שיתוף - לביקורת סוגי אנשים במקלט/ עם כלביא

  • הוסף לסימניות
  • #1
בס"ד
אומנם קצת באיחור: ) קבלו הצצה למקלט טיפוסי שכונתי


הישנון: "גזל שינה גרוע מגזל. מי התיר להם?!?! מי??"


הסבתא שיודעת הכל: "אצלנו בבית לא פחדו מטילים פחדו רק מאמא".


ההיא שניסתה להתחיל דיאטה:
לפי החישוב שלי אם אני ממשיכה לאכול שני שוקולדים אחרי כל אזעקה. אחרי חודש אני לא מצליחה לצאת מפתח המקלט".


השמאלני הנצחי: "עזבו אתכם, האיראנים לא באמת חשבו לייצר פצצה גרעינית. זה הכל מהלך מתוחכם של ביבי להישאר בפוליטיקה".


ההוזה בכוכבים: "מה אמרתי לכם שטראמפ יצטרף למערכה. אין, אין!! אני חותם לכם - טראמפ הוא המשיח!!".


הפרשן הביטחוני: אני לא רוצה להלחיץ, אבל לפי מקורות זרים - זה רק קצה הקרחון. יש להם טילים חדשים, עם WiFi ו-GPS. ראיתי תמונה בטלגרם".

הפרשן מערוץ 13: "
לא חושב שהאיראניים רצו לפגוע בסורוקה, לדעתי הם רק רצו לארגן תחרות ריצה לחולים"

חכם: "בהתאם לתנודות באיראן – הטילים יגיעו בעוד 25 דקות ו-23 שניות. אחריהם עוד חמישה, בעוד שעה ועשרים. אל תשכחו שזה תלוי בלחות "


רשע: "אני באמת לא מבין את הקטע של לרוץ כמו משוגעים למקלט מי שצריך למות ימות מי שצריך לחיות יחיה. עזבו אתכם, אני בינתיים במרפסת, צופה בכיף שלי ביירוטים עם בירה וגרעינים".


תם: מה הקטע של ביבי? למה הוא לא יכול לעשות שלום עם איראן?! למה עם סעודיה כן ואם איראן לא?! יאללה שיעשו שיחת זום ויגמרו עם זה כבר!!".


שאינו יודע לשאול: "מישהו יכול להסביר לי... על מה ולמה אנחנו במקלט?".



ההיא שיצאה לשידוכים לפני יומיים: "אני באמת לא מבינה את הקטע של העשר דקות. אי אפשר להספיק כלום בזמן הזה!! כלום!! לא מדברת על פן או איפור. עדשות אני אפילו לא מספיקה לשים. אין, זה פשוט נורא!!".
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
קטע חביב.
הייתי משנה את הכינויים של הארבע בנים יען כי אינם תואמים
לכינויים הקודמים, אפשר לקחת את הרעיון ולשנות מעט למשל החכמלוג,
או התמים מידי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
חמוד מאוד!
הדמויות חביבות ועובדות!
אפשר אולי להוסיף עוד דמויות וגיוון

יכול להיות שגם הפיכת הקטע ליותר דיאלוגי ונתינת הרגשה של שיחה (לדוגמא תגובה של אחת הדמויות לדמות אחרת) הייתה מוסיפה, אבל זה סתם רעיון
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
קטע חביב.
הייתי משנה את הכינויים של הארבע בנים יען כי אינם תואמים
לכינויים הקודמים, אפשר לקחת את הרעיון ולשנות מעט למשל החכמלוג,
או התמים מידי.
חמוד מאוד!
הדמויות חביבות ועובדות!
אפשר אולי להוסיף עוד דמויות וגיוון

יכול להיות שגם הפיכת הקטע ליותר דיאלוגי ונתינת הרגשה של שיחה (לדוגמא תגובה של אחת הדמויות לדמות אחרת) הייתה מוסיפה, אבל זה סתם רעיון
תודה רבה על ההערות והארות. תכלס קטע שהגיע אחרי תקופה ארוכה של יובש כתיבתי. בטוחה שיש עוד מה לשפר ולהוסיף. תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ההיא שיצאה לשידוכים לפני יומיים: "אני באמת לא מבינה את הקטע של העשר דקות. אי אפשר להספיק כלום בזמן הזה!! כלום!! לא מדברת על פן או איפור. עדשות אני אפילו לא מספיקה לשים. אין, זה פשוט נורא!!".
חחח
לקח הכול!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אם אתם עדיין לא מכירים את ר' נוחעם, 'התרעה' מפיקוד העורף זה בדיוק מה שאתם צריכים כדי לרדת ל'מקלט' ולגלות את ה'התמדה' של ר' נוחעם שאיננה יודעת מלחמה מהי...

