני השימוש בו, יכולים לגרום נזק של ממש לאינטרסים ביטחוניים של מדינת ישראל בעיקר בתחום איסוף המודיעין וחשיפת מקורות מודיעיניים, באמצעותם מצילים חיי אדם. חשיפת האמצעי מסכנת חיי אדם, שכן יש בה לגלות משימות, יכולות, דרכי פעולה ואמצעים מסווגים בהם עושה קהילת המודיעין שימוש בזירות השונות".
טענה: צה"ל הסתיר את המידע הזה מראש הממשלה, הוא היה זכאי לקבל אותו!
תשובה: "הידיעה הסודית לא הועברה ע"י גורמי המקצוע בנוהל העברת המסמכים המקובל לגורמים מחוץ לצה"ל, משום שבסמוך לאחר קבלתה, התקבלו ידיעות מודיעיניות עדכניות, שנבחנו ע"י גורמי המקצוע באגף המודיעין ונמצאו רלוונטיות יותר לסוגיית המשא ומתן. הידיעות הרלוונטיות האלה הועברו לגורמים שעסקו בסוגיית המשא ומתן וכן לדרג המדיני, בנוהל העברת המסמכים המקובל".
טענה: בסעיף 7 לכתב האישום נאמר שלנגד היה בין היתר, מידע סודי על מעורבות אפשרית של ******* (מושחר) באירועי .7.10.23 מדוע השחרתם את זהות הגורמים, על מי אתם מגנים?
תשובה: "המילים הושחרו לבקשת גורמי הביטחון. אולם נוכל לומר שלא מדובר בשמות של אנשים או בארגון, אלא בגורם זר".
טענה: למה פלדשטיין נחקר בשב"כ כאילו הוא מחבל ולא במשטרה?
תשובה: "בדרך כלל, חקירות על עבירות שפוגעות בביטחון המדינה מתבצעות בשיתוף של השב"כ והמשטרה. השב"כ אחראי על החלק הביטחוני בחקירה. פלדשטיין אינו מוחזק 'במרתפי השב"כ'. מרגע שהסתיימה חקירתו בשב"כ, הוא עצור במתקן כליאה של שב"ס".
טענה: למה פלדשטיין מואשם בכוונה לפגוע בביטחון המדינה? להבנתו, הוא פעל לטובת המדינה, לא נגדה!
תשובה: "ראשית, פלדשטיין פרסם את הידיעה הסודית לא לטובת המדינה, אלא כדי להשפיע על השיח בתקשורת. אבל לא על המטרה של המעשים שלו הוא עומד לדין.
"מעבר לזה, חוק העונשין קובע את "כלל הצפיות". בעבירות שדורשות כוונה של הנאשם לגרום לתוצאת העבירה, הכלל אומר שאם האדם ראה מראש אפשרות קרובה לוודאי שמעשיו יביאו לתוצאה של פגיעה בביטחון המדינה, אפשר להרשיע אותו גם אם הוא לא התכוון לגרום לתוצאה הזו, וגם אם היא לא קרתה בפועל.
"כבר בשנות ה-60 החיל ביהמ"ש את כלל הצפיות (שאז עוד לא היה קבוע בחוק) בעבירה זו, כשאישר הרשעה של הפיזיקאי הישראלי, פרופ' קורט סיטה, במסירת ידיעות סודיות במטרה לפגוע בביטחון המדינה, למרות שסיטה טען שהוא לא רצה לפגוע בביטחון המדינה אלא פעל מתוך בצע כסף. ביהמ"ש קבע שדי בכך שסיטה ראה את אפשרות הפגיעה במדינה כאפשרות קרובה לוודאי.
"במילים אחרות, לא המניע למעשים הוא שקובע, אלא העובדה שפלדשטיין היה צריך לצפות מה עלולה להיות התוצאה של המעשים שלו. פלדשטיין היה מודע לכך שהצנזורה פסלה את פרסום הידיעה, על תוכנה, מה שמוכיח שהוא ידע שקיימת אפשרות קרובה לוודאי שהפרסום יביא לפגיעה בביטחון המדינה".
טענה: למה פלדשטיין נאשם בעבירה שנקראת "ריגול חמור"? הוא לא ריגל לטובת שום גורם עוין!
תשובה: "כותרת סעיף העבירה בחוק העונשין היא אכן "ריגול חמור", אבל הסעיף לא עוסק בהכרח בריגול לטובת האויב. הוא עוסק בכל מי שאסף או מסר ידיעה סודית לאדם אחר, מבלי שהיה מוסמך לעשות זאת, אפילו אם לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה. גם ענת קם הורשעה בשעתו בעבירה זו של "ריגול חמור".
(ענת קם שירתה כעוזרת ראש לשכת מפקד פיקוד מרכז, אגרה מעל אלפיים מסמכים, חלקם מסמכים סודיים, ולאחר שחרורה בשנת 2007 מסרה את רובם לעיתונאי הארץ אורי בלאו, שפרסם חומרים. היא הודתה והורשעה, במסגרת עסקת טיעון, בעבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית, וקיבלה עונש של שנתיים מאסר בפועל).
טענה: פלדשטיין נאשם בעבירה שעונשה המירבי הוא מאסר עולם. לא הגזמתם?
תשובה: "החוק קובע בכל עבירה מה העונש המקסימלי שניתן להטיל על מי שמורשע בה. במקרה זה מדובר בעונש מקסימלי, שבית המשפט שומר לנסיבות החמורות ביותר של ביצוע העבירה. אין בזה כדי להעיד על העונש שהפרקליטות תבקש לגזור בבוא העת, אם וכאשר יורשעו הנאשמים. עם זאת, העונש ודאי מעיד על החומרה שהמחוקק ייחס לעבירה זו".
וזה מכתב הליכוד
חקירות פלדשטיין והנגד -שאלות ותשובות
טענת הפרקליטות: לא מדובר בהדלפה ״רגילה״ אלא ביצירת ״ציר עוקף״ למערכת הצבאית להעברת חומרים מסווגים לדרג המדיני והעברתו לאלי פלדשטיין אשר אינו מחזיק בסיווג מתאים.
תשובה: אין כל הבדל - כל הדלפה של חומר סודי לא דרך הצינורות המקובלים היא בעצם יצירת ״ציר עוקף״ להעברת חומרים מסווגות ואין אף עיתונאי המקבל הדלפה כזו ומפרסם אותה, אשר מחזיק בסיווג מתאים.
לדוגמא:
- ההדלפה החמורה מהישיבה הביטחונית ב-11.10 (ארבעה ימים אחרי פתיחת המערכה).
- אינספור הדלפות מפורטות ויום יומיות מישיבות הקבינט, מישיבות המו״מ להחזרת החטופים והדיונים המצומצמים והחסויים ביותר.
- הדלפת מסמך דומה אך בעל משמעות הפוכה ע״י אילנה דיין בתוכנית עובדה.
- הדלפת הסרטון המבושל נגד לוחמינו בשדה תימן, הדלפה שגרמה לנזק בנ״ל עצום למדינת ישראל, לביטחונם של חיילי צה״ל וסיכנה את שלומם של החטופים.
טענת הפרקליטות: הידיעה הזו לא הועברה לדרג המדיני, מאחר ואחריה התקבלו ידיעות אחרות שלטענתם היו רלוונטיות יותר ולכן היא לא הועברה.
תשובה: כיצד זה ייתכן שידיעה ממקור ראשון, שנכתבה על-ידי חמאס, ומתארת את האסטרטגיה של ארגון הטרור להפעלת לחץ פסיכולוגי על החברה הישראלית ובמטרה להשפיע על מקבלי ההחלטות ועל צוות המו"מ, מסווגת ככזו ש"אינה חשובה" וממודרת מראש הממשלה, שר הביטחון, חברי הקבינט, וחברי צוות המו"מ.
אין זה סביר כי מידע חיוני ורלוונטי מסוג זה לא יגיע לדרג המדיני שמנהל את המלחמה, ולצוות אשר מנהל את המשא ומתן להשבת החטופים.