ר' נוחעם יהיה תמיד זה שנכנס אחרון למקלט כשבידו ספר, בפעם הראשונה היה זה 'חומש שמות', בפעם השנייה 'משנה ברורה' חלק ו, וכך בכל פעם ר' נוחעם יורד עם ספר אחר כדי שמי שעוד לא הבין, יבין סוף סוף שכל מה שהרשעים הארורים באיראן רוצים זה להפסיק אותו מתלמודו.

אם האזעקה תפסה את ר' נוחעם אחרי 'חצות הלילה' הוא ייכנס למקלט עם ארשת פנים מסתורית כשהוא מסתיר עם האצבעות את שמו של ספר קבלה מוכר, את ה'שדרה' הוא משאיר גלויה כדי שמי שיתאמץ יותר יגלה שר' נוחעם התחיל ללמוד 'קבלה'.

אם תשאלו את ר' נוחעם ה'מקלט' זה בסך הכל 'בית המדרש השלישי' שלו, ולמי שלא הבין הבית זה 'הבית מדרש השני'.

אלא שמשום מה, כשמתקבל העדכון ש'האירוע הסתיים!' ר' נוחעם תמיד שוכח להעלות את הספרים בחזרה הביתה, מה שהפך את אזור הישיבה של ר' נוחעם במקלט ל- מיני 'אוצר הספרים' כשאט אט מתמלא האוצר בשלל ספרים בכל מקצועות התורה.

פעם כששאלתי את ר' נוחעם למה הוא יורד למקלט אם הוא תמיד באמצע ללמוד, הרי 'תורה מגנא ומצלא'? הוא הרצין את מבטו והצביע על ילדי המקלט ואמר 'כדי שחלילה הילדים הטהורים האלו לא יעלו על דעתם שה'מקלט' הוא זה שהציל אותם, כשהם יגדלו הם יספרו שה'תורה' של ר' נוחעם היא זו שהצילה אותם'...

מיותר לציין שר' נוחעם לא ממש מצליח ללמוד ב'מקלט'. 'שמעתתא בעיא צילותא' ובמקלט יש בעיקר 'צלצוליתא' שעולה ויורדת... כשבין לבין ותוך כדי יש צרחות של תינוקות ודיונים קדחתניים שונים שלא ממש מאפשרים לר' נוחעם לשקוע בתלמודו.

פעם ופעמיים ניסה ר' נוחעם לפתח דיון הלכתי בין יושבי המקלט ב'דיני קדימה בכניסה למקלט' ו'אם יש דין 'זריזין מקדימין' לפני האזעקה', אך עד מהרה התערבו בדיון כמה 'אברכיות' למדניות שהפכו את הדיון ההלכתי היבש והקר למסע מרגש של מידות והתחשבות בזולת, ומופע של חרדות ופחדים, ור' נוחעם ששונא שמערבים 'הלכה' עם 'רגש', מיהר להכריז ש'האירוע [הרגשי הזה] הסתיים! ולהלכה כל אחד ינהג לפי מנהג רבותיו', וחזר לדפדף בספר שבידו.

אחת האזעקות שכנראה תפסה את ר' נוחעם כשהוא לא עירני במיוחד, גרמה לו לקחת ספר מבלי להסתכל באיזה ספר מדובר, וכך למטה כשר' נוחעם התיישב במקומו הוא גילה להפתעתו ביחד עם כל ילדי המקלט שהוא הוריד את הספר עם התמונות של 'ארבעת המינים', לר' נוחעם יש קשר מיוחד ל'ארבעת המינים' אבל לא בערב פסח, וכך הוא מצא את עצמו עונה לשאלות של הילדים על איך מבדילים בין אתרוג תימני לאתרוג חזון איש.

אחד השכנים שהתקשה להאמין שבשעת האזעקה ר' נוחעם עסק בביתו בלימוד 'ארבעת המינים', סנט בר' נוחעם ושאל אותו 'תגיד, האתרוג הזה כשר לפסח?', ר' נוחעם התבלבל לרגע אבל אז פנה אל השכן בכאב 'כשמתחילים ללמוד הלכות ארבעת המינים שבועיים לפני סוכות לא פלא שהאתרוג נראה כמו שהוא נראה...',
'אני' - אמר לו ר' נוחעם - 'מייד אחרי התפילה על האתרוג בט"ו בשבט מתחיל ללמוד את ההלכות'...

בינתיים, האזעקות במרכז ממשיכות, וערימת הספרים במקלט שלנו הולכת וגדלה, 'וועד הבית' נדרש לעניין וביקש מר' נוחעם להעלות חלק מהספרים מאחר והמטראז' במקלט הצטמצם משמעותית בעקבות ה'אוצר' המתפתח.

ר' נוחעם הזדעק לשמע הבקשה והתחנן 'אני מוכן לפנות את מקומי ולהישאר מחוץ למקלט, את הספרים אני לא מוציא עד סיום המלחמה, אתה יודע כמה 'הערות' יש לי שם, אם חלילה יפגע רסיס בספרייה כל ה'חידושי תורה' שלי ילכו לאיבוד ח"ו...

מאז ר' נוחעם נשאר להגיד 'תהילים' מחוץ למקלט אך מקפיד בכל פעם לשלוח ספר נוסף לשמירה והגנה בתוך המקלט.


לעוד קטעים על ר' נוחעם
  1. ר' נוחעם והחלה של...
  2. ר' נוחעם במבחן הסבירות...
  3. ר' נוחעם יודע לתקוע...
  4. ר' נוחעם בעל 'האתרויג' #3#
  5. נראה אתכם מצחיקים את ר' נוחעם...
  6. הווידוי של ר' נוחעם!
    ויש עוד...
אי שם, בבטן האדמה, בעומק 6.8 מטר מתחת לקו שממנו אני מתחיל לספור את 70 המדרגות עד לבית הנחמד שלנו.
תוסיפו על זה עוד גרם מדרגות בלתי נגמר שכל מדרגה בו בגודל אחר עם פערים לא קטנים בין מדרגה לחברתה.
כמה מדרגות יש שם? הקבלן יודע! אני, לא ממש יודע.
איך אני אמור בדיוק לספור אותם אם בכל ירידה למקלט אני מועד פעמיים וכמעט מתגלגל היישר על דלת המקלט הכבדה.
בהתחשב בשעה וב'מעידה' שלי תוך כדי האזעקה כשהילדה הקטנה שלי עלי ומאחורי עוד טור ארוך של 'שכנים' מפוחדים, לא ממש מתאפשר לי להמשיך בספירה מדויקת של המדרגות, מה גם שחלק מהן מספיק גבוהות כדי שאשתכנע שאפשר לחשב אותם כשתיים, וכדי לא להיגרר לוויכוחים מיותרים עם סופרי מדרגות שייקלעו למקלט שלנו החלטתי לוותר על המידע החשוב הזה ולהישאר עם ספקות לגבי המספר המדויק.

האירוע הסתיים!

הגענו למקלט.
ישבתי שם אני ועוד למעלה מחמישה מניינים של בני אדם שרובם המכריע לא ממש מצטרף למניין. היו שם מספיק סוגי כיסאות כדי לייצר מספיק חיכוכים בין ילדי המשפחות - מי יזכה לשבת בכיסא הישן והמרופד, ומי בכיסאות שהיו בדרך לאשפה אבל אז תפסה אותם אזעקה ומאז הם במקלט.

משום מה, כיסא המנהלים המסתובב שמישהו דאג להוריד למקלט נשאר תמיד ריק. כולם מסתכלים עליו, מנסים לסובב אותו במבטיהם, אבל אף אחד לא מעז לשבת אליו.
זה הכיסא של הרב או מה? שאל עובר אורח שנקלע למקלט שלנו תוך כדי שהוא מכוונן את הכיסא למנח הרצוי. הוא לא שם לב לעיניים שנפתחו עליו וכמעט יצאו מחוריהן, נס שלפחות 'בעל הכיסא' לא היה שם כדי לתת לו 'הרגשה טובה' ולעודד אותו עם משפטי מוטיבציה כמו - 'תרגיש בנח לשבת על זה' 'זה לא סתם כיסא, חיפשתי הרבה כיסאות עד שמצאתי אותו', ו'בבית, אני לא נותן לאף אחד לשבת עליו'...

האירוע הסתיים!
כל הכיסאות תפוסים, וכל מי שלא מצא כיסא או מזרן לשבת עליו נשאר לעמוד.

האזעקה הסתיימה, ושקט בראשיתי שרר במקלט, אך עד מהרה הוא הופר עם קולות נפץ של ספק יירוטים ספק נפילות או סתם 'טריקת דלתות' - האופציה האהובה על האימהות שבטוחות שהן מצליחות לשכנע את הילדים שלהן שהנפילה בתל אביב שהשכן המעודכן סיפר עליה היא סתם טריקת דלת מופרעת של השכן הלא מנומס שיורד למלקט רק כדי להניח שם את הדפנות של הסוכה או כדי להוציא אותם בסוכות או כשמתחילה מלחמה.