מידע זה היה ראוי שאף יפורסם על-ידי דובר צה"ל בעצמו במסיבת עיתונאים, ויוצג לעולם כולו - על אף שהוא מתנגש ישירות עם הקמפיין השקרי שמתנהל בישראל כאילו ראש הממשלה הוא זה שמונע את עסקת החטופים.
טענת הפרקליטות: בניגוד להדלפות אחרות, במקרה זה הידיעה נפסלה ע״י הצנזור הצבאי ואז הועברה לתקשורת זרה כדי לעקוף את הצנזורה.
תשובה: מתחילת המלחמה היו עשרות חשיפות של מידע רגיש בתקשורת הזרה בעיתונים ובערוצי התקשורת המרכזיים בעולם כגון: הוושינגטון פוסט, הוול סטריט ג׳ורנל, הניו יורק טיימס, cnn ועוד.
מרבית הפרסומים האלו הם תולדה של פרסומים שנפסלו לפרסום בישראל ומצאו את דרכם לחו״ל כדי לעקוף את הצנזורה, בדיוק כמו במקרה זה.
טענת הפרקליטות: חקירות בנושאים אשר פוגעים בביטחון המדינה נערכים בשת״פ עם השב״כ.ֿ
תשובה: במהלך השנה האחרונה פורסמו אינספור הדלפות אשר פגעו באמת בביטחון המדינה והעבירו מידע קריטי לאויבינו מתוך האסטרטגיה של ניהול המו״מ להשבת החטופים, מאסטרטגיית המלחמה בעזה ולבנון ובתגובות ישראל למערכה מול איראן.
השב״כ לא חקר אף אחד מהמקרים האלו, אף אדם לא נעצר ולא הוגש נגד איש כתב אישום.
בחקירתו של פלדשטיין לא רק שהשב״כ היה מעורב, אלא ננקטו אמצעים חריגים במיוחד אשר פגעו חמורות בזכויות האדם של הנחקרים וביניהם מניעת פגישת עורך דין למשך 10 ימים.
טענת הפרקליטות: לא מדובר במסמך שפורסם כבר בעבר כפי שנטען אלא במסמך חדש שמסכן את ביטחון המדינה.
תשובה: תוכן דומה לתוכן המוצג במסמך זה פורסם פעמים רבות במסמכים קודמים ודווקא במסמך זה לא פורסם עותק של המסמך עצמו והמועד בו הוא נתפס. דווקא הדלפות שהגיעו מתוך החקירה המתנהלת בימים אלו, הם אלו שחשפו את המידע הנוסף.
טענת הפרקליטות: פלדשטיין לא פרסם את המסמך כדי לסייע לישראל אלא כדי להשפיע על השיח בישראל.
תשובה: כל הדלפה מאז ומעולם נועדת במקורה כדי להשפיע על השיח ודעת הקהל ואין בכך כל חדש.
מוזר שלאחר אינספור הדלפות מוטות ומגמתיות אשר מכוונות להשפיע על השיח הישראלי והעולמי במטרה להטיל את האחריות והאשמה בניהול המו״מ להשבת החטופים על ישראל, דווקא הדלפה זו שחשפה את האמת על אסטרטגיית חמאס להתל בישראל ובעולם בניהול המו״מ ומטילה את האחריות על חמאס, דווקא עכשיו הפרקליטות רואה בזה חומרה ומחליטה לחקור ולהעמיד לדין.
טענת הפרקליטות: פלדשטיין מואשם בריגול חמור, מאחר והוא העביר חומר מסווג לאדם אחר שאינו מורשה לכך, גם אם לא התכוון לכך וגם אם לא נגרם נזק.
תשובה: כפי שנאמר בסעיפים הקודמים, כל הדלפה של ידיעה מוכמנת המועברת לעיתונאי היא ״ידיעה מסווגת לאדם שאינו מוסמך בכך״ – שוב, אין כל הבדל!
הנושאים החמים