האירוע הסתיים!
הדיון הקבוע על כמה קרובה הנפילה אם בכלל הייתה כזאת נחתם בדרך כלל בהקראה דרמטית של עדכון ראשוני ע"י יו"ר וועד הבית על כך שעד כה לא דווח על נפגעים או על נזק, בכל זאת, מה הם חושבים שם בחדר החדשות, לוקח זמן לאנשים לצאת מהמקלט ולדווח על רסיס שנפל בקרבת מקום שמתברר בסוף כצינור חלוד שהעירייה עוד לא פינתה.

אם חלילה קורה משהו דרמטי יותר, ההחלטה המשותפת היא להמתין עם זה כמה דקות ועד אז להסתפק ברמזים וסימני ידיים, את העדכונים המפורטים יעשה כל אחד בביתו לפי המדיניות שלו.

האירוע הסתיים!
ומכאן ואילך המקלט עובר לשיחה ערה על החוצפה של האיראנים להפר את שלוות החיים שלנו בפעם השביעית להיום.

הדעות במקלט כיצד נכון להגיב, הן די מגוונות. מעצירת המלחמה ללא תנאי – כי אי אפשר להמשיך ככה, והילדים יצאו משוגעים מהמלחמה הזאת, ועד - 'מצידי לגור במקלט חצי שנה העיקר שיגמרו כבר עם האיראנים האלה'.
אני בדרך כלל לא מתערב בדיונים מעין אלו, מה גם שתרחיש שבו הרמטכ"ל או אישיות ביטחונית דומה תיקלע למקלט שלנו ותשמע את העצות החכמות של השכנים שלי הוא לא ממש תרחיש ריאלי, במקום זה, אני תופס קשרים חדשים ומצטרף למשחק רביעיות משעמם עם רביעיית ילדים טרוטי עיניים.

האירוע הסתיים!
- לפחות מבחינתי, כך הכריז אחד השכנים, זה שתמיד נכנס אחרון למקלט ונשאר לעמוד, וכשנמאס לו הוא פשוט מחליט שהאירוע הסתיים.
ב99% מהפעמים הוא אכן צדק ולכן גם הצליח לגרור אחריו עוד כמה אנשים, כל זה עד לאותה אזעקה נוספת שהפתיעה גם אותו והרסה בין רגע את האמון בתחזית המרגיעה שלו, ומאז הוא עולה לבד לפני כולם, מנסה להחזיר לעצמו את האמון שאבד.

האירוע הסתיים!
ועכשיו זה אמיתי. גם השכן שלא מוריד את האוזניות מהאוזניים הנהן בראשו ואישר שאכן האירוע הסתיים!

אבל בינינו, האירוע רק מתחיל... לרדת את המדרגות היה לונה פארק לעומת הטקס הבא שמנוגד לחלוטין לחוק הכבידה, ואם חשבתי שאם אני מוריד את הילדה אז אשתי מעלה, מתברר שאשתי רוצה הפוך, היא כנראה יודעת שברגע שתבוא ההתרעה לא תהיה לי דרך למצוא אותה ולהעביר אליה את הילדה, כי בפער שבין זמן התגובה שלה לזמן התגובה שלי, אפשר להכין כוס קפה או לחילופין לרדת שלוש וחצי קומות בהליכה מהירה, והיא תמיד בוחרת באופציה השניה...

אז אתם שם ב'פיקוד העורף' שמכריזים בכזו קלות ש'האירוע הסתיים', זו לא חכמה לקחת אחריות רק על אירוע אחד קטן ונקודתי, נראה אתכם לוקחים פיקוד גם על אירועי המשנה של האירוע שתחת אחריותכם.


זהו, לעת עתה האירוע הסתיים. נכון לעכשיו.

צפו להתרעות נוספות בהמשך.
שיתוף - לביקורת X איפה אתה????
הולך ברחוב, אוטובוס חולף לו לידי. עולה, משלם מתיישב.

ואז.... ראיתי אותו.
הוא הסתכל עליי, עיניים קרות יש לו. אני חושב.

" X מה אתה עושה פה???"
הוא שותק. הוא כזה חמוד...

"אה, שלום, " הוא עונה לי, "מה קורה????"

"בסדר, כאילו ב"ה, איזה יופי לפגוש אותך"

"אה" הוא שותק.

ואז רציתי לשאול אותו, מאוווודד.

הוא שתק.

"תגיד, עכשיו את כל האמת, זה היה לך כיף להציק לי, לחפור לי, להקניט אותי, להגיד שהאנגלית שלי גרועה, לקרוא לי "גולם"? זה היה לך כיף?"

הוא עוד שותק. מביט עליי. חצוף!

"לא, זה אפילו לא מצחיק, אתה אולי, מה שעשית, קידם אותך, מאוד, אבל האם חשבת עליי, כמה שאני בכיתי, אתה.... אתהה" הכעס נעצר לי בגרון, חנקתי אותו. "אתה, אתה בסדר?? אתה בחור נורמלי?? אתה חושב שאנשים אהבו אותך? אתה חושב שהם רצו להיות איתך?? אתה חושב שהם לא הגיעו אליי לבכות אצלי בשקט, וזה שלא דיברת עם ברגמן וזיגמן וחיימקה? אתה חושב שאף אחד לא ידע??"
הקול שלי עובר ללחישה " X למה עשית את זה? מיררת לי, לכולם את החיים, זה היה לך כיף?? תגיד את האמת! מה היה האינטרס שלך??"

"זה כיף לך??"


משהו בעניים שלו קצת התחלחל,

"אז, מה?" הוא אומר לי לבסוף, "אני, זה היה הטבע שלי, זה מה שרציתי, זה מה שהיה לי, ככה נולדתי, אתה לא יכולת לשנות אותי, אתה לא!
אתה חושב שזה היה לי טוב??"

אני שותק.

איך הוא דיבר.

בסוף כולם עזבו אותו, השאירו אותו לבד, בודד עצוב ומושפל עד אפר.

"תדע לך X אני אהבתי אותך, באמת אתה היית בחור מתוק" קולי מתמלא ברחמים, "עכשיו, לך תבקש סליחה"

"אפילו אם עבר יוהכ"פ?"

ווואי עוד שנייה הוא בוכה לי באוטבוס, לא נעים....

"אפילו"

האוטובוס עוצר, חורק, הוא יורד, משאיר אותי.

לבד.
לאחרונה, כאשר אני משוטטת לי להנאתי בפרוג, אני פוגשת בלא מעט טרולים חמודים ומשועממים. (אולי הם התרבו בגלל החופש?)
אחרי שכל פעם מחדש התעצבנתי בליבי על ניקים שמגיבים, יצא ממני הקטע הבא-


שם המשחק: מאכילים את הטרול.
כמות משתתפים: כמה שיותר, יותר טוב.
גיל: יודעי קרוא וכתוב+

מטרת המשחק:
למצוא טרול, להאכיל אותו עד שהוא שבע (ספוילר - טרול לעולם לא שבע) ולעבור לטרול הבא.

מהלך המשחק:
המשתתפים יתיישבו על כסאות נוחים מול מסך מחשב, בידם האחת כוס קפה ובשניה עוגיה.
אחרי שידליקו את המחשב, המשתתפים יפתחו את האתר 'פרוג', ויגללו בין אשכול אחד לרעהו.
עד כאן, המשתתפים יכולים לשתות בנחת את הקפה (או התה, אנחנו גמישים), ולהנות מחוכמת ההמונים.

איפה הקאץ' של המשחק?
כאשר יצוץ אשכול קצת לא מקובל, כזה שמעורר בשניה את כל חברי הקהילה.
זה לא עוד אשכול על רכבי ליסינג, או אחד שעוסק במחירי העגבניות.
זהו אשכול עם שאלה מוזרה, מעצבנת, תמוהה.
כזאת שאם נודה על האמת, לא הייתה צריכה להיכתב.

מה תפקידם של המשתתפים בשלב הזה?
כמו שציינו במטרה. להאכיל את הטרול.
איך? פשוט מאוד. לענות לו על השאלות שהוא שואל בצורה מצחיקה וצינית.

דוגמה:
טרול: למה הדשא של השכן ירוק יותר?
משתמש חדש: זאת שאלה שהייתי מכניס למבחן לרבנות (מיטיבי לכת יוסיפו סמיילי צוחק).
משתמש פחות חדש: למה אתה מסתכל על הדשא של השכן?!
משתמש מקצועי:
@המנהל

מי מנצח?
מי שהאכיל את הטרול הכי הרבה, שבזכותו הטרול פתח עוד ועוד אשכולות והמשיך להציק.

מי המפסיד?
כל המשתמשים התמימים והטובים שרק רצו לשתות קפה בנחת (או תה, נו) ולאכול עוגיה.

מה למדנו מהמשחק?
פגשת טרול? הדרך הטובה ביותר להשתיק אותו, היא פשוט לייבש.
לא לענות על השאלה, לא לעשות לייק, לא להגיב.

אז קדימה, למה אתם מחכים? המשחק כבר התחיל.

תהנו!
ו- שחקו אותה!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה